בית הבסבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שושלת הבסבורג)
המונח "הבסבורג" מפנה לכאן. לערך העוסק בטריטוריה של הענף האוסטרי של בית הבסבורג, ראו ממלכת הבסבורג.
בית הבסבורג
Habsburger
אוסטריה, הונגריה, פורטוגל, מקסיקו, בוהמיה וספרד
מדינה אוסטריה, הונגריה, ספרד
בית האב Etichonids עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים קיסר אוסטריה
ארכידוכס אוסטריה
מלך קסטיליה
מלך אראגון
מלך ספרד
מלך פורטוגל
ממלכת הונגריה
הקיסר הרומי הקדוש
קיסר מקסיקו
מייסד ראדבוט, רוזן הבסבורג
השליט האחרון קרל הראשון באוסטריה
קרלוס השני בספרד
ראש הבית הנוכחי התמזג עם בית לורן ליצירת בית הבסבורג-לורן. בראש הבית המאוחד עומד קרל פון הבסבורג
תאריך ייסוד המאה ה-12
תאריך התפזרות

1780 באוסטריה
1700 בספרד

1640 בפורטוגל
אתניות אוסטרית, ספרדית, גרמנית
ענפים ספרד ההבסבורגית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) הוא אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה, ושושלת מהעתיקות בעולם. בין התפקידים בהם החזיק הבית:

בנוסף, הבית החזיק במספר כתרים אחרים לזמן קצר:

ועוד תארים רבים נוספים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם נגזר מהמלה בגרמנית "הביכטסבורג", שפירושה "טירת הנִצים", שהייתה מושב המשפחה במאות ה-12 וה-13 בהבסבורג בשווייץ. מדרום מזרח גרמניה הרחיבה המשפחה את השפעתה ונכסיה לקצוות המזרחיים של האימפריה הרומית הקדושה, לשטח המקביל בערך לאוסטריה של היום (12781382). תוך שניים-שלושה דורות ההבסבורגים הצליחו להשיג תפיסה מקוטעת-בתחילה של הכתר הקיסרי שיישאר בידיהם במשך כמה מאות שנים (12731291, 12981308, 14381740, ו-17451806).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנות הבסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך בשנת 1027 הקים ראדבוט, רוזן הבסבורג את טירת הבסבורג, ומונה לרוזן הנחלה מסביב לטירה. יורשיו הרחיבו את הנחלה, והשתלטו על השטחים שכוללים את הקנטונים של שווייץ של ימינו: שווייץ, ארגאו, אונטרוולדן ואורי, ועל שטחים שונים באלזס.

בשנת 1232 הקים רודולף השלישי, רוזן הבסבורג את רוזנות הבסבורג-לאופנבורג, שהתקיימה עד לשנת 1408. בנו של רודולף השלישי - אברהרד הראשון, רוזן הבסבורג-לאופנבורג הקים בשנת 1273 את בית הבסבורג-נוי-קיבורג, שהתקיים עד לשנת 1417.

דוכסות אוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – דוכסות אוסטריה

בשנת 1273 נבחר רודולף הראשון מהבסבורג למלך גרמניה, אולם אוטוקר השני, מלך בוהמיה, ואלפונסו העשירי, מלך קסטיליה סירבו לבחירה, ובשל כך פתח רודולף בשנת 1274 במלחמה נגד אוטוקר. בשנת 1276 כבש רודולף את דוכסות קרינתיה, ובשנת 1278 הביס רודולף בקרב מרשפלד(אנ') את אוטוקר, שאף נהרג בקרב, ובכך נעשה רודולף לשליט אוסטריה. שושלתו של רודולף – בית הבסבורג, שלטה באוסטריה כ-640 שנה. סביב המאות ה-14 וה-15 הרחיבו ההבסבורגים את שטחיהם והחלו לצבור מחוזות בקרבת דוכסות אוסטריה, שהייתה דוכסות קטנה שחלשה לאורך הדנובה ועל שטיריה. בשנת 1335 השיג (אלברכט השני) את קרניולה (דוכסות קראין) שבסלובניה ואת קרינתיה, ובשנת 1368 את טירול. מחוזות אלו הפכו לחלק מהירושה שקיבלו השליטים ההבסבורגים, ונקראו "טריטוריות הירושה".

במאות ה-14 וה-15 ידע בית הבסבורג עליות ומורדות. בהסכם נוינברג שהתרחש ב-1379 תחת שלטונם של אלברכט השלישי ולאופולד השלישי פוצלה אוסטריה ביניהם, אלברכט החזיק באוסטריה עצמה, בעוד שלאופולד החזיק בטריטוריות הירושה. ב-1402 התרחש עוד פיצול, ארנסט הקשוח קיבל את שטיריה, קרינתיה וקרניולה, ופרידריך הרביעי, דוכס אוסטריה את טירול ואת דרום מערב אוסטריה שהיה אוסף של טריטוריות הבסבורגיות (אזור המזוהה עם ברובו שוואביה). האיחוד מחדש בוצע על ידי פרידריך החמישי, דוכס אוסטריה (השלישי כקיסר האימפריה הרומית הקדושה) ובנו של ארנסט הקשוח, לאחר נפילת הטורים ההבסבורגיים אלברט והבכירים הטירולינים.

בשנת 1438 נבחר הדוכס אלברכט מאוסטריה ליורש של חמיו, זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מבית לוקסמבורג. על אף שאלברכט מלך רק במשך שנה (כאלברכט השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה), מאז מלכותו כל קיסרי האימפריה הרומית הקדושה היו משושלת הבסבורג, מלבד חריגה אחת.

האימפריה הרומית הקדושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – האימפריה הרומית הקדושה
האימפריה של קרל החמישי

בשנת 1453 העלה פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה את דוכסות אוסטריה למעמד של ארכידוכסות. ההבסבורגים החלו לרכוש שטחים רבים מחוץ לאדמות הירושה על ידי נישואים: בשנת 1477 מקסימיליאן, ארכידוכס אוסטריה בנו היחיד של הקיסר פרידריך השלישי נשא לאשה את מארי, דוכסית בורגונדיה, היורשת של דוכסות בורגונדיה שבצרפת וכך השיג את רוב מדינות השפלה וחלקים מצרפת לטובת בית ההבסבורג; בנו שלו, פיליפ "היפה", נשא לאישה את הנסיכה חואנה ("המשוגעת"), יורשת אראגון וקסטיליה וכך השיג לטובת ההבסבורגים את ספרד ונחלותיה האיטלקיות, אפריקאיות ונחלות העולם החדש; ונכדו, הקיסר קרל החמישי, בנו של פיליפ, שלט על שטח עצום שעליו לא מלך מעולם שום מלך אירופאי, ונקראה "האימפריה בה השמש אינה שוקעת לעולם".

פיצול האימפריה של בית הבסבורג

כאשר ויתר קרל החמישי (שנקרא בספרד "קרלוס הראשון") על כתרו, הוא בחר להוריש את ספרד ואת האימפריה הרומית הקדושה ליורשים שונים. כתוצאה מכך התפצלה המשפחה לבית הבסבורג האוסטרי ובית הבסבורג הספרדי.

ספרד ההבסבורגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ספרד ההבסבורגית

ספרד ההבסבורגית השתרעה מהפיליפינים עד לארצות השפלה, והייתה, למשך זמן, הכוח הגדול באירופה. מהסיבה הזו, תקופה זו בהיסטוריה של ספרד נקראת גם עידן ההתרחבות. אף על פי שבדרך כלל נזכרת בשטחה במרכז אירופה, הרחיבה ממלכת הבסבורג את שליטתה גם לספרד מ-1516 עד ל-1700. תחת שליטת בית הבסבורג, הגיעה ספרד לשיא השפעתה וכוחה, אך גם התחילה את דעיכתה האיטית.

ימי העליונות של ספרד במאה ה-16 החלו עם הניצחון על העות'מאנים בקרב לפנטו ב-1571, ועם סדרת ניצחונות על אנגליה במלחמת אנגליה-ספרד (1585-1604). במהלך אמצע המאה ה-17, ימי הגדולה הספרדים בשלטון בית הבסבורג החלו בדעיכה ארוכה שנפתחה בסדרת הפסדים במלחמת שמונים השנים, וכן באובדן הארמדה הגדולה. במהלך מלחמת שלושים השנים כותרה ספרד ההבסבורגית, ובחציה השני של המאה ה-17 הובסה בידי הצרפתים, תחת הנהגתו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת. שלטון הבסבורג בספרד בא לסופו במותו של קרלוס השני, מלך ספרד, מה שהביא לפתיחתה של מלחמת הירושה הספרדית. תקופת השלטון ההבסבורגי בספרד נחשבת לתור הזהב של ספרד, ועידן הפריחה התרבותית שלה.

ממלכת הבסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ממלכת הבסבורג

ראשיתה של ממלכת הבסבורג נעוץ במותו של לאיוש השני, מלך הונגריה במהלך קרב מוהאץ' נגד צבא האימפריה העות'מאנית. הארכידוכס פרדיננד הראשון מבית הבסבורג הפך למלך בוהמיה ובהמשך לאחר חלוקת שטחי ממלכת הונגריה, זכה גם בשטחי מערב וצפון הונגריה וזאת בתמיכתו של אחיו קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.[1]

ראשית ימיה של האימפריה לוותה במאבקי חוץ לבלימת כוחה של האימפריה העות'מאנית ומאבקי פנים בין קתולים לפרוטסטנטים. במהלך המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1591–1606) הצליחו האוסטרים לבלום את התקדמות העות'מאנים במרכז אירופה וחזרו ובלמו את העות'מאנים מהגעה לווינה. מלחמת שלושים השנים שהחלה כמלחמת דת בין פרוטסטנטים מורדים לשלטון הקתולי והסתיימה בחתימת שלום וסטפליה, מיצבה עוד יותר את הפיאודליזם בתוך האימפריה הרומית הקדושה והבליטה את חולשתו של השלטון המרכזי אל מול אוסף נסיכויות וממלכות. ממלכת הבסבורג מיצבה עצמה כגורם הדומיננטי באימפריה.[2] במהלך המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1663–1664) צרו העות'מאנים בשנית על וינה, אך צבא ממלכת הבסבורג הצליח להודפם.

במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) הנחיל צבא הממלכה בפיקודו של הנסיך אויגן מסבויה תבוסה מוחצת לעות'מאנים, והם איבדו שטחים נרחבים במרכז אירופה ואולצו לחתום על הסכם קרלוביץ. מספר שנים מאוחר יותר ניצחו ההבסבורגים שוב במהלך המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1716–1718) והעות'מאנים נאלצו לחתום על הסכם שלום פוז'ארוואץ תוך אובדן שטחים נוסף בסרביה, בוסניה והרצגובינה. בתקופה זו הגיעה ממלכת הבסבורג לשיא עוצמתה.[3][4]

בשנים 17401748 התחוללה מלחמת הירושה האוסטרית ובמרכזה העימות האישי בין פרידריך השני, מלך פרוסיה מבית הוהנצולרן לבין מריה תרזה מבית הבסבורג. הסכסוך הפך למלחמה אזורית ובסיומה, שלזיה נותרה בידי הפרוסים לאחר שנכבשה על ידי פרידריך השני, ואוסטריה מסרה כמה דוכסויות בצפון איטליה לאויבתה, ממלכת ספרד, ולבעלת בריתה, סרדיניה. הסכסוך פגע ביציבותה וחוזקה של האימפריה הרומית הקדושה.

שיטת הצמיחה של האימפריה של בית הבסבורג הייתה בעזרת קשרי נישואין מוצלחים ביותר, שהוסיפו להם עוד ועוד נחלות ושטחים. לא בכדי היה המוטו של אותה תקופה "מלחמות יעשו אחרים. את, אוסטריה בת המזל, התחתני! מה שנותן מרס לאחרים, לך נותנת האלה ונוס." הנוסח המקורי הוא לטיני:

Bella gerant alii. tu, felix Austria, nube!
Nam quae Mars aliis, dat tibi regna Venus.

בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19 החלישו מאוד המלחמות הנפוליאוניות את כוחה של האימפריה הרומית הקדושה וממלכת הבסבורג בתוכה. הצטרפותם לקואליציה האנטי-צרפתית השלישית ותבוסתם הקשה בקרב אולם ובקרב אוסטרליץ הובילו לחתימת חוזה פרסבורג. ב-6 באוגוסט 1806 התפרקה האימפריה הרומית הקדושה, הקיסר פרנץ השני ויתר על תוארו והכריז על עצמו קיסר אוסטריה.[5]

האימפריה האוסטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – האימפריה האוסטרית
דגל המלוכה ההבסבורגית; שימש גם כדגל האימפריה האוסטרית עד ה-Ausgleich בשנת 1867.

הקיסר פרנץ השני (שנקרא גם פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה) השתמש בתואר הבא: "אנחנו, פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה בחסד האל, מלך ירושלים, הונגריה, בוהמיה, דלמטיה, קרואטיה, סלאבוניה, גליציה ולודומריה, ארכידוכס של אוסטריה, דוכס לורן, זלצבורג, וירצבורג, פרנקוניה, שטיריה, קרינתיה וקרניולה; הדוכס הגדול של קרקוב; נסיך טרנסילבניה; מרקיז (מרגרב) מורבייה; דוכס סנדומיר, מזוביה, לובלין, שלזיה העלית והתחתית, אושוויץ וזטור, טשן ופריול; נסיך ברכטסגאדן ומרגנת'היים; נסיך-רוזן של הבסבורג, גוריציה וגרדיסקה ושל טירול; והמרגרב של לוסטיה העילית והתחתית ושל איסטריה".

בשנות ה-60 של המאה ה-19 ניטש מאבק בין אוסטריה לפרוסיה על ההגמוניה בגרמניה, ולבסוף הפסידה אוסטריה במלחמת אוסטריה–פרוסיה, מה שהוביל לאיחוד גרמניה תחת בית הוהנצולרן. בשנת 1867 הוקמה האימפריה האוסטרו-הונגרית, שהתקיימה עד לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה.

האימפריה האוסטרו-הונגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – האימפריה האוסטרו-הונגרית

הונגריה, שהייתה למעשה תחת שלטון ההבסבורגים מאז 1526 אך בעיקר תחת כיבוש האימפריה העות'מאנית במשך 150 שנה, נכבשה מחדש בשנים 16831699. בשנת 1867 זכתה הונגריה בהכרה כממלכה עצמאית תחת ה-Ausgleich או "פשרה" (ראו אוסטרו-הונגריה), עד הדחת ההבסבורגים מאוסטריה והונגריה לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש בית הבסבורג כיום (2017) הוא קרל, ארכידוכס אוסטריה (נולד ב-1961), בנו הבכור של אוטו, נסיך הכתר של אוסטריה. אוטו היה יורש העצר האחרון של האימפריה האוסטרו-הונגרית, החל מעליית אביו קרל הראשון, קיסר אוסטריה בשנת 1916 לכס המלכות ועד להכרזת הרפובליקה. במשך שנים נאסר על אוטו הבסבורג לשהות באוסטריה ובקשתו לשוב אליה היה נושא למחלוקת פוליטית עזה במדינה.[6]

עץ משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
רוזני טירול מבית טירול (גר')
 
איזבל מבורגונדיה
 
רודולף הראשון
1273-1291
 
גרטרוד מהוהנברג
 
מלכי בוהמיה מבית פז'מיסל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדלהייד מטירול
 
 
 
 
אליזבת מקרינתיה
 
אלברכט הראשון
1298-1308
 
 
 
 
ונצל השני, מלך בוהמיה
 
גוטה מהבסבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיינהארד, דוכס קרינתיה
 
 
 
 
אלברכט השני, דוכס אוסטריה
 
רודולף הראשון, מלך בוהמיה
 
ריקסה אלז'בייטה
 
 
אליזבת, מלכת בוהמיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מלכי פורטוגל מבית אביש
 
 
 
לאופולד השלישי, דוכס אוסטריה
 
אלברכט השלישי, דוכס אוסטריה
 
מלכי הונגריה מבית אנז'ו (הו')
 
קרל הרביעי
1346-1378
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוארטה, מלך פורטוגל
 
 
 
ארנסט, דוכס אוסטריה
 
אלברכט הרביעי, דוכס אוסטריה
 
מריה, מלכת הונגריה
 
זיגיסמונד
1410-1437
 
ברברה מצילי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרננדו, דוכס ויזאו
 
לאונור מפורטוגל
 
פרידריך השלישי
1440-1493
 
דוכסי בורגונדיה מבית ולואה
 
אלברכט השני
1438-1439
 
 
 
אליזבת מלוקסמבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביאנקה מריה ספורצה
 
מקסימיליאן הראשון
1486-1519
 
מארי, דוכסית בורגונדיה
 
מלכי אראגון וקסטיליה מבית טרסטאמרה (ספ')
 
אליזבת מאוסטריה
 
לסלו החמישי, מלך הונגריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנואל הראשון, מלך פורטוגל
 
 
 
 
 
פליפה הראשון, מלך קסטיליה
 
 
 
חואנה הראשונה, מלכת קסטיליה
 
אולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ז'ואאו השלישי, מלך פורטוגל
 
דוארטה, דוכס גימארייש
 
איזבלה, נסיכת פורטוגל
 
קרל החמישי
1519-1556
 
פרדיננד הראשון
1531-1564
 
אנה, נסיכת בוהמיה והונגריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פליפה השני, מלך ספרד ופורטוגל
 
מריה מספרד
 
מקסימיליאן השני
1562-1576
 
קרל השני, ארכידוכס אוסטריה
 
פרדיננד השני, ארכידוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נשותיו:
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה מנואלה, נסיכת פורטוגל
 
 
מרי הראשונה, מלכת אנגליה
 
אליזבת דה ולואה, נסיכת צרפת
 
אנה מאוסטריה
 
רודולף השני
1575-1612
 
 
מתיאס
1612-1619
 
אנה מטירול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלאונורה גונזאגה
 
 
פרדיננד השני
1619-1637
 
מריה אנה מבוואריה
 
פליפה השלישי, מלך ספרד ופורטוגל
 
מרגרטה מאוסטריה
 
לאופולד החמישי, ארכידוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרדיננד השלישי
1636-1657
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרדיננד קרל, ארכידוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נשותיו:
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוכסי לורן מבית לורן
 
אלאונורה גונזאגה
 
מריה לאופולדינה, ארכידוכסית אוסטריה
 
מריה אנה מספרד
 
 
פליפה הרביעי, מלך ספרד ופורטוגל
 
אליזבת מצרפת
 
 
ז'ואאו הרביעי, מלך פורטוגל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרל החמישי, דוכס לורן
 
אלאונורה מריה יוזפה מאוסטריה
 
פרדיננד הרביעי
1653-1654
 
מריאנה מאוסטריה
 
 
לאופולד הראשון
1658-1705
 
מריה תרסה, נסיכת ספרד
 
 
מלכי פורטוגל מבית ברגנסה (פור')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נשותיו:
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מארי לואיז ד'אורליאן
 
קרלוס השני, מלך ספרד
 
מריה אנה מנויבורג
 
 
מרגריטה תרסה מספרד
 
אלאונורה מגדלנה מנויבורג
 
קלאודיה פליציטס מאוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
וילהלמינה אמליה מבראונשווייג לינבורג
 
יוזף הראשון
1690-1711
 
לאופולד, דוכס לורן
 
אליזבת כריסטינה מבראונשווייג וולפנביטל
 
קרל השישי
1711-1740
 
 
מלכי ספרד מבית בורבון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרל השביעי
1742-1745
 
מריה אמליה, ארכידוכסית אוסטריה
 
 
 
פרנץ הראשון
1745-1765
 
 
 
מריה תרזה
 
 
 
דוכסי מודנה מבית אסטה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה יוזפה, דוכסית בוואריה
 
יוזף השני
1764-1790
 
איזבלה, נסיכת פארמה
 
לאופולד השני
1790-1792
 
מריה לואיסה, נסיכת ספרד
 
הארכידוכס פרדיננד, דוכס ברייזגאו
 
מריה באטריצ'ה ד'אסטה, דוכסית מאסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליזבת, דוכסית וירטמברג
 
 
פרנץ השני
1792-1806
 
 
מריה פרדיננדה, נסיכת סקסוניה
 
פרדיננד השלישי, הדוכס הגדול של טוסקנה
 
לואיזה מנאפולי וסיציליה
 
 
פרנץ הרביעי, דוכס מודנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נשותיו:
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה תרזה מנאפולי וסיציליה
 
קרולינה אוגוסטה, נסיכת בוואריה
 
מריה לודוביקה, ארכידוכסית אוסטריה-אסטה
 
מריה אנה, נסיכת סקסוניה
 
לאופולד השני, הדוכס הגדול של טוסקנה
 
מריה אנטוניה, נסיכת שתי הסיציליות
 
 
מריה ביאטריצ'ה, נסיכת סבויה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מארי לואיז, דוכסית פארמה
 
פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה
 
מריה אנה, נסיכת סבויה
 
פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה
 
פרדיננד הרביעי, הדוכס הגדול של טוסקנה
 
פרנץ החמישי, דוכס מודנה
 
אדלגונדה, נסיכת בוואריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליזבת, נסיכת בוואריה
 
פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה
 
מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו
 
שארלוט, נסיכת בלגיה
 
קרל לודוויג, ארכידוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה
 
 
 
 
 
סופיה, דוכסית הוהנברג
 
פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה
 
אוטו פרנץ, ארכידוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בית הוהנברג
 
זיטה, נסיכת בורבון-פארמה
 
קרל הראשון, קיסר אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רגינה, נסיכת סקסוניה-מיינינגן
 
אוטו, נסיך הכתר של אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרל פון הבסבורג

שליטי בית הבסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוכסי אוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסרי האימפריה הרומית הקדושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הבסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתו של קרל השישי – מריה תרזה שלטה יחד עם בעלה פרנץ הראשון, ותוארה היה ארכידוכסית אוסטריה ומלכת הונגריה ובוהמיה.

בית הבסבורג-לורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסרי אוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי פורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוכסים הגדולים של טוסקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוכסי מודנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוכסי פארמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסר מקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלטי האצולה של האימפריה האוסטרו-הונגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה האוסטרו-הונגרית הורכבה ממדינות שונות ומלאומים שונים, שהחיבור היחיד ביניהם היה הנאמנות לקיסר, שנשענה על ההיסטוריה הארוכה של בית הבסבורג.

המגן של החלק האוסטרי של האימפריה (1867–1915).
ספירה

לאחר 1867 החלק המזרחי באימפריה, המכונה טרנסלייטניה, היה בעיקר תחת שליטתה של ממלכת הונגריה. המגן שילב את הזרועות של ממלכת הונגריה, יחד עם שני מלאכים תומכים, והכתר של אישטוון הקדוש, יחד עם השטחים שהיו כפופים לה:

ממלכת דלמטיה, ממלכת קרואטיה, ממלכת סלאבוניה (באיחוד עם קרואטיה כממלכת קרואטיה-סלאבוניה – היו ידועים באופן רשמי כהממלכה המשולשת של קרואטיה, סלאבוניה ודלמטיה, אף על פי שהטענה לדלמטיה הייתה בעיקר דה יורה), נסיכות טרנסילבניה, בוסניה והרצוגובינה (1915–1918), העיר החופשית פיומה (רייקה של ימינו), ובמרכז ממלכת הונגריה.

החלק המערבי או האוסטרי של האימפריה, ציסלייטניה, המשיך להשתמש במגן של האימפריה משנת 1815 אך היו בו חותמות של הנחלות השונות הממוקמות סביב המגן המרכזי. באופן פרדוקסלי, חלק מהשלטים הללו היו שייכים לשטחים שהיו חלק מן החלק ההונגרי של האימפריה. מגן זה שהיה נפוץ ביותר עד לשנת 1915, היה ידוע כמגן הבינוני. בנוסף היה גם מגן קטן, שכלל רק את הזרועות האישיות של ההבסבורגים, כפי שהיה בשימוש בשנת 1815.

I II III IV V
ממלכת הונגריה ממלכת גליציה ולודומריה ארכידוכסות אוסטריה דוכסות זלצבורג דוכסות שטיריה
VI VII VIII
רוזנות טירול דוכסות קרינתיה ודוכסות קרניולה ("בשדה אחד מחולק") מרקיזות מוראביה ודוכסות שלזיה ("בשדה אחד מחולק")
IX X XI
נסיכות טרנסילבניה ממלכת איליריה ממלכת בוהמיה

הגרסה של 1915[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, אימצה אוסטריה-הונגריה הרכב הרלדי חדש שאיחד את המגן ששימש בחלק ההונגרי, הידוע גם בשם אדמות כתר סטפן הקדוש, עם גרסה חדשה של המגן הבינוני האוסטרי אשר תואר לעיל.

לפני 1915, זרועותיהם של נחלות שונות בחלק האוסטרי של האימפריה הופיעו יחד במגן המוצב בתוך הנשר בעל הראש הכפול, כאינסקוצ'ון[7] בשלט האצולה של האימפריה האוסטרית. הנשר היה בתוך מגן עם שדה זהב, ואילו המגן השני נתמך על ידי שני גריפינים, ועל הנשר עמד הכתר הקיסרי האוסטרי (בעבר פריטים אלה נכללו רק במגן הגדול). לאחר מכן, הוצג במרכז שלט האצולה המגן האישי של בית הבסבורג מוקף בשרשרת מסדר גיזת הזהב, ואילו מימין הוצג השלט האוסטרי ומשמאל השלט ההונגרי.[8][9]

שלט האצולה הבינוני של החלק האוסטרי של האימפריה בשנת 1915. המראה כמגן במרכז (inescochcheon) את המגן האישי של בית הבסבורג-לורן, ומסביבו את השלטים של הנחלות השונות של האימפריה

בהרכב ההרלדי של 1915 הובאו המגנים של שני מוקדי האימפריה, אוסטריה והונגריה. המגן האוסטרי בצד שמאל נתמך בגריפון, ואילו המגן ההונגרי בצד ימין נתמך על ידי מלאך. במרכז הוצג המגן האישי של ההבסבורגים (הבסבורג, אוסטריה ולורן). מגן קטן זה היה מעוטר בכתר מלכות ומוקף בשרשרת מסדר גיזת הזהב, שמתחתיו היה המסדר הצבאי של מריה תרזה, שמתחתיו היו שרשרות המסדרים של אישטוון הקדוש ולאופולד. בתחתית השלט היה המוטו שקרא "AC INIVISIBIBILITER INSEPARBILITER" ("בלתי ניתן לחלוקה ובלתי נפרד"). הייתה גרסה פשוטה לשלט שבה לא היה את התומכים, אלא רק המגינים הפשוטים של אוסטריה והונגריה. אלה היו המגן של האימפריה האוסטרית עם אינסקוצ'ון של אוסטריה, והמגן של הונגריה (עם משבצת של קרואטיה בקצה).

שלט האצולה המשותף של האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1915, המציג את רוב הנחלות הגדולות של האימפריה האוסטרית (מגן שמאל) וממלכת הונגריה (מגן ימין). הזרועות האישיות של הבסבורג-לורן נמצאות במרכז. אוסף הנחלות שהכירו בראש בית הבסבורג כשליטם, המוצגים בשלט אצולה זה העמיד את האימפריה בעמדת נחיתות ברורה בהשוואה למדינות הלאום המאוחדות שהיו קיימות ביבשת אירופה.
הנחלות האוסטריות
מגן חלק טריטוריה
I
II
III
IV
V
VI
VII
VIII
IX
X
XI
XII
XIII
XIV
XV
XVI
XVII
XVIII
XIX
XX
ממלכת גליציה ולודומריה
ממלכת בוהמיה
ממלכת דלמטיה
דוכסות שלזיה
דוכסות זלצבורג
מרקיזות מוראביה
רוזנות טירול
דוכסות בוקובינה
פוראלברג
מרקיזות איסטריה
רוזנות גוריציה (חלק מרוזנות גוריציה וגראדיסקה)
רוזנות גראדיסקה (גם חלק מרוזנות גוריציה וגראדיסקה)
בוסניה והרצגובינה (מאוחדות)
העיר החופשית הקיסרית טריאסט
ארכידוכסות אוסטריה התחתית
ארכידוכסות אוסטריה העילית
דוכסות שטיריה
דוכסות קרניולה
דוכסות קרינתיה
ארכידוכסות אוסטריה
ארצות הכתר של אישטוואן הקדוש
מגן חלק טריטוריה
I
II
III
IV
V
VI
VII
ממלכת דלמטיה (שייך להונגריה מבחינה משפטית)
ממלכת קרואטיה
ממלכת סלאבוניה
נסיכות טרנסילבניה
בוסניה והרצגובינה
פיומה
ממלכת הונגריה
שלט האצולה האישי
מגן חלק משמעות
I
II
III
רוזנות הבסבורג
ארכידוכסות אוסטריה
דוכסות לורן

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט האצולה של הנחלות ההונגריות (1867–1915) שלט האצולה של הנחלות ההונגריות (1915–1918) שלט האצולה הקטן של הנחלות האוסטריות (1805–1918)
שלט האצולה הפשוט של הנחלות האוסטריות (1915–1918) שלט האצולה האישי של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה (1848–1916) שלט האצולה הפשוט של האימפריה האוסטרו-הונגרית (1915–1918)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הבסבורג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקמת ממלכת הבסבורג, באתר ספריית הקונגרס, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
  2. ^ מלחמת שלושים השנים, באתר ספריית הקונגרס, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
  3. ^ אוסטריה: סקירה היסטוריה: צבא הבסבורג, באתר ספריית הקונגרס, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
  4. ^ המלחמות האוסטריות-עות'מאניות, באתר ספריית הקונגרס, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
  5. ^ ממלכת הבסבורג והמלחמות הנפוליאוניות, באתר ספריית הקונגרס, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
  6. ^ פרשת הטוען לכתר, מעריב, 23 ביולי 1963
  7. ^ סמל משפחה קטן אשר ממוקם בתוך או מעל גבי המגן העיקרי של שלט האצולה
  8. ^ H. Ströhl: Die neuen österreichischen, ungarischen und gemeinsamen Wappen. Hrsg. auf Grund der mit d. allerhöchsten Handschreiben vom 10. u. 11. Okt. 1915, bezw. 2. u. 5. März 1916 erfolgten Einführung. Viena 1917.
  9. ^ "Diem, P. Die Entwicklung des österreichischen Doppeladlers". נבדק ב-5 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)