שושנה אשמן-שגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

שושנה אַשְׁמַן-שֶׂגֶב (20 באוגוסט[1] 19237 בנובמבר 1965) הייתה סופרת ילדים, עורכת ועיתונאית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושנה אשמן-שגב נולדה בתל אביב, בתו של המשורר והמחזאי אהרן אשמן. סיימה את בית הספר היסודי והתיכון בעירה, והשלימה לימודיה בבית מדרש למורים. עסקה בהוראה, ובנוסף למורה כללית הייתה פסנתרנית (תלמידתו של פרנק פלג) וגם מורה לנגינה.

שושנה התחתנה עם ויקטור שגב וילדה שני בנים. הבכור, עידן (1949, פרופסור לנוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית) והצעיר, יואב (1952, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת בן-גוריון). בשנת 1948 עשתה שושנה אשמן-שגב הסבה לעיתונאות, והחלה לפרסם סיפורים קצרים, רשימות וטורים בעיתוני הילדים בארץ. עברה לעיתון "לאשה", ובו הייתה כתבת בכירה ועורכת מדורים.

בסתיו של שנת 1965 ירדה לאילת לשם הכנת כתבה, יחד עם צלם העיתונות גיורא רון (רוכמן). מכוניתם התהפכה סמוך לבאר שבע כתוצאה מפגיעה של משאית ושניהם נספו. שנה לאחר מכן נפטר גם בעלה ויקטור ממחלת כבד.

אשמן-שגב השאירה אחריה רשימות עיתונאיות רבות שמיעוטן כונסו לאחר מותה. כתיבתה, בעיקר לבני הנעורים, הייתה בעלת לבוש של קלילות ורהיטות, אך הנושאים שבהם טיפלה היו רציניים.

ספריה של שושנה אשמן-שגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המלחין והשוטר: סיפורים מעולם המוזיקה, ציורים א. לואיזדה, תל אביב, יבנה, 1960.
  • בנות-הנעורים, יבנה, תל אביב, 1968.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.