שוש ארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שוש ארד
שוש ארד רופין.jpg
ענף מדעי ביולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שושנה (מליס) ארד היא פרופסור מן המניין (אמריטה) לביולוגיה והנדסת ביוטכנולוגיה, חוקרת וחברת סגל המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. החל בנובמבר 2016 משמשת כנשיאת מכללת אחווה. בשנים 2004–2016 כיהנה כנשיאת המרכז האקדמי רופין. בשנים 2008–2010 שימשה יו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוש ארד בין שרוולי האצות במעבדתה במכון למחקר יישומי במדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ארד סיימה את לימודיה לתואר ראשון בשנת 1970 בביולוגיה וביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1973 סיימה את לימודיה לתואר שני (M.Sc) בהצטיינות באוניברסיטת בן-גוריון (בשיתוף האוניברסיטה העברית) במחלקה לביולוגיה בהנחייתו של פרופ' עמוס ריצ'מונד (M.Sc. Thesis: Cellular water content as a modulator of Ribonuclease activity). בשנת 1978 השלימה לימודי מאסטר (M.Sc) ודוקטורט (Ph.D) במחלקה לביולוגיה באוניברסיטת העיר ניו יורק (CUNY) בנושא pH-induced aggregation in Chlorella בהנחיית פרופ' רוי מקגואן.

לאחר שובה ארצה חזרה לאוניברסיטת בן-גוריון למכונים למחקר שימושי, אל המכון לחקר החקלאות. בהמשך הקימה קבוצה המתמקדת בביוטכנולוגיה של אצות, ובפרט חקר פוליסכרידים של מיקרו-אצות אדומיות.

במהלך שנות התשעים הקימה באוניברסיטת בן-גוריון את המכון למחקר יישומי במדעי החיים (כיום, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב) ועמדה בראשו עד שנת 2004. בשנת 2004 נבחרה להיות נשיאת המרכז האקדמי רופין, אשר בעמק חפר. לאחר סיום שלוש קדנציות ובסה"כ שתים-עשרה שנות כהונה בראש רופין (משך הזמן המקסימלי המותר לפי הות"ת) עברה ארד למכללת אחווה אשר בנגב.

המכון למחקר יישומי במדעי החיים (לימים NIBN)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארד ניהלה את המכון בראשיתו ובהקמתו ועד שנת 2004. המכון היווה קרקע פורייה להתפתחות המחקר הביוטכנולוגי בנגב והיווצרות מארג רב תחומי של מחקר שימושי ממוקד בתחום זה. קשת הנושאים הכלולים בתחום הביוטכנולוגיה איפשרה שיתוף פעולה יוצא דופן בין מיטב החוקרים של מחלקות הפקולטה להנדסה, הפקולטה למדעי הטבע והמכונים למחקר שימושי בתחום זה. בשנות ניהולה נבנה בניין המכון בתרומת משפחת דה-פיצ'יוטו (הבניין נחנך בשנת 2000) והוכרז כמכון לאומי למחקר בתחום הביוטכנולוגיה בנגב. המכון פעל במקביל ובשיתוף פעולה עם המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה.

נשיאת המרכז האקדמי רופין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 נבחרה ארד לנשיאת המרכז האקדמי רופין וכיהנה בתפקיד עד נובמבר 2016. ארד דוגלת בשימת דגש על פעילות חברתית ותרומה לקהילה במקביל ללימודים האקדמיים וכחלק מאבני היסוד של המוסד. במסגרת זו מעודדת המכללה תרומה לקהילה של סגל המרצים והסטודנטים[1].

כהונתה של ארד אופיינה בהקמת שני מכוני מחקר ייחודיים - המכון לחקר ההגירה והשילוב החברתי, והמכון ללימודי הים התיכון והסביבה הימית בשיתוף אוניברסיטת ת"א. במסגרת המכון ללימודי הגירה הקימה ארד גן פסלים של אמנים עולים המקשט את קמפוס המכללה, תוך מתן במה לעולים חדשים. עוד, יזמה ארד תוכנית המיועדת לבני העדה האתיופית בה במקביל לתואר האקדמי נלמד גישור רב-תרבותי.

ארד גורסת כי על המכללות ללמד גם לתואר שני תוך הרחבת המחקר, לפיכך הובילה להקמת שבע תוכניות לתואר שני.

בדצמבר 2016, לאחר סיום כהונתה, החליט המרכז האקדמי רופין להוקיר את פעילויותיה בו ולהעניק לארד אות עמית כבוד.

מחקר והוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרה של ארד עוסק בביוטכנולוגיה של אצות ים, ובפרט בשימושים ברפואה ובקוסמטיקה המבוססים על חומרים המופקים מאצות ים חד-תאיות. במסגרת מחקרה פיתחה שיטה ייחודית לגידול האצות בניצולת גבוהה לשימוש תעשייתי. טכנולוגיה זו מוסחרה על ידי האוניברסיטה ונמצאת כיום בשימוש תעשייתי של חברת פרוטרום[2] ובמוצריהן של כמה חברות קוסמטיקה מובחרות. מחקרה של ארד מתמקד בפעילויות הביולוגיות והכימיות הייחודיות שמקורן במבני הסוכר אשר באצות הים תוך שימוש בם לצורכי האדם. תוצר מרכזי של מחקר זה הוא חומר ג'לי המופק מן האצות ומשמש בתעשיית הקוסמטיקה ולצרכים רפואיים כמעכב הזדקנות, מגן על עור הפנים (אנטי-אייג'ינג) ובעל פעילות אנטי-דלקתית.

בשנת 2016 נבחר מחקרה להיות מוצג בתערוכת "תגליות ופיתוחים ישראלים שהשפיעו על העולם" בנתב"ג, ביוזמת משרד המדע שתיאר את טכנולוגיית גידול האצות כחלוצית בתעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית. באותה השנה נבחרה ארד להציג את תמצית מחקרה על תרומת האצות לביוטכנולוגיה, הרפואה והחקלאות בוועידת TEDxRuppin של ארגון TED.

במסגרת מעבדת המחקר שלה העמידה ארד עשרות סטודנטים לתואר שני (M.Sc) ולדוקטורט (Ph.D).

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יו"ר המועצה הציבורית של בית בן-גוריון (מתוקף חוק בן-גוריון, התשל"ז) - בשנים 2014–2016.
  • חברה בדירקטוריון קרן לנדאו של מפעל הפיס.
  • בשנים 1997–1998 כיהנה ארד כחברת המועצה להשכלה גבוהה.
  • בין השנים 1998–2004 כיהנה ארד כחברת הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) שליד המועצה להשכלה גבוהה.
  • כיהנה פעמיים בוועדות לבחירת פרס ישראל: בשנת 2003 בוועדה לבחירת פרס ישראל במדעי החיים, בה נבחר אהרון צ'חנובר (לימים חתן פרס נובל ברפואה), ובשנת 2005 כיו"ר ועדת הפרס בחקר ופיתוח החקלאות, בה נבחר נחום קידר.
  • בשנים 2008–2010 כיהנה כראש ועד ראשי המכללות הציבוריות.
  • כיהנה כחברה במועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
  • חברה במועצה הציבורית המייעצת של מפעל הפיס (החל ב-2016).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארד היא אם לבן אחד ואלמנתו של יהודה ארד, שהיה סמנכ"ל חברת התרופות "טבע", בכיר בתעשייה הכימית וחבר המועצה התעשייתית נאות חובב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שוש ארד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פעילות זו זכה המוסד בפרס המעורבות החברתית של המועצה להשכלה גבוהה ע"ש שוש ברלינסקי
  2. ^ אורי בינדר, פיתוח ישראלי: ג'ל אנטי-הזדקנות שמופק מאצות, באתר nrg