שחר בוצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שחר בוצר
שחר בוצר, 2015
שחר בוצר, 2015
לידה 2 ביולי 1982 (בן 39) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מנהל, מנהל כללי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד מנהל כללי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שחר בוצר (נולד ב-2 ביולי 1982) הוא מייסד שותף ושותף מנהל ב-Good Company, קרן השקעות הון סיכון עם ייעוד חברתי או סביבתי. לשעבר שותף מנהל בקרן השקעות האימפקט 2B-Community, יושב ראש קבוצת איסתא ליינס, מנכ"ל שח"ם - ארגון השחקנים בישראל, סגן יושב ראש התאחדות הסטודנטים בישראל ויושב ראש אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב. בוצר, שנולד עם מחלת ניוון שרירים ומתנייד באמצעות כסא גלגלים, הגיש את "בג"ץ בוצר" שהיווה פריצת דרך בכל הנוגע לזכויות אנשים עם מוגבלות ולנגישות בישראל, והוא האדם עם המוגבלות (המולדת) הראשון בישראל שהצליח להיבחר בבחירות אישיות ולעמוד בראש גוף ציבורי שאינו קשור לזכויות אנשים עם מוגבלות ומאבקם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוצר נולד ב-1982, בנם הבכור של דוד (קצין בשירות קבע בעברו ועורך דין) ולאה (בעבר עוזרת ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ובהמשך המנהלת האדמיניסטרטיבית של המרכז לבריאות הנפש שער מנשה). הוא נולד עם מחלת ניוון שרירים המתבטאת בחולשה בגפיים, ואינה מאפשרת לו לעמוד על רגליו. מילדותו הוא מתנייד בעזרת כיסא גלגלים ממונע. בשנות השמונים התגוררה משפחתו בשכונת רמת אשכול בירושלים. ב-1991 עברה המשפחה להתגורר ביישוב הקהילתי מכבים-רעות. היישוב היה אז בשלבי הקמה, והמבנים הציבוריים בו היו אמורים להיבנות כשהם מונגשים מראש לאנשים עם מוגבלות.

בית הספר בו למד לא הונגש כראוי, ולאחר מספר פניות מצד הוריו שלא זכו להיענות, הגיש בוצר, בסיוע ארגון בזכות, את בג"ץ שחר בוצר נ' מועצה מקומית מכבים-רעות. בוצר יוצג בבג"ץ על ידי אביו, שבאותה עת לא היה עדיין עורך דין. בג"ץ, בהרכב שבראשו עמד נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, קיבל את העתירה. בפסק הדין, שניתן ב-1996, קבע השופט ברק:

"לא חסד מבקש העותר, אלא על הגשמת זכותו הוא עומד... הבטחת שוויון ההזדמנויות לנכה עולה כסף. חברה האמונה על ברכי כבוד האדם, החירות והשוויון מוכנה לשלם את המחיר הנדרש."

בעקבות פסק הדין חויבו כל מוסדות החינוך בישראל להנגיש עצמם לאנשים עם מוגבלויות. כמו כן, הוא שימש בסיס להצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שאושר ב-1998 בכנסת. בג"ץ בוצר נלמד כיום בבתי ספר למשפטים, לעבודה סוציאלית ולחינוך במוסדות להשכלה גבוהה.

תקדים נוסף שיצר בוצר היה כאשר ביקש ללמוד נהיגה בגיל 17, כשאר בני גילו. הוא אמור היה ללמוד נהיגה ברכב מיוחד המותאם לנכים עם כיסאות גלגלים, אך על פי תקנות הביטוח הלאומי שהיו בתוקף באותה עת, נכים יכולים היו ללמוד נהיגה רק לאחר גיל 18. בעקבות פנייתו של בוצר שונו התקנות, כך שנכים יוכלו להתחיל ללמוד נהיגה בגיל 17, ככלל האוכלוסייה.

לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון של מכבים-רעות, ואף על פי שהוענק לו פטור מגיוס לצה"ל, התנדב לשירות צבאי והוצב ביחידת המחשוב של פיקוד העורף. הוא השלים את שירותו הצבאי ואף שירת מספר חודשים בשירות קבע.

לאחר שחרורו מצה"ל החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב. תחילה למד ראיית חשבון, אך לאחר שנה וחצי שינה את תחום לימודיו לכלכלה ותקשורת. כבר בשנת לימודיו הראשונה הפך לפעיל הן בתא הסטודנטים "הדור החדש", המזוהה עם מפלגת העבודה, והן באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, בה כיהן כיו"ר ועדת כספים, כראש מחלקת הסברה וכסגן יו"ר. ב-21 בספטמבר 2009 נבחר לתפקיד יו"ר האגודה, ובכך הפך לאדם עם המוגבלות (מלידה) הראשון בישראל שהצליח להיבחר בבחירות אישיות ולעמוד בראש גוף ציבורי שאינו קשור לזכויות הנכים ומאבקם. בשנים 20132010 כיהן כיושב ראש דירקטוריון חברת "ג'וב טוב", חברת כוח אדם, השמה ומיקור חוץ, שהייתה באותה עת בבעלות אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב.

בספטמבר 2010 נבחר לכהן כסגן יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל[1].

במרץ 2011 מונה למנכ"ל שח"ם - ארגון השחקנים בישראל[2]. בספטמבר 2014 סיים את תפקידו בשח"ם ומונה לשותף מנהל ב 2B-Community, קרן השקעות האימפקט של קבוצת 2B. בשנים 20132017 כיהן במקביל גם כיושב ראש פעיל של קבוצת איסתא ליינס[3]. ב-2017 נבחר לרשימת 40 הצעירים המבטיחים של מגזין גלובס[4]. החל מנובמבר 2020 הוא מכהן כשותף מנהל של Good Company, קרן השקעות הון סיכון עם ייעוד חברתי או סביבתי. הקרן הוקמה על ידי בוצר בשותפות עם עידו פישלר, והיא משקיעה בסטארטאפים בשלבים מוקדמים עם מיקוד בטכנולוגיות שפותרות את הבעיות החברתיות או הסביבתיות הגדולות של העולם (חקלאות, אנרגיה, בריאות דיגיטלית, עבודה ולימודים וכו').

בוצר נשוי למירי, עובדת סוציאלית, ולהם שלושה ילדים. הם מתגוררים בשוהם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צחי כהן, שחר האדום, מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" (עמ' 48–52), 16 באוקטובר 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרי דעות שכתב:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]