שוש אביגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ד"ר שוש אביגל (אוגוסט 1946 - 7 בפברואר 2003) הייתה מבקרת תיאטרון ישראלית.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשנת 1946 בשם רוזה ללוסיה וד"ר ברוך מילך, ניצולי השואה מפולין, בפסאו שבגרמניה. אביה היה גינקולוג, וניהל בזמן מלחמת העולם השנייה תחת שם בדוי את בית החולים בעיר אופולה. הוא איבד את רעייתו הראשונה ובנו הקטן בשואה, נישא בשנית ובני הזוג הגיעו כעקורים לגרמניה. עלתה עם הוריה בגיל רך לישראל והמשפחה השתקעה בחיפה, שם גם נולדה אחותה אלה. היא למדה בבית הספר הריאלי. בצה"ל שירתה ככתבת ב"במחנה" וגלי צה"ל. אביגל קיבלה תואר דוקטור בתיאטרון מהסורבון, פריז. הגישה את התוכנית "שמונה וחצי" ששודרה בטלוויזיה הישראלית בראשית שנות השבעים והייתה מבקרת התיאטרון הראשונה של הטלוויזיה. היא כתבה ביקורות תיאטרון בעיתונים "דבר", "כותרת ראשית" "חדשות", גלי צה"ל והייתה מנהלת פורום התיאטרון של ynet.

בשנים 1983-1982 שימשה כממונה על הוראת התיאטרון במשרד החינוך. בשנים 1987-1986 כיהנה כמנהלת התיאטרון לילדים ונוער. בשנים 1999-1994 הייתה היועצת החינוכית בסל תרבות, כמו כן הקימה וניהלה את האגף לאומנויות בעיריית תל אביב-יפו.

היא עיבדה למחזה את הרומן "גירושין מאוחרים" מאת א.ב. יהושע ואת הסיפור "מתבן במנהטן" מאת יצחק בשביס זינגר.

ספר אסופת מאמרים פרי עטה ועליה, "עיונים בתיאטרון", ראה אור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, בעריכתם של הפרופסורים גד קינר ושמעון לוי ב-2005.

היא תרגמה והוציאה לאור את יומנו של אביה, ברוך מילך, "ואולי השמים ריקים", בהוצאת ידיעות אחרונות ויד ושם. אביגל הייתה נשואה לעמוס גפן, מוציא לאור ומתרגם של מדע בדיוני ולצחי אביגל. משניהם התגרשה. מנישואיה הראשונים נולד הבן עידן. בשנותיה האחרונות חיה בזוגיות עם אברהם שוורץ.

אביגל נפטרה ממחלת סרטן השד, בתום מאבק של 22 שנים במחלה. אחותה הצעירה היא המלחינה אלה מילך-שריף. סרטו של במאי הקולנוע אבי נשר, "החטאים", מבוסס על יחסיהן ונפתולי משפחתן.

הסטודיו לאומנויות התיאטרון על-שם יורם לווינשטיין מקיים תחרות מלגות על-שמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]