לדלג לתוכן

שטורמבאנפיהרר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס הנסן, שטורמבאנפיהרר מדיוויזיית "לייבשטנדרטה אדולף היטלר" בוואפן אס אס

שטורמבאנפיהררגרמנית: Sturmbannführer, מילולית: "מנהיג יחידת תקיפה") הייתה דרגה של המפלגה הנאצית המקבילה לדרגת מייג'ור.[1] הדרגה הייתה בשימוש בארגוני האס אה, האס אס, וה-NSFK, וניתנה בתחילה לקצינים שפיקדו על יחידות "שטורמבאן"[2] (Sturmbann - שהייתה שוות ערך לגדוד), ומקורו ביחידות חיילי הסער ממלחמת העולם הראשונה.

דרגת האס אה שטורמבאנפיהרר נוצרה לראשונה בשנת 1921. בשנת 1928, התואר הפך לדרגה בפועל, והוא היה אחת הדרגות הראשונות של דרגות האס אס.[3] הדרגה הייתה זוטרה מדרגת שטנדרטנפיהרר עד 1932, ולאחר מכן הפכה זוטרה לדרגת אובר-שטורמבאנפיהרר,[3] והייתה שוות ערך למיור בכוחות היבשה של הוורמאכט.[4]


הדרגה הוחזקה על ידי ורנר פון בראון, שפיתח את טילי ה-V-2, ולאחר מכן עיצב את טילי הסטורן 5 עבור תוכנית החלל האמריקאית. כמו כן, אברהרד טאדור, אוטו גליטשה,[5] ופושעי מלחמה, כגון אוטו פרשנר, שהיה מפקד מחנה דורה-מיטלבאו, החזיקו בדרגה זו.

סימני הדרגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלאי הצווארון של שטורמבאנפיהרר כלל ארבעה כוכבים, מרוכזים בצווארון השמאלי של מדי האס אס.[1] בנוסף, כללו המדים דרגות כתף של מיור.[6]

דרגה זוטרה
האופטשטורמפיהרר
דרגות האס אס
שטורמבאנפיהרר
דרגה בכירה
אובר-שטורמבאנפיהרר
דרגה זוטרה
שטורמהאופטפיהרר
דרגות האס אה
שטורמבאנפיהרר
דרגה בכירה
אובר-שטורמבאנפיהרר

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Flaherty, T. H. (2004) [1988]. The Third Reich: The SS. Time-Life Books, Inc. ISBN 1-84447-073-3.
  • Joachimsthaler, Anton (1999) [1995]. The Last Days of Hitler: The Legends, the Evidence, the Truth. Trans. Helmut Bögler. London: Brockhampton Press. ISBN 978-1-86019-902-8.
  • McNab, Chris (2009). The SS: 1923–1945. Amber Books Ltd. ISBN 978-1-906626-49-5.
  • McNab, Chris (2009b). The Third Reich. Amber Books Ltd. ISBN 978-1-906626-51-8.
  • Stein, George (1984) [1966]. The Waffen-SS: Hitler's Elite Guard at War 1939–1945. Cornell University Press. ISBN 0-8014-9275-0.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שטורמבאנפיהרר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Flaherty 2004, p. 148.
  2. ^ McNab 2009b, p. 15.
  3. ^ 1 2 McNab 2009, pp. 29, 30.
  4. ^ Stein 1984, p. 297.
  5. ^ Joachimsthaler 1999, p. 281.
  6. ^ Stein 1984, p. 300 chart.