לדלג לתוכן

שושנה גרשונוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!

שושנה גרשונוביץ
לידה 1906
רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1986 (בגיל 80 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1929
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1942–1959 (כ־17 שנים)
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שושנה גרשונוביץ (גרשום) (19061986) הייתה אלוף-משנה בצה"ל, ממקימות יחידת הנשים בירושלים, וכיהנה כקצינת ח״ן ראשית בשנים 1952-1959.[1][2]

גרשונוביץ נולדה ברוסיה בשנת 1906 בשם שושנה גרשום. היא עלתה לארץ ישראל בשנת 1925 והתיישבה בירושלים. בשנת 1929 הצטרפה לארגון "ההגנה".[1] בהיותה בירושלים, ובמקביל לתפקידיה ב"ההגנה", עבדה כסייעת מעבדה עם פרופסור אדלר במחלקת המיקרוביולוגיה באוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים.[3][4][5][6]

גרשונוביץ הייתה אחת מ-66 מהמתנדבות הראשונות לחיל הנשים של הצבא הבריטי, וסיימה את קורס הקצינות הראשון לבנות היישוב בצבא הבריטי ב-12 במרץ 1942. בכך הייתה לאחת מארבע הקצינות הישראליות הראשונות שהוכשרו בו.[1]

בתחילת מלחמת העולם השנייה פיקדה על יחידת נשים נהגות במצרים. בהמשך, כחברה בבריגדה היהודית, נשלחה לאיטליה.[5]

הקמת חיל הנשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העצמאות הטיל הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי את הקמת חיל הנשים על שושנה גרשונוביץ' ועל שרה ברוורמן מקיבוץ שמיר, הלוחמת היחידה ששבה מקבוצת צנחני היישוב.[7]

בתחילה לא הייתה לחיל הנשים שום תשתית או ציוד, אך גרשונוביץ' וברוורמן נעזרו בארגוני נשים כמו ויצו ונעמת. בנעמת אף סייעו להם במשרדים לקליטת עלייה שעמדו ריקים בשל המדיניות הבריטית של נעילת שערי המדינה בפני עולים.[8]

בסוף 1947 הוקמה יחידת הנשים בירושלים ואחר כך הועברה לתל אביב, שם וקיבלה על עצמה לגייס מועמדות לחיל הנשים הארצי יחד עם ברוורמן. גרשונוביץ' שימשה כסגניתה של מפקדת ח"ן הראשונה, מינה בן-צבי.[6]

לאחר ששימשה כמפקדת הבנות בנח"ל, מונתה בשנת 1952 לקצינת ח"ן ראשית.[1] במסגרת תפקידה דגלה בהליכים משמעתיים נפרדים לנשים, וכן פעלה למען זכויות המשרתות ושיפור מעמדן. היא סייעה לד"ר חיים שיבא בגיבוש קורס אחיות בצה"ל, הייתה פעילה בהקמת קורסי אוריינות ובמציאת דיור לחיילות שסיימו את שירותן הצבאי. שימשה בתפקיד עד שנת 1959.[6]

לאחר הקריירה הצבאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיימה את שירותה הצבאי, שימשה במשך שלוש שנים וחצי כנספחת לקשר עם ארגוני נשים בוושינגטון די. סי.[6]

במאי 1958 השתתפה בשעשועון האמריקאי ״what's my line?" (אנ') שבו מנסים המשתתפים לנחש את המקצוע של האורח, אך הם נכשלו בניחוש עיסוקה.[9]

גרשונוביץ נפטרה בשנת 1986.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 הלוחם היהודי במלחמת עולם השנייה, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה-2
  2. ^ גרשונוביץ (גרשון), שושנה, באתר veterans.haifa.ac.il
  3. ^ ליאורה זכאי, תולדות משפחת גרשנוביץ היום זכאי, באתר הקשר הרב דורי
  4. ^ Shoshana Gershonowitz, Jewish Women's Archive (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Commander of Israel's Women's Army Arrives in U.S. for Bond Drive, Jewish Telegraphic Agency, ‏2015-03-20 (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ 1 2 3 4 Esther Herlitz, Shoshana Gershonowitz, The Shalvi/Hyman Encyclopedia of Jewish Women, Jewish Women's Archive, ‏27 בפברואר 2009
  7. ^ עשויות ללא חַת: התגייסותן של נשים יהודיות במלחמת העולם השנייה, באתר www.idf.il
  8. ^ שרה (שוריקה) ברוורמן - לוחמת פלמ"ח, מצנחני היישוב במלה"ע השנייה ומקימת חיל הנשים, באתר ayanot.localtimeline.com
  9. ^ What's My Line? - Steve Allen; Ralph Bellamy [panel] (May 18, 1958), נבדק ב-2024-05-13