שוק קח-תן
שוק קח-תן הוא שוק המבוסס על שיטת המסחר המכונה סחר חליפין. בשונה משוק רגיל שבו קונים מוצרים בכסף, לשוק מביאים פריטים שבהם אין שימוש ומחליפים אותם בפריטים אחרים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סחר חליפין הייתה שיטת המסחר הרווחת בקרב הערים, הכפרים והקהילות השונות בעת העתיקה. איכרים וסוחרים רבים החליפו בניהם יבולים, צאן, בקר, מוצרי חלב, בדים ועוד. מאז, סוג המסחר הוחלף בכסף, מטבעות, שטרות, מזומן ואף כרטיסי אשראי ושוקי סחר החליפין הפסיקו במלאכתם.
עם תחילת העשור השני של המאה ה-21, שוקי סחר חליפין החלו לחזור לאופנה כרעיון ליצירת אלטרנטיבה סביבתית כלכלית וחברתית לאנשים ולקהילות שונות בארץ, בשם המכונה שוק קח-תן.
התנהלות השוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוקי קח-תן בדרך כלל מוקמים על ידי אנשי הקהילה למען הפחתת הוצאת כספים רבים על ביגוד, מוצרים חדשים ויקרים, תכשיטים, מוצרי בית ועוד, מכיסם של משפחות ואנשים.
במקום זאת, אם בידי אדם מוצרים שאין לו שימוש בהם, יוכל להביאם לשוק ולהציע לסוחרים האחרים אותו בתמורה למוצריהם, כך שכל אחד יוכל למצוא שימוש במוצרים ושום מוצר לא ייזרק ויתבזבז. הפתגם הרווח באותם שווקים הוא: "זבל של אדם אחד הוא אוצר לאדם אחר" - מוצר שאין בו שימוש לאחד עשוי להיות שימושי מאוד לאחר.
יתרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למנהג יש יתרנות רבים, אם זה בפן הכלכלי - משפחות מעוטות יכולת שאין באמצעותם לרכוש מוצרי יד ראשונה, יוכלו לחסוך את ההוצאות ולמצוא מוצרים איכותיים לרוב בשווקים, ולתת בתמורה מוצרים שמשפחה אחרת עשויה למצוא בהם שימוש.
בפן החברתי - אחת ממטרות השוק היא לאפשר מקום מפגש לאנשים שונים מהקהילה ולהיווצרות של קשרים המפגישים בין העולמות השונים לעיתים של אותם אנשים, ובפן הסביבתי - מחזור של מוצרים איכותיים לרוב, הוא הגורם המרכזי לשמירה על הסביבה מזיהום מייצור טקסטיל, כלי בית, תכשיטים ועוד. מוצרים הנקנים עוברים לקונה אחר ולא מושלכים לאשפה.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]"שוק קח-תן" הראשון בישראל פעל לראשונה פעם בשבוע, החל מיום שישי 10 באוקטובר 1989, ביוזמת עיתון "העיר" בחניון בית רומנו בתל אביב[1]. השוק החל דרכו עוד קודם כלוח מודעות חינמי שפרסם "העיר", החל מסוף 1980, בשם "קַחְתֵּן"[2]. האירוע זכה להצלחה רבה והוא עבר לאזור רציפים הישנים של תחנת הרכבת תל אביב מרכז, אך האירוע יצר הפרעה לתנועה באזור והמשטרה אסרה את המשך קיומו[3]. האירוע חזר לחניון בית רומנו ואחר כך עבר לחניון הדולפינריום בתל אביב[4].
כיום ניתן למצוא שוקי קח תן במגוון מקומות בארץ כמו ירושלים, נווה צדק, מודיעין, בתי ספר ועוד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרת וולפסון, שוק קח תן איך ולמה?, בידיים, 6 באוקטובר 2012
- הנחיות להקמת שוק תן-קח, יום מעשים טובים 2016
- ענת אסף, איך לארגן שוק קח-תן, באתר לחיות פשוט, 2021-03-20, לחיות פשוט, 20 במרץ 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הכונו למפגש המסעיר של העיר - שוקחתן - 13.10.89, העיר, 6 באוקטובר 1989
אלון הגר, שוקחתן, סיבוב ראשון, העיר, 20 באוקטובר 1989 - ^ קחתן — במה חופשית לכל נושא שאינו מסחרי, או עסקי. קוראי "העיר" מוזמנים לפרסם במדור זה, העיר, 5 בדצמבר 1980
- ^ בוקי נאה, המשטרה אסרה המשך קיום "שוקחתן" בחל־אביב; "יש בזה סיכון בטחוני", חדשות, 30 בנובמבר 1989
- ^ שוקחתן של העיר עובר מה־24 לחודש לערבי חמישי ולדולפינריום, העיר, 11 במאי 1990