שטאדטלנגספלד

שְטַאדְטְלֶנְגְסְפֶלְד
**Stadtlengsfeld**
	סמל שטאדטלנגספלד סמל שטאדטלנגספלד
	מרכז העיירה שטאדטלנגספלד
מדינה	גרמניה
מדינה פדרלית	תורינגיה
ראש העיר	ראלף אדם
שטח	27.61 קמ"ר
גובה	272 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	2,356 (31 בדצמבר 2017)
‑ צפיפות	93 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות	50°46′59″N 10°07′59″E / 50.783055555556°N 10.133055555556°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.stadt-stadtlengsfeld.eu
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני שטאדטלנגספלד

שְטַאדְטְלֶנְגְסְפֶלְד (בגרמנית: Stadtlengsfeld) היא עיירה בתורינגיה, גרמניה. הממוקמת על רכס הרי הרון. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 הייתה אוכלוסיית העיירה במגמת ירידה ובין 2000 ל-2010 קטנה מצבת האוכלוסין ב-9.3 אחוזים ועמדה על 2,566 נפשות.

היסטוריה

תיעוד ליישוב במקום קיים מ-1326 עת נמכרו אדמותיו למנזר הבנדיקטי בפולדה. בראשית המאה ה-19 הייתה העיירה בשטחי הממלכה הפרוסית ובהמשך נכללה בשטחי הקיסרות הגרמנית. ב-1791 הוקמה הכנסייה המרכזית בעיירה. ב-1878 פרצה בעיירה דליקה שכילתה חלקים נכבדים בה. מ-1889 מהווה ענף ייצור החרסינה מקור פרנסה עיקרי לתושבי העיירה. לאחר מלחמת העולם השנייה נכללה העיירה בשטח גרמניה המזרחית, עד אוקטובר 1990 אז אוחדו גרמניה המערבית והמזרחית.

הקהילה היהודית

מניחים שראשוני היהודים התיישבו במקום ב-1359, אך הקהילה עזבה את היישוב בשל רדיפות היהודים. במהלך המאה ה-16 חודש היישוב היהודי במקום, ובעיירה התיישבו שמונה משפחות יהודיות. במהלך מלחמת שלושים השנים נותרה בעיירה משפחה אחת.^[1] בראשית המאה ה-18 היגרו לעיירה משפחות יהודיות נוספות והוקם בית עלמין יהודי.

ב-1731 מנתה הקהילה היהודית 24 משפחות, ב-1800 800 נפשות וב-1825 מנתה הקהילה היהודית 566 נפשות שהיוו רבע מכלל האוכלוסייה במקום. בראשית המאה ה-19 נבנה במקום בית כנסת ובצמוד אליו תלמוד תורה. יהודי העיירה היגרו ממנה בהדרגה. בראשית המאה ה-20 מנתה הקהילה 100 נפשות. התיעוד על הקהילה אינו מלא בשל הדליקה שפרצה בעיירה ב-1878 שבמהלכה נשרף כליל בית העירייה ואבדו מסמכים רבים. בני הקהילה עסקו במסחר ובכלל זה בטקסטיל.

ב-1932 נמנו 32 יהודים בעיירה. באוקטובר 1938 גורשו חלק מבני הקהילה לפולין וב-1941, לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות, נשלחו ככל הנראה לגטו לודז'. מספר ימים לאחר ליל הבדולח התחולל פוגרום בעיירה ובמהלכו נהרס בית הכנסת ונפגעו עסקיהם ובתיהם של בני הקהילה.^[2] כמו כן חולל בית העלמין. לאחר הפוגרום, מספר מצומצם של יהודים שעדיין נותרו בעיירה גורשו ממנה למחנה הריכוז בוכנוואלד.^[1] ב-1988 הוחל בעבודות שיקום בית העלמין היהודי, ומעריכים כי מצויות בו כ-600 מצבות מתקופות שונות.