שיגעון של מסיבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיגעון של מסיבה
La Boum
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי קלוד פינוטו
הופק בידי מרסל דאסו עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט קלוד פינוטו, דניאל תומסון עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה מריה-יוזפה יויוט עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים סופי מרסו,
קלוד ברסו,
בריג'יט פוסי
מוזיקה ולדימיר קוסמה
צילום Edmond Séchan עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה גומון עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה גומון עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1980
משך הקרנה 110 דקות
שפת הסרט צרפתית
סוגה סיפור התבגרות, סרט רומנטי, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא שיגעון של מסיבה 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שיגעון של מסיבהצרפתית: La Boum), הוא סרט נעורים צרפתי משנת 1980 בכיכובה של סופי מרסו שהיה להצלחה בינלאומית. הסרט בוים על ידי קלוד פינוטו ומככבים בו גם קלוד ברסו ובריג'יט פוסי. ריצ'רד סנדרסון שר את שיר הנושא "Reality", שהפך ללהיט ולקלאסיקה.

שמו העברי של הסרט נבחר על ידי צופי זהו זה!, בתחרות שנערכה לגבי שם הסרט, כשיצא בארץ בסוף 1982.

"שיגעון של מסיבה 2" (La Boum 2), סרט ההמשך, הופק ב-1982.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מספר את סיפורה של נערה בת 13 בשם ויק, המגיעה כתלמידה חדשה לבית ספר תיכון. היא וחברותיה מבלות במסיבות נעורים. הוריה לא מאפשרים לה לבלות במסיבה גדולה המכונה "boum", אך סבתה מסייעת לה. במסיבה היא מתאהבת בנער מבית ספרה. הוריה של ויק מנהלים רומנים מן הצד, אך מתאחדים מחדש לקראת סוף הסרט.

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה להצלחה מסחרית ברחבי אירופה. צפו בו יותר מ-4 מיליון צופים בצרפת, ויותר ממיליון בהונגריה.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.