שחפית האינקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןשחפית האינקה
Sterna forsteri
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
קרוב לסיכון (NT)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: חופמאים
תת־סדרה: שחפאיים
משפחה: שחפיתיים
סוג: Larosterna
מין: שחפית האינקה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Larosterna inca
לסון, 1827
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שחפית האינקה (שם מדעי: Larosterna inca) הוא מין של עוף ים יחיד בסוגו ממשפחת השחפיתיים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה כ-39 עד 42 ס"מ, ומשקלה כ-180 עד 210 גרם. מראה שונה מאוד משאר מיני משפחתה ומרוב עופות הים בכלל, ולכן הוענק לה סוג טקסונומי משלה. רוב גופה צבוע באפור כהה; מקורה אדום ורגליה כתומות. בשני צדי הראש, מתחת לעין יש "פס" לבן, ומתחתיו עור חשוף צהוב בצורת פה. הכנפיים והזנב כהים יותר משאר הגוף. הזכר והנקבה דומים. אצל שחפיות צעירות הגוף חום-סגלגל, ונוצות הראש הבוגרות מתפתחות אצלם בהדרגה.

אזור התפוצה של שחפית האינקה, כמו שמרמז שמה, מתפרש על פני החוף המערבי של דרום אמריקה, מאקוודור ופרו לצ'ילה.

שחפית האינקה ניזונה בעיקר מדגים קטנים, כמו אנשובי, אך גם מסרטנים ומשאריות אנושיות. היא נצפתה עוקבת אחרי סירות דייגים בחיפושיה אחרי מזון. השחפית דואה מעל למים, מזהה את טרפה מהאוויר, צוללת אל המים ותופסת אותו בעזרת מקורה. השחפית חברתית, ונצפית במושבות עשויות לכלול כמה אלפי פרטים.

בית הגידול הטבעי של השחפית הם חופים עם חול וצוקים סלעיים.

שחפית האינקה מתרבה פעמיים בשנה; עונות הרבייה שלה מתרחשות בין אפריל ליולי ובין אוקטובר לדצמבר. תצוגת החיזור של הזכר כוללת תעופה מסוגננת, והאכלת הנקבה. השחפית מקננת במחילות או בחורים בצוקים סלעיים. הנקבה מטילה 1-3 ביצים, ודוגרת עליהן במשך 3-4 שבועות. הזכר והנקבה גם יחד משתתפים בדגירה על הביצים ובהאכלת הגוזלים. הגוזלים פורחים מהקן 4 שבועות לאחר בקיעתם, ונעשים עצמאיים חודש לאחר מכן.

מין זה הוכרז כ"קרוב לסיכון" על ידי ארגון IUCN.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שחפית האינקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שחפית האינקה באתר הרשימה האדומה של IUCN