שיאמן
| פוטומונטז' של שיאמן | |
| מדינה |
|
|---|---|
| מחוז | פוג'יין |
| ראש העיר | ווּ בִּין (伍斌) |
| שטח | 1,743 קמ"ר |
| גובה | 0 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בתת-המחוז העירוני | 5,163,970[1] (2020) |
| ‑ צפיפות | 2,963 נפש לקמ"ר (2020) |
| קואורדינטות | 24°28′47.41″N 118°5′21.91″E / 24.4798361°N 118.0894194°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| אתר שיאמן | |
שְׂיָאמֶן (בסינית מפושטת: ⓘⒾ; בסינית מסורתית: 廈門; בפין-יין: Xiàmén; מילולית: "שער האחוזה"; בעבר: אָמוֹי) היא עיר נמל תת-מחוזית (עיר גדולה בעלת סמכויות שלטוניות רבות) במחוז פוג'יין שבדרום-מזרח הרפובליקה העממית של סין, הממוקמת לחופי מצר טאיוואן. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020, התגוררו בתת-המחוז העירוני כ-5.164 מיליון תושבים[1]. על אף גודל האוכלוסייה בעיר, נחשבת שיאמן לאחת הערים השלוות הירוקות והמטופחות בסין.
גאוגרפיה ואקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תת-המחוז העירוני שיאמן משתרע על פני 1,743 קמ"ר בדרום-מזרח מחוז פוג'יין וגובלת בשתי נציבויות עירוניות - צְ'וֵ'אנְג'וֹאוּ מצפון וממזרח וגָ'אנְגְג'וֹאוּ (אנ') ממערב. מדרום לעיר נמצא מצר טאיוואן. העיר מרוחקת כ-215 ק"מ דרום-מערבית לבירת המחוז פֿוּג'וֹאוּ וכ-820 ק"מ דרום-מערבית לעיר שאנגחאי. העיר נחשבת לאחד המרכזים הכלכליים באזור דרום-מזרח אסיה. האקלים בעיר הוא אקלים סובטרופי, והטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 21 מעלות צלזיוס.
נמל העיר שימש בעבר את הבריטים והפורטוגזים, והוא היה אחד מנמלי המוצא של דרך המשי הימית. בשנת 2019 הוא היה במקום ה-13 בין הנמלים הגדולים בעולם[2].
בעיר הוקמו מפעלי תעשייה רבים בתחום ההיי טק אך גם בתחום תעשיות מסורתיות למשל ייצור אוטובוסים על ידי חברת BCI.
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תת-המחוז העירוני שיאמן מחולק לשישה רבעים:
| מפה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||
| שם | בסינית | בפין-יין | אוכלוסייה (מפקד 2020)[1] | שטח | צפיפות | |
| סְה-מִינְג | 思明 | Sīmíng | 1,073,315 | 84.55 | 12,694 | |
| הָאיצָאנְג | 海沧 | Hăicāng | 582,519 | 218.9 | 2,661 | |
| חוּלִי | 湖里 | Húlĭ | 1,036,974 | 77.16 | 13,439 | |
| גִ'ימֵיי | 集美 | Jímĕi | 1,036,987 | 273.9 | 3,786 | |
| טוֹנְג-'אָן | 同安 | Tóng'ān | 855,920 | 670.9 | 1,276 | |
| שְׂיָאנְג-'אָן | 翔安 | Xiáng'ān | 578,255 | 435.1 | 1,329 | |
במאי 2003, גולאנגיו וקאי-יו'אן אוחדו לתוך רובע סה-מינג; רובע שינגלין חובר לרובע ג'ימיי; ורובע שיאנג-'אן נוצר מתוך חלק מרובע טונג-'אן.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשיאמן ברית ערים תאומות עם 25 ערים:
קארדיף, ויילס (מ־1983)
ססבו, יפן (מ־1983)
סבו סיטי, הפיליפינים (מ־1984)
בולטימור, ארצות הברית (מ־1985)
ולינגטון, ניו זילנד (מ־1987)
ג'ורג' טאון, מלזיה (מ־1993)
סאנשיין קוסט, קווינסלנד, אוסטרליה (מ־1999)
קובנה, ליטא (מ־2001)
גוודלחרה, מקסיקו (מ־2003)
זוטרמר, הולנד (מ־2004)
קוצ'ינג, מלזיה (מ־2006)
סורבאיה, מזרח ג'אווה, אינדונזיה (מ־2006)
מוקפו, קוריאה הדרומית (מ־2007)
סרסוטה, ארצות הברית, פלורידה (מ־2007)
לאס פאלמאס, האיים הקנריים, ספרד (מ־2009)
מרתון, יוון (מ־2009)
טריר, גרמניה (מ־2010)
ריצ'מונד, קולומביה הבריטית, קנדה (מ־2012)
דושנבה, טג'יקיסטן (מ־2013)
ניס, צרפת (מ־2014)
פוקט, תאילנד (מ־2017)
איזמיר, טורקיה (מ־2018)
נתניה, ישראל (מ־2021)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיאמן: וילה עם נוף לים, מתוך אתר הרדיו הבינלאומי של סין (בעברית)
- שיאמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 China: Fújiàn (Prefectures, Cities, Districts and Counties) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
- ^ Top 50 Ports — World Shipping Council, worldshipping.org
| אזורי פיתוח כלכלי בסין העממית | ||
|---|---|---|
| ארבע הערים הראשונות | שנג'ן • ג'והאי • שאנטואו • שיאמן | |
| האזורים החדשים | האינאן • דאליין • צ'ינגדאו • צ'ינחואנגדאו • ליין-יו'נגאנג -פודונג • ינטאי • ג'אנג'יאנג • נינגבו • ונג'ואו • נאנטונג • פוג'ואו • גואנגג'ואו • בייהאי | |
