שחייה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיינו גם בפורטל

Swimming portal.png

פורטל השחייה הוא שער לכל הערכים והנושאים הקשורים לשחייה תחרותית. הפורטל מציג את כל האלופים האולימפיים, אלופי העולם, את שיאי העולם, את אליפויות אירופה וכן את כל שחייני העלית הישראלים לדורותיהם.


תחרויות שחייה התקיימו לראשונה בארץ ישראל כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20. במשך השנים, השתתפו בתחרויות שחייה בישראל שחייניות ושחיינים יהודים ושאינם יהודים מהטובים בעולם, כולל אלופים אולימפיים, אלופי עולם ושיאני עולם.

ההישג הישראלי הטוב ביותר בשחייה במשחקים האולימפיים שייך ליעקב טומרקין (לונדון 2012), שסיים במקום שביעי במשחה ל-200 מטר גב. איתן אורבך היה השחיין הישראלי הראשון שהגיע לשלב הגמר באולימפיאדה במשחה אישי (סידני 2000), במשחה ל-100 מטר גב. לראשונה בתחרויות השחייה באולימפיאדה הייתה לישראל נציגות במשחה הגמר (אטלנטה 1996), שבו הגיעה הרביעייה הישראלית במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב (איתן אורבך, ודים אלכסייב, דן קטלר ויואב ברוק) לשלב הגמר, בשיא ישראלי חדש.

יואב ברוק היה השחיין הישראלי הראשון שהשתתף במשחה גמר באליפות עולם (רומא 1994). ההישגים הטובים ביותר של שחיינים ישראלים באליפויות העולם שייכים לאיתן אורבך שסיים במקום שביעי (פרת' 1998), מיקי מלול שסיים במקום שישי (מלבורן 2007), גל נבו שסיים במקום שישי (רומא 2009) וגיא ברנע שסיים במקומות שישי ושביעי (שנגחאי 2011 וברצלונה 2013, בהתאמה).

התואר המכובד ביותר שבו זכה שחיין ישראלי שייך ליונתן קופלב שזכה במדליית זהב באליפות אירופה (דברצן 2012) וגם קבע את תוצאת השנה בעולם (2016) במשחה ל-50 מטר גב, ובכך היה לשחיין הישראלי הראשון והיחידי עד כה (מאי 2018) שזוכה בתואר אלוף אירופה בשחייה ומחזיק בתוצאת השנה בעולם.

בתואר יבשתי נוסף זכה דן ברנר במדליית זהב במשחקי אסיה (טהראן 1974) במשחה ל-100 מטר חופשי, שהיה ההישג הטוב ביותר של שחיין ישראלי ובסך הכל זכו שחייני ישראל במשחקי אסיה ב-11 מדליות, 1 זהב, 4 כסף ו-6 ארד.

בשנת 2015 נערכה לראשונה בישראל אליפות אירופה בשחייה (בריכת 25 מטר) שבה נקבעו לראשונה בישראל, שלושה שיאי עולם חדשים ושני שיא אירופה חדשים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות שחייה התקיימו לראשונה בארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20. תחרות השחייה הבינלאומית הראשונה נערכה במסגרת המכביה הראשונה באפריל 1932. התחרות התקיימה בנמל חיפה במסלולים מאולתרים והשתתפו בה שחיינים ברמה עולמית. פריצי לוי והדי ורטהיימר מאוסטריה שזכו כל אחת במדליית ארד באליפות אירופה בשחייה (400 מטר חופשי ו-200 מטר חזה בהתאמה) וסיימו במקומות 11 ו-13 בהתאמה באולימפיאדת אמסטרדם (1928) ופבל שטיינר מצ'כוסלובקיה שזכה במדליית ארד באליפות אירופה במשחה ל-100 מטר חופשי. מיד לאחר מכן נערכה תחרות שחייה שנייה במסגרת כינוס הפועל השלישי.

עם חנוכת בניין ימק"א ירושלים באפריל 1933 נחכנה גם בריכת השחייה שהיוותה חלק ממתחם הספורט החדש והיא למעשה בריכת השחייה הראשונה בישראל באורך 20 מטר, שהייתה אף מקורה.

בריכת בת גלים בחיפה

בשנת 1935 נחנכה בריכת בת גלים בחיפה שהייתה הבריכה האולימפית הראשונה שנבנתה בארץ, והייתה הראשונה והאחרונה ששאבה את מי הים הסמוכים לה ולאחר סינון וניקוי השתמשה בהם למילוי הבריכה ובכך הייתה לבריכה עם מים מלוחים. לבריכה היה מגדל קפיצות הגבוה בארץ בן 3 קומות. היא שימשה את תחרויות השחייה של המכביה השנייה. בסיום מכביה זו, בחרו שחיינים רבים מאירופה להישאר בארץ ישראל, בניגוד לחוקי "הספר הלבן" של הבריטים. אותם שחיינים היוו את תשתית השחייה של ישראל הן כשחיינים והן כמאמנים.

אחד השחיינים מאותם שחיינים שבחרו להישאר בארץ לאחר המכביה השנייה היה שלמה תנשמת מגרמניה. בתחרות בינלאומית בין נבחרת ארץ ישראל לנבחרת יוון שנערכה בבריכת בת גלים בחיפה ב-3 בספטמבר 1937 הוא קבע במשחה ל-100 מטר חופשי, שיא ארץ ישראל חדש של 1:03.0 דקות, שיא שהחזיק מעמד 17 שנים ובמשחה ל-200 מטר חופשי, שיא ארץ ישראל חדש של 2:27.6 דקות, שהחזיק מעמד 15 שנים.

בשנת 1938 בעקבות ה"אנשלוס", עלתה יהודית דויטש מאוסטריה לארץ ישראל. מיד עם עלייתה היא זכתה באליפות ארץ ישראל בשחייה לנשים וקבעה שיא ארץ ישראל במשחה ל-100 מטר חופשי, שהחזיק מעמד 14 שנה. בשנת 1939 ייצגה את האוניברסיטה העברית בתחרות סטודנטים בינלאומית.

עליזה וירץ ביום הולדתה ה-90

בנובמבר 1942 יצאה לצליחת הכנרת לרוחבה עליזה וירץ, שעשתה את הדרך בארבע שעות ועשר דקות.[1][2] ביולי 1943 התקיימה צליחה תחרותית ראשונה, שאורגנה על ידי הפועל[3] ביוזמת שמריהו נאבל.[4] את המסלול מעין גב לטבריה, שאורכו כתשעה ק"מ, סיימו 23 מתוך 25 שחיינים, ראשון שבהם היה שמואל חדש שעשה את הדרך בזמן של 3:13:45 שעות.[5] מבין הנשים שחתה ראשונה עליזה וירץ בהישג של 3:31:50 שעות.[6]

באוגוסט 1945 נחנכה בריכת רמב"ם היא בריכת שחייה שנבנתה בגבעתיים, הבריכה הציבורית הראשונה שהוקמה ביישוב העברי.

בשנת 1946 נחנכה בריכת השחייה גלי גיל ברמת גן ששימשה את תחרויות השחייה של המכביה החמישית (1957) והמכביה השישית (1961) במסגרתה השתתפה מרילין רמנובסקי מארצות הברית שיאנית העולם וסגנית אלופה אולימפית. במסגרת המכביה השמינית (1969), השתתף מארק ספיץ מארצות הברית, שיאן עולם ואלוף אולימפי, גדול הספורטאים היהודיים ואחד מגדולי הספורטאים בעולם.

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952 נערכה אליפות ישראל הראשונה בשחייה. עד אז נערכו תחרויות נפרדות, אליפות הפועל בשחייה ואליפות מכבי בשחייה. התחרויות החשובות ביותר ששחיינים ישראלים רבים יכלו להשתתף ולהתקדם בזירה הבינלאומית היו תחרויות השחייה של המכביה ושל כינוס הפועל.

נחום בוך באולימפיאדת הלסינקי 1952

נחום בוך היה השחיין הישראלי הראשון שהשתתף במשחקים האולימפיים שנערכו בהלסינקי 1952. שושנה ריבנר הייתה השחיינית היחידה שהשתתפה במלבורן 1956. ב-1960 היה עמירם טראובר לשחיין הישראלי הראשון ששחה 100 מטר חופשי מתחת לדקה. ברומא 1960 השתתפו יורם שניידר, גרשון שפע, יצחק לוריא ועמירם טראובר. בטוקיו 1964 השתתפו אברהם מלמד וגרשון שפע. במקסיקו סיטי 1968 השתתפו איבונה טוביס, אברהם מלמד, שלומית ניר, יואל קנדה, אמנון קראוס וגרשון שפע. מלמד סיים במקום 11 במשחה ל-100 מטר פרפר, ההישג הטוב ביותר בשחייה במשחקים האולימפיים עד אטלנטה 1996. שפע משתתף באולימפיאדה שלישית. במינכן 1972 משתתפת שלומית ניר באולימפיאדה השנייה שלה.

דן ברנר זכה במדליית זהב במשחקי אסיה (טהראן 1974) במשחה ל-100 מטר חופשי, שהיה ההישג הטוב ביותר של שחיין ישראלי. שנה לאחר מכן ישראל מורחקת מתחרויות ספורט באסיה בכלל ובשחייה בפרט. המסגרות הבינלאומית היחידות שנישארו לשחייני ישראל פרט לאולימפיאדה (אחת ל-4 שנים) ואליפות עולם (אחת ל-4 שנים) היו תחרות השנתית שמונה האומות (ישראל השתתפה משנת 1989 ועד שנת 1992), מכביה (אחת ל-4 שנים) וכינוס הפועל (אחת ל-4 שנים).

אמיר גניאל היה השחיין הישראלי המעוטר ביותר בתחרות שמונה האומות (התחרות הבינלאומית השנתית שבה ישראל השתתפה במשך יותר משני עשורים), לאחר שזכה ב-12 מדליות, מהן 8 אישיות, 6 זהב (4 אישיות), 2 כסף (1 אישית), ו-4 ארד (3 אישיות).

במונטריאול 1976 השתתפו דב ניסמן ועדי פרג. באליפות העולם (ברלין 1978) השתתפו אמיר גניאל, ניר שמיר, רון קרמן וזוהר וייס. הרביעייה הישראלית מסיימת במקום 13 בשני משחי השליחים.

בסוף שנות ה-70 דרך כוכבו של אמיר גניאל, שהיה לשחיין הצעיר ביותר שקבע שיא ישראלי לבוגרים בהיותו בן 13 ו-7 חודשים (נכון ל-2017), 2 שיאי גילאים שלו עדיין שרירים וקיימים, כ-41 שנים. מדינת ישראל מצטרפת לחרם האמריקאי על מוסקבה 1980 ובכך נמנע ממנו ומיתר השחיינים להשתתף במשחקים האולימפיים.

בלוס אנג'לס 1984 השתתפו יורם כוכבי, אייל שטיגמן והדר רובינשטיין. באליפות העולם (מדריד 1986) השתתפו אייל שטיגמן ושגב פורת. באליפות העולם (פרת' 1991) השתתפו אירית אפרתי, טימאה טוט, יואב ברוק, ערן גרומי וגלעד חן.

לראשונה שחיינים מישראל מוזמנים להשתתף באליפות אירופה בשחייה שנערכה באתונה 1991.

בברצלונה 1992 השתתפו יואב ברוק, ערן גרומי, טימאה טוט וקרן רגאל.

איתן אורבך 1999

יואב ברוק היה השחיין הישראלי הראשון שהשתתף במשחה גמר באליפות עולם (רומא 1994). באליפות זו השתתף גם ואדים אלכסייב שסיים במקום תשיעי. איתן אורבך זכה באליפות אירופה בשחייה לנוער (פרדוביצ'ה 1994) במדליית זהב במשחה ל-200 מטר גב ובכך היה לשחיין הישראלי הראשון שזכה במפעל זה במדליה בכלל ובמדליית זהב בפרט.

הרביעייה הישראלית, איתן אורבך, ודים אלכסייב, דן קוטלר ויואב ברוק עולה למשחה הגמר באטלנטה 1996 במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב, לראשונה בתולדות המדינה.

באליפות אירופה (סביליה 1997) זכה איתן אורבך במדליית כסף במשחה ל-100 מטר גב. הייתה זו המדליה הראשונה ששחיין ישראלי השיג במפעל זה. מיקי חליקה היה לספורטאי הישראלי הראשון שזכה במדליה באוניברסיאדה (סיציליה 1997).

באליפות העולם (פרת' 1998) השתתפו איתן אורבך, יואב ברוק ומיקי חליקה. אורבך סיים במקום שביעי, הדרוג הגבוה ביותר של שחיין ישראלי.

בסידני 2000 השתתפה משלחת השחייה הגדולה ביותר עם 9 שחיינים, יואב ברוק באולימפיאדה השלישית שלו, יואב מאירי, מיקי חליקה, טל שטריקר, איתן אורבך, יואב גת, אלכסיי מנז'ולה אורן אזרד, ורד בורוכובסקי ועדי ביכמן. אורבך היה השחיין הישראלי הראשון שהגיע לשלב הגמר באולימפיאדה במשחה אישי, במשחה ל-100 מטר גב.

באליפות העולם (פוקואוקה 2001) השתתפו ורד בורוכובסקי, אניה גוסטומלסקי, איתן אורבך, שילו איילון, יואב גת, מיקי חליקה ודב מלניק. ורד בורוכובסקי סיימה במקום ה-7 במשחה ל-100 מטר פרפר ויואב גת סיים במקום 8 במשחה ל-200 מטר גב. באליפות העולם (ברצלונה 2003) השתתפו ורד בורוכובסקי, אניה גוסטומלסקי, ענבל לבבי, שילו איילון, יואב גת, מיקי חליקה, שי לבנת ודב מלניק. בורוכובסקי סיימה במקום 6 במשחה ל-50 מטר פרפר.

באתונה 2004 השתתפו ורד בורוכובסקי ואניה גוסטומלסקי.

באליפות העולם (מונטריאול 2005) השתתפו אולגה ברסנייבה, אניה גוסטומלסקי, דנית קמה, תום בארי, יואב גת, נדב כוכבי, שי לבנת וארז פרן. באליפות העולם (מלבורן 2007) השתתפו אניה גוסטומלסקי, עמית עברי, גיא ברנע, תום בארי, איתי צ'מה, שי לבנת, מיקי מלול ואהוד סגל. מיקי מלול סיים במקום שישי במשחה ל-50 מטר חזה.

בבייג'ינג 2008 השתתפו גל נבו, תום בארי, אלון מנדל, נמרוד שפירא בר אור, גיא ברנע, איתי צ'מה ואניה גוסטומלסקי באולימפיאדה השנייה שלה. בזמן שהותו בבייג'ינג, התבשר אלון מנדל על מות אביו שנהרג בתאונה בביתו. לאחר התייעצות עם בני משפחתו, החליט להישאר בסין ולהשתתף בתחרות.

באליפות העולם (רומא 2009) השתתפו 15 שחיינים: יוליה בנך, אנה וולצ'קוב, דעאא מסרווה, עמית עברי, קריסטינה צ'רנישב, נסטיה קורוטקוב, תום בארי, גיא ברנע, נדב כוכבי, מיקי מלול, אלון מנדל, גל נבו, אהוד סגל, איתי צ'מה ונמרוד שפירא בר אור. גל נבו, סיים במקום 6 במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. מיכאל דמיטרייב השתתף בתחרות בשחייה במים פתוחים. באליפות העולם (שנגחאי 2011) השתתפו אנה וולצ'קוב, עמית עברי, גיא ברנע, יעקב טומרקין, גל נבו, יונתן קופלב ונמרוד שפירא בר אור. גיא ברנע סיים במקום 6 במשחה ל-50 מטר גב.

יונתן קופלב זוכה במדליית זהב באליפות אירופה (דברצן 2012) במשחה ל-50 מטר גב. במדליית ארד במשחה זה זכה גיא ברנע. יעקב טומרקין זכה בשתי מדליות ארד במשחים ל-100 מטר גב ו-200 מטר גב ועמית עברי זכתה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר פרפר.

יעקב טומרקין

בלונדון 2012 השתתפו עמית עברי, גל נבו, יעקב טומרקין, נמרוד שפירא בר אור ואמרי גניאל. יעקב טומרקין קבע את ההישג הישראלי הטוב ביותר בשחייה במשחקים האולימפיים כשסיים במקום שביעי במשחה ל-200 מטר גב.

באליפות העולם (ברצלונה 2013) השתתפו עמית עברי, גאי ברנע, אמרי גניאל, תומר זמיר, יעקב טומרקין, גל נבו, יונתן קופלב ונמרוד שפירא בר אור. יובל ספרא ושחר רסמן השתתפו בתחרות בשחייה במים פתוחים. גיא ברנע ויונתן קופלב סיימו במקומות 7 ו-8 בהתאמה במשחה ל-50 מטר גב. באליפות העולם (קאזאן 2015) השתתפו עמית עברי, זוהר שיקלר, גיא ברנע, דוד גמבורג, עידו הבר, תומר זמיר, יעקב טומרקין, גל נבו, לירן קונובלוב ויונתן קופלב. שי טולדנו, יובל ספרא ושחר רסמן השתתפו בתחרות בשחייה במים פתוחים.

בדצמבר 2015 נערכה לראשונה בישראל אליפות אירופה בשחייה (בריכת 25 מטר) שבה נקבעו לראשונה בישראל, שלושה שיאי עולם חדשים, ושני שיא אירופה חדשים.

בריו דה ז'ניירו 2016 השתתפו גל נבו, יעקב טומרקין, זיו קלונטרוב ורביעיית שליחות ישראלית השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים וסיימה במקום 16, אנדראה מורז, עמית עברי, קרן זיבנר וזוהר שיקלר.

באליפות העולם (בודפשט 2017) השתתפו אנדראה מורז, עמית עברי, קרן זיבנר, זוהר שיקלר, גיא ברנע, איתי גורביץ', מרק חינאווי, מירון חירותי, יעקב טומרקין, תומר פרנקל, לירן קונובלוב, יונתן קופלב, מרקוס שלזינגר, דניס לוקטב ודניאל נמיר. עדן גירלואנצה, חיה סימון זבלודוף, שי טולדנו, עידן מורדל יובל ספרא, מתן רודיטי ושחר רסמן השתתפו בתחרות בשחייה במים פתוחים. יונתן קופלב סיים במקום 8 במשחה ל-50 מטר גב.

מספר המדליות בהן זכו שחייניות ושחייני ישראל בתחרויות הבינלאומיות החשובות ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות

Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
סך הכל
שחייניות שחיינים שחייניות שחיינים שחייניות שחיינים שחייניות שחיינים
המשחקים האולימפיים
אליפות העולם
אליפות העולם (בריכת 25 מטר) Bronzen medaille.svgורד בורוכובסקי Bronzen medaille.svgמיקי חליקה 1 1
אליפות אירופה Gouden medaille.svgיונתן קופלב Zilveren medaille.svgאיתן אורבך
Zilveren medaille.svgמיקי חליקה
Zilveren medaille.svgגל נבו
Zilveren medaille.svgיעקב טומרקין
Bronzen medaille.svgעמית עברי Bronzen medaille.svgאיתן אורבך
Bronzen medaille.svgיואב גת
Bronzen medaille.svgגל נבו
Bronzen medaille.svgגיא ברנע
Bronzen medaille.svgגיא ברנע
Bronzen medaille.svgיעקב טומרקין
Bronzen medaille.svgיעקב טומרקין
1 12
אליפות אירופה (בריכת 25 מטר) Zilveren medaille.svgיואב גת
Zilveren medaille.svgגיא ברנע
Zilveren medaille.svgגל נבו
Zilveren medaille.svgיעקב טומרקין
Zilveren medaille.svgיעקב טומרקין
Bronzen medaille.svgורד בורוכובסקי
Bronzen medaille.svgאניה גוסטומלסקי
Bronzen medaille.svgאיתן אורבך
Bronzen medaille.svgמיקי חליקה
Bronzen medaille.svgמיקי חליקה
Bronzen medaille.svgגל נבו
Bronzen medaille.svgגל נבו
Bronzen medaille.svgגל נבו
Bronzen medaille.svgגל נבו
Bronzen medaille.svgגל נבו
Bronzen medaille.svgגל נבו
2 14
משחקי אסיה Gouden medaille.svgדן ברנר Zilveren medaille.svgאיבונה טוביס Zilveren medaille.svgגרשון שפע
Zilveren medaille.svgאברהם מלמד
Zilveren medaille.svg4x100 מעורב
Bronzen medaille.svgאיבונה טוביס
Bronzen medaille.svgשלומית ניר
Bronzen medaille.svgשלומית ניר
Bronzen medaille.svgגרשון שפע
Bronzen medaille.svg4x100 מעורב
Bronzen medaille.svgדן ברנר
4 7
אוניברסיאדה Zilveren medaille.svgמיקי חליקה
Zilveren medaille.svgמיקי חליקה
Zilveren medaille.svgגיא ברנע
Bronzen medaille.svgמיקי חליקה
Bronzen medaille.svgגיא ברנע
5
סך הכל 2 1 15 7 22 8 39
2 16 29 47

מדליות אישיות בתחרות שמונה האומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחייניות והשחיינים הישראלים שזכו בלפחות מדליית זהב אישית אחת בתחרות שמונה האומות

שחיין Gouden medaille.svg Zilveren medaille.svg Bronzen medaille.svg סה"כ
אמיר גניאל 4 1 3 8
הדר רובינשטיין 2 1 4 7
שגב פורת 2 1 2 5
אייל שטיגמן 2 0 3 5
טימאה טוט 2 0 0 2
רון קרמן 1 2 2 5
ניר שמיר 1 2 2 5
יוחאי ליפשיץ 1 1 2 4
איבונה טוביס 1 1 0 2
דורית זלץ 1 0 1 2
הדר קליינמן 1 0 1 2
שלומית ניר 1 0 0 1

שחייני ישראל בתחרויות בינלאומיות (1937 - 1974)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1937 - 1974 קיימה נבחרת ישראל 25 תחרויות בינלאומיות כולל 5 תחרויות שמונה האומות. בתחרויות השתתפו 47 שחייניות ו- 74 שחיינים.

השחייניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחיין מספר הופעות Gouden medaille.svg Zilveren medaille.svg Bronzen medaille.svg סה"כ
איבונה טוביס 7 15 11 2 28
שלומית ניר 11 13 12 4 29
דורית זלץ 12 12 16 2 30
גלי להב 4 10 3 2 15
נורית שלו 4 4 2 2 8
נאוה כגן 4 3 0 1 4
אסנת שוהם 4 2 3 3 8
ענת וייס 8 1 3 1 5
גלינה ויינר 4 1 2 1 4
אסתר צבירן 4 1 1 0 2
ציפורה שמיר 5 1 0 0 1
אילת יוטבת 5 0 1 1 2

השחיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחיין מספר הופעות Gouden medaille.svg Zilveren medaille.svg Bronzen medaille.svg סה"כ
גרשון שפע 9 24 4 2 30
משה גרטל 15 21 9 3 33
אברהם מלמד 14 17 12 0 29
יורם שניידר 8 16 0 0 16
דן שטרן 14 12 9 3 24
עמית לובן 7 11 0 0 11
דני רבס 10 8 12 1 21
יצחק לוריא 8 8 6 0 14
יואב יעקובי 11 8 5 2 15
יואל קנדה 11 7 6 2 15
דן ברנר 7 6 3 1 10

שחיית נכים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחייניות ושחייני ישראל זכו במשחקים הפאראלימפיים ב-166 מדליות בסך הכל, מהן 55 מדליות זהב, 57 מלדיות כסף ו-54 מדליות ארד.

השחייניות והשחיינים המעוטרים ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי ברגמן זכה ב-14 מדליות בסך הכל, מהן 12 מדליות זהב, 1 כסף ו-1 ארד.
  • יוסף ונגר זכה ב-17 מדליות בסך הכל, מהן 9 מדליות זהב, 3 כסף ו-5 ארד.
  • שלמה פינטו זכה ב-16 מדליות בסך הכל, מהן 6 מדליות זהב, 9 מדליות כס, ו-1 ארד.
  • משה לוי זכה ב-9 מדליות בסך הכל, מהן 6 מדליות זהב, 1 כסף ו-2 ארד
  • קרן לייבוביץ' - זכתה ב-7 מדליות בסך הכל, מהן 4 מדליות זהב, 2 כסף ו-1 ארד.

אלופים אולימפיים, אלופי עולם ושיאני עולם שהשתתפו בתחרויות שחייה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחייניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטינקה הוסו, קבעה שני שיאי עולם בישראל בשנת 2015

שחיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארק ספיץ באולימפיאדת מינכן 1972

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עליזה ווירץ חצתה את הכנרת, דבר, 10 בנובמבר 1942
  2. ^ איך חציתי את הכנרת, דבר, 17 בנובמבר 1942
  3. ^ צליחת הכנרת, דבר, 22 ביולי 1943
  4. ^ האבא והסבא של האלופים קרני עם עד, 13 במרץ 2009,‏ mynet
  5. ^ צליחת הכנרת - 23 מתוך 25 צלחו, דבר, 25 ביולי 1943
  6. ^ תולדות חמש צליחות הכנרת, דבר, 3 באוגוסט 1958