שושני מים (אחרי 1916)
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
קלוד מונה |
| תאריך יצירה |
המאה ה־20 |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
427 ס"מ |
| גובה |
200 ס"מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
NG6343 (הגלריה הלאומית) |
| מיקום | הגלריה הלאומית |
שושני מים (בצרפתית: Nymphéas) הוא ציור שמן על בד מאת האמן הצרפתי קלוד מונה, שנוצר לאחר שנת 1916 ומהווה חלק מסדרת חבצלות המים הידועה שלו. היצירה שמורה בגלריה הלאומית, לונדון, נרכשה בשנת 1963, וממדיה 200.7 × 426.7 ס"מ.
רקע ויצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1916 הקים מונה סטודיו חדש בגנו שבז'יברני, במטרה לצייר קנבסים עצומי ממדים של בריכת שושני המים שבחצרו. כל אחד מהציורים הגיע לגובה של למעלה משני מטרים. מונה תכנן מכלול דקורטיבי רחב היקף, ובסיומה של מלחמת העולם הראשונה תרם עשרים ושניים מהקנבסים הללו למדינה הצרפתית. הם מוצגים כיום בשני אולמות סגלגלים במוזיאון האורנז'רי שבפריז. יתר הציורים הגדולים, כולל זה המצוי בלונדון, נותרו בז’יברני עד לאחר מלחמת העולם השנייה.[1]
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ציור זה מתאפיין בהיעדר פרטים מזהים כמו עצים או שיחים, שנוכחים בציורים אחרים בסדרה. המרחק והפרספקטיבה בו בוטלו, ופני המים ממלאים את כל שדה הראייה של הצופה. התוצאה היא תחושה של טבילה מוחלטת במרחב ציורי פתוח ואינסופי. פני השטח של הציור חיים ומנצנצים, ומעוטרים בשבילים של ירוק, אוכרה, סגול, צהוב, תכלת וורוד. זהו ציור שבו לא מתוארת סצנה מסוימת אלא מתהווה מרחב של אור, תנועה והתבוננות.[1]
פרשנות ומשמעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מונה ביקש ליצור חוויה של שלווה והתבוננות פנימית. הציור מזמין את הצופה לשהות בו, להאט, ואף להיכנס למצב של הרהור. חוויות עכשוויות של צופים, כולל תלמידות שביקרו בגלריה הלאומית, מעידות על כך שהעבודה מעוררת תחושות של רוך, פגיעוּת ויופי, ולעיתים אף משמשת כמרחב טיפולי. במוזיאון נערכו מול הציור גם תרגולי נשימה ומדיטציה כחלק מאירועים לבריאות הנפש, מתוך מטרה להשתמש באמנות ככלי לריפוי אישי.[1]
סגנון וטכניקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מונה תיאר את עבודתו כהתמסרות מוחלטת לרושם החולף של האור והטבע. סגנונו בציורים אלה נוטה להפשטה חלקית – משיכות מכחול חופשיות, שכבות שקופות של צבע ותנועות ציוריות כמעט קליגרפיות. הבד כולו הופך למשטח רגשי שבו הקצב, הצבע והאור משתלבים, ולא קיימת היררכיה ברורה של דמויות או אובייקטים.[1]
הקשר היסטורי ותרבותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מונה יצר את הסדרה הזו במהלך תקופה רווית מתחים: בריאותו התדרדרה, הוא התמודד עם קטרקט ועם חרדות סביב מלחמת העולם הראשונה. בנו לחם בחזית והוא עצמו חש מחויב להביע סולידריות דרך אמנותו. הציורים נתפסו גם כמחווה של שלום, והוצגו כתרומתו האישית לניצחון. גם לאחר סיום הלחימה, מונה נותר מודע לפער בין היופי שהוא יוצר לבין הסבל שמתחולל סביבו.[1]
השפעה ופרשנות עכשווית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרת שושני המים הפכה לאחת מהיצירות המרכזיות באמנות המודרנית, והשפיעה רבות על תפיסות של צבע, תנועה והפשטה. האמנית ברידג'ט ריילי תיארה את הציורים כעבודות "על כמעט שום דבר", שבהן נותר רק תוכן טהור – צבע, אור ותודעה. היעדר הנושא הברור הופך את הציור לכלי פתוח לפרשנות ולחוויה אישית, וככזה הוא נשאר רלוונטי גם במאה ה־21.[1]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| קלוד מונה | ||
|---|---|---|
| ציורים | אורנים, קאפ ד’אנטיב • אישה עם שמשייה – מאדאם מונה ובנה • הבריכה במונז'רון • בריכת שושני המים (מוזיאון ישראל) • בריכת שושני המים • גלים נשברים • הגעת הרכבת מנורמנדי, תחנת סן-לאזאר • המצוק באוואל, אטרטה • התרשמות, זריחה • נשים בגינה • שושני מים (אחרי 1916) • שושני מים בפריחה • עץ האלון של בודמר ביער פונטנבלו • ערבה בוכייה • פינה בגינה במונז'רון • תחנת סן-לאזאר: הגעת הרכבת | |
| סדרות | ערימות השחת • שושני המים • תחנת סן־לאזאר | |
| אישים קשורים | ז'אן מונה (בן) • מישל מונה (בן) • קמיל- לאוני דונסיה (אנ') (בת זוג) | |
| עליו ועל יצירתו | ציוריו של קלוד מונה מז'יברני | |
| שונות | אימפרסיוניזם • מוזיאון מרמוטאן מונה | |