שטח B

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת יהודה ושומרון, בה מודגשים שטחי A ו-B

שטח B הוא מונח שנטבע בהסכמי אוסלו ומתייחס לשטחים ביהודה ושומרון שהועברו לשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. השליטה הביטחונית בשטחים אלה משותפת בין הרשות הפלסטינית לישראל, אך לישראל סמכות גוברת בכל הקשור לביטחונם של הישראלים וללחימה בטרור. שטחים אלו כוללים 440 יישובים כפריים פלסטינים וללא התנחלויות ישראליות כלל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בספטמבר 1995 נחתם בוושינגטון הסכם בין ישראל לרשות הפלסטינית הידוע בשם "אוסלו ב'". בהסכם חולקה הגדה המערבית לשלושה חלקים: שטחי A, שטחי B ושטחי C. חלוקה זו הייתה אמורה להיות תקפה לחמש שנים בלבד, אך תקפה עד ימינו אלה (נכון ל-2019). השטחים בהם היה רוב פלסטיני בנוי הוגדרו כשטחי A ושטחי B (ובהם חיה רוב האוכלוסייה הפלסטינית) ובשטחי C רוב יהודי. תחילה שטח B כלל 23–25% משטחי הגדה ונכון ל-2013 הוא כולל 22% ממנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.