שיזף (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שיזף הוא יישוב קהילתי בהקמה דתי-חילוני שנמצא במועצה אזורית רמת הנגב. היישוב עלה לקרקע כמחנה זמני בקיץ 2011 בעזרתה של מועצה אזורית רמת הנגב, עמותת איילים החטיבה להתיישבות.

נכון לפברואר 2020 מתגוררות בו עשרים ושתיים משפחות, דתיות וחילוניות, החיות יחדיו חיי קהילה. המחנה הזמני ממוקם סמוך לצומת טללים במועצה האזורית רמת הנגב. יישוב הקבע, שתוכניותיו נכתבות בימים אלו, מתוכנן ל-250 משפחות.

גרעין שיזף[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין ההתיישבות שיזף התארגן בסיוע עמותת איילים, ובתחילה היו חברים בו כ-25 משפחות ורווקים תלמידי מוסדות השכלה גבוהה, חקלאים ואנשי חינוך מרחבי הארץ.

מטרת הגרעין הייתה בהתאם לחזון 'הפרחת השממה' של דוד בן-גוריון ויישוב הארץ להקים ולחיות ביישוב מעורב ומקיים בבנייה ירוקה[1].

הגרעין הוקם מתוך כוונה להתיישב יחדיו ברמת הנגב על חורבות היאחזות הנח"ל הנטושה "שדמות שיזף", אשר נמצאת סמוך למחנה שבטה. כיוון שאתר זה שוכן בשטח אש, נמצאה עבור הגרעין הנקודה הנוכחית. המחאה החברתית ומצוקת הדיור במרכז הארץ, עזרה לראשי היישוב לקדם את רעיון היישוב החדש אצל מקבלי ההחלטות.

מבנה המחנה הזמני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחנה הזמני מכיל 15 מבנים יבילים אשר נרכשו על ידי המוסדות המיישבים. כמו כן, ישנו קראוון נוסף אשר משמש כמרחב התכנסות ציבורי ובמהלך חודש מאי נערך היישוב להכנסת ספר תורה הראשון של שיזף, שנתרם עבור היישוב שיזף. בנוסף, ישנם שני מרחבים מוגנים המשמשים כמשחקייה לילדי שיזף וכחדר עיון ולמידה.

ההתיישבות במקום וההתנגדות לה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה להגנת הטבע הגישה ערר לוועדה מחוזית מחוז דרום של משרד הפנים נגד הפיתוח הצפוי בשיזף. תחילה ההתנגדות נבעה מטעמים סביבתיים ובהמשך, לאחר שהאחרונה נדחתה (זהו אזור המיועד לפיתוח כקריית חינוך[2][3]), הוגשה התנגדות חדשה מטעמים תכנוניים וזאת למרות שהיה בעבר סמל יישוב במפת המתאר האזורית לנקודה ספציפית זו.

ב-22 בפברואר 2012, סגן ראש הממשלה והשר לענייני הנגב והגליל, סילבן שלום, חנך את המחנה הזמני באופן רשמי. בנאומו אמר שמדובר בפעולה חלוצית וציונית, ושמשרדו תומך בהתיישבות נוספת מסוג זה, עם תקציב ניכר[4].

במחנה הזמני הוכנה תשתית והוצבו 15 מבני "קראווילה", בהן מתגוררים חברי הגרעין. כשנה לאחר מכן, ב-2013, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הודיעה כי היא ממליצה לממשלה על הקמת יישוב קבע בן 250 יחידות דיור במקום[5].

במהלך שנת 2014 הוכר גרעין שיזף כגרעין התיישבות רשמי המלווה על ידי תנועת אור להתיישבות.

ב-2 בנובמבר 2014 קבע בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע כי המחנה הזמני אינו חוקי[6].

ב-3 בנובמבר 2014 החליטה ועדת השרים לענייני פנים בראשות שר הפנים היוצא גדעון סער לאשר את הקמתו של היישוב בשטח המועצה אזורית רמת הנגב, זוהי הייתה החלטתו האחרונה של גדעון סער בתפקידו[7][8].

ב-18 באוקטובר 2020 קיבל שר הפנים אריה דרעי את המלצת מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, להכיר ביישוב באופן רשמי[9].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הזמנה למפגש גרעין שיזף, הכולל צילום מסמכי הגרעין המפרטים את מטרותיו והחזון שלו (אתר המדרשה למנהיגות חברתית בחוות עין פרת)
  2. ^ החברה להגנת הטבע הגישה עתירה נגד משרד הפנים ונגד הוועדה המקומית רמת הנגב, על אישור הקמת היישוב שיזף שברמת הנגב., באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2013
  3. ^ עינת פז-פרנקל, עתירה לביהמ"ש: החברה להגנת הטבע נגד הקמת היישוב שיזף בנגב, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2013
  4. ^ שמעון כהן, המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל חנך היום בנגב התיישבות חדשה - כפר הסטודנטים שיזף., באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2012
  5. ^ הילה ציאון, עוד שלב בדרך להקמת היישוב שיזף בנגב, באתר ynet, 3 בדצמבר 2013
  6. ^ דותן לוי, בית המשפט קבע: היישוב שיזף בנגב, של עמותת איילים, אינו חוקי, באתר כלכליסט, 2 בנובמבר 2014
  7. ^ יעל דראל, החלטתו האחרונה של גדעון סער בתפקיד: הקמת היישוב שיזף בנגב, באתר כלכליסט, 3 בנובמבר 2014
  8. ^ נמרוד בוסו, אושר היישוב שיזף בנגב - שנתיים אחרי ההתיישבות הלא חוקית, באתר TheMarker‏, 3 בדצמבר 2013
  9. ^ עדו בן פורת, נקודת ההתיישבות החלה כגרעין בשנת 2011 בו היו חברים כ-25 משפחות חילוניות ודתיות, וכן רווקים מכל קצוות הארץ., באתר ערוץ 7, 18 באוקטובר 2020