שחיינית רחבת-מקור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשחיינית רחבת-מקור
שחיינית רחבת-מקור
שחיינית רחבת-מקור
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: חופמאים
משפחה: חרטומניים
סוג: שחיינית צפונית
מין: שחיינית רחבת-מקור
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Phalaropus fulicarius
‏(ליניאוס, 1758)
תחום תפוצה
מפת תפוצה

מפתתפוצה

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שחיינית רחבת-מקור או שחיינית אדומה (שם מדעי: Phalaropus fulicarius) היא מין של עוף מים ממשפחת החרטומניים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידות ממוצעות: אורך: 21 ס"מ. משקל: 63 ג' לנקבה, 50 ג' לזכר. מוטת כנפיים 42 ס"מ.

שלא כמקובל בעולם העופות הנקבה גדולה מהזכר, וצבעונית יותר ממנו בלבוש הקיץ שלה: כיפה שחרחרה, לחיים לבנות, גרון וגחון בצבע אדמדם-חלוד, מקור צהוב עם קצה שחור, גב מפוספס-מנומר בחום ולבן ורגליים אפורות. לבוש החורף פחות צבעוני, בצבעי לבן, אפור ואפור-תכול. בלבוש זה דומות השחייניות רחבות המקור לצרות המקור והאבחנה העיקרית בין המינים נעשית על-פי צורת המקור, שהוא עבה יותר אצל הראשונות.

השחייניות מתאפיינות בקרומי שחייה נפרדים, כלומר, אחד בכל אצבע. מאפיין זה נמצא אצל מעט עופות מים, כמו האגמית, למשל.

תפוצה ואזורי מחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחייניות רחבות המקור חיות בחוג הארקטי של אירו-אסיה - גרינלנד, איסלנד, סיביר - ובצפון אמריקה. לקראת החורף הן נודדות לדרום אפריקה ודרום אמריקה וחוזרות לחוג הארקטי לעונת הרבייה. בשל עובדה זו הן נחשבות לנודדות ארוכות-טווח.

בישראל הן נחשבות למזדמנות נדירות ביותר, עם תצפיות בודדות בכל שנה.

אזורי המחייה שלהן הם מקווי מים, והן מבלות את רוב זמנן בשחייה (מכאן שמן). הן מותאמות למחייה במים מתוקים ומלוחים כאחת, ומרבות להימצא בלב ים, בעיקר בעונת הנדידה והחורף.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מין זה מתאפיין בהתנהגות רבייה יוצאת דופן, שנצפית רק אצל מיני ציפורים מעטים: יש בו היפוך תפקידים בין הזכר לנקבה. לא רק שהנקבה היא המחזרת אחרי הזכר אלא שלאחר הטלת הביצים היא עוזבת את הקן ומחפשת בן זוג אחר לרבייה, תופעה הנקראת רבייה פוליאנדרית - נקבה אחת עם מספר זכרים. הדגירה וגידול האפרוחים מוטלים על הזכר לבדו. גם הנדידה דרומה מתבצעת בנפרד. ראשונות יוצאות הנקבות, לאחר הטלת הביצים האחרונה. הזכרים והצאצאים הצעירים יוצאים דרומה כחודש-חודשיים לאחר מכן.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מין זה ניזון מפלנקטון, חרקי מים וסרטנים ירודים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שחיינית רחבת-מקור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שחיינית רחבת-מקור באתר הרשימה האדומה של IUCN