שחר ארגמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שחר ארגמן
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה

שחר ארגמן הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת אלוף, פיקד על סיירת מטכ"ל ועל מערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחר ארגמן נולד בקיבוץ יחיעם, התגייס לקורס טיס ממנו הושעה בשלב ה"ראשוני" בשל נסיבות בריאותיות. ארגמן התנדב לסיירת מטכ"ל והחליט להישאר בה גם לאחר תום תקופת ההשעיה בת החצי שנה.

את טבילת האש הראשונה שלו עבר מיד עם סיום המסלול, באפריל 1980 הוא סופח לצוות מקביל לשלו שהוזעק לאירוע השתלטות המחבלים על בית הילדים במשגב עם. ארגמן היה מראשוני הפורצים פנימה, הוא שימש מספר שניים למפקד הפלגה המבצעית, עמוס בן אברהם שנפצע במהלך ההסתערות.

לאחר קורס קצינים אותו סיים כמצטיין, חזר ליחידה כמפקד צוות. הוא נשלח ב-1982 לארצות הברית לעבור השתלמות של הכוחות המיוחדים של חיל הנחתים האמריקני, יחד עם בני גנץ, ושהה במדינה עם פרוץ מלחמת לבנון.

בסוף 1983 מונה למפקד הפלגה המבצעית של סיירת מטכ"ל, באפריל 1984 עמד בראש הכוח הפורץ לאוטובוס קו 300 שנחטף בידי מחבלים. מאוחר יותר העיד בפני ועדת זורע על כך ששבה בחיים שניים מהמחבלים. בדצמבר 1984 השתתף בפעולה מבצעית של היחידה במדינת אויב, בפעולה שהשתבשה נהרג הלוחם ברק שרעבי ונפצעו חיילים נוספים מהכוח בהם ארגמן, באורח קל[1].

בשנת 1989 התמנה לקצין המבצעים המיוחדים של אוגדת איו"ש, תקופה זו של האינתיפאדה הראשונה, התאפיינה בפעילות ממוקדת מול חוליות טרור, ארגמן היה אחראי לריכוז הקשר עם השב"כ והיחידות המובחרות בצה"ל שפעלו נגד המבוקשים. במהלך תפקידו חוסלו חוליות הנשר האדום והפנתרים השחורים.

בשנת 1994 בתקופת החפיפה עם מפקד הסיירת דורון אביטל, השתתף ארגמן במבצע עוקץ ארסי[2] חטיפתו של מוסטפא דיראני מביתו בלבנון[3], לקראת סוף הפעולה נפצע בירכו מירי[4]. באותה שנה קיבל את הפיקוד על סיירת מטכ"ל[5]. תחת פיקודו נכשלה הסיירת בניסיון החילוץ של החייל נחשון וקסמן, בפעולה נהרג וקסמן וכן קצין היחידה ניר פורז ונפצעו מספר לוחמים בהם ארגמן עצמו, שנפגע מרסיסים בידו. בתפקידו הבא שירת במשך כשנתיים וחצי כמפקד חטיבה 55, חטיבת מילואים של הצנחנים, במקביל הדריך בקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים ועמד בראש פרויקט טכנולוגי בתחום מערכות לחימה מתקדמות.

בשנת 2000 השתחרר משירות הקבע ועבד בחברת קומברס כמנהל פרויקטים. ארגמן חזר לשירות הצבאי בעקבות פנייתו של ראש אמ"ן אהרן זאבי-פרקש ומונה לפקד על היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין, שבאותה עת סבלה ממשבר. בהמשך פיקד על מערך המבצעים המיוחדים של אמ"ן[6]. השתחרר בשנת 2010. והועלה לדרגת תת-אלוף[7]. ארגמן משמש כראש אגף במטה הסייבר הלאומי[8].

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגמן הוא בעל תואר בהנדסת אלקטרוניקה מאוניברסיטת הנגב, ותואר במנהל עסקים. עוסק בריצות מרתון. ביוזמתה של רעייתו ענת, עוסקים בני הזוג בפעילות חברתית במסגרת "תוכנית גמל"א"[9], מסגרת התנדבותית של חניכה וסיוע לבני נוער. במסגרת הפרויקט, בני הזוג חונכים באופן קבוע ילדים בני העדה האתיופית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיה פולק, "גם בעוד 500 שנה אסור יהיה לספר איך ברק מת", באתר nrg‏, 14 בנובמבר 2014.
  2. ^ עמיר רפפורט, שחזור מיוחד: כך נחטף מוסטפא דיראני מביתו בלבנון, "ישראל דיפנס", ‏ 14.10.2011.
  3. ^ רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009, עמוד 385.
  4. ^ עמרי אסנהיים, רקע אדום, באתר nrg‏, 15 באפריל 2005.
  5. ^ אורי שבתאי, ‏קצין וג'נטלמן, באתר ישראל היום, 23 בדצמבר 2011, "מספר תא"ל (מיל') שחר ארגמן, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל, שניצן היה סגנו. 'תמיד היה ברור שהוא יגיע לצמרת, למרות שלא דיבר על שאיפותיו'."
  6. ^ ‫עפר שלח, קרב בוץ: לא רק ברק ואשכנזי מתלכלכים, באתר nrg‏, 9 ביוני 2012‬.
  7. ^ אמיר אורןמינוי בני גנץ לרמטכ"ל - בלי רשעות, באתר הארץ, 12 בפברואר 2011‬.
  8. ^ אורה קורן, מתקפות הסייבר גורמות נזק של 3 מיליארד ד' בשנה - אך החברות לא מכירות בסיכונים, באתר TheMarker‏, 8 באפריל 2014.
  9. ^ "פרויקט גמלא"