שורת הדין (ארגון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורת הדין
Shurat-HaDin-logo-2016.png
מדינה ישראל
פעילות פעילות משפטית נגד ישויות טרור וגופים המממנים טרור, ונגד אנטישמיות.
התאגדות עמותה
שנת ההקמה 2002
מייסדים ניצנה דרשן-לייטנר
מיקום המטה רמת גן עריכת הנתון בוויקינתונים
www.israellawcenter.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שורת הדין הוא ארגון זכויות אדם[1] שבסיסו בישראל ומטרתו מאבק משפטי-כלכלי בגופי טרור ומדינות המתנגדות לקיומה של מדינת ישראל. הארגון מגיש בבתי משפט בעולם, בהם בתי דין בין לאומיים, תביעות נגד ישויות טרור וגופים המממנים טרור או כאלה שמועברים דרכם כספי טרור, וכן נגד גופים הקוראים לדה-לגיטימציה של הלאום היהודי והמדינה היהודית ולחרם אקדמי וכלכלי נגדה.

העמותה נרשמה ברשם העמותות בדצמבר 2002[2]. היא נוסדה על ידי עורכת הדין ניצנה דרשן-לייטנר, העומדת בראש הארגון עד היום.

דרכי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי מייסדי הארגון, הם שאבו השראה מהארגון האמריקאי "המרכז המשפטי לדרום העני", אשר שם לו למטרה למוטט כלכלית את ארגון ה"קו קלוקס קלאן". דרך הפעולה של הארגון מבוססת על אסטרטגיה שפיתח ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, ולפיה יש לנתק את מחוללי הטרור מהחמצן המניע אותם - הכסף.[3]

הארגון מייצג נפגעי טרור בתביעות המתנהלות בישראל, בארצות הברית, בקנדה ובמספר מדינות באירופה. הנתבעים הם ארגוני טרור וכן גופים ומדינות המממנות טרור כגון חמאס, הג'יהאד האיסלאמי, הרשות הפלסטינית, אש"ף, חזבאללה, סוריה, איראן, מצרים, קוריאה הצפונית, UBS השווייצרי, הבנק הערבי, בנק סין[4], בנק LCB בלבנון, ועוד[5].

הארגון נאבק על זכויות העם היהודי גם בבג"ץ בישראל ובבתי משפט נוספים בעולם. כך יצג ב-2018 חקלאים מעוטף ישראל בתביעה נגד חמאס מבעיר שדות העוטף באמצעות טרור העפיפונים ובלוני התבערה[6]. הארגון מביא משלחות של תושבי חוץ לישראל ומקיים הרצאות וכנסים בנושאים הקשורים לאיום הביטחוני על מדינת ישראל ומאבקה בטרור.

קשרי הארגון עם ממשלת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

'שורת הדין' ניזונה גם ממודיעין המועבר אליה מיחידת 'צלצל' של המוסד, שייעודה מלחמה כלכלית במקורות המממנים את הטרור ובאנשי הכספים המפעילים את המנגנון.[7]

ב-2011 דלף מברק דיפלומטי אמריקני מ-2007 העוסק בפעילות הארגון[8]. על פי המברק נעזר הארגון בראיות שמספקת לו ממשלת ישראל, ובשנים הראשונות אף קיבל מן הממשלה הנחיות באילו מקרים לטפל. במברק מוזכרים בשמם עובדים של המועצה לביטחון לאומי ושל המוסד כאנשי קשר של דרשן-לייטנר למטרות אלה.

פעולות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני הארגון, עד 2018 נפסקו בתביעות שהגיש למעלה משני מיליארד דולר, שמתוכם מומשו כ-300 מיליון דולר, שהועברו למשפחות נפגעי טרור[29][30].

בשנת 2012 זכתה עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, יו"ר הארגון, בפרס מוסקוביץ' לציונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך הגדרת המשימות של הארגון
  2. ^ תעודת רישום רשמית של העמותה
  3. ^ Harpoon: Inside the Covert War Against Terrorism's Money Masters Hardcover November 7, 2017, Nitsana Darshan-Leitner, Samuel M. Katz
  4. ^ "הישג משפטי למשפחות נרצחי מרכז איזידור", 21 ביולי 2011
  5. ^ "ארגון משפטנים פרו-ישראלי פועל לסגירת משרדי אש"ף בוושינגטון", מגפון, 26 בינואר 2012
  6. ^ הודיה כריש חזוני, ‏חקלאים מעוטף עזה תובעים את חמאס בהאג, בעיתון מקור ראשון, 3 בספטמבר 2018
  7. ^ דינה גורדון, מבצע צִלְצָל: "נעזרנו במוסד והמוסד נעזר בנו", אפוק טיימס, 14 בינואר 2018
  8. ^ תוכן המברק הסודי, מתאריך 30 באוגוסט 2007
  9. ^ עדו בן פורת, "שורת הדין" במתקפה על החרם האקדמי, באתר ערוץ 7, 4 באוגוסט 2013
  10. ^ "בקשה להעמיד לדין את ראש החמאס חאלד משעל הוגשה לביה"ד הבינלאומי בהאג", 3 בספטמבר 2014, באתר תקדין
  11. ^ אליאור לוי, ארגון "שורת הדין" הגיש תלונות נגד ראשי אש"ף בבית הדין הבינלאומי בהאג, באתר ynet
  12. ^ גלי גינת‏, תביעה ישראלית ייצוגית נגד פייסבוק: "מדריך לטרור", באתר וואלה! NEWS‏, 27 באוקטובר 2015.
    ארצות הברית: תביעה נגד פייסבוק על פוסטים פלסטינים מסיתים, באתר של עו"ד חיים רבייה, 28 באוקטובר 2015
  13. ^ איציק וולף, תקדים: הרשות הפלסטינית תשלם מיליארדי שקלים לנפגעי טרור, באתר nrg‏, 23 בפברואר 2015.
  14. ^ נטעאל בנדל, הרשות הפלסטינית לא תשלם פיצויים לנפגעי טרור אמריקאים, באתר nrg‏, 31 באוגוסט 2016
  15. ^ גיא שחם, נדחתה תביעת הפיצויים נגד הרשות הפלסטינית, באתר ynet, 5 באפריל 2018
  16. ^ טל שניידר, ‏35 עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, באתר גלובס
    עמיחי אתאלי, פיונגיאנג תפצה נפגעי טרור מהטבח בנתב"ג, באתר nrg‏, 21 ביולי 2010
  17. ^ רותם סלע, מכה משפטית למשט: חברות הביטוח מסרבות לבטח ספינות שישוטו לעזה, באתר nrg‏, 23 במאי 2011.
  18. ^ אילאיל שחר וטל לב-רם, ‏קברניט ספינת המשט האמריקנית נעצר, באתר גלי צה"ל, 3 ביולי 2011.
  19. ^ אהרל'ה ויסברג, ‏תובעת את דמיהם, באתר "ישראל היום", 18 במאי 2012 .
  20. ^ עדנה אדטו, "ישראל היום", 5 באוגוסט 2012
  21. ^ ארצות הברית: ניסיון להחרמת ישראל הוכשל משפטית, ערוץ 7, 2 ביוני 2013.
  22. ^ בית משפט קבע: 9 מיליון דולר מאיראן יועברו למשפחות של קורבנות פיגוע מ-1997, נענע10, 4 בדצמבר 2013.
  23. ^ "9 מיליון דולר מהממשל האיראני יועברו לנפגעי הפיגוע במדרחוב בן יהודה", 5 בדצמבר 2013, באתר "תקדין"
  24. ^ ידיעה ב-ynet,‏. 23 באפריל 2014.
  25. ^ "נפגעי טרור ישראלים יקבלו שליטה על סיומות הרשת באיראן", 25 ביוני 2014, באתר כלכליסט
  26. ^ חן מענית, ‏ארה"ב: קוריאה הצפונית סייעה לחיזבאללה במלחמת לבנון השנייה, באתר גלובס, 31 ביולי 2014.
  27. ^ החרם ועונשו: גרמו לביטול הופעה בארץ ויפצו באלפי שקלים, באתר "סרוגים", 11 באוקטובר 2018.
  28. ^ אבנר שביט‏, "ישראל שחצנית, לא נשלם": פעילות ה-BDS שנתבעו לשלם פיצויים על ביטול ההופעה של לורד משיבות אש, באתר וואלה! NEWS‏, 12 באוקטובר 2018
  29. ^ פושטים את רגל הטרור, באתר ynet, 25 באוגוסט 2017
  30. ^ אורית מרלין רוזנצוויג, בחורה כארז: אלונה זהר, בתה של ירדנה ארזי, תובעת מיליונים מאיראן, באתר Xnet‏, 6 בפברואר 2017