שומר ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיוט שומר ישראל

שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל[1] שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל[2]
וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם[3]
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל"
[4]

שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד[5] שְׁמֹר שְׁאֵרִית גּוֹי[6] אֶחָד
וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד הָאוֹמְרִים[7] בְּכָל יוֹם[8]
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל[9] יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד"

שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ[10] שְׁמֹר שְׁאֵרִית גּוֹי[11] קָדוֹשׁ
וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם
"קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ"[12][13]

שׁוֹמֵר גּוֹי רַבָּא שְׁמֹר שְׁאֵרִית גּוֹי רַבָּא[14]
וְאַל יֹאבַד גּוֹי רַבָּא הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם
"אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא"[15]

שׁוֹמֵר גּוֹי מְבֹרָך שְׁמֹר שְׁאֵרִית גּוֹי מְבֹרָך
וְאַל יֹאבַד גּוֹי מְבֹרָך הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם
"יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ"[15]

רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010

שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל הוא פיוט הנאמר בתפילת הסליחות, לפני אמירת הקדיש. בנוסחים האשכנזיים, הקטע משמש גם כסיום לסדר ה"תחנון", הנאמר ברוב ימות החול של השנה בשחרית ובמנחה.[16] הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע.

המשורר מבקש מה' לממש את הבטחתו הקדומה לשמור את ישראל, והוא מזכיר את מלות הייחוד והשבח שאומרים ישראל בכל יום בקריאת שמע, בקדושה, ולפי נוסח הספרדים גם בקדיש.

מבנה ותוכן הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפיוט לפי נוסח הספרדים יש שישה בתים בני חמשה פסוקים. הבתים בנויים במתכונת אחת, וחמש שורותיהם מקבילות[17] :

  • פנייה אל ה' (תוארו של ה' הוא צירוף סמיכות שבו הנסמך קבוע – 'שומר' והסומך משתנה – 'ישראל', 'גוי אחד', 'גוי קדוש' ו'גוי רבא');
  • בקשה על שמירת העם: 'שמור', והמושא הוא צירוף סמיכות שבו הנסמך קבוע – 'שארית', והסומך משתנה וזהה לנסמך בתוארו של ה' בשורה הקודמת – 'ישראל', 'גוי אחד', 'גוי קדוש' ו'גוי רבא';
  • תחינה לבל יאבד העם: אף בו מוגדר העם באותם תארים;
  • ייחודו של העם האומרים בכל יום שבחו של מקום;
  • שבחו של מקום הוא באותם מבעים שבהם הוגדרו בשורות 1–3 שבחי ישראל.

השורה הרביעית זהה בכל הבתים ויש בה חצי משפט ובו נושא – 'האומרים', ותיאור זמן – 'בכל יום'. המשכו של המשפט הוא השורה האחרונה שהיא מושא המשפט ותחילתו בשורה הקודמת; מושא המציג את תוכן אמירתם של ישראל.

התייחסות בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר זמרים שרו את הפיוט:

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל אנטון צולי, רבה של יהדות רומא בשנות השואה (1945-1939) שב-13 בפברואר 1945 המיר את דתו לנצרות קתולית, כתב בזכרונותיו (מתורגם מהמקור באיטלקית):

"מאבי למדתי את האומנות העצומה של תפילה בדמעות. במהלך רדיפות הנאצים ועוד שנים ארוכות לאחר מכן, אני מוצא עצמי גר בחדר קטן, במרכז רומא. שם, בחושך, רעב וקר, אני מתפלל ובוכה: 'הו, שומר ישראל, שמור שארית ישראל, ואל יאבד עם ישראל...!'"[18]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט שומר ישראל, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ ספר תהלים, פרק קכ"א, פסוק ד': הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.
    2. ^ ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק ו': ...רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׁמְחָה וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ וְאִמְרוּ הוֹשַׁע ה' אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל
    3. ^ בנוסח אשכנז, אין אומרים מלים "בכל יום".
    4. ^ ראו קריאת שמע
    5. ^ תפילת דוד בספר דברי הימים א', פרק י"ז, פסוק כ"א: וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלַךְ הָאֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ עָם לָשׂוּם לְךָ שֵׁם גְּדֻלּוֹת וְנוֹרָאוֹת לְגָרֵשׁ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם.
    6. ^ בנוסח אשכנז, אומרים פה "עם" במקום "גוי".
    7. ^ בנוסח אשכנז אומרים פה "המיחדים שמך" במקום "האומרים".
    8. ^ בנוסח אשכנז, אין אומרים מלים "בכל יום".
    9. ^ בנוסח אשכנז, אין אומרים מלים "שמע ישראל".
    10. ^ עם ישראל, המכונים כך בדברי ה' (שמות, י"ט, ו'), הבאים לפני מעמד הר סיני: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
    11. ^ בנוסח אשכנז, אומרים פה "עם" במקום "גוי".
    12. ^ ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק ג': ...קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
    13. ^ בנוסח אשכנז, אומרים "המשלשים בשלש קדשות לקדוש", או לפי מנהג פפד"מ, "המשלשים בשלש קדשות קדוש קדוש קדוש" במקום "הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ".
    14. ^ לפי נוסח אשכנז, אין אומרים חרוז זה, ולא הבא.
    15. ^ 1 2 ראו קדיש
    16. ^ בסידורי אשכנז הישנים, פיוט זה הופיע רק לתענית ציבור. עיין סידור אזור אליהו, מהדורה ששית, ירושלים תשס"ח, עמ' סז. על כל פנים, נתקבל ברובן ככולן של הקהילות להיאמר בכל יום שאומרים תחנון.
    17. ^ ד"ר יצחק ספיר, עיונים בסידור התפילה - שומר ישראל מאמר על הפיוט, באתר מכללת אורות ישראל
    18. ^ , page 79 ‏Eugenio Zolli, "Before the Dawn," quoted in, Sweet Honey from the Rock, edited by Roy Shoeman