שומרן חלודי

שומרן חלודי
	זכר
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	חרקים
סדרה:	שפיראים
תת־סדרה:	Epiprocta
משפחה:	שומרניים
סוג:	שומרן
מין:	שומרן חלודי
שם מדעי
	Aeshna isoceles; ‏מילר, 1767
תחום תפוצה
	מפת התפוצה של השומרן החלודי

שׁוֹמְרָן חֲלֻדִּי (שם מדעי: Aeshna isoceles^[א]) הוא מין קטן של שפירית ממשפחת השומרניים המצוי באירופה, בעיקר סביב הים התיכון, ובשפלות צפון אפריקה. בישראל ניתן לצפות בו בצפון הארץ.

תיאור

מידות:^[2] אורך כולל 62–64 מ"מ (מתוכם הבטן 47–54 מ"מ), וכנף אחורית 39–45 מ"מ.

השומרן החלודי הוא שפירית בינונית, גדול במעט מהשומרן הפסיפסי. צבע גופו חום עם שני פסים צהובים בצידי החזה, ובאוכלוסיות הדרומיות ישנם פסי כתף צהובים (הוצע לסווגם כתת-מין בשם A. i. antehumeralis, אך כנראה מקור השוני במראה בהיר יותר כתוצאה מאקלים חם, ולא מהבדלים טקסונומיים^[2]). העיניים ירוקות, הכנפיים שקופות, וישנו סימן בצורת משולש צהוב על מקטע הבטן השני (S2) שהקנה לו את שמו המדעי.^[ב] בעבר הוצב בסוג Anaciaeschna, בשל שוני משאר החברים בסוג שומרן, אליו הוא משויך כיום.

מינים דומים

השומרן החלודי הוא אחד משני מיני השומרנים החומים היחידים המצויים באירופה, כאשר השני הוא A. grandis (לא נצפה בישראל). לשניהם חזה ובטן חומים, אך לחלודי עיניים ירוקות, כנפיים שקופות וסימון משולש צהוב ייחודי על מקטע הבטן השני. לכנפיים האחוריות יש כתם ענברי בבסיסן. לעומת זאת, ל-A. grandis יש כנפיים צהבהבות ועיניים כחלחלות. העיניים הירוקות של החלודי בולטות אפילו בתעופה, ובפועל לא קשה להבחין בין שני המינים הללו. בנוסף להבדלים המורפולוגיים, עונת התעופה של החלודי הרבה יותר מוקדמת בשנה מאשר אצל A. grandis .

אקולוגיה

עונת התעופה של הבוגרים מוקדמת יחסית לשומרנים: מאפריל עד אוגוסט ברוב אזורי תפוצתו, כשהשיא ביוני.

תפוצה

השומרן החלודי בעל תפוצה נרחבת אבל מאוד מקומי בתחומה. טוחח המין מתפרש על מרכז אירופה, סביב הים התיכון ובאזורים נמוכים בצפון אפריקה. הוא נפוץ יותר במזרח אירופה מאשר בדרום-מערב אירופה; ונצפה באופן מקומי בספרד ובפורטוגל.

בית גידול

מעדיף גופי מים עומדים או בעלי זרימה איטית עם צמחיית קנים עשירה, כמו ביצות, תעלות ואגמים קטנים.^[3]

התנהגות

בניגוד למרבית השומרניים, לשומרן החלודי יש נטייה להתייצב מדי פעם בעמדה מעל המים בטריטוריה שלו, ולא לסייר בתעופה בלתי פוסקת. הזכרים מעופפים מעל רצועת מים ומגנים על הטריטוריה שלהם, ואם הבריכה קטנה הזכר ירחף מעל מרכז הבריכה. הנקבות מטילות את הביצים בעיקר בתוך המים והביצים בוקעות תוך כשבועיים. התפתחות הנימפות אורכת שנתיים.

טקסונומיה

בעבר שויך המין על ידי חלק מהמחברים לסוג האסייתי Anaciaeschna, אך סיווג זה היה שנוי במחלוקת ולא התקבל תחת הסכמה רחבה. מחקר גנטי פילוגנטי מולקולרי שפורסם בשנת 2023 הראה כי הסוג Aeshna (שומרן) אינו מונופילטי כפי שהובן בעבר, ולכן יש לפצלו. יחד עם זאת, השומרן החלודי אינו משתלב לא בסוג Aeshna ולא בסוג Anaciaeschna; לכן, הוצע לסווגו תחת סוג חדש Isoaeschna שיכיל רק את מין זה, תחת השם המדעי Isoaeschna isoceles (מילר, 1767).^[4]

גלריה

זכר
זכר
נקבה טריה לאחר הגחה
נקבה מטילה ביצים
בתעופה
בתעופה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שומרן חלודי בוויקישיתוף

שומרן חלודי, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
שומרן חלודי, באתר GBIF (באנגלית)

הערות שוליים

ביאורים

^ מאוית לפעמים isosceles
^ Isosceles triangle=משולש שווה-שוקיים

מקורות

^ שומרן חלודי באתר הרשימה האדומה של IUCN
^ ¹ ² Dijkstra, K.-D.B., A. Schröter & R. Lewington, Field guide to the Dragonflies of Britain and Europe: including western Turkey and north-western Afrika, Second edition, London Oxford New York New Delhi Sydney: Bloomsbury Wildlife, 2020, Bloomsbury nature guides, עמ' 152–153, ISBN 978-1-4729-4399-6
^ David Smallshire, Andy Swash, Europe's dragonflies: a field guide to the damselflies and dragonflies, Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 2020, Wild guides, עמ' 158–159, ISBN 978-0-691-16895-1
^ Thomas Schneider, Andy Vierstraete, Oleg E. Kosterin, Dietmar Ikemeyer, Fang-Shuo Hu, Nataly Snegovaya, Henri J. Dumont, Molecular Phylogeny of Holarctic Aeshnidae with a Focus on the West Palaearctic and Some Remarks on Its Genera Worldwide (Aeshnidae, Odonata), Diversity 15, 2023-08-23, עמ' 950 doi: 10.3390/d15090950

[2] מאוית לפעמים isosceles

[4] Isosceles triangle=משולש שווה-שוקיים

[IucnRedList-1] שומרן חלודי באתר הרשימה האדומה של IUCN

[:02-3] ¹ ² Dijkstra, K.-D.B., A. Schröter & R. Lewington, Field guide to the Dragonflies of Britain and Europe: including western Turkey and north-western Afrika, Second edition, London Oxford New York New Delhi Sydney: Bloomsbury Wildlife, 2020, Bloomsbury nature guides, עמ' 152–153, ISBN 978-1-4729-4399-6

[:1-5] David Smallshire, Andy Swash, Europe's dragonflies: a field guide to the damselflies and dragonflies, Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 2020, Wild guides, עמ' 158–159, ISBN 978-0-691-16895-1

[6] Thomas Schneider, Andy Vierstraete, Oleg E. Kosterin, Dietmar Ikemeyer, Fang-Shuo Hu, Nataly Snegovaya, Henri J. Dumont, Molecular Phylogeny of Holarctic Aeshnidae with a Focus on the West Palaearctic and Some Remarks on Its Genera Worldwide (Aeshnidae, Odonata), Diversity 15, 2023-08-23, עמ' 950 doi: 10.3390/d15090950

[1]

[א]

[2]

[ב]

[3]

[4]