שורד מיועד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "השורד המיועד" מפנה לכאן. לערך העוסק בסדרת טלוויזיה, ראו השורד המיועד (סדרת טלוויזיה).
נאום מצב האומה של הנשיא ברק אובמה, ינואר 2011. בנאום מצב האומה מכונסים יחד כל חברי הקבינט, וכמעט כל העומדים בתור בסדר הירושה של נשיא ארצות הברית, למעט השורד המיועד.

בארצות הברית, שורד מיועד (באנגלית: Designated survivor) הוא אדם בסדר הירושה של נשיא ארצות הברית, בדרך כלל חבר בקבינט של ארצות הברית, שנערכים עבורו סידורים על מנת שישהה במקום מרוחק, מאובטח ולא ידוע כאשר הנשיא ושאר המנהיגים הבכירים (סגן הנשיא וחברי הקבינט) מתאספים במקום אחד, למשל במהלך נאום מצב האומה והשבעת הנשיא.

דבר זה נועד להבטיח את המשכיות הממשלה במקרה של התרחשות אסון בו הנשיא ואנשים אחרים בסדר הירושה של נשיא ארצות הברית נהרגים, כגון ירי המוני, פיגוע או התקפה. במקרה כזה, בו נהרגים הנשיא וסגן הנשיא, האדם הגבוה ביותר בסדר הירושה שנשאר חי, אולי השורד המיועד, יהפוך לנשיא בפועל של ארצות הברית על פי חוק הירושה הנשיאותית.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של נוהל קביעת ה'שורד המיועד' מראש הוא במהלך המלחמה הקרה בה היה סיכון גבוה להתקפה גרעינית.

השורד המיועד הוא חבר בקבינט, שיכול על פי חוק להיות נשיא ארצות הברית (כלומר, יליד ארצות הברית מעל גיל 35, שהתגורר בארצות הברית במשך לפחות 14 שנים). מאז 2005, גם חברי קונגרס משמשים כשורד מיועד. מזכירת המדינה מדלן אולברייט לא נולדה בארצות הברית (היא היגרה לארצות הברית מצ'כוסלובקיה) ולכן לא מוקמה בסדר הירושה של הנשיא. לשורד המיועד מוענקת תחבורה ואבטחה ברמה נשיאותית, בכל משך האירוע. עוזר, שנושא את הפוטבול הגרעיני נמצא כל הזמן יחד עם השורד המיועד.[2]

בנאום מצב האומה של שנת 2010, היה שון דונובן, מזכיר השיכון והפיתוח העירוני השורד המיועד. מזכירת המדינה הילארי קלינטון, נעדרה גם היא מהנאום, אך כללי השירות החשאי מנעו מקלינטון להיות שורדת מיועדת, מכיוון שמקום שהותה בזמן הנאום היה בכנס ציבורי בלונדון.[3] אילו התרחש אז אסון, קלינטון (ולא דונובן) הייתה לנשיאה בפועל, מכיוון שתפקידה היה גבוה יותר בסדר הירושה.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסדרת הטלוויזיה הבית הלבן, בפרק "הוא יעמוד, מעת לעת...", מדבר הנשיא בארטלט עם מזכיר החקלאות בחדר הסגלגל, לפני שהוא יוצא לנאום מצב האומה. הבחירה בשורד המיועד מוצגת בתחילת הפרק, ושם מתפתח דיון על הנוהל.
  • סדרת הטלוויזיה השורד המיועד בכיכובו של קיפר סאת'רלנד עוסקת בנוהל זה. טום קירקמן, מזכיר השיכון והפיתוח העירוני, הוא 'השורד המיועד' במהלך נאום מצב האומה שמהווה מטרה להתקפה קטלנית בה נהרגים הנשיא, סגן הנשיא וכל הבאים אחריהם בסדר הירושה, והופכים את השורד לנשיא ארצות הברית.

רשימה של חלק מהשורדים בכוננות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך אירוע השורד תפקיד הערות
20 בינואר 1981 השבעת הנשיא רונלד רייגן לא ידוע
18 בפברואר 1981 נאום נשיאותי למושב משותף של בית הנבחרים טרל בל מזכיר החינוך [4]
26 בינואר 1982 נאום מצב האומה לא ידוע
25 בינואר 1983 נאום מצב האומה לא ידוע
25 בינואר 1984 נאום מצב האומה סמואל פירס מזכיר השיכון והפיתוח העירוני [5][6][7]
21 בינואר 1985 השבעתו השנייה של רונלד רייגן מרגרט הקלר מזכיר הבריאות ושירותי האנוש [8]
6 בפברואר 1985 נאום מצב האומה הווארד בולדרייג' מזכיר המסחר [9]
4 בפברואר 1986 נאום מצב האומה ג'ון בלוק מזכיר החקלאות [10]
27 בינואר 1987 נאום מצב האומה ריצ'רד לינג מזכיר החקלאות [11]
25 בינואר 1988 נאום מצב האומה דונלד הודל מזכיר הפנים
20 בינואר 1989 השבעתו של ג'ורג' בוש (האב) לא ידוע
31 בינואר 1990 נאום מצב האומה אדוארד דרווינסקי המזכיר לענייני חיילים משוחררים [12]
11 בספטמבר 1990 נאום נשיאותי למושב משותף של בית הנבחרים לא ידוע
29 בינואר 1991 נאום מצב האומה מנואל לוין מזכיר הפנים [13]
28 בינואר 1992 נאום מצב האומה אד מדיגן מזכיר החקלאות
20 בינואר 1993 השבעתו של ביל קלינטון לא ידוע
17 בפברואר 1993 נאום מצב האומה ברוס באביט מזכיר הפנים
25 בינואר 1994 נאום מצב האומה מייק אספי מזכיר החקלאות
24 בינואר 1995 נאום מצב האומה פדריקו פניה מזכיר התחבורה
23 בינואר 1996 נאום מצב האומה דונה שלאלה  מזכיר הבריאות ושירותי האנוש [14]
20 בינואר 1997 השבעתו השנייה של ביל קלינטון לא ידוע
4 בפברואר 1997 נאום מצב האומה דן גליקמן מזכיר החקלאות [15]
27 בינואר 1998 נאום מצב האומה  ויליאם דיילי מזכיר המסחר
19 בינואר 1999 נאום מצב האומה  אנדרו קואומו מזכיר השיכון והפיתוח העירוני [16]
27 בינואר 2000 נאום מצב האומה  ביל ריצ'רדסון מזכיר האנרגיה [17]
20 בינואר 2001 השבעתו של ג'ורג' בוש (הבן) לא ידוע
27 בפברואר 2001 נאום מצב האומה  אנתוני פרינסיפי המזכיר לענייני חיילים משוחררים
20 בספטמבר 2001 נאום נשיאותי מול מושב משותף של בית הנבחרים (לאחר התקפת ה-11 בספטמבר) דיק צ'ייני סגן הנשיא [18]
טומי תומפסון מזכיר הבריאות ושירותי האנוש
29 בינואר 2002 נאום מצב האומה  גייל נורטון מזכיר הפנים [19]
28 בינואר 2003 נאום מצב האומה  ג'ון אשקרופט התובע הכללי [20]
נורמן מיניטה מזכיר התחבורה
20 בינואר 2004 נאום מצב האומה  דונלד אוונס מזכיר המסחר [21]
20 בינואר 2005 השבעתו השנייה של ג'ורג' בוש גייל נורטון מזכיר הפנים [דרוש מקור]
2 בפברואר 2005 נאום מצב האומה  דונלד אוונס מזכיר המסחר [22][23]
טד סטיבנס הנשיא הזמני של הסנאט
31 בינואר 2006 נאום מצב האומה  ג'ים ניקולסון המזכיר לענייני חיילים משוחררים [24]
טד סטיבנס הנשיא הזמני של הסנאט
23 בינואר 2007 נאום מצב האומה  אלברטו גונזאלס התובע הכללי [25]
28 בינואר 2008 נאום מצב האומה  דירק קמפת'ורן מזכיר הפנים [26]
20 בינואר 2009 השבעתו של ברק אובמה רוברט גייטס מזכיר ההגנה [27][28]
24 בפברואר 2009 נאום נשיאותי מול מושב משותף של בית הנבחרים אריק הולדר התובע הכללי [29]
9 בספטמבר 2009 נאום נשיאותי מול מושב משותף של בית הנבחרים  סטיבן צ'ו מזכיר האנרגיה [30]
27 בינואר 2010 נאום מצב האומה   שון דונובן מזכיר השיכון והפיתוח העירוני
25 בינואר 2011 נאום מצב האומה   קן סלזאר מזכיר הפנים [31]
24 בינואר 2012 נאום מצב האומה   טום וילסק מזכיר החקלאות [32]
21 בינואר 2013 השבעתו השנייה של ברק אובמה אריק שינסקי המזכיר לענייני חיילים משוחררים [33]
12 בפברואר 2013 נאום מצב האומה   סטיבן צ'ו מזכיר האנרגיה [34]
28 בינואר 2014 נאום מצב האומה   ארנסט מוניז מזכיר האנרגיה [35][36]
20 בינואר 2015 נאום מצב האומה   אנתוני פוקס מזכיר התחבורה [37][38]
12 בינואר 2016 נאום מצב האומה   אורין האץ' הנשיא הזמני של הסנאט  [39]
ג'יי ג'ונסון המזכיר לביטחון המולדת [40]
20 בינואר 2017 השבעתו של דונלד טראמפ אורין האץ' הנשיא הזמני של הסנאט [41]
ג'יי ג'ונסון המזכיר לביטחון המולדת [42]
28 בפברואר 2017 נאום נשיאותי מול מושב משותף של בית הנבחרים    דייוויד שולקין המזכיר לענייני חיילים משוחררים [43][44]
30 בינואר 2018 נאום מצב האומה סאני פרדו מזכיר החקלאות [45]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "U.S. Code Title 3 § 19 - Vacancy in offices of both President and Vice President; officers eligible to act". LII, Cornell Law School (באנגלית). 
  2. ^ Knoller, Mark (30 בינואר 2007). "One Night Spent A Heartbeat Away". CBS News. 
  3. ^ Kamen, Al. "Hillary Clinton will be in London for State of the Union".
  4. ^ Hershey, Jr., Robert D. (27 בינואר 1988). "State of Union: Bewitched by Pageant". New York Times. בדיקה אחרונה ב-13 בפברואר 2013. 
  5. ^ Cabinet members who did not attend the State of the Union address
  6. ^ "Cabinet members who did not attend the State of the Union Address (since 1984)". United States Senate Historical Office. 
  7. ^ 1984: UPI, "Washington Dateline."
  8. ^ Gainesville Sun Gainesville Sun - Jan 21, 1985
  9. ^ 1985: UPI, "Washington News."
  10. ^ 1986: UPI, "Washington News."
  11. ^ 1987: UPI, "Washington News."
  12. ^ 1990: Washington Post, Page C3.
  13. ^ 1991: Washington Post, Page C3.
  14. ^ 1996: USA Today, Page A12.
  15. ^ 1997: Washington Post, "Agriculture's Glickman Draws Doomsday Duty for Address."
  16. ^ 1999: New York Times, "Not Being Invited Was the Honor."
  17. ^ 2000: Washington Post, "The Reliable Source."
  18. ^ 2001: New York Times, "Cabinet's 'Designated Absentee' Stays Away."
  19. ^ 2002: New York Times, "Cabinet's 'Designated Absentee' Stays Away."
  20. ^ 2003: New York Times, "Ashcroft in Secret Spot During Bush Address."
  21. ^ 2004: AP, "Four to Miss Speech Due to Security."
  22. ^ For the 2005, 2006, and 2007 State of the Union addresses, the President Pro Tempore of the Senate would have been the highest-ranking survivor.
  23. ^ 2005: New York Times, "Five Officials Skip State of the Union Address."
  24. ^ 2006: Philadelphia Inquirer, "A Message of Energy, Strength."
  25. ^ 2007: Washington Post, "The Reliable Source."
  26. ^ 2008: AP, "Interior Secretary Skips Speech," Jan 28, 2008
  27. ^ 2009: AFP American Edition, "Gates to Sit out Obama Inauguration," January 19, 2009
  28. ^ Gates To Be Designated Successor On Inauguration Day, CBS News, January 19, 2009.
  29. ^ Holder Staying Away From Obama's Speech, Washington Post, February 24, 2009.
  30. ^ Energy secretary skips Obama health care address
  31. ^ O'Keefe, Ed (25 בינואר 2011). "State of the Union: Ken Salazar to serve as 'designated survivor'". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-26 בינואר 2011. 
  32. ^ Associated Press (24 בינואר 2012). "State of the Union: Tom Vilsack to serve as Cabinet's ‘designated survivor". Washington Post. בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2012. 
  33. ^ "Shinseki absent from inaugural". Miami Herald. 22 בינואר 2013. בדיקה אחרונה ב-22 בינואר 2013. 
  34. ^ Rachel Weiner (12 בפברואר 2013). "Steven Chu is the State of the Union 'designated survivor'". Washington Post. 
  35. ^ "Energy Secretary to be Designated Survivor during State of the Union". FOX News. 28 בינואר 2014. 
  36. ^ Miller, Zeke J (28 בינואר 2014). "This Man Will Be Your President If The Worst Happens Happens". Time. בדיקה אחרונה ב-29 בינואר 2014. 
  37. ^ "Obama's 'designated survivor:' Anthony Foxx". USA Today. 20 בינואר 2015. 
  38. ^ Jackson, David (20 בינואר 2015). "O". NationalJournal. אורכב מ-המקור ב-21 January 2015. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2015. 
  39. ^ Shalby, Colleen (12 בינואר 2016). "If #SOTU disaster strikes, Jeh Johnson ... or a Republican would become president". LA Times. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2016. 
  40. ^ Saenz, Arlette (12 בינואר 2016). "State of the Union: Jeh Johnson Named Designated Survivor". ABC News. 
  41. ^ Tribune, The Salt Lake. "Sen. Orrin Hatch acting as a designated survivor during inauguration". The Salt Lake Tribune (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2017. 
  42. ^ Weaver, Dustin (20 בינואר 2017). "Jeh Johnson is designated survivor for inauguration". TheHill (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2017. 
  43. ^ "Philip Rucker on Twitter". Twitter (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-28 בפברואר 2017. 
  44. ^ "VA Secretary David Shulkin chosen as designated survivor". ABC News. 
  45. ^ Westwood, Sarah. "Agriculture Secretary Sonny Perdue State of the Union 'designated survivor'". Washington Examiner (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2018.