שטרי הדיוטות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

שטרי הדיוטות הוא איסור מדברי חז"ל לפיו אין לקרוא בשבת בשטרות ומסמכים של הלוואות ומסחר, והוא הרחבה של האיסור ממצוא חפצך האוסר לעשות בשבת הכנות לפעולות האסורות בשבת, גם אם הפעולות האסורות אינן מתרחשות בשבת.

מקור האיסור וטעמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל התניא מסביר:

לא אמרו שדבור אסור הרהור מותר, אלא כשאין הדבר ניכר שמהרהר בחפצים האסורים, אבל כאן שניכר הדבר לכל שמהרהר בחפצים האסורים הכתובים בשטר הרי זה בכלל איסור ממצוא חפצך כמו שבכלל זה המטייל בשדהו לראות מה היא צריכה, שאף שהטיול בשדה דבר המותר הוא מצד עצמו וגם ההרהור בצרכי שדהו דבר המותר הוא, אף על פי כן כיון שניכר לכול שמטייל שם בשביל כך - אסור ממשום ממצוא חפצך

שו"ע הרב אורח חיים סעיף כ"ג..

מאחר וחז"ל חששו שאדם יבוא לקרוא בשטרות האסורים בקריאה בשבת, הרחיבו חז"ל את הגזירה על כל כתב שכתוב בשפה זרה (ולא לשון הקודש), גם אם אין בו תוכן הרלוונטי לפעולות אסורות בשבת, ואפילו ההרהור במסמך ללא קריאתו אסור. מכיוון שכך, נמצא שהאיסור קיים גם על דבר המותר לחלוטין בשבת, כמו אדם שמכין מערב שבת רשימה של אורחים שצריך לקרוא להם בשבת לסעודת שבת[1].

לצרוך מצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שהקלו באיסור זה לצורך מצווה, מכיוון שגם איסור "ממצוא חפצך" עצמו אסור רק במעשים הנעשים לצרכים אישיים (ממצוא חפצך) ולא צורכי שמים[2]. כמו כן אסרו חז"ל לקרות באגרות שלומים הנשלחים מחברים וקרובי משפחה[3], בציורי חיות או אנשים שכתוב מתחתיהם אודות הציורים[4], ספרי מלחמות, ספרי מליצות ומשלים של דברי חולין. ונחלקו הפוסקים על ספרי חכמה: יש שאומרים שאסור ללמוד בשבת ובחג רק בדברי תורה ויראת שמים כי כל ספר שאין בו סרך קדושה אסור משום "שטרי הדיוטות"[5], ישנה דעה אחרת האומרת שמותר לעיין בכל ספרי חכמה ורפואה, מפני שדברי חכמה אינם מחלפים בשטרי הדיוטות, וכן המנהג להקל[6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שו"ע הרב אורח חיים סעיף כ"ב.
  2. ^ שו"ע הרב אורח חיים סעיף כ"ג.
  3. ^ שו"ע הרב אורח חיים סעיף כ"ה.
  4. ^ שו"ע הרב אורח חיים סעיף כ"ט.
  5. ^ רמב"ם בפירוש המשנה פכ"ג משנה ב', שו"ע סעיף י"ז, שו"ע הרב סעיף ל"א
  6. ^ אגור סימן תק"ח בשם הרמב"ן והרשב"א, שו"ע הרב אורח חיים סעיף ל"א.