שטפן רויטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שטפן רויטר
Stefan Reuter.jpg
שטפן רויטר
מידע אישי
לידה 16 באוקטובר 1966 (בן 53)
דינקלסבול שבגרמניה המערבית
גובה 1.81 מטר
עמדה מגן ימני
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19841988
1988 - 1991
1991 - 1992
1992 - 2004
נירנברג
באיירן מינכן
יובנטוס
בורוסיה דורטמונד
125 (13)
95 (4)
28 (0)
307 (11)
נבחרת לאומית כשחקן
1987 - 1998 נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה 69 (2)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

שטפן רויטרגרמנית: Stefan Reuter; נולד ב-16 באוקטובר 1966 בדינקלסבוהל שבגרמניה המערבית) הוא כדורגלן עבר גרמני ששיחק בעמדת המגן הימני, וזוהה בעיקר עם בורוסיה דורטמונד, עמה זכה בליגת האלופות בעונת 1996/97. לרויטר 69 הופעות במדי נבחרת גרמניה, עמה זכה במונדיאל 1990 וביורו 1996.

רויטר נודע בזכות מהירותו, וכונה "טורבו".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נירנברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטפן רויטר התחיל את קריירת הבוגרים בנירנברג בעונת 1984/85, כאשר הקבוצה שיחקה בבונדסליגה השנייה. בעונת הבכורה שלו בקבוצה, ערך רויטר 25 הופעות, הבקיע שלושה שערים, וסייע לקבוצה להעפיל לבונדסליגה מהמקום הראשון. בשלוש העונות הבאות, רויטר הפך לשחקן הרכב קבוע בנירנברג, והחמיץ שני משחקי ליגה בלבד בשלוש עונות. בעונת החזרה של נירנברג לבונדסליגה, 1985/86, הבקיע רויטר שני שערים, ונירנברג סיימה במקום ה-12. בעונת 1986/87 הבקיע רויטר שישה שערים ונירנברג סיימה תשיעית. בעונתו האחרונה של רויטר בנירנברג, 1987/88, הבקיע רויטר שני שערים, ונירנברג סיימה עונה מוצלחת במיוחד במקום החמישי, כשרויטר משתף פעולה עם יורן אנדרסן, דיטר אקשטיין ומנפרד שוואבל. לאחר עונה זו רויטר זכה להתעניינות של מועדונים גדולים, ועזב את נירנברג, בה ערך 125 הופעות וכבש 13 שערים.

באיירן מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1988 עבר רויטר לבאיירן מינכן, שם שיחק במשך שלוש עונות. רויטר זכה באליפות הבונדסליגה עם באיירן מינכן בעונת הבכורה שלו בקבוצה, 1988/89, כאשר הוא שיתף פעולה עם לודוויג קוגל, אולף תון, הנס-דיטר פליק והנס דורפנר. בעונת 1989/90 זכה רויטר עם באיירן מינכן באליפות שנייה ברצף, והגיע עם הקבוצה לחצי גמר גביע אירופה לאלופות, שם הודחה הקבוצה על ידי מילאן בשערי חוץ. בתום עונה זו, זכה רויטר במשחק הסופר קאפ הגרמני, לאחר ניצחון 1–4 בגמר על קייזרסלאוטרן, במשחק בו רויטר הבקיע את השער הראשון. בעונת 1990/91, שהייתה האחרונה של רויטר בבאיירן מינכן, הוא הבקיע ארבעה שערי ליגה שהיו הראשונים שלו בבאיירן מינכן, אך הקבוצה סיימה במקום השני בבונדסליגה, מרחק שלוש נקודות מהאלופה קייזרסלאוטרן. באותה עונה, הגיע רויטר עם באיירן מינכן שוב לחצי גמר גביע אירופה לאלופות, בו הודחה הקבוצה על ידי הכוכב האדום בלגרד. בתום עונה זו, עזב רויטר את באיירן מינכן לאחר שערך בשורותיה 95 הופעות ליגה, וחתם ביובנטוס.

יובנטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1991 חתם רויטר ביובנטוס, שם שיחק עונה אחת וערך 28 הופעות, כשהוא משתף פעולה עם בן ארצו יורגן קולר ועם סלבטורה סקילאצ'י, רוברטו באג'ו ופיירלואיג'י קזיראגי. יובנטוס סיימה את עונת 1991/92 במקום השני, מרחק שמונה נקודות מהאלופה מילאן. גם בגמר הגביע האיטלקי נחלו יובנטוס ורויטר אכזבה, כאשר ניצחו את פארמה 1-0 במשחק הראשון, אך הפסידו 0–2 בגומלין, ופארמה זכתה בגביע. רויטר שיחק את מלוא 180 הדקות בגמר זה. לאחר עונה אחת, עזב רויטר את יובנטוס לאחר שלא התאקלם, וחזר לגרמניה כאשר חתם בבורוסיה דורטמונד.

בורוסיה דורטמונד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1992 חזר רויטר לבונדסליגה וחתם בבורוסיה דורטמונד. בעונתו הראשונה בקבוצה, 1992/93, סיים רויטר עם דורטמונד במקום הרביעי בבונדסליגה, והגיע עם הקבוצה לגמר גביע אופ"א, בו הובסה דורטמונד במפגש כפול על ידי קבוצתו הקודמת של רויטר יובנטוס בתוצאה המצטברת 1–6. בעונת 1993/94 סיימו רויטר ודורטמונד שוב במקום הרביעי בבונדסליגה. בעונת 1994/95 רויטר היה חלק מזכייה של בורוסיה דורטמונד באליפות הבונדסליגה, מרחק נקודה אחת מהסגנית ורדר ברמן, כאשר הוא הבקיע ארבעה שערים, שהיו שערי הליגה הראשונים שלו בדורטמונד, ושיתף פעולה בקישור עם מיכאל צורק, אנדראס מולר, שטפן פרוינד, קנוט ריינהארדט ולארס ריקן. לאחר עונה זו, זכה רויטר בסופר קאפ הגרמני, לאחר ניצחון 0–1 על בורוסיה מנשנגלאדבך. בעונת 1995/96 זכה רויטר עם דורטמונד באליפות שנייה ברצף, במרחק של שש נקודות מהסגנית באיירן מינכן, והבקיע שישה שערי ליגה באותה עונה. בליגת האלופות הודחו דורטמונד ורויטר ברבע הגמר על ידי אייאקס אמסטרדם. בתום עונה זו, זכה רויטר בפעם השנייה ברצף בסופר קאפ הגרמני, לאחר ניצחון בפנדלים על קייזרסלאוטרן.

בעונת 1996/97 דורטמונד ורויטר לא זכו באליפות בגרמניה וסיימו רק במקום השלישי, אך הגיעו עד לגמר ליגת האלופות בו ניצחו את יובנטוס בתוצאה 1–3. רויטר הצטיין באותה עונה והיה חלק חשוב בזכייתה של דורטמונד בתואר. בדצמבר 1997 זכה רויטר עם דורטמונד בגביע הביניבשתי לאחר ניצחון 0–2 בגמר על קרוזיירו הברזילאית. בעונת 1997/98 סבלו רויטר ודורטמונד מעונה חלשה בבונדסליגה, וסיימו במקום העשירי בלבד. בעונת 1998/99 סיימו דורטמונד ורויטר במקום הרביעי בבונדסליגה, ובעונת 1999/00 סיימו רק במקום ה-11. בעונת 2000/01 רויטר נפצע לתקופה ארוכה, והחמיץ חלק גדול מעונה זו, כאשר ערך חמש הופעות ליגה בלבד. דורטמונד סיימה עונה זו במקום החמישי, מרחק חמש נקודות מהאלופה באיירן מינכן, והחלה את הבנייה שלה מחדש לאחר מספר שנים בהן הקבוצה לא השיגה הצלחות.

בעונת 2001/02 רויטר חזר להרכב של דורטמונד, ועבר לשחק בתפקידים הגנתיים יותר, כשהוא משתף פעולה עם יורגן קולר, כריסטיאן וורנס, כריסטוף מצלדר וסבסטיאן קהל. בעונה זו, זכה רויטר באליפות השלישית שלו עם דורטמונד, בעונה צמודה במיוחד בבונדסליגה. רויטר ודורטמונד אף הגיעו באותה עונה לגמר גביע אופ"א, והפסידו בו לפיינורד בתוצאה 2–3, במשחק בו רויטר שימש קפטן. רויטר נשאר בדורטמונד שתי עונות נוספות, כאשר בעונת 2002/03 סיימה דורטמונד במקום השלישי, והודחה מליגת האלופות בתום שלב הבתים השני. בעונת 2003/04, שהייתה האחרונה של רויטר בקריירה, סיימה דורטמונד במקום השישי בבונדסליגה. בתום עונה זו, פרש רויטר מכדורגל בגיל 38, לאחר 20 שנים של כדורגל מקצועני, מתוכן 12 עונות בדורטמונד, בהן ערך 307 הופעות ליגה והבקיע 11 שערים. רויטר מדורג נכון לשנת 2016 במקום הרביעי בדירוג שיאני ההופעות של בורוסיה דורטמונד בכל הזמנים, לאחר מיכאל צורק, רומן ויידנפלר ודדה[1], ובמקום ה-11 בדירוג שיאני הבונדסליגה בכל הזמנים עם 502 הופעות[2].

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רויטר שיחק בכל הנבחרות הצעירות של גרמניה המערבית, ובשנת 1984 זכה עם גרמניה המערבית באליפות אירופה עד גיל 16. בשנת 1987 ערך רויטר את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת גרמניה המערבית הבכירה, במשחק ידידות מול נבחרת איטליה שהסתיים בתיקו 0-0. באותה שנה הבקיע את שערו הראשון במדים הלאומיים, שהיה שער שוויון בדקה ה-90 מול נבחרת ברזיל, במשחק ידידות שהסתיים בתיקו 1-1. רויטר לא השתתף עם נבחרת מערב גרמניה ביורו 1988, אך זומן לסגל הנבחרת למונדיאל 1990, והיה שחקן הרכב קבוע בדרך לזכייה של גרמניה המערבית במונדיאל, לאחר ניצחון 0–1 במשחק הגמר על נבחרת ארגנטינה. רויטר פתח בהרכב במרבית המשחקים במונדיאל זה, אך בגמר נכנס כמחליף בדקה ה-73 במקומו של תומאס ברטולד.

במרץ 1991 הבקיע רויטר את שערו השני והאחרון במדים הלאומיים, בניצחון 1–2 על נבחרת ברית המועצות. רויטר היה שחקן קבוע בהרכב הנבחרת, שהפכה כעת לנבחרת גרמניה המאוחדת, במוקדמות יורו 1992, והשתתף עמה ביורו 1992 עצמו. רויטר פתח בהרכב במשחק הראשון בשלב הבתים, בניצחון 0–1 על נבחרת חבר העמים, והוחלף בדקה ה-65 על ידי יורגן קלינסמן. במשחק השני, בו ניצחה גרמניה את נבחרת סקוטלנד, נכנס רויטר כמחליף בדקה ה-67 במקום קרל-היינץ רידלה, אך נפצע כעבור שמונה דקות בלבד, והוחלף על ידי מיכאל שולץ, והיה השחקן הראשון בהיסטוריה של טורניר היורו שמוחלף לאחר שנכנס כמחליף. רויטר החמיץ בגין הפציעה את המשחק האחרון בשלב הבתים בו הפסידה גרמניה 1–3 לנבחרת סקוטלנד, אך חזר לשחק בחצי הגמר, בו ניצחה גרמניה 2–3 את נבחרת שוודיה. רויטר שיחק 90 דקות גם במשחק הגמר, בו הפסידה גרמניה באופן מפתיע לנבחרת דנמרק בתוצאה 0–2.

רויטר לא זומן לסגל הגרמני למונדיאל 1994, לאחר שנעדר ממשחקי הנבחרת לתקופה ארוכה. לאחר המונדיאל חזר רויטר לסגל הנבחרת, וערך מספר הופעות במוקדמות יורו 1996. רויטר זומן לסגל הגרמני ליורו 1996, וערך ארבע הופעות במהלך הטורניר. בחצי הגמר מול נבחרת אנגליה שהסתיים בתיקו 1-1 לאחר 120 דקות, הבקיע רויטר את הפנדל שלו, וסייע לגרמניה להעפיל לגמר מול נבחרת צ'כיה. על אף זאת, רויטר לא שותף בגמר, שכן הועדף עליו מרקוס באבל בעמדת המגן הימני. נבחרת גרמניה ניצחה את צ'כיה 1–2 בהארכה משער זהב של אוליבר בירהוף, ורויטר רשם זכייה בתואר בינלאומי שני במדים הלאומיים, אחרי הזכייה במונדיאל 1990.

הטורניר הגדול האחרון בו השתתף רויטר היה מונדיאל 1998. רויטר ערך הופעה אחת בלבד בטורניר זה, במשחק הראשון של גרמניה בשלב הבתים, בו ניצחה גרמניה 0–2 את נבחרת ארצות הברית. גרמניה הודחה בטורניר זה ברבע הגמר, לאחר הפסד 0–3 לנבחרת קרואטיה. הופעה זו מול ארצות הברית הייתה בדיעבד ההופעה ה-69 והאחרונה של רויטר במדים הלאומיים.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רויטר מונה כמנג'ר הקבוצה של מינכן 1860 בשנת 2006, ובשנת 2009 פוטר מתפקידו.

בפברואר 2012 מונה רויטר כמנכ"ל הקבוצה של אאוגסבורג.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם באיירן מינכן:

עם בורוסיה דורטמונד:

עם נבחרת גרמניה:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שטפן רויטר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת מערב גרמניה - מונדיאל 1990 (אלופת העולם)

1 אילגנר • 2 רויטר • 3 ברמה • 4 קולר • 5 אאוגנטאלר • 6 בוכוואלד • 7 ליטבארסקי • 8 הסלר • 9 פלר • 10 מתאוס • 11 מיל • 12 אאומן • 13 רידלה • 14 ברטולד • 15 ביין • 16 שטיינר • 17 מולר • 18 קלינסמן • 19 פפלוגלר • 20 תון • 21 הרמן • 22 קפקה • מאמן: בקנבאואר

מערב גרמניהמערב גרמניה
נבחרת גרמניה - יורו 1992 (מקום שני)

1 אילגנר • 2 רויטר • 3 ברמה • 4 קולר • 5 בינץ • 6 בוכוואלד • 7 מולר • 8 הסלר • 9 פלר • 10 דול • 11 רידלה • 12 קפקה • 13 תום • 14 הלמר • 15 פרונטצק • 16 זאמר • 17 אפנברג • 18 קלינסמן • 19 שולץ • 20 ורנס • מאמן: פוגטס

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה - אלופת אירופה 1996 (תואר שלישי)

1 קפקה • 2 רויטר • 3 בודה • 4 פרוינד • 5 הלמר • 6 זאמר • 7 מולר • 8 שול • 9 בוביץ' • 10 הסלר • 11 קונץ • 12 קאן • 13 באסלר • 14 באבל • 15 קולר • 16 שניידר • 17 ציגה • 18 קלינסמן • 19 שטרונץ • 20 בירהוף • 21 איילטס • 22 רק • 23 טוט • מאמן: פוגטס

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה - מונדיאל 1998

1 קפקה • 2 ורנס • 3 היינריך • 4 קולר • 5 הלמר • 6 תון • 7 מולר • 8 מתאוס • 9 קירסטן • 10 הסלר • 11 מארשל • 12 קאן • 13 ירמיס • 14 באבל • 15 פרוינד • 16 האמאן • 17 ציגה • 18 קלינסמן • 19 רויטר • 20 בירהוף • 21 טרנאט • 22 להמן • מאמן: פוגטס

גרמניהגרמניה