שחר אבקשך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שחר אבקשך

שַׁחַר אֲבַקֶּשְׁךָ צוּרִי וּמִשְׂגַּבִּי
אֶעְרֹךְ לְפָנֶיךָ שַׁחְרִי וְגַם עַרְבִּי

לִפְנֵי גְדֻלָּתְךָ אֶעְמֹד וְאֶבָּהֵל
כִּי עֵינְךָ תִּרְאֶה כָל מַחְשְׁבוֹת לִבִּי

מַה זֶּה אֲשֶׁר יוּכַל הַלֵּב וְהַלָּשׁוֹן
לַעְשׂוֹת וּמַה כֹּחַ רוּחִי בְּתוֹךְ קִרְבִּי

הִנֵּה לְךָ תִּיטַב זִמְרַת אֱנוֹשׁ עַל כֵּן
אוֹדְךָ בְּעוֹד תִּהְיֶה נִשְׁמַת אֱלֹהַּ בִּי

שַׁחַר אֲבַקֶּשְׁךָ הוא פיוט שחיבר הפייטן רבי שלמה אבן גבירול בן המאה ה-11. הפיוט אשר חובר כאחד מפיוטי הרשות לנשמת כל חי (מעין בקשת רשות של החזן לפני אמירת תפילת נשמת), מושר בקרב קהילות רבות בלחנים שונים.

מבנה הפיוט ותוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט מכיל ארבעה בתים קצרים, הנאמרים בתפילת שחרית קודם לתפילת "נשמת כל חי". פיוטים דומים חוברו על ידי אבן-גבירול כרשויות לתפילת נשמת, והם מקבילים ל"שחר אבקשך" מבחינה סגנונית ותוכנית, בהם, "שפל רוח" ו"שחרתי בכל שחרי ונפשי".

בבית הראשון קיימת פנייה לקב"ה ומוזכר הזמן בו נאמר הפיוט, "שחר אבקשך". בבית השני מודגש הפער בין האדם לבוראו והרגשות העזים שחש הדובר בעקבות זה, "אעמוד ואבהל". בבית השלישי שואל הדובר באופו רטורי מה יוכל לעשות במסגרת כוחותיו הגופניים המוגבלים. את התשובה הוא מוצא בבית הרביעי, בו הוא מבין כי כל עוד קיימת בו "נשמת אלוה" יוכל להתקרב לאל באמצעות "זמרת אנוש". המילים האחרונות בפיוט קושרות אותו לתפילת "נשמת" עבורה חובר.

בשנות האלפיים זכה הפיוט לעדנה לאחר שהולחן בידי יהושע אנגלמן.

אמצעים אמנותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אקרוסטיכון - האותיות הראשונות בארבעת הבתים מרכיבות את שמו הפרטי של המחבר, שלמה.
  • שיבוץ - בפיוט משובצים מילים וביטויים מספר תהילים ומהפיוט נשמת כל חי.
  • מצלול - שני הצלילים הדומיננטיים בפיוט הם "בי" ו"ך" המדגישים את הניגוד בין גדולת האל ("ך") לאפסיות האדם ("בי").
  • תפארת הפתיחה - חריזה בבית הראשון בין הדלת לסוגר, והצגת הנושא המרכזי של הפיוט, רצונו של הדובר להתקרב לאלוהיו, על ידי תפילה מבוקר עד ערב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דב ירדן, שירי הקדש לרבי שלמה אבן גבירול, א, עמ' 79.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]