שחמט בישראל

השחמט בישראל הוא בעל היסטוריה ארוכת שנים ובעל הישגים בינלאומיים. משחק השחמט פופולרי מאוד בישראל ומתקיימות ליגות בין המועדונים שבערים השונות. האיגוד הישראלי לשחמט מוביל ומרכז חלק נכבד מפעילות השחמט במדינה.

היסטוריה

לפני קום המדינה

אליפויות ארץ ישראל
#	שנה	מקום	מנצח
1	1936	תל אביב	משה צ'רניאק
2	1937	ירושלים	יוסף פורת
3	1938	תל אביב	משה צ'רניאק
4	1940	תל אביב	יוסף פורת
5	1945	תל אביב	יצחק אלוני

פעילות שחמט בארץ ישראל התקיימה עוד לפני הקמת המדינה. בשנת 1919 ייסד מושל ירושלים מטעם המנדט הבריטי, רונלד סטורס, את "המועדון הבינלאומי" לשחמט, שהיה מועדון השחמט הראשון בארץ ישראל. אולם עקב המתיחות בין יהודים לערבים בירושלים המועדון לא שרד.

בשנת 1922 נוסד בירושלים מועדון השחמט היהודי הראשון בארץ - "לסקר", על שם אלוף השחמט היהודי עמנואל לסקר. בין מייסדיו היה ד"ר אריה מוהליבר, שניהל את מועדון ולאחר מכן שימש שנים רבות כנשיאו. מוהליבר היה "אלוף לסקר" בשחמט הראשון, והחזיק בתואר במשך שלוש שנים. בשנות ה-20 הוציא מועדון "לסקר" את הירחון "השחמט" בעריכת מוהליבר. מוהליבר גם ערך את מדור השחמט בעיתון "דואר היום", שהיה מדור השחמט הראשון בעיתון יומי בארץ ישראל. בשנת 1924 נערך משחק "השחמט החי" הראשון בארץ ישראל.

בעלייה החמישית עלו לארץ ישראל מספר שחקני שחמט מקצועיים והם העלו דרמטית את רמת השחמט בארץ ישראל. בימי המנדט הבריטי פעלה האגודה השחמטית הארץ ישראלית, שאיגדה את מועדוני השחמט בארץ. בין השנים 1936 ל-1945 נערכו חמש תחרויות אלוף ארץ ישראל בשחמט.

במהלך שנות השלושים השתתפה פעמיים באולימפיאדות השחמט נבחרת ארץ ישראל: ב-1935 (בוורשה) הגיעה נבחרת ארץ ישראל למקום ה-15 כשההרכב שלה היה: יוסף פורת (נולד כהיינץ פרדר), דוד אנוך, יוסף דובקין, ויקטור וינץ ומשה צ'רניאק, וב-1939 (בבואנוס איירס) הגיעה הנבחרת למקום ה-9 עם 26 נקודות כשהרכב הנבחרת היה: משה צ'רניאק, יוסף פורת, ויקטור וינץ, זלמן קלינשטיין ומאיר ראוך.

באליפות העולם בשחמט לנשים, שנערכה ב-1937 בסטוקהולם, מונה מיי קארף שיחקה כנציגת ארץ ישראל המנדטורית והגיעה למקום השישי.

לאחר קום המדינה ושנות ה-50 של המאה ה-20

אליפות ישראל הראשונה בשחמט. מימין לשמאל: פנחס רוזן, דוד בן-גוריון, ישראל בהרב, וד"ר יהודה גרינגרד

ב-1949 נוסד האיגוד הישראלי לשחמט, ממשיך דרכה של האגודה השחמטית הארץ ישראלית. בעת הקמתו של האיגוד נכללו בו כ-20 מועדוני שחמט.

החל מ-1951 נערכת אליפות ישראל מדי שנתיים. אליפות השחמט הראשונה של מדינת ישראל אורגנה על ידי האיגוד ונערכה בתל אביב. טקס הסיום וחלוקת הפרסים של האליפות נערך במעמד ראש הממשלה דוד בן-גוריון. בניגוד לאליפויות של ארץ ישראל לפני קום המדינה נערכו באליפות זו שלבים מוקדמים. ב-1951 נערכה גם אליפות ישראל הראשונה לנוער בתל אביב.

באולימפיאדת השחמט העשירית, שנערכה בהלסינקי ב-1952, השתתפה נבחרת ישראל (שכללה את צ'רניאק, ד"ר מנחם אורן, פורת, אלוני ומנדלבאום) והגיעה למקום ה-11. באולימפיאדה הבאה אחריה, שנערכה באמסטרדם ב-1954, הגיעה ישראל למקום ה-7 עם 22 נקודות (הרכב הנבחרת היה: פורת, צ'רניאק, ד"ר אורן, אלוני וקניאז'ר). באולימפיאדה זו הצליחה ישראל לסיים בתיקו 2:2 עם אלופת העולם - ברית המועצות. בעקבות הישג זה של הנבחרת החלה תמיכה ממלכתית בענף השחמט.

ב-1958 אורגנה, במסגרת חגיגות העשור למדינה, תחרות השחמט הבינלאומית הראשונה, אשר נערכה מיד לאחר שהקבוצה האולימפית של ישראל שבה מאולימפיאדת השחמט ה-13 שנערכה במינכן. בתחרות זו, שנערכה בחיפה ובתל אביב, נטלו חלק 14 שחמטאים, מהם 7 מחוץ לישראל, כולל רבי האמנים שמואל רשבסקי מארצות הברית ולאסלו סאבו מהונגריה.

השחמטאים המובילים בשנותיה הראשונות של המדינה היו ד"ר מנחם אורן, משה צ'רניאק, יוסף פורת ויצחק אלוני.

ב-1959 אורגנה אליפות ישראל הראשונה לנשים. החל מאותה שנה השתתפה ישראל גם באולימפיאדת הסטודנטים באופן כמעט קבוע. ב-1965 הגיעה הנבחרת למקום השני באולימפיאדה זו, נקודה אחת פחות מנבחרת ברית המועצות.

שנות ה-60 של המאה ה-20

ישראל נגד שוודיה במשחקי האולימפיאדה בתל אביב, 1964

תחרות שחמט בישראל, 1969, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית

ב-1967 ניצח שמעון כגן באליפות ישראל ה-14 שהתקיימה בתל אביב. הייתה זו הפעם הראשונה בה זכה באליפות ישראל שחמטאי מהדור החדש. כגן הצליח לשמור על תוארו גם באליפות ה-15 שהתקיימה ב-1969.

חיילי צה"ל משחקים שחמט בבית האגודה למען החייל בתל אביב, 1969

במהלך שנות השישים אורגנו מספר תחרויות שחמט בינלאומית בארץ. ב-1961 נערכה תחרות בינלאומית בנתניה במסגרת הכינוס ה-7 של הפועל. ב-1964 אורגנה תחרות בינלאומית במסגרת שח קיט נתניה על ידי האיגוד הישראלי לשחמט. בנובמבר אותה שנה נערכה האולימפיאדה ה-16 בתל אביב. לאחר גמר האולימפיאדה נערכה בדצמבר תחרות בינלאומית בירושלים על ידי המועדון הירושלמי לשחמט על שם עקיבא רובינשטיין. ב-1965 נערכה תחרות בינלאומית נוספת במסגרת שח קיט נתניה. תחרות בינלאומית נוספת אורגנה במאי 1966 במלון דבורה בתל אביב על ידי האיגוד. בתחרות זו, שנערכה במסגרת הכינוס ה-8 של הפועל, השתתפו 4 רבי אמנים ו-4 אמנים בינלאומיים. ב-1967 תוכננה תחרות בינלאומית נוספת בארץ, אך זו בוטלה מחמת מחסור בתקציב ומחמת מלחמת ששת הימים. באותה שנה נערכה בירושלים אליפות העולם ה-9 לנוער. בתקופה זו התקיימו תחרויות בינלאומיות במסגרת שח קיט נתניה כמעט מדי שנה ובהן השתתפו כמה מן השחמטאים החזקים בעולם (בהם בובי פישר, שמואל רשבסקי, ברונו פרמה, לובומיר קאבאלק, דניאל ינופסקי ויאן טימן).

שנות ה-70 של המאה ה-20

ב-1970 נערכה אולימפיאדת הסטודנטים העולמית בחיפה.

ב-1971 ניצח באליפות ישראל עוזי גלר מקיבוץ גבעת חיים מאוחד ובמקום השני התחלקו ארבעה: שמואל פרידמן, שמעון כגן, אבנר מרט ואברהם קלדור.

ב-1976 נערכה בחיפה אולימפיאדת השחמט ה-22. אולימפיאדה זו נערכה בארץ חרף התנגדותן של מדינות רבות ועקב כך נעדרו מדינות רבות מהגוש המזרחי וממדינות ערב. היעדרותן של מדינות אלו סייעה לזכייתה בזהב של נבחרת ישראל באולימפיאדת הנשים. באותה שנה זכתה ישראל להישג חשוב נוסף, כאשר ניר גרינברג היה אלוף העולם עד גיל 17, בהקדימו, בין השאר, את גארי קספרוב בן ה-13.

במסגרת העלייה מברית המועצות בשנות השבעים עלו לישראל שחמטאים רבים מברית המועצות, בהם מספר רבי אמנים ואמנים אשר חיזקו את ישראל, בין הבולטים שבהם נמנים ולדימיר ליברזון, רומן ג'ינג'יחשווילי ואלה קושניר. נוסף אליהם עלו גם מספר מאמני שחמט, בהם אליהו לבנט, שאימן את קבוצת השחמט של באר שבע והקים בה פעילות ענפה, דבר שהוביל את באר שבע לצמרת הארצית. עם זאת, במהלך שנות השמונים היגרו מישראל מספר שחמטאים חזקים וכתוצאה מכך התדרדרה ישראל בהישגיה באולימפיאדות וירדה לעשירייה השנייה. מצבה של נבחרת הנשים היה עגום עוד יותר כאשר ב-1982 אף התדרדרה למקום ה-30.

שנות ה-80 של המאה ה-20

ב-1980 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט. אורי אבנר זכה במקום הראשון במחלקת מט לדעת, במקום השלישי במחלקת מט עזר והיה שותף לבעיה הזוכה במקום הראשון במחלקת בעיות אגדתיות באליפות העולמית השנייה שנערכה בין השנים 1980 ל-1983. באליפות העולם השלישית (1988-1984) זכה אבנר פעם נוספת במקום הראשון במחלקת מט לדעת.

ב-1985 נערכה בפתח תקווה אליפות העולם עד גיל 16. היה זה האירוע הבינלאומי היחיד שארגן האיגוד הישראלי לשחמט בשנות השמונים. עם זאת, כמה מועדונים ערכו תחרויות בינלאומיות באופן קבוע, אך לארץ לא הגיעו בדרך כלל שחקנים מהצמרת העולמית (למעט ויקטור קורצ'נוי, ידידו של אליהו לבנט). בשנה זו זכה עפר קומאי באליפות העולם לפתרון בעיות שחמט.

ב-1986 נערכה האולימפיאדה ה-27 בדובאי. בשל סיבות פוליטיות נמנעה השתתפותה של ישראל באולימפיאדה. כמה מדינות ממערב אירופה, בהן שוודיה, נורווגיה, דנמרק והולנד לא השתתפו אף הן, כאות הזדהות עם ישראל. כתגובה על כך שישראל לא יכלה להשתתף באולימפיאדה זו אורגנה בירושלים תחרות בינלאומית חזקה שלא הוכרה על ידי הנהלת האיגוד. דבר זה עורר מחלוקות וויכוחים.

ב-1988 זכה ערן ליס באליפות העולם עד גיל 14.

ב-1989 נערכה בחיפה אליפות אירופה לאומות, שבה זכתה ברית המועצות.

שנות ה-90 של המאה ה-20

עם העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הגיעו לארץ שחקני שחמט חזקים רבים, בהם לב פסחיס, ליאוניד יודסין, איליה סמירין, בוריס אלתרמן ואלכסנדר חוזמן. יחד עמם הגיעו לארץ גם מאמני שחמט שפעלו בין היתר באימון הנוער, דבר שסייע להשגתם של הישגים חשובים בהמשך. ב-1992 זכה באליפות העולם עד גיל 16 רונן הר צבי, ב-1994 זכה אליק גרשון באליפות העולם עד גיל 14. ב-1995 נערכה בחולון אליפות אירופה עד גיל 20, שבה זכו נציגי ישראל אמיל סוטובסקי וערן ליס בכסף ובארד תוך שוויון נקודות עם המנצח. ב-1996 זכתה ישראל בשלוש אליפויות עולם לגילאים שונים. בשנה זו זכתה ישראל גם באליפות אירופה לבתי ספר תיכוניים שנערכה בטורקיה. באותה שנה זכה נועם אלקס באליפות העולם לפתרון בעיות. ב-1999 זכה עפר קומאי פעם נוספת באליפות העולם לפתרון בעיות. ב-2004 זכה מקסים רודשטיין באליפות העולם לנוער עד גיל 16.

ב-1996 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט. ישראל חזרה על הישג זה ב-1997, ב-1998, ב-2001 ופעם נוספת ב-2004.

העשור הראשון של המאה ה-21

בוריס גלפנד ווישוואנתן אנאנד, 2012

ב-2002 זכתה תוכנת דיפ ג'וניור הישראלית שפותחה על ידי שי בושינסקי ואמיר באן באליפות העולם לתוכנת שחמט. הישג זה חזר על עצמו באליפות העולם לתוכנות שחמט ב-2004 שנערכה באוניברסיטת בר-אילן ופעם נוספת ב-2006 באליפות העולם שהתקיימה בטורינו שבאיטליה.

באחד מהישגיה הגדולים זכתה נבחרת השחמט הישראלית במקום השני באליפות אירופה באוקטובר 2003, כשנבחרת רוסיה הזוכה בטורניר היא היחידה שלה הפסידה. נבחרת ישראל הגיעה למקום השני באליפות אירופה פעם נוספת ב-2005 (הפעם הזוכה הייתה הולנד).

בסוף אוקטובר ובתחילת נובמבר 2005 נערך בישראל גמר הגביע העולמי בשחמט לנבחרות, "מונדיאל השחמט". את התחרות אירחה העיר באר שבע.

ב-2006 ניצחה ולריה דותן באליפות אירופה לנשים (סניוריות).
ב-2007 זכה בוריס גלפנד בתואר סגן אלוף העולם בשחמט במקסיקו סיטי, ההישג הגדול ביותר של שחמטאי ישראלי.

ב-2008 זכתה נבחרת ישראל לגברים במדליית כסף באולימפיאדת השחמט 2008 שנערכה בדרזדן.

משחק מוקרן על חומות העיר העתיקה

ביולי 2008 נערך פסטיבל השחמט הראשון בירושלים, בעיקר מול שער יפו. הפסטיבל התקיים שלושה ימים, במהלכו הוקרנו משחקים און ליין על חומות העיר העתיקה.

העשור השני של המאה ה-21

בשנת 2010 זכתה נבחרת ישראל לגברים במדליית ארד באולימפיאדת השחמט 2010 שנערכה בחנטי-מנסייסק.

באוקטובר 2010 שבר רב אמן אליק גרשון את שיא גינס במשחק סימולטני, כששיחק מול 525 שחמטאים בכיכר רבין וניצח 86% מהם.

בשנת 2011 ניצח בוריס גלפנד בטורניר המועמדים, והתמודד במאי 2012 בדו-קרב על אליפות העולם מול האלוף באותו זמן וישוואנתן אנאנד. לאחר ששנים עשר המשחקים הראשונים הסתיימו בתיקו המשיך הדו-קרב לארבעה משחקי בזק. שלושה משחקים מתוך הארבעה הסתיימו בתיקו ובאחד ניצח אנאנד, מה שהוביל לתוצאה סופית של ½7 - ½8 לטובת אנאנד, ששמר על תוארו.

באוקטובר 2013 זכתה אנסטסיה וולר במדליית הזהב באליפות אירופה לשחמט לילדות עד גיל 10, שנערכה במונטנגרו.

בין 23 בפברואר ל-8 במרץ 2015 אירחה ירושלים את אליפות אירופה בשחמט ליחידים, שכללה 250 שחמטאים מ-33 מדינות באירופה.

באוקטובר 2016, זכתה מיכל להב במדליית הארד אליפות העולם עד גיל 18 בסיביר.

ב-19 ביוני 2017, זכתה מישל קטקוב, בת 14 מרחובות, באליפות אירופה בשחמט לנערות עד גיל 15 שהתקיימה במונטנגרו.

העשור השלישי של המאה ה-21

ב-30 באפריל 2022, זכה נועם ששון, בן שמונה וחצי מגני תקווה, באליפות אירופה לתלמידי בתי ספר עד גיל 9 שנערכה ביוון.

ב-2 במאי 2022, זכה אלירן שילון רהב, בן 10 ממושב מאור, באליפות העולם בשחמט מהיר עד גיל 10 שנערכה ביוון.

תחרויות שחמט במכביות

ערך מורחב – שחמט במכביות

המכביות, תחרויות ספורט בינלאומיות של העם היהודי, נערכות בקביעות בישראל, ומהמכביה העשירית נערכות גם תחרויות שחמט במסגרת משחקי המכביה.

ספרות שחמט

עמוד השער של כתב העת שחמט מיוני 1962

בעיתונים הגדולים בישראל יש מדורי שחמט קבועים ובמהלך השנים הוצאו ספרים וכתבי עת רבים העוסקים בשחמט.

במהלך השנים שלפני קום המדינה נעשו מספר ניסיונות שונים ליצירתו של כתב עת בנושא השחמט. כתבי עת אלו הופיעו בדרך כלל רק פעמים אחדות. ירחון בשם "השחמט" הופיע בשנים 1923–1924 בירושלים בעריכתו של ד"ר א. ל. מוהילבר והוציא לאור 4 חוברות. ניסיון נוסף ליצירת כתב עת בנושא שחמט היה "השחמט" - ירחון שיצא ב-1932 ושנערך על ידי מנדל מרמורוש. כתב עת זה יצא לאור רק פעם אחת וכלל 20 עמודים. ב-1936 יצא כתב העת "שחמט" בעריכת משה צ'רניאק שבמסגרתו יצאו לאור שתי חוברות. ב-1946 יצא כתב העת "שחמט" שנערך על ידי שאול הון. בכתב עת זה הונהג לראשונה רישום מסעים עברי, אולם גם כתב עת זה לא החזיק מעמד זמן רב והוציא רק שלוש חוברות.

בשנת 1956 נוסד כתב העת הראשון לשחמט במדינת ישראל, "64 משבצות" על ידי משה צ'רניאק שיצא עד 1958. כתב עת זה לא יצא במועדים קבועים.

ב-1962 נוסד כתב העת הרשמי של האיגוד הישראלי לשחמט "שחמט". בתחילה לא עלתה תפוצתו של העיתון על 200 גיליונות, אולם בהמשך עלתה תפוצתו והגיעה לאלפים. ב-2006 הפך כתב העת הרשמי להיות גיליון חודשי מקוון בשם "שחמט בישראל". במהלך השנים קמו מספר עיתוני שחמט נוספים אך לא החזיקו מעמד זמן רב.

אלופי ישראל

אלופי ישראל בשחמט הם האנשים שניצחו באליפות ישראל בשחמט אשר מאורגנת על ידי האיגוד הישראלי לשחמט.

אלופי ישראל	אלופות ישראל לנשים	אלופי ישראל לנוער עד גיל 20	אלופי ישראל לשחמט בכתב
1951 – מנחם אורן 1953 – יוסף פורת 1955 – משה צ'רניאק 1957 – יוסף פורת (2) 1959 – יוסף פורת (3) 1961 – יצחק אלוני 1963 – יוסף פורת (4) 1965 – יצחק אלוני (2) 1967 – שמעון כגן 1969 – שמעון כגן (2) 1971 – עוזי גלר 1974 – ולדימיר ליברזון 1976 – נתן בירנבוים 1978 – רומן ג'ינג'יחאשווילי 1980 – נתן בירנבוים (2) 1982 – יהודה גרינפלד 1984 – אלון גרינפלד 1986 – נתן בירנבוים (3) 1988 – גד רכליס 1990 – יהודה גרינפלד (2) 1992 – איליה סמירין 1994 – ליאוניד יודסין 1996 – לב פסחיס 1998 – ערן ליס 2000 – בוריס אברוך ואליק גרשון 2002 – איליה סמירין (2) 2004 – סרגיי ארנבורג 2006 – מקסים רודשטיין 2008 – בוריס אברוך (2) 2010 – ויטלי גולוד 2013 – תמיר נבאתי 2014 – ויקטור מיכלבסקי 2016 – תמיר נבאתי (2) 2018 – אלון גרינפלד (2) 2021 - ויקטור מיכלבסקי (2) 2022 - עידו גורשטיין	1955 – אורה נודל-ירון 1957 – רבקה חוואלס ליכטנפלד 1960 – גניה גבנדה 1962 – קלרה פרידמן 1963 – קלרה פרידמן (2) 1965 – קלרה פרידמן (3) 1967 – סימה רבינוביץ-פורמן 1970 – פרידה רבינוביץ-שחר 1971 – לידיה גל 1974 – אולגה פודרז'נסקיה 1976 – אולגה פודרז'נסקיה (2) 1978 – לובה קריסטול 1980 – אילנה דוד 1982 – לובה קריסטול (2) ואולגה פודרז'נסקיה (3) 1984 – לובה קריסטול (3) 1986 – שלומית ורדי 1988 – לובה קריסטול (4) 1990 – לובה קריסטול (5) 1992 – מאשה קלינובה 1994 – לודמילה ציפנסקיה 1996 – לודמילה ציפנסקיה (2) 1998 – אירינה יודסינה 2000 – אלה פיטם 2002 – אירנה בוטביניק 2004 – בלה גסר 2006 – בלה אטנילוב 2008 – אולגה גוטמחר 2010 – מאשה קלינובה (2) 2013 – אולגה גוטמחר (2) 2014 – אולגה גוטמחר (3) 2016 – מיכל להב 2018 – יוליה שוויגר 2021 - יוליה שוויגר (2)	1951 – רפי פרסיץ 1954 – גיורא פלאי 1958 – ידעאל סטפק 1959 – יהודה אופנהיים 1960 – ישראל גת 1961 – דניאל מור 1962 – ישראל גלפר 1963 – יעקב בליימן 1964 – יעקב בליימן 1965 – עמיקם בלשן 1966 – אברהם נוימן 1967 – נתן בירנבוים 1968 – נתן בירנבוים 1969 – יואל תמנליס 1970 – אריה לב 1971 – חגי שינוולד 1972 – חגי שינוולד 1973 – דוד ברנשטיין 1974 – יהודה גרינפלד 1975 – ניר גרינברג 1976 – אהוד להב 1977 – מיכאל פסמן 1978 – אלון גרינפלד 1979 – אלון גרינפלד 1980 – דן לפן 1981 – רן שבתאי 1982 – משה פיירניק 1983 – עופר ברוק 1984 – רונן לב 1985 – אילן מנור 1986 – דני ברש 1987 – רונן לב 1988 – אילן מנור 1989 – ערן ליס 1990 – דן צולר 1991 – ויקטור מיכלבסקי 1992 – ויקטור מיכלבסקי 1993 – ערן ליס 1994 – מיכאל אורטובסקי 1995 – אליק ויידסלבר 1996 – בוריס אברוך 1997 – דימיטרי טיומקין 1998 – אלכס רבינוביץ 1999 – מיכאל רויז 2000 – אליק גרשון 2001 – יבגני פוסטני 2002 – סרגיי ארנבורג 2003 – סרגיי ארנבורג 2004 – ברוך שטרנברג 2005 – גבי ליבשיץ 2006 – מקסים רודשטיין 2007 – סשה קפלן 2011 – גיל פופילסקי 2012 – אסף גבעון 2014 – אסף גבעון 2015 – נימרוד ויינברג 2017 – אביטל בורוחובסקי 2018 – יהונתן בקלצ'וק	1960 – מלכיאל פרץ 1961 – יעקב גורביץ' 1962 – יעקב קמבר 1964 – יצחק בר זיו 1965 – אריה לשם 1966 – אביר הר-אבן 1967 – יעקב קמבר 1968 – יהודה נביא 1969 – הנרי שפרונג 1970 – אבי זכאי 1971 – יעקב קמבר 1972 – יהודה גרינפלד 1973 – ליקה פס 1974 – אביר הר-אבן 1975 – יוחנן פיין 1976 – צבי רוט 1977 – ישראל צור 1978 – מלכיאל פרץ 1979 – גדעון מישנייבסקי 1980 – ישראל צור 1981 – גדעון מישנייבסקי 1982 – יהודה נביא 1983 – מיכאל גרנסקי 1984 – איתמר אורן 1985 – ארנון פז 1986 – דניאל אליקים 1987 – איתמר אורן 1988 – ערן סטפק והראל אליוסף 1989 – פנחס אזר 1990 – אבי כתר 1991 – אבי כתר 1992 – עידו אורן 1993 – יואב דותן 1994 – יעקב יפרמוב 1995 – יאן פוליאק 1996 – פנחס אזר 1997 – אורי בלאס 1998 – דב רוזנברג 1999 – משה גלזמן 2000 – בוריס שפירא 2001 – שמעון ילוב 2002 – ליאוניד רייקין ואבי שץ 2003 – דמיטרי גושצ'ין 2004 – דמיטרי גושצ'ין 2005 – יבגני גרובשטיין 2006 – דמיטרי גושצ'ין ומשה גלזמן 2007 – יבגני גרובשטיין 2008 – אביר הר-אבן ואילן רוטמן 2009 – איתמר אורן 2010 – יואב דותן 2011 – שי פלד 2016 – יצחק בר זיו ודניאל אליקים 2017 – הראל אליוסף, יצחק בר זיו ודניאל אליקים 2018 – הראל אליוסף 2019 – הראל אליוסף, איתמר אורן ואהוד קיש 2020 – הראל אליוסף ואהוד קיש 2022 – הראל אליוסף

דירוג השחמטאים והשחמטאיות הבכירים של ישראל

השחמטאים הישראלים הבכירים לפי מד כושר בינלאומי נכון ל-1 באפריל 2024 מס' שם דרגה מד כושר שנת לידה 1 בוריס גלפנד רב-אמן 2661 1968 2 תמיר נבאתי רב-אמן 2643 1991 3 בוריס אלתרמן רב-אמן 2608 1970 4 יבגני פוסטני רב-אמן 2600 1981 5 אמיל סוטובסקי רב-אמן 2590 1977 6 מקסים רודשטיין רב-אמן 2588 1989 7 איליה סמירין רב-אמן 2584 1968 8 מיכאל רויז רב-אמן 2568 1983 9 בוריס אברוך רב-אמן 2567 1978 10 סמיון לומאסוב רב-אמן 2554 2002

השחמטאיות הישראליות הבכירות לפי מד כושר בינלאומי נכון ל-1 באפריל 2024 מס' שם דרגה מד כושר שנת לידה 1 מרסל אפרוימסקי אמן בינלאומי 2457 1995 2 יוליה שוויגר אמן בינלאומי 2348 1994 3 מיה שפיר אמן בינלאומי לנשים 2255 1991 4 אולגה גוטמכר אמן בינלאומי לנשים 2244 1987 5 מאשה קלינובה אמן בינלאומי 2235 1968 6 מיכל להב אמן בינלאומי לנשים 2201 1999 7 אירינה בוטביניק אמן פיד"ה לנשים 2190 1961 8 רונית לוויתן אמן פיד"ה לנשים 2187 1961 9 דינה בלנקיה רב אמן לנשים 2180 1993 10 נטלי וובינקין 2135 1971

שחמטאי הנוער הישראלים הבכירים לפי מד כושר בינלאומי נכון ל-1 באוקטובר 2022 מס' שם דרגה מד כושר דירוג בישראל שנת לידה 1 סמיון לומסוב רב אמן 2541 11 2002 2 יאיר פרחוב אמן בינלאומי 2484 22 2002 3 עידו גורשטיין אמן בינלאומי 2471 30 2002 4 איתן רוזן אמן בינלאומי 2462 33 2006 5 ישעיהו צדקיה אמן בינלאומי 2444 41 2003 6 אלי מיליקוו אמן פיד"ה 2424 50 2007 7 יהלי סוקולובסקי אמן פיד"ה 2416 52 2006 8 יואב מיליקוו אמן בינלאומי 2412 55-56 2004 9 אור גלובוס אמן פיד"ה 2411 58 2003 10 ינאי בן-ארי אמן בינלאומי 2401 62-63 2004

ישראל באולימפיאדות השחמט

ב-1976, בהיעדר רוב המתחרות החזקות ממזרח אירופה, זכתה נבחרת ישראל לשחמט במקום הראשון בין נבחרות הנשים. ההישגים הגדולים של נבחרת הגברים הגיעו רק בעשור הראשון של שנות ה-2000: ב-2006 זכתה ישראל במקום הרביעי באולימפיאדה שנערכה בטורינו, ב-2008 במדליות הכסף באולימפיאדה שנערכה בדרזדן, וב-2010 במדליות הארד באולימפיאדה שנערכה בחנטי-מנסייסק.

שנה	מארחת	נבחרת	שחקניות/שחקנים	מקום
1952	, הלסינקי	גברים	משה צ'רניאק, מנחם אורן, יוסף פורת, יצחק אלוני, אלברט מנדלבאום	11
1954	, אמסטרדם	גברים	יוסף פורת, משה צ'רניאק, מנחם אורן, יצחק אלוני, ישראל יוסף קניאז'ר	7
1956	, מוסקבה	גברים	משה צ'רניאק, יוסף פורת, יצחק אלוני, מנחם אורן, יוסף דובקין, שלמה סמילטינר	12
1958	, מינכן	גברים	יוסף פורת, משה צ'רניאק, יצחק אלוני, שלמה סמילטינר, גיורא פילשצ'יק, יאיר קריידמן	17
1960	, לייפציג	גברים	יוסף פורת, משה צ'רניאק, יצחק אלוני, רפי פרסיץ, יאיר קריידמן, עמנואל גותי	14
1962	, וארנה	גברים	יוסף פורת, יצחק אלוני, משה צ'רניאק, יאיר קריידמן, צדוק דומניץ, גדליהו שפירא	15
1964	, תל אביב	נשים	לא השתתפה	-
		גברים	יוסף פורת, יאיר קריידמן, צדוק דומניץ, יצחק אלוני, עמנואל גותי, ידעאל סטפק	14
1966	, הוואנה	נשים	לא השתתפה	-
		גברים	יוסף פורת, יאיר קריידמן, משה צ'רניאק, שמעון כגן, יצחק אלוני, שלמה סמילטינר	19
1968	, לוגאנו	נשים	לא השתתפה	-
		גברים	משה צ'רניאק, יוסף פורת, יאיר קריידמן, שמעון כגן, צדוק דומניץ, מלכיאל פרץ	18
1970	, זיגן	נשים	לא השתתפה	-
		גברים	שמעון כגן, יאיר קריידמן, מלכיאל פרץ, עוזי גלר, ישראל גלפר, יעקב בליימן	13
1972	, סקופיה	נשים	פרידה רבינוביץ, לידיה גל, שרה קלוגס	18
		גברים	שמעון כגן, יאיר קריידמן, עוזי גלר, אברהם קלדור, עמיקם בלשן, שמואל פרידמן	18
1974	, ניס	נשים	אולגה פודרז'נסקיה, לאה נודלמן	12
		גברים	ולדימיר ליברזון, יאיר קריידמן, משה צ'רניאק, שמעון כגן, יעקב בליימן, יצחק רדשקוביץ'	17
1976	, חיפה	נשים	אלה קושניר, לובה קריסטול, אולגה פודרז'נסקיה, לאה נודלמן
		גברים	ולדימיר ליברזון, יאיר קריידמן, רומן ג'ינג'יחאשווילי, לאון לדרמן, שמעון כגן, נתן בירנבוים	6
1978	, בואנוס איירס	נשים	לא השתתפה	-
		גברים	רומן ג'ינג'יחאשווילי, ולדימיר ליברזון, שמעון כגן, יעקב בליימן, נתן בירנבוים, יהודה גרינפלד	5
1980	, ולטה	נשים	לנה גלאז, לובה קריסטול, אולגה פודרז'נסקיה, לאה נודלמן	7
		גברים	ולדימיר ליברזון, נתן בירנבוים, יהודה גרינפלד, יעקב מוריי, שמעון כגן, דוד ברנשטיין	8
1982	, לוצרן	נשים	לנה גלאז, מלכה שוורץ, לידיה גל, עדי עינבר	30
		גברים	יהודה גרינפלד, יעקב מוריי, לב גוטמן, נתן בירנבוים, אלון גרינפלד, שמעון כגן	13
1984	, סלוניקי	נשים	לא השתתפה	-
		גברים	יהודה גרינפלד, אלון גרינפלד, לב גוטמן, נתן בירנבוים, יעקב מוריי, אלי שווידלר	13
1986	, דובאי	נשים	לא השתתפה	-
		גברים	לא השתתפה	-
1988	, סלוניקי	נשים	לובה קריסטול, לנה גלאז, אולגה פודרז'נסקיה, שלומית ורדי	18
		גברים	אלון גרינפלד, גד רכליס, אלי שווידלר, אילן מנור, רונן לב, יעקב מוריי, עופר ברוק	11
1990	, נובי סד	נשים	לובה קריסטול, אולגה פודרז'נסקיה, אנה סגל, אושרה בר שלום	18
		גברים	לב פסחיס, יהודה גרינפלד, גד רכליס, אלון גרינפלד, ולרי ביים, יונה קוסאשווילי	16
1992	, מנילה	נשים	אנה סגל, מאשה ירמולינסקיה, אירנה זק, נדיה פוקין	25
		גברים	לב פסחיס, איליה סמירין, בוריס אלתרמן, זבולון (לאוניד) גופשטיין, יהודה גרינפלד, יעקב זילברמן	11
1994	, מוסקבה	נשים	מאשה קלינובה, אנה סגל, לודמילה ציפנסקיה, אירינה יודסינה	9
		גברים	ליאוניד יודסין, איליה סמירין, לב פסחיס, אלון גרינפלד, בוריס אלתרמן, ודים מילוב	14
1996	, ירוואן	נשים	מאשה קלינובה, אנה סגל, לודמילה ציפנסקיה, אלה פיטם	7
		גברים	איליה סמירין, ליאוניד יודסין, בוריס אלתרמן, לב פסחיס, אלכסנדר חוזמן, אמיל סוטובסקי	17
1998	, אליסטה	נשים	מאשה קלינובה, אלה פיטם, לודמילה ציפנסקיה, אנה סגל	18
		גברים	בוריס אלתרמן, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, לב פסחיס, יונה קוסאשווילי, בוריס אברוך	4
2000	, איסטנבול	נשים	מאשה קלינובה, אלה פיטם, אנג'לה בורסוק, לודמילה ציפנסקיה	20
		גברים	בוריס גלפנד, איליה סמירין, בוריס אברוך, לב פסחיס, אמיל סוטובסקי, אלכסנדר חוזמן	5
2002	, בלד	נשים	מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, טטיאנה זטולובסקיה, אירנה בוטביניק	13
		גברים	בוריס גלפנד, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, לב פסחיס, בוריס אברוך, אלכסנדר חוזמן	9
2004	, קלביה	נשים	אנג'לה בורסוק, אירנה בוטביניק, בלה איגלה, אולגה גוטמחר	25
		גברים	בוריס גלפנד, אמיל סוטובסקי, איליה סמירין, בוריס אברוך, אלכסנדר חוזמן, מיכאל רויז	5
2006	, טורינו	נשים	מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, בלה איגלה, אירנה בוטביניק	29
		גברים	בוריס גלפנד, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, בוריס אברוך, אלכסנדר חוזמן, ויקטור מיכלבסקי	4
2008	, דרזדן	נשים	מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, בלה איגלה, אולגה גוטמחר, מרסל אפרוימסקי	9
		גברים	בוריס גלפנד, מיכאל רויז, בוריס אברוך, יבגני פוסטני, מקסים רודשטיין
2010	, חנטי-מנסיסק	נשים	מאשה קלינובה, בלה איגלה, אלה פיטם, אולגה גוטמחר, מרסל אפרוימסקי	23
		גברים	בוריס גלפנד, אמיל סוטובסקי, איליה סמירין, מקסים רודשטיין, ויקטור מיכלבסקי
2012	, איסטנבול	נשים	מיה פורת, מרסל אפרוימסקי, מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, יוליה שוויגר	29
		גברים	בוריס גלפנד, אמיל סוטובסקי, מקסים רודשטיין, יבגני פוסטני, בוריס אברוך	26
2014	, טרומסה	נשים	מאשה קלינובה, יוליה שוויגר, אולגה גוטמחר, אנג'לה בורסוק, אילנה דוד	26
		גברים	בוריס גלפנד, מקסים רודשטיין, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, יבגני פוסטני	9
2016	אזרבייג'ן, באקו	נשים	יוליה שוויגר, מרסל אפרוימסקי, מאשה קלינובה, אולגה גוטמחר, מיכל להב	9
		גברים	מקסים רודשטיין, יבגני פוסטני, תמיר נבאתי, מיכאל רויז, טל בראון	27
2018	גאורגיה, באטומי	נשים	יוליה שוויגר, מרסל אפרוימסקי, מאשה קלינובה, אולגה גוטמחר, מיכל להב	34
		גברים	בוריס גלפנד, מקסים רודשטיין, תמיר נבאתי, אמיל סוטובסקי, איליה סמירין	39

תחרויות שחמט בולטות שנערכו בישראל

• אולימפיאדת השחמט 1964
• אולימפיאדת השחמט 1976
• אליפות ישראל בשחמט 2014
• אליפות אירופה בשחמט 2015
• אליפות העולם בשחמט לנבחרות 2022
• שחמט במכביות

שרתי שחמט בישראל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אתר השחמט הישראלי הוקם בשנת 2010

ראו גם

• יהודים ושחמט
• ספורט בישראל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שחמט בישראל בוויקישיתוף

• זאב אברהמי, יום ולילה עם נבחרת השחמט של ישראל, סגנית האלופה האולימפית, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2008
• אלי שווידלר, איך הפכה ישראל למעצמת על בשחמט מבלי שהשחקנים יזכו לתקציב מהמדינה, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2009
• היסטוריה של השחמט בארץ, האיגוד הישראלי לשחמט
• אביטל פלפל ושחר גינדי, היסטוריה של השחמט בא"י
• אליפות ישראל בשחמט לנוער, בפתח תקווה 1953, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• תחרות השחמט הארצית התשיעית, תל אביב, סרטי גבע (בפולנית), ארכיון שפילברג, אוקטובר 1957 (התחלה 2:12)
• אליפות ישראל ה-14 בשחמט, 1967, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

לקריאה נוספת

• "המדריך הישראלי לשחמט", א. יושע, ז. גורביץ, הוצאת האיגוד הישראלי לשחמט, הוצאה שנייה 1976.
• "ישראל באולימפיאדות", משה צ'רניאק, הוצאת רותם 1979.