שושנה ברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שושנה ברמן
שושנה ברמן
שושנה ברמן
שושנה ברמן
לידה 15 במרץ 1934 (בת 90)
העיר פינסק בפולין
(כיום בבלארוס)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 29 באוגוסט 1949
השכלה הפקולטה למשפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב
השתייכות מערכת בתי המשפט הישראלית
תקופת כהונה 1968–1993 (כ־25 שנים)
תפקידים בולטים
פעילויות נוספות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שושנה ברמן לבית שמידט (נולדה ב-15 במרץ 1934) היא שופטת בית המשפט המחוזי בדימוס. חצי יובל שנים ישבה על כיסא המשפט, תחילה בבית משפט השלום ברחובות, מאז מינויה בחודש מאי 1968 ובהמשך, מאז 1980 בבית המשפט המחוזי בתל אביב. במקביל, בשנים 1978 עד 2008 שימשה כמרצה למשפט מינהלי, חקלאי, איכות הסביבה וביו-משפט במחלקה לכלכלה, בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. במשך שנים אחדות שימשה גם כמרצה ל"משפט ואמנות" באקדמיה בצלאל לאמנות ועיצוב וגם בבית הספר הגבוה "שנקר" בעיקר בתחום הקניין הרוחני. מאז פרישתה משמשת כשופטת בבית הדין הציוני העליון וגם עוסקת במחקר משפטי אקדמי בפורומים בינלאומיים. משמשת כחברה בוועדה לביו-אתיקה ליד האקדמיה הלאומית למדעים ומכהנת כיו"ר הוועדה לאתיקה רפואית של בתי חולים אסותא . בוררת, מרצה בתחום הקניין הרוחני ובסוגיות בביו-אתיקה.

תקופת ילדות ונערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בפינסק בפולין (כיום בבלארוס). הוריה מלכה וחיים שמידט היו בעלי בית מלון, מה שגרם להגליית המשפחה ביוני 1941 לסיביר על ידי הקומוניסטים, אשר ראו אותם כמשתפי פעולה קפיטליסטים. השהות בסיביר נמשכה עד 1946, ואז הועברה המשפחה למחנות העקורים בגרמניה. שם למדה ברמן הנערה קצרנות, תפירה וכל שניתן היה ללמוד. ב-29 באוגוסט 1949 עלתה המשפחה ארצה. בהיותה נערה בת 15 התפרנסה כפקידה בעיתון על המשמר ומעבודות נוספות, כשבשעות הערב המשיכה בלימודי התיכון בגימנסיה השכלה בתל אביב.

שירות צבאי, לימודי משפטים, התמחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1952 התגייסה ברמן לשירות המשפטי בצה"ל, וב-1953 סיימה קורס קצינות קרביות. במהלך השירות ברמן המשיכה בלימודיה וסיימה את הפקולטה למשפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב בשנת 1955.

ברמן התמחתה במשרדו של עו"ד יצחק אדרת בתל אביב, אצל השופט מיכאל הרפזי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, וסיימה את התמחותה במשרד כונס הנכסים הרשמי בתל אביב. קיבלה את רישיון עריכת הדין בדצמבר 1957. בעשר השנים הבאות, עבדה ברמן כעורכת דין במשרד משה מרון. בין השנים 1963 ל־1967 שימשה ברמן גם ככתבת לענייני משפט בעיתון "הארץ".

מערכת בתי המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושנה ברמן בלשכתה

ב־1968 נבחרה לכהונת שופטת בבית משפט השלום ברחובות. ב־1980 נבחרה לכהונה בפועל כשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, וב־1981 לכהונת שופטת, עד לפרישתה ב־1993.

פסקי דין בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמן עסקה בפעילות ציבורית במהלך שנותיה כשופטת וגם לאחר פרישתה:

קנין רוחני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19822007 הייתה ברמן עמיתת מחקר במכון מקס פלאנק במינכן, גרמניה, העוסק בקניין רוחני. חקרה והתמחתה בנושא הזכות המוסרית של אמנים על יצירותיהם והשתתפה בכנסים בינלאומיים רבים בתחומי משפט בינלאומי פרטי, פטנטים, זכויות יוצרים, והשבת רכוש יהודים שנגזל על ידי הנאצים. ב־2003 מונתה ברמן כחברה בוועדת ברוורמן לבדיקת מעמד המוזיאונים בישראל, שאבישי ברוורמן עמד בראשה, ואשר הוקמה על ידי השר מתן וילנאי, ושימשה גם כחברת הוועדה להענקת פרס א.מ.ת בתחום המשפט והחברה. בין השנים 19952017 הייתה יו"ר הוועדה להענקת פרס המתרגם לשפות זרות של המכון לתרגום ספרות עברית.

ביו-טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמן הייתה חברת הוועדה הארצית לביו אתיקה[5] וחברת ועדה מייעצת בנושא ביו-הגנה מפני ביו-טרור אשר ליד האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

אקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמן פיתחה קורסים ולימדה במוסדות להשכלה גבוהה, והשתתפה בכנסים אקדמיים רבים בארץ ובעולם. יזמה כנסים בנושאים בין תחומיים כמו הגנה על נכסי תרבות בפני זיוף, והגנה משפטית להמצאות בביו-טכנולוגיה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמן הייתה נשואה לאמן ראובן (ברמן) קדים, אשר נפטר ב-2014. לזוג שתי בנות. ברמן מתגוררת ברחובות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שושנה ברמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי הראל, חשבונות צריך לשלם, גם אם הם מזויפים, באתר הארץ, 13 באפריל 2003
  2. ^ Oscar Tollast and Nicole Bogart, The Risers - 1962 to 1989, salzburgglobal.org, ‏23.06.2017
  3. ^ בית הדין הציוני העליון
  4. ^ Zionist Supreme Court
  5. ^ תמרה טראובמן, הארץ, ישראל: המלצה להתיר שיבוט עוברים למטרות מחקר, באתר הידען, ‏26.11.2001