שוק המטבע העולמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שוק המטבע העולמי או שוק המט"ח הוא השוק הפיננסי הגדול בעולם, עם היקף מסחר המתקרב ל-3,000 מיליארד (3 טריליון) דולר אמריקני[דרושה הבהרה], יותר מפי 50[דרוש מקור][1] מהיקף המסחר בכל בורסות ארצות הברית גם יחד.

היקפי מסחר אלה, המקנים לשוק המט"ח את התואר "השוק הגדול בעולם", מושפעים בין היתר מרציפות המסחר וכן משאר מאפייני השוק.

מרכז המסחר החשוב ביותר בעולם נמצא בלונדון עקב מיקומה הגאוגרפי בין אסיה לאמריקה, אחריה בסדר החשיבות נמצאות ניו יורק וטוקיו. פריסה גאוגרפית זו של חדרי עסקאות מבטיחה שוק שפועל 24 שעות ביממה באופן רציף.[2]

קיימות שתי סיבות עיקריות לפעילות בשוק המט"ח:

  • עסקאות למטרות תשלומים הנדרשים לצורכי סחר-חוץ.
  • ועסקאות ספקולציה (90% מהמחזור הכולל[2]), שהיא פעולה שמטרתה להרוויח רווח כלשהו על כלי פיננסי (כגון מניות, נדל"ן, תנועות מטבע), באמצעות תנועה במחירו בלבד. פעולה זו נערכת בדרך כלל על ידי ספקולנטים שנבדלים במטרתם ממשקיעים: מטרת המשקיע להשיג רווח על ההכנסה שהנכס מייצר, לדוגמה דיבידנד במניות.

יתרונות שוק המטבע העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רציפות המסחר - שוק המט"ח פעיל 24 שעות ביממה, מליל יום ראשון ועד לליל יום שישי (מפתיחת יום המסחר בסידני אוסטרליה בתחילת השבוע ועד לסגירת המסחר בניו-יורק בסוף השבוע). הרציפות מאפשרת לסוחרים להגיב מיד להתפתחויות עולמיות בעלות השפעה כלכלית, זאת בניגוד לסוחרים בשווקים אחרים שנאלצים להמתין לפתיחת השוק כדי להגיב על ההתפתחויות.

נזילות - היקף המסחר היומי, גדול מפי 50 מהיקף המסחר הכולל בכל בורסות ארצות הברית. במצב זה, תמיד ישנו גוף שמוכן לקנות או למכור מטבעות בשוק המט"ח. הנזילות הגבוהה, בעיקר בקרב המטבעות המובילים, מבטיחה יציבות מחירים. בגלל היקף המסחר העצום, כמעט ובלתי אפשרי להשפיע על מחירי השוק. על סמך ניסיון העבר, גם ניסיונות התערבות של בנקים מרכזיים, גורמים לשינויים קטנים בטווח הקצר בלבד ולרוב אינם משיגים את מטרתם.

מינוף - המינוף המקסימלי הנפוץ ביותר בשוק המט"ח הוא 1 ל-100 (בשוק המניות לדוגמה, המינוף הגבוה ביותר הוא 1 ל-2). המשמעות היא שהפקדת ביטחונות בגובה 100$ מאפשרת לסוחרים לפתוח עסקת מט"ח בגובה של 10,000$. המינוף הוא אחד הגורמים המסוכנים ביותר בעסקאות מט"ח, שמייצרים פחד שגורם לאנשים לסגור עסקאות שמורווחות קצת, ולהשאיר את העסקאות המופסדות פתוחות, בתקווה שמגמת השוק תתהפך, וכך בתוך פרק זמן של כמה חודשים 95% מהסוחרים העושים שימוש בכלי זה מוחקים את התיק.[3]

עלויות עסקה נמוכות - שוק המט"ח מציע את יחס העלות-תועלת הטוב ביותר בהשוואה לכל השווקים הפיננסיים האחרים. בשוק קיימים גופים הגובים עמלות בעבור שירותים שונים, לרבות עבור חידוש עסקה יומי. בשוק המניות הסוחרים משלמים עמלות גבוהות בעבור פעולות קנייה ומכירה של ניירות ערך. בשוק המט"ח לא משלמים עמלות, כי אם על מרווחי המחירים (ספרייד) בין שער הקניה לשער המכירה. המרווח הנפוץ בעסקאות המט"ח הוא כ-2 פיפס (על עסקה של 1000$ משלמים 20 סנט).

רווחים בכל תנאי שוק פעולה - מכירה בחסר - פעולה בשוק המט"ח היא רכישה סימולטנית של מטבע אחד מול מטבע אחר. כאשר הסוחר רוכש את מטבע א', הוא מוכר את מטבע ב'. הסוחר רוכש את המטבע הצפוי להתחזק ומוכר את המטבע שצפוי להחלש. לדוגמה: הסוחר מאמין שהדולר יתחזק מול השקל - הוא ירכוש דולר וימכור שקל (לונג דולר, שורט שקל). ככל שהמספר יעלה כך יגדיל הסוחר את רווחיו. עם זאת, יכול להתרחש תסריט הפוך: הסוחר מאמין שהדולר יחלש מול השקל ולכן מוכר דולר ורוכש שקל (שורט דולר, לונג שקל). כך ירוויח הסוחר מירידת ערכו של הדולר.

שוק יוצא דופן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל בשווקים ננקב מחירן של סחורות בכסף, ולעסקאות יש שני צדדים מוגדרים - קונה ומוכר. המוכר הוא בעל הסחורה (תירס, מניה או חבילת תיור) והקונה הוא בעל הכסף. בעסקה מחליפה הסחורה ידיים בכיוון אחד והכסף בכיוון ההפוך. בשוק המט"ח המצב שונה כי הכסף הוא גם הסחורה. לכן למרות שבדרך כלל מטבע הייחוס לעסקה הוא הדולר האמריקאי למעשה העסקה היא עסקת החלפה. אין קונה ומוכר מוגדרים בעסקה משום שהקונה מטבע אחד מוכר את השני וכל אחד מהצדדים לעסקה הוא קונה ומוכר גם יחד.

שוק מקוון בין בנקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסחר בשוק המטבע ברובו אינו מתנהל בבורסות (נגזרים של מטבעות שונים נסחרים בבורסות ראשיות אך הם מהווים חלק קטן ממחזור המסחר הכולל) אלא בין הבנקים הגדולים בעולם ישירות בזירה מקוונת. כל אחד מהבנקים מציע את השער הטוב ביותר שהוא מוכן לקנות ולמכור בו מטבע אחד כנגד האחר וברגע שיש התאמה בין קונה למוכר מתבצעת עסקה. לקוחות הבנק מקבלים מחדר המסחר במט"ח של הבנק ציטוט מחיר עבורם התקף לאותו רגע בלבד וצריכים להחליט מיידית האם להסכים לעסקה בשער המוצע. העסקה מתבצעת בין הבנק ללקוח כאשר הבנק מתכסה בדרך כלל בעסקה הפוכה במסחר הבין בנקאי. הרווח של הבנק הוא מפערים זעומים בין המחיר שהוא מציע ללקוח למחיר שהוא מקבל במסחר הבין בנקאי. פערים אלו נמדדים ביחידה הנקראת "פיפ" וברבים "פיפס" ("pips"/"pip", ובעברית: נקודה/נקודות). לדוגמה: לקוח מעוניין לרכוש מיליון אירו כנגד דולר. הבנק מצטט ללקוח שער 1.1930 דולר לאירו לקניה ו-1.1927 דולר לאירו למכירה. הפער בציטוט זה הוא שלוש פיפס. אם הלקוח מסכים לעסקה ורוכש מיליון אירו בשער 1.1930 הבנק מיד רוכש בשוק הבין בנקאי מיליון אירו בשער 1.1929 אירו לדולר ומרוויח דולר.

השוק צומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוק המטבע העולמי הוא השוק הגדול בעולם במחזורי המסחר. מחזור המסחר היומי הממוצע בו בשנות השמונים היה כ-70 מיליארד דולר והגיע בסוף 2005 ל-2,000 מיליארד דולר ביום. מחזורי המסחר עדיין הולכים ועולים משנה לשנה בקצב מהיר.

ניוד שערי החליפין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר נקבעו שערי המטבע בעולם על ידי הבנקים המרכזיים והיו קבועים. רק לאחר קריסת הסכם ברטון-וודס והירידה הסופית מבסיס הזהב לדולר בתחילת שנות השבעים החליטו המדינות המתועשות לעבור לניוד מוגבל של שערי המטבע, מבוקר על ידי הבנקים המרכזיים. הגידול המואץ בתנועות ההון הבינלאומיות משנות השמונים ועד היום גרם לכך שמשנה לשנה כוחם של הבנקים המרכזיים לשלוט בשער המטבע הלך ונחלש. כיום מתערבים בנקים מרכזיים בשוק המט"ח רק באופן מקומי בזמן תנודות חריגות ואינם מנסים לשלוט על ידי התערבות במגמות של מחירי המטבעות.

ספקולציות בשוק המטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוחרי מטבע פועלים במינוף הנחשב עצום יחסית לשווקים אחרים. המינוף הוא היחס בין כמות הכסף שאתה מוסר בפועל בעת הרכישה להיקף העסקה. מאחר שעיקר השוק הוא במסחר עתידי, כמות הכסף שצריך הרוכש לתת בעת הרכישה על מנת לרשום את העסקה (הנקרא בעברית "ביטחונות" ובאנגלית margin) הוא יחסית קטן, ונע בין 1-5% משווי העסקה. את שאר הכסף צריך הרוכש למסור בעת התממשות העסקה שיכול להיות ימים או שבועות מאוחר יותר. כתוצאה מכך, ניתן לעשות בשוק המטבע עסקאות במינוף גבוה, כלומר בהיקף הרבה יותר גדול מכמות הכסף שיש ברשותך, עד פי 100 מהכסף שברשותך. על כן, היכולת להרוויח ולהפסיד סכומים גדולים בשוק המטבע הוא גדול מאוד. היו בעבר מקרים בהם בנקים הפסידו מאות מיליוני דולרים כאשר פקידי הבנק ביצעו מסחר בלתי מורשה במטבע חוץ[4]. לעיתים מזהים סוחרי מטבע כי מטבע של מדינה מסוימת נסחרת בחסר או בעודף ונתמך או מדוכא באופן שיטתי על ידי הבנק המרכזי של אותה מדינה. סוחרי המטבע יכולים ללוות סכומים גדולים במטבע מקומי של מדינה המחזיקה את המטבע שלה בשער גבוה, ולבצע קנייה מאסיבית של מטבע חוץ במטבע המקומי שלוו. פעילות כזאת יכולה לגרום להתמוטטות שער המטבע של המדינה בן יום, אף כנגד כל עוצמתו של הבנק המרכזי ולרווחים עצומים של סוחרי המטבע. ג'ורג' סורוס עשה הון רב מפעילות כזאת.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כאן כתוב פי מאה
  2. ^ 1 2 הצגת שוק המט"ח, באתר מכללת פסגות
  3. ^ דותן מלאך, מפסידים ב-95%: מאחורי הקלעים של האופציות הבינאריות, באתר nrg‏, 26 בפברואר 2016
  4. ^ ראו למשל: דיווח על שערוריית מסחר בלתי מורשה באוסטרליה