שחוטי חוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שחוטי חוץ
(מקורות עיקריים)
מקרא ויקרא, י"ז, א'ט'
משנה מסכת זבחים, פרק י"גפרק י"ד
תלמוד בבלי מסכת זבחים, דף ק"ו, עמוד א'דף ק"כ
משנה תורה הלכות מעשה הקרבנות, פרקים י"ח-י"ט
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו פ"ט, לאו צ', עשה פ"ד
ספר החינוך, מצווה קפ"ו, מצווה תל"ט, מצווה ת"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איסור שחוטי חוץ הוא איסור הלכתי לשחוט קורבן מחוץ לבית המקדש ("המקום אשר יבחר ה'") או להקריב אותו שם. זהו איסור חמור, והעונש על כל אחד ממעשים אלו הוא כרת במזיד או קורבן חטאת בשוגג.

עם זאת, בתקופות מסוימות עד לבניין בית המקדש, הותר להקריב קרבנות בבמות בכל מקום. גם לאחר בניין הבית, איסור זה הוא רק ליהודים, אך לגוי מותר להקריב קרבן לה' בכל מקום.

מקור האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור האיסור הוא בפרשת אחרי מות:

אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה' לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ:... וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר אֲשֶׁר יָגוּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה אוֹ זָבַח: וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ לַה' וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מֵעַמָּיו:

במות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – במות

במות הם מקומות שנועדו להקרבה לה' שלא במקום המשכן או המקדש. החל מהקמת המשכן, הקרבה בבמות נאסרה וחייבים עליה כרת משום שחוטי חוץ. עם זאת, במשך תקופות מסוימות בהן המשכן לא היה קבוע וטרם נבנה המקדש (כאשר המשכן היה בגלגל, בנוב ובגבעון), הותרה ההקרבה בבמות, ולא נהג אז איסור שחוטי חוץ.

דיני האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה מופיעים שני איסורים. האחד, לשחוט קרבנות בחוץ, והאחר, להקטיר אותם בחוץ. העובר על כל אחד מאיסורים אלה במזיד חייב כרת, ואם עבר בשוגג חייב להביא קרבן חטאת. חז"ל לומדים מריבוי הפסוקים שיש גם איסור על זריקת הדם בחוץ, אולם ישנה מחלוקת האם הזריקה נספחת לשחיטה או להקטרה.[1]

חיוב על שחוטי חוץ הוא רק אם הקרבן היה כשר אילו הקריבו אותו במקדש כדין ("ראוי לפתח אהל מועד"). על קרבן פסול שהוקרב בחוץ, אף שהמעשה אסור, אין חיוב כרת או חטאת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]