שיוו סנה
 | |
| מדינה |
הודו  |
|---|---|
| מייסד |
באל תאקריי |
| מנהיגים |
אקנת שינד |
| תקופת הפעילות | יוני 1966 – הווה (כ־57 שנים) |
| אידאולוגיות |
הינדוטבה, לאומיות כלכלית |
| מטה |
מומבאי |
| מיקום במפה הפוליטית |
ימין-מרכז |
| ארגונים בינלאומיים |
הברית הדמוקרטית הלאומית |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| לוק סבהה |
13 / 543 |
| האספה המחוקקת של מהאראשטרה |
40 / 288 |
|
shivsena | |
  | |
שִיוַו סַנָה (במראטהית: शिवसेना, צבא שיוואג'י) היא מפלגה הודית ימנית המבוססת במהאראשטרה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1960 הקים באל טקרי (אנ') שבועון מראטהי בשם מרמיק (Marmik), בו תקף בחריפות את מערכת השלטון המקומי בבומביי, בה ראה משקל עודף ללא-מהאראשטרים. בתקופה זו, מיד לאחר חלוקת מדינת בומביי לגוג'ראט ומהאראשטרה באותה השנה, הייתה בומביי, שהייתה לבירת מהאראשטרה, עיר בה האוכלוסייה המראטהית אומנם היוותה רוב (43%) אך ביחס לבירת מדינת המהארטאים הייתה בה השפעה מרובה של לא-מהארטהאים, בהם גוג'ראטים (19%), דרום-הודים (9%) ודוברי הינדי (8%). הטענה אף נראתה כהשלמת חלוקת המדינה.[1]
מפלגת שיוו סנה נוסדה בבומביי ביוני 1966. המפלגה הוקמה כארגון א-פוליטי.[2] החלה בקמפיין לטובת פרנסתם של המראטהים, שלטענת המפלגה מקומות עבודתם נגזלו מהם בידי מהגרי עבודה שהגיעו לבומביי בעיקר מדרום הודו.[3] דרישות המפלגה העיקריות היו הקצאת 80 אחוזים במשרות הציבוריות ו-80 אחוז מהדיור הציבורי למהאראשטרים.[1]
פעילותה הפוליטית הראשונה של המפלגה הייתה קמפיין נגד ונגליל קרישנן קרישנה מנון, שהתמודד כעצמאי על מקום בלוק סבהה במחוז בחירה בבומביי בבחירות ב-1967.[1] בראשיתה פעלה המפלגה בעיקר בעיר היווסדה בומביי, כשבבחירות לעיריית בובמביי ב-1968, הבחירות הראשונות לאחר הקמת המפלגה, זכתה המפלגה בשליש מחברי המועצה, וחברי המפלגה שימשו כראשי העירייה בארבע פנים שונות בשנות השבעים.[3] לעומת הבחירות לעיריית בומביי, בבחירות ללוק סבהה ב-1971 הובסו שלושת מועמדי המפלגה ורק אחד מעשרים מועמדים מטעמה נבחר לאספה המחוקקת של מהאראשטרה.[4]
ב-1972 הקימה המפלגה גוף בשם סטניה לוקדהיקר סמיתי (אנ'), שנועד לדאוג לזכויותיהם של 'בני הארץ', המהארטהים.[1]
באמצע שנות השמונים החל מהפך אידאולוגי במפלגה, שהפכה בהדרגה למפלגה לאומית-הינדואית, אימצה את תורת ההינדוטבה והחלו בה גילויים אנטי-אסלאמיים. בבחירות לאספה המחוקקת של מהאראשטרה ב-1990 הקימה המפלגה קואליציה עם מפלגת העם ההודית, ויחד זכו ב-94 מושבים באספה. הקואליציה הצליחה להביס את הקונגרס הלאומי ההודי בבחירות שלאחר מכן ב-1995, כשזכתה ב-138 מושבים (מתוך 288) והקימה לראשונה מ-1980 ממשלה שלא בראשות הקונגרס.[3]
בבחירות ללוק סבהה ב-1971, הבחירות הראשונות לאחר הקמת המפלגה, המפלגה הגיעה להסכם עם הקונגרס הלאומי ההודי (ארגון), אך לא הצליחה להביא לבחירת של אף אחד משלושת מועמדיה ללוק סבהה. במהלך מצב החירום בהודו ב-1975 הודיעה המפלגה על תמיכתה במהלי ממשלת אינדירה גנדי, ובבחירות ללוק סבהה ב-1977 תמכה במועמדי הקונגרס הלאומי ההודי ולאחר שנכשלה בניסיון להגיע להסכם עם מפלגת ג'נטה לקראת הבחירות לאספה המחוקקת של מהאראשטרה ב-1978, הגיעה שוב להסכם עם הקונגרס הלאומי ההודי, אך כל 33 מועמדיה הובסו בבחירות. המפלגה תמכה בקונגרס גם בבחירות ללוק סבהה ב-1980.[2]
בבחירות ללוק סבהה ב-1984 הגיעה המפלגה להסכם עם מפלגת העם ההודית, אך הברית ביניהם לא חודשה בבחירות לאספה המחוקקת במהאראשטרה ב-1985. בבחירות ללוק סבהה ב-1989 הגיעה המהמפלגה להסכמה עם מפלגת העם ההודית, שנמשכה במרבית הבחירות מאז.[2]
ב־1995 ניצחה קואליציית המפלגה ומפלגת העם ההודית בבחירות לאספה המחוקקת של מהאראשטרה, וחבר המפלגה מנוהר ג'ושי מונה לראש השרים של מהאראשטרה.
ב-1998 הייתה השיוו סנה אחת מהחברות המייסדות של הברית הדמוקרטית הלאומית, קואליציית מפלגות בראשות מפלגת העם ההודית, שהוקמה על ידי אטאל ביהארי ואג'פאיי.
הברית בין שיוו סנה ומפלגת העם ההודית כשלה בבחירות לאספה המחוקקת של מהאראשטרה ב-2014, ושתי המלגות התמודדו ללא תיאום ביניהן. לאחר הבחירות שבו שתי המפלגות לשתף פעולה והקימו קואליציה יחד.
הברית פרקה בשנית לאחר הבחירות באוקטובר 2019 כאשר שיוו סנה סירבה לתמוך בממשלת מפלגת העם בדרישה לרוטציה במשרת ראש השרים. אף מפלגה לא הצליחה להקים קואליציה, ושלטון הנשיא הוחל על המדינה ב-12 בנובמבר. ב-28 בנובמבר הקים ראש המפלגה אודהב ת'קרי (אנ') ממשלה מקואליציה שנתמכה על ידי הקונגרס הלאומי ההודי.
ביולי 2022 הודיעו מרבית חברי האספה המחוקקת מטעם שיוו סנה בראשות אקנת שינד על תמיכתם במפלגת העם ההודית. בעקבות כך הורה מושל מהאראשטרה על עריכת הצעת אי-אמון באספה, ובעקבות כך התפטר תק'רי קודם זמן ההצבעה. שינד הקים ממשלה בתמיכת מפלגת העם. ועדת הבחירות של הודו קיבלה בפברואר 2023 את טענתו של שינד לייצוג המפלגה בעקבות תמית רוב המחוקקים מטעם המפלגה בו, וקבעה כי הפלג בראשותו זכאי להשתמש בסמלי המפלגה.[5] עתירה שהוגשה על ידי ת'קרי נגד ההחלטה מתבררת בבית המשפט העליון של הודו.
אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האידאולוגיה של השיוו סנה עברה מספר שלבי התפתחות. בראשיתה הייתה המפלגה ממוקדת בשאלת הצדק המקומי (כשלהגדרתו היו תספר אפשרויות: דוברי מראטהית, תושבי בומביי במשך עשר או חמש עשרה שנים, או אלו המזדהים עם "שמחתה וצערה" של מהאראשטרה). לאחר מכן בא שלב מאבק באנטי-לאומיים, שכוון בעיקר נגד הקומוניסטים והמוסלמים, שלטענת המפלגה רבים מהם היו נאמנים בעיקר למדינות זרות (ברית המועצות, הרפובליקה העממית של סין ופקיסטן). בשלהי שנות השמונים, עם התחזקות הרגש הלאומי-הינואיסטי במרכז וצפון הודו סביב סכסוך איודיה ופרשיות נוספות, המפלגה השתלבה באידאולוגיית ההינדוטבה.[1][3]
פעילי המפלגה היו מעורבים במספר תקריות אלימות, בהם תקיפת משרדי המפלגה הקומוניסטית של הודו בשכונת פרל שבבומביי ב-1967, ומחאות אלימות נגד עסקי דרום-הודים ולא-מהרטאים. נטען כי פעילי המפלגה נטלו חלק ברצח חבר האספה המחוקקת של מהאראשטרה הקומוניסטי קרישנה דסאי (אנ') ב-1970, ובארגון מהומות ביוואנדי (אנ') ב-1970 והמהומות בבומביי (אנ') בשלהי 1992 ותחילת 1993.[3]
במהלך פעילותה האנטי-קומוניסטית בשלהי שנות השבעים, עלה בידי המפלגה למוטט את ארגוני העובדים בבומביי, שהיו בשליטת השמאל.[2]
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפלגה הפעילה מ-1967 למעלה מ־120 סניפים במטרופוליס של בומביי. מנהיגי הסניפים מונו ופוטרו בעיקר על פי רצונו של טקרי ואנשיו הקרובים אליו. מנהיגי הסניפים התכנסו לאספה שבועית בראשות טקרי בה נידונו ענייני המפלגה, אך ההחלטות התקבלו על ידי הנהגת המפלגה ולא בהצבעה.[1]
עם התפשטות המפלגה במהאראשטרה, נפתחו סניפים נוספים שלה ברחבי המדינה. ב-1988 עמד מספר הסניפים על כ-40,000.[2]
מפלגת נפאל שיוו סנה (אנ') הפועלת בנפאל קשורה למפלגה.
תוצאות בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הלוק סבהה | ||
|---|---|---|
| שנה | מושבים[א] | שינוי |
| 1971 | 0 / 48
|
|
| 1980 | 0 / 48
|
|
| 1989 | 4 / 48 [ב]
|
4 
|
| 1991 | 4 / 48
|
|
| 1996 | 15 / 48
|
11
|
| 1998 | 6 / 48
|
9 
|
| 1999 | 15 / 48
|
9
|
| 2004 | 12 / 48
|
3
|
| 2009 | 11 / 48
|
1
|
| 2014 | 18 / 48
|
7
|
| 2019 | 18 / 48
|
|
| ||
| האספה המחוקקת של מהאראשטרה | ||||
|---|---|---|---|---|
| שנה | מושבים | שינוי | תוצאה | |
| 1972 | 1 / 270
|
1
|
קואליציה | |
| 1978 | 0 / 288
|
1
|
||
| 1985 | 1 / 288
|
1
|
אופוזיציה | |
| 1990 | 52 / 288
|
52
|
אופוזיציה | |
| 1995 | 73 / 288
|
21
|
קואליציה | |
| 1999 | 69 / 288
|
4
|
אופוזיציה | |
| 2004 | 62 / 288
|
7
|
אופוזיציה | |
| 2009 | 44 / 288
|
18
|
אופוזיציה | |
| 2014 | 63 / 288
|
19
|
קואליציה | |
| 2019 | 56 / 288
|
7
|
קואליציה | |
מועמדים מטעם המפלגה התמודדו בעבר בבחירות בביהר, הימאצ'ל פרדש, דלהי, גואה, קרלה, פנג'אב, הריאנה ואודישה, אך רק מתמודד אחד מטעמה זכה אי פעם מחוץ למהראשטרה - בבחירות באוטר פרדש ב-1991.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Mary Fainsod Katzenstein, Uday Singh Mehta & Usha Thakkar, The Rebirth of Shiv Sena: The Symbiosis of Discursive and Organizational Power, The Journal of Asian Studies Vol. 56, No. 2, Duke University Press, may 1997, עמ' 371–390 (באנגלית), JSTOR 2646242
- Suhas Palshikar, Shiv Sena: A Tiger with Many Faces?, Economic and Political Weekly Vol. 39, no. 14-15, אפריל 2004 (באנגלית), JSTOR 4414867
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שיוו סנה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 Monika Verma, Return of the Politics of Nativism in Maharashtra, The Indian Journal of Political Science Vol. 72, No. 3, (JULY - SEPT., 2011) (באנגלית), JSTOR 41858848
- ^ 1 2 3 4 5 Suhas Palshikar, Shiv Sena: A Tiger with Many Faces?, Economic and Political Weekly Vol. 39, no. 14-15, אפריל 2004 (באנגלית), JSTOR 4414867
- ^ 1 2 3 4 5 Mary Fainsod Katzenstein, Uday Singh Mehta & Usha Thakkar, The Rebirth of Shiv Sena: The Symbiosis of Discursive and Organizational Power, The Journal of Asian Studies Vol. 56, No. 2, Duke University Press, may 1997, עמ' 371–390 (באנגלית), JSTOR 2646242
- ^ Mary F. Katzenstein, Origins of Nativism: The Emergence of Shiv Sena in Bombay, Asian Survey Vol. 13, No. 4, Apr., 1973 (באנגלית), JSTOR 2642928
- ^ India Today Web Desk, Eknath Shinde faction wins Shiv Sena symbol war: A timeline of events, India Today, 17 בפברואר 2023