שונייטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שׁוּנְיַיטָאסנסקריט: Śūnyatā; בפאלי: Suññatā, שׁוּנְּיַיטָא) הוא מונח בודהיסטי המתורגם כ"ריקות" (להבדיל מ"ריקנות") ומהווה היבט בתחומים של הביקורת המטפיזית, תורת ההכרה והפנומנולוגיה הבודהיסטית. משמעות השׁוּנְיַיטָא היא שכל דבר שמישהו פוגש בחייו, הינו ריק מקביעות ומהות-עצמית (Svabhava). כל הדברים הינם קשורים-זה בזה, לעולם לא יכולים להתקיים מכוחם הם, או עצמאיים; לשום דבר אין מציאות עצמאית. אולם שׁוּנְיַיטָא לעולם לא רומזת לכיוון של ניהיליזם, שאותו מחשיב מכלול ההשקפות הבודהיסטי כאשליה, כפי שהוא רואה בחומרנות אשליה.

ראווסון טוען כי:

דימוי רב עוצמה אחד עבור הריקות, שנעשה בו שימוש תכוף באמנות הטיבטית, הוא השמים. כפי שהשמים הם הריקנות המציעה עננים אל תוך התפישה שלנו, כך הריקות הינה ה'חלל' שבו אובייקטים מופיעים בפנינו בתגובה להקשרויות ולכמיהות שלנו.

בסוטות המהאיאנה טאטהאגַטַגרבהה (Tathāgatagarbha), לעומת זאת, נאמר שרק דברים ומצבים שהינם משתנים ובני חלוף (התחום של סמסרה) הם ריקים במובן השלילי – אבל לא הבודהה או נירוואנה, שהינם מצבים אמיתיים, נצחיים ומלאים במעלות טובות מתמשכות באופן בלתי נתפס.

המקור וההתפתחות של שונייטא[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון השׁוּנְיַיטָא צמח מתוך מכלול ההשקפות הבודהיסטיות על אודות אנאטא (חוסר הקיום של העצמי) ומהפראטיטיה-סמוטפאדה (התהוות-מותנית). חלק מה הקאנון הפאלי מספר כי הנזיר אנאנדה, מלווה של הבודהה שאל: "נאמר כי העולם הינו ריק, העולם הוא ריק, אדון. באיזה מובן נאמר שהעולם הוא ריק?" ענה בודהה: "בכל הנוגע לזה שהוא ריק מ'עצמי' או כל דבר המשתייך ל'עצמי': כך נאמר, אנאנדה, כי העולם הינו ריק."

שׁוּנְיַיטָא היא רעיון מרכזי בסוטרת הלב, שמזמרים לעתים תכופות בודהיסטים מזרם המהאיאנה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rawson, Philip (1991). Sacred Tibet. London, Thames and Hudson. ISBN 050081032X
P religion world.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.