שוקי אמרני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ד"ר שוקי אמרני

יהושע (שוקי) אמרני (נולד בישראל, 1953), מנכ"ל חברת תובנות - המתמחה בייעוץ בתכנון ובניה; כיהן כמנכ"ל משרד הפנים ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה; הוא אלוף-משנה (במיל'); דוקטור למדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן; עומד בראש "התוכנית להכשרה מקצועית בתכנון ובניה", בבר-אילן; זכה באות אומ"ץ על קידום מנהל תקין ושקיפות ציבורית; מכהן בהתנדבות כיו"ר צאלה - לחברה טובה יותר.

נעורים ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקיבוץ עין-הנצי"ב שבעמק בית שאן, לרבקה וחביב. ילד שני מבין שמונה אחים ואחיות, בהיותו בגיל שלוש עברה משפחתו לגור בפתח תקווה, בגיל תשע החל לעבוד עד לגיוסו לצה"ל.

נשוי לרחל, מנהלת "בית ספר לשגרירים צעירים" מטעם עיריית פתח-תקווה, ומתנדבת בסיוע לילדים חולים ונזקקים.

השכלה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאמרני תואר דוקטור למדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן; עבודת הדוקטורט עוסקת ביחסי צבא וחברה; תואר שני במדעי המדינה, התמחות ביחסים בינלאומיים (בהצטיינות), מאוניברסיטת בר-אילן, עבודת המחקר עוסקת בסכסוך הישראלי-פלסטיני; תואר שני נוסף במדעי החברה, התמחות בביקורת פנימית וציבורית, מאוניברסיטת חיפה; תואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה, מאוניברסיטת בר- אילן.

מנכ"ל חברת תובנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר שוקי אמרני הוא הבעלים ומנכ"ל חברת תובנות, המתמחה בהענקת ייעוץ וליווי מקצועי בתחום התכנון והבנייה למיצוי אופטימלי של המשאבים והזכויות בקרקע (אתר החברה:www.tovanot-a.com).

תפקידים עיקריים בשירות הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל משרד הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 20132015 כיהן כמנכ"ל משרד הפנים (בתקופת כהונתם של השרים גדעון סער ו- גלעד ארדן). היה שותף בהובלת רפורמות חשובות, בין היתר, בתחום צמצום רגולציה, הרפורמה בתכנון ובנייה, שינויי גבולות מוניציפליים, חלוקת הכנסות ושיתופי פעולה בין הרשויות המקומיות, קידום אחריות חברתית בשלטון המקומי ועוד. בשנים 20102013 כיהן מספר פעמים כמנכ"ל בפועל. כמו כן, כיהן כחבר וכממלא מקום נציג שר הפנים במועצת הרשות לשירותים ציבוריים-מים וביוב ובמועצת מקרקעי ישראל.

יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2013- 2015 כיהן כיו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ובשנים 2010 - 2013 כממלא מקום יו"ר המועצה. בתקופה זו, כיהן גם כיו"ר הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות (ות"ל), ובשנים 2014- 2015, כיהן כיו"ר הוועדה הארצית לתכנון ולבניה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל).

המשנה למנכ"ל משרד הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2010- 2013 כיהן כמשנה למנכ"ל משרד הפנים. היה מופקד על תשע יחידות במשרד : על ששת הממונים על המחוזות ויושבי ראש הוועדות המחוזיות לתכנון ולבניה, על יחידת המפקח הארצי על הבחירות, על המנהל לשירותי חירום ועל אגף בכיר לעדות. יזם הכנת קוד אתי למשרד הפנים, שהיה למשרד הממשלתי הראשון בתחום ואת "פרס שר הפנים לאחריות חברתית ברשויות המקומיות" שהוענק לראשונה ביוני 2015.

הממונה על מחוז המרכז ויו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2010-2003 כיהן כממונה על מחוז המרכז, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, יו"ר הוועדה המחוזית למתקנים ביטחוניים ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נתב"ג. דוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2006 מציין לחיוב את הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה-מרכז במספר תחומי פעילות חשובים. בשנת 2009 זכה המחוז בתעודת הערכה מהוועדה לפרס הלאומי לאיכות ומצוינות בשירות הציבורי ע"ש ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין.

מנהל אגף בכיר לביקורת ברשויות המקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 עמד בראש הצוות שהקים את האגף הבכיר לביקורת ברשויות המקומיות ועמד בראשו עד לשנת 2003. בשנת 1999 הומלץ על ידי מנכ"ל משרד הפנים לפרס קפלן. בנימוקים לפרס נכתב: "על בניית מערכת חדשנית, מקצועית ומקיפה בתחום הביקורת בשלטון המקומי, שהביאה לשינוי ערכי בתרבות הניהול, להתייעלות, ליתר שקיפות של המידע על תפקודן של הרשויות המקומיות ולהגברת הפיקוח והמודעות הציבורית".

יו"ר ועדות מקצועיות וציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמד בראש ועדות מקצועיות וציבוריות שהביאו לשינויי חקיקה וקידמו רפורמות חשובות בשירות הציבורי: כיהן כיו"ר צוות ממשלתי לפיתוח כלכלי ברשויות המקומיות במגזר המיעוטים (על-פי החלטת הממשלה); יו"ר ועדה בין-משרדית לפיתוח ושיקום מרכזי ערים; יו"ר ועדה ציבורית להקמת אקדמיה בשלטון המקומי בישראל; יו"ר ועדה ציבורית לבחינת מערכת הדיווח הכספי בשלטון המקומי; יו"ר ועדה בין-משרדית לקביעת מעמדו וסמכויות ועד מקומי במועצות האזוריות; יו"ר ועדת היגוי בין-משרדית להנפקת אג"ח מוניציפלי בשלטון המקומי; יו"ר ועדה בין-משרדית לבחינת מספר המצילים בתחנות ההצלה; בשנת 2010 במסגרת שירות מילואים מונה על ידי ראש אכ"א לעמוד בראש ועדה מטכ"לית לשיפור הבקרה, הביקורת ויישום המדיניות באגף כוח-אדם בצה"ל.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגייס לצה"ל ביולי 1970 במסגרת הנח"ל המוצנח-גרעין "יחדיו-טירת צבי" של תנועת הנוער בני-עקיבא. שירת כחובש פלוגתי עד ליציאתו לקורס קצינים. ביצע מגוון תפקידים בכירים בתחומי ניהול, הדרכה ומשאבי אנוש. השתחרר משירות קבע באפריל 1994 בדרגת אלוף-משנה. עד יוני 2017 נמנה עם מערך המילואים כראש צוות ביקורת ביחידת מבקר מערכת הביטחון.

הוראה באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרצה לקורסים במדיניות ציבורית ושלטון מקומי ב אוניברסיטת בר-אילן, במרכז הבינתחומי הרצליה ובאקדמית תל אביב יפו. בשנים 1997 - 2017 לימד קורסים לתואר שני במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. החל משנת 2017 עומד בראש "התוכנית להכשרה מקצועית בתכנון ובנייה", שמתקיימת באוניברסיטת בר-אילן, במסגרת לימודי תעודה.

יו"ר עמותת צאלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל ממאי 2017 מכהן בהתנדבות כיו"ר צאלה, שהיא עמותה א-פוליטית. כל חברי העמותה פועלים בהתנדבות מלאה לחיזוק חוסנה של החברה הישראלית, בדגש על פיתוח וקידום מנהיגותית איכותית בקרב בני הנוער.

זכייה באות אומ"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפקידו כממונה על מחוז המרכז ויו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, זכה לאות אומ"ץ על קידום מינהל תקין ושקיפות ציבורית בעבודתו בשירות הציבורי. בנימוקים להענקת האות נכתב בין היתר: "על פעילותו הבלתי-נלאית להטמעת עקרונות המנהל התקין ברשויות המוניציפליות; על שמירת כספי הקופה הציבורית; החליטה "ועדת האות" - פה אחד - להעניק את "אות אומץ" לשנת 2007 לד"ר שוקי אמרני".

ספרים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמרני כתב כ-30 מאמרים בנושאי אתיקה, מנהיגות, ביקורת, שלטון מקומי ומינהל ציבורי, שפורסמו בספרים ובכתבי עת מקצועיים ואקדמיים.

ספרים שפרסם:

(1) הדרוזים - בין עדה לאום ומדינה, הוצאת קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה, 2010. הספר עוסק במרקם היחסים המיוחד בין מדינת ישראל והחברה הישראלית לבני העדה הדרוזית, תוך התמודדות עם סוגיות ושאלות לגבי עתיד מערכת יחסים זו.

(2) אתיקה וביקורת בשירות הציבורי בישראל, הוצאת לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, 2012. הספר בוחן ומנתח שורה של נושאים שעומדים במוקד העשייה הציבורית בפעילותן של מערכות השלטון המקומי והמרכזי. דגש מיוחד ניתן לדילמות בתהליכי קבלת החלטות מנקודת מבט מיוחדת של מי שהיה שותף להן, לצד הצעות לפתרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שוקי אמרני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]