שיחה:אדריכלות גותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ערך זה צוטט בעשרה דברים על אדריכלות גותית, גלובס, 28.3.2008.


גרגולים[עריכת קוד מקור]

miztaeret al haktaw halatini paschut ani begermania wein li iwrit bamahshew

ma scheraziti lomar hu schha gargolim einam amurim lehafchid ela amurim leharchik et hashedim haraim mehakneisia. thila batkufot hakodmot lagotika hem haiu krowim joter laportalim weim hazman hem nidheku meezor haknisa lgwahim gdolim joter.

אעזור לך, ואתרגם את דברייך לעברית מובנת בשטף:
מצטערת על הכתב הלטיני, פשוט אני בגרמניה ואין לי עברית במחשב.
מה שרציתי לומר הוא שהגרגולים אינם אמורים להפחיד אלא אמורים להרחיק את השדים הרעים מהכנסייה. תחילה בתקופות הקודמות לגוטיקה הם היו קרובים יותר לפורטלים, ועם הזמן הם נדחקו מאזור הכניסה לגבהים גדולים יותר.
עד כאן תרגום מ"לטינית-מגורמנת" - אלדדשיחה 22:05, 17 באוקטובר 2006 (IST)

תמונה בראש הערך[עריכת קוד מקור]

"...הבנויה בסגנון גותי (למעשה נאו-גותי)." מישהו יכול להסביר? גותי או ניאו-גותי? כי אם ניאו-גותי, מקומה של התמונה לא כאן. אביעד המקורי 21:56, 17 באוקטובר 2006 (IST)

יש משהו בדבריך... לא נראה לי שהכנסיה המדוברת היא נאו-גותית. היא נבנתה בימי הביניים. צריך לבדוק את פשר העניין ולתקן גם פה וגם בערך קתדרלת ויטוס הקדוש. הימור שלי הוא שזה מבוסס על טעות בויקי האנגלית. השמח בחלקו (-: 22:04, 17 באוקטובר 2006 (IST)
סתם השמצתי - אין טעות. פשוט נבנתה במשך כמה מאות שנים. השמח בחלקו (-: 22:09, 17 באוקטובר 2006 (IST)
החזית נבנתה במאה ה-19 ולכן היא ניאו-גותית, אם כי היא נבנתה לפי תוכניותיו של פרלר, האדריכל הגותי השני של הקתדרלה. בכל מקרה, החלפתי את התמונה בשתי תמונות: של קתדרלת שרטר (מקדימה) ושל הנוטרדאם (מאחור). בברכה, Flag of Israel.svg_MathKnight_Star of David.svg (שיחה) 22:35, 17 באוקטובר 2006 (IST)
אתה יכול לסדר ששתי התמונות הראשונות יהיו תמיד אחת מעל השנייה ובצד ימין, לא משנה מה הזום? אחרת יש גלישה לא יפה של התמונה. אני לא הצלחתי. השמח בחלקו (-: 22:44, 17 באוקטובר 2006 (IST)
ניסיתי באמצעות טבלה. מקווה שזה עבד. בברכה, Flag of Israel.svg_MathKnight_Star of David.svg (שיחה) 22:51, 17 באוקטובר 2006 (IST)
האמת שזה גולש עכשיו מעל הפסקה הבאה בצורה לא הכי יפה (לפחות בזום שבו אני עובד). השמח בחלקו (-: 22:54, 17 באוקטובר 2006 (IST)

תמונות[עריכת קוד מקור]

בערך הנוכחי (16:17, 7 בדצמבר 2006 (IST)) יש 13 תמונות מפוזרות על פני הערך ועוד 4 תמונות בתוך תבנית של אלבום. כמו שאתם רואים, נכון לעכשיו הערך ממש לא מסודר, אז עדיף להוציא את התמונות (כי יש קישור לויקישיתוף) או להכניס את כולן לאלבום? (אולי חוץ מאחת שתהיה בראש הערך) גוטה + שיחה + 100 השירים 16:17, 7 בדצמבר 2006 (IST)

חוץ מ-2 התמונות הראשונות וגלריית המונחונים, כל התמונות מרוכזות כולן בצד השמאלי ומראות דוגמאות של אדריכלות גותית. לדעתי, זה מוסיף לאסתטיקה של הערך ולא פוגע בה. בברכה, Flag of Israel.svg_MathKnight_Star of David.svg (שיחה) 17:35, 7 בדצמבר 2006 (IST)
רק עכשיו הגעתי לערך המצוין הזה בהפניתו של השמח בחלקו. גם אני חושב שצריך לרכז התמונות בגלריה, אפילו במקום בו הן כיום. המצב הנוכחי יוצר רווח עצום ללא תוכן בדף. חגי אדלר 17:58, 18 בינואר 2007 (IST)
אצלי כל התמונות פונות שמאלה ולא יוצרות רווח בדף. בברכה, MathKnight ^!^ (שיחה) 18:04, 18 בינואר 2007 (IST)
איזה דפדפן וגרסה? חגי אדלר 19:01, 18 בינואר 2007 (IST)
אקספלורר 6.0.209 . בברכה, MathKnight ^!^ (שיחה) 19:09, 18 בינואר 2007 (IST)
אני גם מסכים שכרגע יש הגזמה בכמות התמונות - עדיף להוריד חלק לגלריה, ולהשאיר בגוף הערך מבחד מייצג יותר - כרגע כמעט כל התמונות הן קתדרלות. אני גם בעד להיפטר מהתמונה של לה דוק בראש הערך - מכל התמונות של ארכיטקטורה גותית אמיתית ואותנטית, חייבים להציג דווקא פנטזיה בשחור-לבן מהמאה ה-19 בראש הדף? גם את הפרלמנט הניאו-גותי של בודפשט אפשר להוריד - מקומו לדעתי לא כאן. אביעד המקורי 21:23, 4 בפברואר 2007 (IST)

הורדתי את התמונה של לה דוק לתחתית העמוד, ולא מחקתי אותה לחלוטין רק כי נדמה לי שהיא יקרה לליבו של האביר. אין לתמונה הזו מקום כאן יותר משיש לשרטוט של בניין ניאו-קלאסי בערך "אדריכלות קלאסית". אביעד המקורי 22:36, 8 בפברואר 2007 (IST)

ליבו של האביר חשוב גם לי אבל אני חושב שהאיור של ויולה לה דוק (זה אגב קיצור שמו, אחרי שמורידים את אז'ן עמנואל) דווקא ממחיש יפה את הרעיון הבסיסי של הקתדרלה הגותית. אין בו באמת צורך בראש העמוד אבל טוב שהתמונה נמצאת בערך. מה שכן, אפשר לדלל קצת את תמונותיה של נוטרדאם דה פארי. נראה לי שהקורא הבין כבר שהיא קתדרלה גותית חשובה. השמח בחלקו (-: 22:42, 8 בפברואר 2007 (IST)

לשלב הבא[עריכת קוד מקור]

נראה לי שלשלב הבא של שידרוג הערך, במסגרת "התחייה הויקי-גותית", כדאי יהיה להרחיב על תתי הסגנונות והתקופות בגותיקה. אפשר יהיה בכל פרק כזה להפנות קישורים לערכי הקתדרלות והמבנים הגותים למינהם שיש כבר בשפע ולהכניס גלריה מצומצמת של תמונות בכל פרק כזה. בסוף זה יהיה ערך מומלץ יפהפה, עטוף בעשרות ערכים המגבים אותו. אבל יש עוד עבודה... השמח בחלקו (-: 21:28, 4 בפברואר 2007 (IST)

עיצוב[עריכת קוד מקור]

סיימתי לעת עתה את עיצוב התמונות. מת'נייט, יש כמה גלריות שם שמחכות לך [:-)] בברכה, השמח בחלקו (-: 16:57, 3 במאי 2007 (IDT)

אני רואה שאתה מוסיף עוד הרבה תמונות עכשיו וחבל לדעתי, כל המוסיף גורע כרגע מנוחיותו של הערך. יש גלריות תמונות רבות בויקישיתוף שאפשר להתרשם ונראה לי שהקוראים מבינים כבר את העסק מהתמונות הראשונות. זה סתם מכביד. לא חייבים תמונה אחת לפחות של כל קתדרלה שיש עליה ערך ולפזר אותן סתם כך. צריך מינימום תמונות במקסימום איכות, בהירות ושתהיינה ממוקמות ליד הקשרן הראוי. והצעה: אפשר לכתוב פסקה על החזית הגותית הטיפוסית על כל מאפייניה ושם לכניס גלריית חזיתות קטנה. השמח בחלקו (-: 19:02, 3 במאי 2007 (IDT)
אני מתלבט בקשר לפסקה על החזית, מצד אחד, יש תמונות של חזיתות לאורך כל הערך, והחזית היא מאפיין באדריכלות הכנסייתית שאפשר לכתוב עליו משפט או שניים. כמו כן, אמרת שיש די והותר תמונות (אני הוספתי גלרייה לכל סגנון, ומה שיש בויקישיתוף קשה להתמצאות כי צריך לחפש דרך קתדרלות ולא דרך אדריכלות גותית [גלרייה די מצומצמת] ואז לסנן את כל הקתדרלות הלא גותיות). בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 17:50, 8 במאי 2007 (IDT)
מאז ההערה האחרונה שלי פה כבר שינית גם את המבנה של הערך כך שבכל מקרה הרבה יותר טוב עכשיו . הדבר היחיד שאולי שווה להשקיע בו מבחינת העיצוב זה להחליף את הגלריות בגלריות ידניות במקומות שנשאר מעליהן רווח מיותר (או שיש פטנט טכני אחר יותר מוצלח. השמח בחלקו (-: 18:23, 8 במאי 2007 (IDT)

דיון בהמלצה[עריכת קוד מקור]

הערך מרשים, יפה ועשיר במידע. עם זאת, הוא דורש עריכת לשון רצינית. נראה לי שכל עוד הוא לא מטופל זו תהיה טעות להפכו לערך מומלץ. כמשתמש חדש אני בדרך כלל נמנע מלערוך "ערכים מומלצים", בהנחה שהם כבר עברו ידיים רבות ושרבים בדקו את טיבם. בערך הזה המצב כנראה (עדיין) לא כזה.--פלבאי צהוב 08:54, 24 ביוני 2007 (IDT)

תוכל להעיר ו/או לתקן? בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 18:35, 24 ביוני 2007 (IDT)
אלה דברים קטנים, בעיקר ברמת התחביר והניסוח לאורך הערך. התחלתי, ואני ממשיך לתקן. ברכות, --פלבאי צהוב 12:54, 25 ביוני 2007 (IDT)
תודה. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 18:49, 25 ביוני 2007 (IDT)

כמה הערות[עריכת קוד מקור]

בעקבות בקשתו של MathKnight, הערות על חלק מהערך, כהדגמה:


מבוא[עריכת קוד מקור]

סגנון האדריכלות הגותית הוא [1] שלב חדש בהתפתחות של אדריכלות הרומנסק שהייתה סגנון הבנייה העיקרי של קתדרלות ברחבי אירופה עד המאה ה-12. [2] האדריכלות הגותית נחשבת על ידי רבים [3] לשיא שאליו הגיעה האדריכלות בימי הביניים [4] ושיא של יכולתו הטכנולוגית של האדם בבנייה מלבנים. [5] הסגנון והאווירה הרוחנית המיוחדת שהוא יוצר בחללי הפנים של המבנים הפכו את האדריכלות הגותית למושא השראה חשוב בקרב אדריכלים ואמנים רבים. [6]

האדריכלות הגותית משקפת היטב את תפישת החיים של ימי הביניים. [7] בתפישה זו מרכז העולם הוא הדת והאמונה הנוצרית ואין כמעט חשיבות לאדם ולחייו הגשמיים על פני האדמה. [8] תפישה זו באה לידי ביטוי באדריכלות בכמה אופנים: [9]

  • הקתדרלות היו מבנים אדירים, בעלי עושר עצום של קישוטים.

[10] הם [11] נבנו בדרך כלל במרכז העיר, במקום הגבוה ביותר בה, [12] ונשקפו למרחוק, בולטים מעל בנייניה הנמוכים של העיר.

  • פרופורציות החלל היו גדולות מאוד.

[13] הן נתנו לאדם תחושה שהוא קטן וחסר חשיבות לעומת האל. [14]

  • קווי מתאר חדים וצרים

[15] המעניקים [16] תחושה של גובה.

  • ריבוי הפרטים והפסלים התאפשר בזכות עבודה של אנשים רבים,

[17] שלא זכו להכרה. [18] למעשה, ידועים מעט מאוד שמות של אדריכלים ופסלים אשר בנו קתדרלות גותיות. [19]

  • ריבוי של ציורים,

[20] פיסולים, [21] סיתותים [22] באבן, [23] ויטראז'ים [24] ותיאורים גרפיים של סיפורים מהתנ"ך [25] והברית החדשה, שנועדו ללמד דת את פשוטי העם שלא יודעים קרוא וכתוב. [26]

  • פסלים וקישוטים

[27] רבים מוקמו במקומות מאוד גבוהים בכנסייה, כך שאפשר היה לראות שהם שם אך לא ניתן היה להתרשם מפרטיהם. [28] הם פוסלו כביכול עבור האל ולא עבור בני אדם.

[29] שקישטו בעיקר את חוץ הכנסייה [30] נועדו על פי המסורת לגרש את השדים, אך הם גם יצרו יראת כבוד [31] ואף השרו פחד על הציבור הסובב את המבנה. [32]

  • משך הבנייה של הקתדרלות הגותיות היה ארוך מאוד

[33] ועלות הבנייה הייתה עצומה, במיוחד לעומת ההשקעה במבנים אחרים בימי הביניים. [34] רוב הכנסיות [35] נבנו במשך עשרות שנים ולעתים רבות האדריכל שהחל את הבנייה לא זכה לראות את השלמתה. [36]

בזיליקת סן דני בפריז הייתה המבנה הראשון שהכיל אלמנטים גותיים כגון בנייה קלה לגובה [37] וקשתות מחודדות. הקתדרלה הגותית הראשונה הייתה קתדרלת סנס [38] ואילו קתדרלת נוטרדאם בפריז נחשבת עד היום לאבטיפוס של הקתדרלה הגותית הקלאסית. [39] מאז [40] נבנו מאות קתדרלות וכנסיות בסגנון גותי (כאשר לעתים הבנייה נמשכה אף מאות שנים), [41] עשרות מבני ממשל וציבור [42] ואפילו מספר בתי כנסת (כגון האלטנוישול ובית כנסת מייזלובה בפראג). האדריכלות הגותית רווחה במאות ה-12 ועד ה-16 וזכתה לעדנה מחודשת במאה ה-19, במה שידוע כהתחייה הגותית (או "סגנון נאו-גותי"). [43]

מאפייני הסגנון[עריכת קוד מקור]

אדריכלות הכנסיות[עריכת קוד מקור]

החזית המערבית של קתדרלת נוטרדאם דה ריימס, צרפת.

[44]

קתדרלת קלרמון-פראן וזוג צריחיה המחודדים המתנשאים מעל גגות העיר

ניתן למנות מאפיינים אחדים שתורמים לאופי הייחודי של אדריכלות הכנסיות הגותית:

  • הקו העיצובי הבולט ביותר בתכנון הגותי הוא הקו האנכי. רוב הקוים הבולטים היו תמירים וגבוהים,

[45] גם בחלל הפנים וגם בחוץ הכנסייה. הסיומות [46] של אלמנטים רבים, כגון צריחים ופתחים, היו מחודדים כלפי מעלה - דבר שנתן תחושה של רוחניות וגובה. [47]

  • נעשה שימוש בבנייה גבוהה מאוד ותמירה מאוד גם בפרופורציה.

[48] הדבר ניכר גם במבנה עצמו יחסית לסביבתו וגם בתכנון של חלל המבנה. [49]

[50] לרוב נבנו שני מגדלי פעמונים בחזית המערבית (הראשית) של הקתדרלה [51] ולעתים גם צריח נוסף מעל מרכז המבנה (בדרך כלל מסוג "פלשה" [52]). מכל צדי הקתדרלה נבנו עשרות צריחונים קטנים ופינקלס. [53]

  • האדריכלים ויתרו על העצמאות הארכיטקטונית של כל אלמנט (כגון עמוד או כותרת) ויצרו אותם כחלקים אחידים במבנה הגותי.
  • המבנים תוכננו באופן מתוחכם, כך שהבנייה לגובה רב בעלת המפתחים הרחבים הייתה יציבה למדי:
    • קשתות מחודדות שימשו ביעילות כמקור תמיכה במשקל העצום של הבניין ושל הקירות.

[54]

    • קמרונות צלעות שימשו כקורות תמיכה. זהו קירוי המבוסס על קשתות אבן שנתמכו בעמודים ענקיים והמשיכו

[55] לאורך קווי הרכס של הקמרון. קשתות אלה תומכות בשאר התקרה, שהיא למעשה "מילוי" ללא יכולת נשיאה קונסטרוקטיבית.

    • תמיכות דואות (flying buttress), שהן "פיגומי אבן" שהעבירו את משקל הבניין והקמרונות לקרקע ומוקמו כצלעות משני צידי הקתדרלה. בכנסיות קטנות יותר נעשה שימוש בתמיכות רגילות הצמודות לקירות.
  • בדרך כלל מבנה הכנסייה היה של בזיליקה:

[56] חזית בעלת מגדל או שניים, ואחריה ספינה ראשית (אולם התווך) (Nave) בעלת אגפים משניים, המופרדת באמצעות בית רוחב (Transept) מבית המקהלה (Choir). המבנה מסתיים באפסיס, ולעיתים יש מסביבו זר קפלות. [57]

........

היעדר מהנדסים אזרחיים באותה תקופה, [58] והעובדה שהאדריכל היה למעשה רב-בנאי שרוב הכשרתו מבוססת על נסיונו שרכש, [59] הבנייה הגבוהה התפתחה תוך "ניסוי וטעייה". [60] קתדרלות חדשות בחנו כל פעם מחדש את קצה גבול היכולת של הבנייה התמירה תוך כדי פיתוח ושכלול טכנולוגיות הבנייה (כגון פיתוח התמיכות הדואות והפינקלס). [61] לא ידוע בדיוק כמה, אך קתדרלות גותיות רבות מאוד קרסו עוד בטרם בנייתן הושלמה [62] בגלל אי יציבות הנובעת מבנייה גבוהה מדי או דקה מדי באופן יחסי לגובה. הקתדרלה הגותית הגבוהה ביותר שנבנתה היא קתדרלת לינקולן שבאנגליה שהייתה המבנה הראשון שהחזיק בתואר "המבנה הגבוה ביותר בעולם" לאחר הפירמידה הגדולה של גיזה [63] (מאוחר יותר הצריח הגבוה קרס). הקתדרלה הגבוהה ביותר בעולם היא קתדרלת אולם, שצריחה מתנשא לגובה 161 מטר (הושלמה ב-1890). הקתדרלה הגבוהה ביותר בצרפת היא קתדרלת רואן עם צריח המתנשא לגובה 151 מטר. יש לציין גם את קתדרלת קלן שגובה חזיתה 157 מטר וגובה קמרונותיה כ-43 מטרים. הקתדרלה בעלת הקמרונות הגבוהים ביותר (כ-48 מטר) היא קתדרלת בובה (1225) שקרסה באמצע בנייתה ולא הושלמה.


.......

הקתדרלות הגותיות נחשבות להישג מרשים מאוד מבחינת טכנולוגיית הבנייה וכשיא של היכולת האנושית לבנות בלבנים. בבניית הקתדרלות שאפו כאמור להגיע לגובה הרם ביותר וליצור פתחים גדולים ככל האפשר על מנת להחדיר אור למבנה. הרצון ליצור ספינות ראשיות בעלות נפח גדול ככל האפשר עם חלונות גבוהים ועמודים תמירים מצריך מטבע הדברים שימוש במסות אבן גדולות שתתמכנה את המבנה. [64] עם זאת, [65] ההישג המרשים של הבנייה הגותית הוא היכולת להקטין באופן משמעותי את מסת הבנייה על ידי שימוש בקמרונות צלעות ותמיכות דואות [66] שמחוזקות על ידי פינקלס. העובדה כי שיטות בנייה אלה היו מבוססות כולן על לבנים המונחות אחת על השנייה באופן פשוט מאוד יחסית לטכנולוגיות המודרניות והאופן שבו השתלבו עם העיצוב האדריכלי והאמנותי היא שהופכת את האדריכלות הגותית לפלא בנייה. [67] האופטימיזציה המבנית של הקתדרלות הגותיות והפיכת שלד הבניין לחלק מעיצובו נתנו השראה לאדריכלים רבים גם בעידן המודרני. [68]

בימי הביניים לא היה קיים מדע של הנדסה אזרחית והאדריכלות הייתה מקצוע שנלמד לרוב מאב לבן. השיכלולים הטכנולוגיים שהובילו לבנייה מסוג זה היו בעזרת ניסוי ותעייה. כחלק מהמירוץ לבניית הקתדרלה הגבוהה ביותר ניסו הבנאים לבחון את קצה גבול היכולת מבחינת תמירות גדולה ככל האפשר וכמות קטנה ככל האפשר של מסת לבנים. קתדרלות רבות וחלקי כנסיות רבים התמוטטו תוך כדי בנייתם משום שחרגו מגבול היכולת של הבנייה בלבנים. הקתדרלות הגבוהות ווהמרשימות ביותר שקיימות עד היום בהן השימוש בחומר הוא האופטימלי ביותר, שרדו למעשה כמעין "ברירה טבעית". [69]

.......

לצד האדריכלות הגותית התפתחה אמנות שכללה פיסול גותי, ציור גותי, איור כתבי יד, יצירת חלונות ויטראז', גילוף בעץ וקישוט רהיטים ומזבחות בצורה גותית. אמנות זו פיארה את הקתדרלות ואת הכנסיות, והייתה בעלת עושר בלתי-רגיל בפרטים. לעומת אמנות הרומנסק, האמנות הגותית הייתה יותר מושכלת ורציונלית, והגיעה לרמות חדשות בתיאור מדויק של בני אדם, טקסטורות וחומר. יש לציין את קתדרלת שארטר וקתדרלת ריימס בהן התרחשה התקדמות ניכרת באמנות הגותית, בעיקר בפיסול, והן הפכו למודל משפיע בכל רחבי אירופה. האמנות הגותית התפשטה ברחבי אירופה והושפעה הן מהאמנות הקנונית בצרפת והן מהסגנונות המקומיים וכנראה גם מהתאטרון העממי בימי הביניים. לצד תיאורים דתיים היא תיארה גם מעמדות, פטרונים, אצילים ובעלי מלאכה. בשיאה, שאפה האמנות הגותית להציג תמונת עולם שלם וסגור תוך שימוש בעיצוב כוללני בו יש דיאלוג בין הסמלי לשימושי. [70]

.......

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור]

לקראת המאה ה-12 החלה באירופה תקופה של פריחה דתית, תרבות, אדריכלותית [71] וכלכלית. הערים גדלו והתחזקו והמסחר פרח. כוחה של הכנסייה בתקופה זו היה חזק, והעושר הרב שלה התבסס הן על נחלות ורכוש והן על תרומות מצד אצילים ופשוטי העם. בערים, הבישופים היו בעלי מעמד רם והשפעה רבה ולעתים אף ניהלו רבעים שלמים. [72] מולם ניצבה ה"קנוניציה", מועצת הבישוף הבוחרת אותו, שהייתה גם היא בעל כוח רב ואף השתתפה בבניית הקתדרלות ובגיוס המשאבים. [73] בצרפת שלט בית קאפט, [74] שתרם אף הוא לבניית הקתדרלות, ולצידו היו מספר דוכסיות [75] חזקות, כגון אקוויטניה ורוזנויות שמפנייה [76] ונורמנדי. [77] [78] בצרפת היו ארכיבישופים [79] חזקים ועשירים וכן מסדרי נזירים שהיו גם הם בעלי עושר והשפעה. [80]

בתקופה זו עלה מעמדן של הערים, בייחוד במרכז צרפת, והללו החלו להילחם על חופש ויותר זכויות. [81] המסחר פרח, בייחוד במחוז שמפנייה[82] בו התנהלו ירידי מסחר שהביאו סחורות מצפון ודרום אירופה. [83] הקתדרלות נבנו לא רק כמוסד כנסייתי אלא גם כמוסד עירוני, ובחלקן אף נפתחו בתי ספר קתדרליים בהם למדו את שבע האמנויות החופשיות, ומי שהשלים לימודים אלה - גם פילוסופיה ותאולוגיה. [84] בערים אלו נוצר מעמד של משכילים ומלמדים, לצד גילדות עירוניות של בעלי מלאכה, אומנים בתחומיהם הם. [85]

מסעות הצלב הפכו את הבנייה מלבנים לנפוצה הרבה יותר, [86] לצד השפעות נוספות באמנות ובתרבות שבאו מהמזרח התיכון. [87] תקופה זו של יציבות ופריחה אפשרה בניית מבנים מפוארים מלבנים, בניגוד למבני העץ שהיו נשרפים אחת לכמה זמן. על רקע זה החלה בנייה של קתדרלות אבן מפוארות, שנוצרו כדי לרומם את מעמד הכנסייה בפני פשוטי העם, [88] וכן להוות ביטוי נשגב לאמונה הנוצרית. [89] תחילה מבנים אלה נבנו בסגנון הרומנסקי הכבד (עד המאה ה-12), אך במרכז צרפת החלה להתפתח הסגנון הגותי (1140) שהעמיד [90] מבנים מפוארים, גדולים ויפים הרבה יותר. [91]


הערות[עריכת קוד מקור]

  1. ^ היה. על אירוע שהיה בעבר ותם מדברים בלשון הווה.
  2. ^ משפט מסורבל מאוד
  3. ^ חמקמילים. או שתצטט מישהו מוסמך, או שאל תגיד.
  4. ^ משפט פטפטני ומסורבל
  5. ^ זה באמת השיא? ועוד בבנייה מלבנים? נשמע מקושקש.
  6. ^ משפט חסר משמעות. פטפטת. מהמבוא הזה לא למדנו כלום על הסגנון, מאפייניו, התקופה בה התקיים, איפה התחיל, איפה התפתח...
  7. ^ טוב שאין כאן הכללות גורפות. גם משקפת, גם היטב, וגם את ימי הביניים בחבילה אחת גלובלית.
  8. ^ האמנם זו תפישת ימי הביניים כולה? לא נכתב שום ספר בנושא אחרי בורקהארדט?
  9. ^ את רשימת המכולת שלהלן יש לשלב בערך. רשימה של נקודות היא כשל-כתיבה.
  10. ^ איך משקף עושר הקישוטים העצום את הרעיון ש“אין כמעט חשיבות לאדם ולחייו הגשמיים על פני האדמה“?
  11. ^ הן
  12. ^ לפעמים. אבל מרכז העיר הוא רק לעתים נדירות המקום הגבוה ביותר בעיר.
  13. ^ זה משפט שאין לו משמעות. פרופורציות יכולות להיות משהו ביחס למשהו, לא כשלעצמן.
  14. ^ זו פרשנות לגיטימית, אבל מיותרת. זו הייתה מטרה של כנסיות קתוליות לאורך כל החזית. זה לא מאפיין ייחודי.
  15. ^ קווי מתאר אינם יכולים להיות חדים או צרים
  16. ^ יוצרים
  17. ^ קודם ספר לנו שהיו הרבה פרטים ופסלים (ובכלל, מה זה ”הרבה פרטים“?), אחר כך תעבור להסבר מדוע. חוץ מזה, כזכור, אנחנו עדיין בשלב ההסבר של כיצד התבטאה תפישת החיים של ימי הביניים בקתדרלות. מיותר.
  18. ^ עברית. כלומר, היעדרה.
  19. ^ וזאת בהשוואה לשמות הרבים של יוצרים אחרים הידועים לנו? זה לא מאפיין של הקתדרלה הגותית אלא של ימי הביניים באופן כללי.
  20. ^ עברית
  21. ^ עברית
  22. ^ עברית
  23. ^ בסעיף הקודם הסברנו מדוע היו הרבה ”פרטים ופסלים“ ועכשיו אנחנו אומרים שהיו הרבה כאלו?
  24. ^ חלונות צבעוניים
  25. ^ מהם תיאורים גרפיים של סיפורים מהתנ“ך? כלומר, כאלו שאינם תמונות, ”פיסולים“ ו“סיתותים באבן“ או ”ויטראז‘ים“?
  26. ^ לפעמים. זו לא הייתה המטרה העיקרית. לא נדבר כרגע על זה שפשוטי העם היו בקתדרלות לעתים נדירות מאוד, אם בכלל.
  27. ^ קישוטים יש בכיתה והם עשויים מניירות קרפ ומנייר צבעוני. בערך אנציקלופדי יש לנקוב בסוג הקישוט בצורה מדויקת.
  28. ^ ואיך זה מסתדר עם המשימה הלימודית שאוזכרה בסעיף הקודם?
  29. ^ גרוטסקות
  30. ^ וזאת בניגוד למקרים שבהם מרזבי גשם היו בתוך כנסיות?
  31. ^ מדוע גירוש שדים ויראת כבוד עומדים בסתירה?
  32. ^ עברית. עברית.
  33. ^ עברית
  34. ^ באמת? לדוגמה בהשוואה למה?
  35. ^ קתדרלות.
  36. ^ הם מתו לפני 800 שנה. אפשר לכתוב שהאדריכלים מתו לפני שבניית המבנה הושלמה. אבל התיאור ילדותי באופן כללי.
  37. ^ מה זו בניה קלה לגובה? הקורא התמים אינו יודע. העובדות גם אינן מדויקות לחלוטין
  38. ^ לא מדויק
  39. ^ האמנם? ומה עם קתדרלת שארטר? ואמיין? ונוטרה-דם בריימס?
  40. ^ מאז מה?
  41. ^ ומה פשרו של משפט זה?
  42. ^ לדוגמה?
  43. ^ לא רלוונטי כאן.
  44. ^ בניגוד לחזית המזרחית? חזית יש רק אחת.
  45. ^ קווים אינם תמירים, גבוהים או כל תכונה ספטיאלית אחרת.
  46. ^ המונח אמור להיות מוכר לכולם?
  47. ^ אחד גורם לאחר, לא שניהם יחד. הגובה יצר תחושה של רוחניות, נאמר.
  48. ^ המשפט הזה חוזר על מה שנאמר קודם בעברית עילגת. מה זה "נעשה שימוש"? מה רע ב"הקתדרלות נבנו לגובה"? או "היו גבוהות"? ומה ההבדל בין גבוהה מאוד ותמירה מאוד? ומה עניין הפרופורציה לכאן?
  49. ^ כלומר, הבניין היה תמיר מאוד וגבוה מאוד ביחס לסביבתו וגם ביחס לתכנון של החלל שלו?
  50. ^ נוספו? הם לא היו חלק ממנו ומתכנונו?
  51. ^ סליחה על ההטרדה: אבל עדיף להשתמש ב"צד" או פשוט להגיד שהחזית הייתה בצד המערבי.
  52. ^ אני מתבייש לומר, אבל מה זה ה"פלשה" הזה? מדוע אין הדבר מוסבר?
  53. ^ פינקל? פינקלים קטנים וחמודים? שמא אולי צריחונים?
  54. ^ דרוש הסבר. עברית
  55. ^ ונמשכו
  56. ^ מסבירים דבר לא מובן א' בדבר לא מובן ב'.
  57. ^ שעטנז של מונחים שכולם לטיניים או צרפתיים, וחלקם מתורגמים לאנגלית שאינה תורמת דבר.
  58. ^ סליחה?
  59. ^ להבדיל מנסיונו שלא רכש?
  60. ^ ב"ניסוי וטעייה."
  61. ^ עברית.
  62. ^ הושלמה בנייתן
  63. ^ מסורבל מאוד.
  64. ^ חסר למשפט הזה חלק שני.
  65. ^ עם זאת לעומת מה?
  66. ^ תמוכות דואות.
  67. ^ לא הבנתי. אני סתום, אז מילא. אבל אחרים?
  68. ^ ובמה זה שונה מהרומנסק, נאמר?
  69. ^ כל הפסקה הזו היא זנב, הכולל מגוון דברים שנאמרים במקומות אחרים כאן. צריך להוריד אותה או להוריד את האחרות.
  70. ^ כללי, פשטני ופלצני. מה זה "דיאלוג בין הסמלי לשימושי"? אמירות כאלו מקומן בספר על אמנות, לא באנציקלופדיה.
  71. ^ אדריכלית
  72. ^ אני לא אגיד שזה פשטני. זה בלתי קביל בפשטנותו.
  73. ^ כלומר, יש לנו בישופים בעלי מעמד רם ומולם הקנוניציה? המממ...
  74. ^ השושלת הקפטינגית
  75. ^ דוכסויות
  76. ^ אולי שמפן?
  77. ^ מה ההבדל בין רוזנות לדוכסות? למעשה, אין הבדל לענייננו.
  78. ^ ובכלל, כולם תרמו. ואיך זה תורם להבנת הנושא?
  79. ^ כבר אמרנו את זה קודם...
  80. ^ כללי וסתמי.
  81. ^ להילחם במי? ב"בית קאפט" שתרם או אולי ב"דוכסיות"?
  82. ^ אולי שמפן?
  83. ^ פשטני ביותר
  84. ^ אוי ואבוי.
  85. ^ פשטני ביותר.
  86. ^ למה?
  87. ^ מהמזרח התיכון? ואולי מצפון אפריקה? ואולי מספרד המורית? ואולי מביזנטיון?
  88. ^ לא מדויק עד לא נכון.
  89. ^ חסר משמעות.
  90. ^ שהעמידה?
  91. ^ ומדוע דווקא שם? האם מרכז צרפת הייתה האזור המשגשג ביותר?

תגובותיי[עריכת קוד מקור]

  1. תוקן.
  2. לא רואה בעיה במשפט.
  3. לצערי, אין לי ציטוט מתאים.
  4. לא רואה בעיה במשפט.
  5. זה באמת השיא: בגבהים, בחידושים, בתמיכה המינימלית אך האופטימלית בטכניקות הישנות של בנייה באבן ללא טכניקות מודרניות וחומרים מודרניים.
  6. אבל למדנו על חשיבותו.
  7. האדריכלות הגותית שלטה בצרפת החל מאמצע ה-12 ובאירופה החל מהמאה ה-13. בתקופה זו כוחה של הכנסיה היה רב והדת היה מרכיב מרכזי בחיים.
  8. זו תפישה מרכזית של הכנסיה בימי הביניים.
  9. לדעתי ניסוחה כך בהיר יותר. אם אתה יכול לעבד אותו לפסקה במבוא, מה טוב.
  10. הסברתי על מה מעיד עושר הקישוטים.
  11. תוקן.
  12. הוספתי "או".
  13. הפרופורציות הן ביחס לאדם.
  14. אבל זה מאפיין שחשוב לציין.
  15. הכוונה, בכל מקרה, ברורה במשפט: קווי המתאר של האלמנטים והצורות במבנה.
  16. תוקן.
  17. העברתי את המשפט מקום. עצם זה שאמנים לא קיבלו הכרה על עבודתם מעידה על ביטול עצמי בפני פאר האל והיצירה הדתית.
  18.  ?
  19. ובכל זאת צריך לציין זאת.
  20. ציורים - מה הבעיה?
  21. תוקן.
  22. יש לך תרגום יותר טוב ל-carvings?
  23. שיניתי סדר.
  24. תוקן.
  25. תוקן.
    מאוחר יותר אני אמשיך לעבור על השאר. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 23:19, 25 ביוני 2007 (IDT)
  26. הם נועדו ללמד גם את העירוניים ואת מעמד האצולה. שיניתי.
  27. מתנגד להערה. קישוט זה בהחלט מונח לגיטימי באדריכלות.
  28. חלק נועדו ללמד, וחלק נועדו בשביל האלוהים.
  29. תוקן.
  30. תוקן.
  31. כי זה כנראה היה בניגוד למטרתם המקורית.
  32.  ?
  33.  ?
  34. בהשוואה לבניית כנסיות בסגנון רומנסקי, בהשוואה לבניית מבני ציבור ואפילו בהשוואה לבניית ארמונות וטירות.
  35. תוקן.
  36. אני לא רואה בעיה בניסוח.
  37. שיניתי לבנייה אוורירית לגובה.
  38. דווקא כן מדויק. קתדרלת סנס הייתה הקתדרלה הגותית הראשונה.
  39. הן חשובות כמו נוטרדאם דה פארי אך פחות ידועות ממנה בקרב הציבור הרחב, הרבה תודות לספרו של ויקטור הוגו.
  40. מאז בניית הקתדרלה הגותית הראשונה.
  41. מה שרשום בו.
  42. בתי חולים, ארמונות, בתי עיריות, ספריות ועוד.
  43. רלוונטי למבוא, שכן יש לציין את התחייה הגותית.
    בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 18:36, 26 ביוני 2007 (IDT)
  44. לא מקבל את זה. חזית זה תרגום מקובל למנוח facade ובקתדרלה הגותית היו מספר חזיתות שהכילו שערים ועיטורים. למשל, בשארטר היו 3 חזיתות: מערבית - שיועדה למלכים והאצולה, דרומית - לבני העיר, וצפונית - לבישוף.
  45. הכוונה היא לצורות שיוצרים הקווים, ואפשר להבין זאת מהמשפט.
  46. כן, זה אינטואיטיבי למה הכוונה ומאחד מונחים כגון finials ו-crockets.
  47. תוקן.
  48. הוספתי משפט המבהיר את הכוונה.
  49. כן.
  50. הם היו חלק מהמבנה ומתכנונו. הכוונה היא שמלבד המבנה הראשי והגג, היו תוספות בנייה שהגביהו אותו עוד יותר.
  51.  ?
  52. הוספתי קישור לערך האנגלי המסביר מהו פלשה.
  53. אין לזה תרגום עברי מוסכם ולכן השארתי את המונח הלועזי. שיניתי לכתיב באותיות באנגלית.
  54. השמב"ח הוסיף הסבר.
  55. תוקן.
  56. לכן יש קישור לערך בזיליקה.
  57. אלה המונחים בשפה האנגלית (מקורם בלטינית או בצרפתית) ולכן סביר להניח שבהם ייתקל הקורא, שהשפה הנגישה לו היא בדרך כלל אנגלית.
  58.  ?
    בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 19:09, 26 ביוני 2007 (IDT)
  59. תוקן.
  60. תוקן.
  61. אין תרגום טוב לפינקלס.
  62. תוקן.
  63. אני לא רואה סירבול בניסוח.
  64. החלק השני נמצא דווקא בהתחלה.
  65. לעומת הקריסות הרבות.
  66. תמיכות דואות.
  67. הפלא הוא שלמרות הטכנולוגיות הפשוטות נוצרו מבנים אדירים שעדיין עומדים על תילם.
  68. ברומנסק הבנייה הייתה הרבה פחות עיצובית ולמעשה הייתה די הפרדה בין אלמנטיים של בנייה לצורך ייצוב המבנה לבין אלמנטיים קישוטיים. בגותיקה החלו אלמנטיים מבניים לשמש גם כאלמנטיים קישוטיים.
  69. היא דווקא יכולה להישאר כסיכום.
    בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 19:30, 26 ביוני 2007 (IDT)
  70. -
  71. תוקן.
  72.  ?
  73.  ?
  74. תוקן.
  75. תוקן.
  76. נראה לי שמפנייה דווקא.
  77. זה מדגיש שכוחה של המלוכה על כל צרפת לא היה מוחלט.
  78. ובכל זאת כדאי לציין זאת שנית.
  79. לא סתמי.
  80. בשליטי הערים מקרב האצולה: הרוזנים, הדוכסים והבישופים.
  81. נראה לי שמפנייה.
  82. -
  83. -
  84. -
  85. כי הם נתקלו בבנייה באבן של האימפריה הביזנטית והערבים במזרח התיכון.
  86. הוספתי.
  87. הוספתי "בפני האצולה".
  88. -
  89. העמיד, סגנון זה זכר.
  90. איל דה פרנס היה המחוז המשגשג ביותר ושם היו אחוזות המלך.
    בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 19:54, 26 ביוני 2007 (IDT)

תגובותיו של אורי רדלר[עריכת קוד מקור]

2. מן המשפט עולה ש"סגנון האדריכלות הגותית" הוא שלב ב"אדריכלות הרומנסק". כמו כן, עיקרו של המשפט הוא המאמר המוסגר על אדריכלות הרומנסק, בלי להגיד מילה על השאלות העיקריות של הערך (מה הייתה האדריכלות הגותית, מתי, וכו'. עדיף: "האדריכלות הגותית הייתה סגנון אדריכלי שהופיע באמצע המאה ה-12 בצרפת, והתפשט בגרסאות שונות ברחבי אירופה עד דעיכתו ההדרגתית במאה ה-16. האדריכלות הגותית התאפיינה בא-ב-ג, שהיו מפותחים/יפים/נועזים יותר מאדריכלות הרומנסק שקדמה לה (מאות א-ב).

3. אין ציטוט מתאים -- שנה ניסוח.

4. לדוגמה: האדריכלות הגותית הייתה השלב האחרון והמסוגנן/מעודן/מתוחכם ביותר באדריכלות ימי הביניים, וייחודה בולט במיוחד בשימוש ה[תואר] בבניית לבנים.

6. לא למדנו על חשיבותו, משום שהתיאור מצוי בהערה 5 שלך, לא בפסקה הפותחת של הערך. יתר על כן, אם אינך מביא דוגמאות להשפעה זו בהמשך, אינך יכול לציין זאת כאן.

7-8. התפישות שמבוטאות כאן הן מיושנות מאוד, על גבול הלא-קביל. ראשית, לימי הביניים אין "תפישת חיים" (ואין בכלל דבר כזה "תפישת חיים"). אתה יכול לטעון שהאדריכלות הגותית משקפת את תפישת עולמם של אנשי ימי־הביניים, אבל זו קביעה מאוד לא מדויקת. הצגת ימי הביניים כמין תור זהב של אמונה דתית ("מרכז העולם הוא הדת והאמונה הנוצרית") מייצג היבט חלקי מאוד (ובמקרים רבים, שגוי) של עולם מורכב (דמה את זה לתיאור של תקופתנו בנוסח של "בתחילת המאה העשרים ואחת עסקו הישראלים בעיקר בדמותה של נינט טייב, שעמדה במרכז עולמם").

9. אין לי בעיה שתחשוב שהניסוח בנקודות בהיר יותר, אלא שהערך עומד להמלצה להצגה בשער בת רבים ולכן יש לנסחו. אם היה לי זמן, הייתי עושה זאת.

10. "הסברתי על מה מעיד עושר הקישוטים" -- הסברת אחר כך. תסביר קודם.

13. "הפרופורציות הן ביחס לאדם" -- הוא משהו בלתי אפשרי כמו "פרופורציות החלל היו גדולות מאוד". משמעות הביטוי היא "יחס החלל היה גדול מאוד" כאשר למעשה התכוונת, כך אני מבין, לומר: "חללה הפנימי של הקתדרלה גימד את בני האדם שבתוכו."

14. אכן, זה מאפיין שצריך לציינו, אבל לא כך. זה שיפוטי. אתה יכול לומר שהחלל הפנימי גימד את בני האדם שבתוכו, מתוך כוונה להפגין בפני הנכנסים בשערי הקתדרלה את אפסותו של האדם ביחס לאל (או משהו בנוסח זה).

15. כוונתי כאן הייתה להצביע על שימוש בשמות עצם לא נכונים המסבכים שלא לצורך. אתה יכול לומר בפשטות שהקתדרלות היו צרות וגבוהות או צרות ומחודדות, או גבוהות. כל קווי המתאר אינם מתאימים לכאן.

18-19 אני חושב שאין מקום להערכות לגבי משמעות אי ציון שמם של יוצרים, לבטח לא הערכות שלך. תביא מומחה נודע שגורס כך ותצטט אותו או שפשוט תציין את העובדות. "לא זכו להכרה" הוא ביטוי אנכרוניסטי ושיפוטי (וגם עברית קלוקלת). כלומר, האם היו יוצרים אחרים שכן הוכרו בשמם? מדוע לא לכתוב "הפסלים, הגילופים, חלונות הזכוכית והתבליטים הרבים שגדשו את חללן של הקתדרלות נוצרו על־ידי אנשים רבים, שרובם נותרו אלמוניים. כך, לדוגמה, ידוע לנו כי הבישוף של פריס מוריס דה סולי היה זה שהביא לתחילת הקמתה של נוטר-דם בפריז (1163), אך לבד מז'ן דה של ופייר דה מונטריי לא ידועים שמותיהם של יתר בוני הקתדרלה (וכו' וכו').

20 "ריבוי של ציורים"? ציורים הוא ריבוי של ציור. אין דבר כזה ריבוי של ציורים.

22. גילופים, תגליפים, גילופי אבן, תגליפי אבן. סיתות הוא יישור צידיה של לבנה (זה כמו לומר ש"לאונרדו צבע את מונה ליזה" או ש"מיכלאנג'לו חצב את דוד").

אורי רדלר 05:11, 26 ביוני 2007 (IDT)


אני די מתקשה לעקוב אחרי כל ההערות והמספרים, זו נראית לי שיטת מתן ההערות הכי פחות נוחה. הערות עברית קטנות ותקלדות אפשר היה לתקן ישר בלי לשים הערה - זה היה הרבה יותר פשוט וקל. לגבי הערות תוכניות, עם רובן איני מסכים. לדוגמא:
    • מדובר בסגנון שהוא קיים (הווה) ולא באירוע היסטורי שנגמר.
    • הגותיקה היא אכן שיא של הבנייה בלבנים, מבחינת יכולת עיבוד של הלבנים לכדי צורה שונה מאוד מזו של הסגנון הקלאסי וגם מהבחינה הטכנולוגית-קונסטרוקטיבית. סגנונות מאוחרים יותר שבנו מלבנים לא מתחו את יכולתן עד קצה גבול היכולת כמו הקתדרלות הגותיות.
    • המושג "קישוט" או "קישוטיות" בהחלט מקובלים בז'רגון האדריכלי בצורה זו ואינם שייכים רק לניירות קרפ בכיתה.
    • חזיתות יש למבנה כמה, לרוב 4. יש חזית ראשית וחזית אחורית במקרים רבים. חזית מערבית של קתדרלה היא הראשית אבל יש עוד שלוש.
יש עוד רק שקשה להגיב אחת אחת בגלל המספור. בברכה, השמח בחלקו (-: בואו להתפעל 23:25, 25 ביוני 2007 (IDT)
שיטת ההערות מייגעת, אבל הכרחית ומאפשרת לשמר את ההקשר. אם רוצים לעבוד ברצינות, כדאי לעבוד ברצינות.
יישמתי את רוב הערותיך ושיניתי ניסוחים. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 20:59, 26 ביוני 2007 (IDT)

חזית, חזיתות, קדימה (=מזרחה) ואחורה[עריכת קוד מקור]

לגבי "חזיתות" -- בעברית יש לבניין חזית ועורף. החזית היא פני הבניין, הכניסה הראשית. להגיד "החזית השנייה" ביחס לבניין שווה לאמירה "הפרצוף האחורי" בהתייחס לעורפו של אדם. אני מודע לזה שבז'רגון המקצועי ובשגרת לשון חלחלה "חזית" במשמעות "צד" אך זו עדיין שגיאה ועדיף לשרשה ולא להשרישה. אורי רדלר 05:11, 26 ביוני 2007 (IDT)

אתה באמת חושב שהערך הזה הוא המקום לצאת בהפיכה קטנה?
אגב, לדעתי הלא מלומדת "חזית" בגוף גדול היא בהחלט דבר שיכול להופיע כמה פעמים - בדיוק כמו שבמיתולוגיות לאנשים יכולים להיות כמה פרצופים. למלחמה יש חזיתות אחדות (חזית צפונית, חזית דרומית), וגם לקתדרלה גדולה יכולה להית חזית מערבית וחזית דרומית. בדיוק כמו שאמרת - אלה פני הבניין, ולבניין (כמו לכל השאר) יכולים להיות פנים אחדות. מה עם העורף? העורף אינו רק מה שמנגד לחזית, אלא גם המקום בעלת הפונקצי האחורית - הצד של כניסת עובדים (וסחורות אחרות) למלון, הצד האחורי שאינו פונה לרחוב (ולא לשום מקום משמעותי אחר),קיר בלי חלונות בבית מגורים בשל אילוץשל בניין סמוך, וכו'.--פלבאי צהוב 08:11, 26 ביוני 2007 (IDT)
אכן כך. אני לא בטוח שההשוואה לחזית במלחמה היא נכונה ולגבי דמויות עם כמה פנים מן המיתולוגיה: אילו האדם היה בניין גם הצד בו רואים אותו בפרופיל ואת אוזנו במרכז הראש הוא חזית. באנגלית יש שתי מלים לחזית: Facade כ"פני הבניין" ו-elevation כהיטל אורטוגראפי של פני הבניין. בשני המובנים, יש תמיד יותר מחזית אחת אלא שאפשר להגדיר חזית ראשית או עיקרית ולחילופין חזית אחורית או עורפית. ברצף של דברים אפשר לכתוב גם משפט כמו "בחזית הבניין בנויים ויטראז'ים מפוארים" ואז כ"ברירת מחדל" הכוונה היא לחזית הראשית, זו שפונה לרחוב או לכיכר. השמח בחלקו (-: בואו להתפעל 15:00, 26 ביוני 2007 (IDT)
למילה "חזית" מספר פירושים ובהקשר של מלחמה פירושה "מערכה" ולכן יכולות להיות מספר חזיתות (בין השאר משום שלכל חזית חייב להיות עורף). במבנה, אין דבר כזה. אגב, פאסאדה היא לא חזית אלא הצד החיצוני של (בדרך כלל) חזית. אורי רדלר 17:02, 26 ביוני 2007 (IDT)

הערות נוספות[עריכת קוד מקור]

הולדת הסגנון הגותי[עריכת קוד מקור]

החזית המערבית [1] של קתדרלת שארטר

תרבות העיצוב הגותית [2] התפתחה במרכז צרפת, Ile de France, [3] (בדגש על אזור העיר פריז ומחוזות שמפניה [4] ופיקרדי) בתחילת המאה ה-12 ומקובל לקבוע את לידתה ב-1140 השנה בה נבנה מחדש הקצה המזרחי (אפסיס) של בזיליקת סן דני סמוך לפריז שהיה [5] המבנה הראשון בעל מאפיינים אדריכליים גותיים (כיום, רק השער הדרומי שרד משיפוצים שנעשו בכנסייה במאה ה-13). תואר "הקתדרלה הגותית הראשונה" מיוחס לקתדרלת סנט אטיין בסנס (Sens) שבנייתה החלה ב-1142. ב-1145 נבנתה מחדש החזית המערבית של קתדרלת שארטר (Chartres) בסגנון גותי מוקדם, ובה החל להתפתח הפיסול הגותי. הקתדרלה הגותית המפורסמת [6] ביותר היא כנראה קתדרלת נוטרדאם בפריז, שבנייתה החלה בשנת 1163 והושלמה ב-1345, והיא משלבת בין אדריכלות גותית מוקדמת לאדריכלות הגותית בשיאה. [7] האדריכלות הגותית היא סגנון אירופאי אמיתי, [8] שלא נבע מהאדריכלות המזרח-תיכונית, [9] ומהווה אבן דרך באדריכלות ימי הביניים. [10]

בין השנים 1140 עד למאה ה-16 (ימי הביניים), [11] רוב הקתדרלות במערב אירופה נבנו בסגנון גותי. צרפת - הולדת הגותיקה - היא בירת הקתדרלות הגותיות [12] וממנה התפשט הסגנון לאנגליה, גרמניה, איטליה, ספרד ובוהמיה. הסגנונות הגותים המקומיים, שהחלו באימוץ הסגנון הצרפתי, שילבו מאוחר יותר השפעות מקומיות ונהיו שונים [13] מהסגנון הצרפתי. הקתדרלה הגותית המזרחית ביותר היא כנראה הקתדרלה שבזאגרב, קרואטיה. החל מהמאה ה-13 [14] אומץ הסגנון הגותי גם לכנסיות ומבנים אחרים. [15] מאות כנסיות, טירות, מבני ממשל ומבני ציבור ואפילו מספר בתי כנסת (כגון האלטנוישול בפראג) ניבנו בסגנון הגותי.

האדריכלות הגותית בצרפת ומרכז אירופה[עריכת קוד מקור]

באדריכלות הגותית בצרפת ומרכז אירופה מובחנים [16] מספר שלבים [17]:

  • האמנות הגותית המוקדמת Early Gothic [18](מ-1140 עד ראשית המאה ה-13): בה התגבשו תפישות אדריכליות וחזותיות, ופתרונות לרעיונות החדשים של החזון הגותי.

[19] אמנות זו מתבטאת [20] בקתדרלות של סנס (1142-המאה ה-16), נואיון (1145-1235), לאן (1160-1215) ובפיסול שבחזית קתדרלת שארטר (1145). מאפייניה [21] כוללים קמרון בעל 6 צלעות וקיר המחולק ל-4 אזורים.

  • האמנות הגותית בעיצומה High Gothic

[22](מ-1200 עד 1250): ידועה כ-High Gothic או כסגנון גותי בשל [23], ובה התגבשו מידות, פרופורציות ועיצוב קנוניים באדריכלות הגותית והיא נפוצה ברחבי צרפת ומרכז אירופה. כאן יש חזרה לקמרון בעל 4 צלעות וקיר המחולק ל-3 אזורים. סגנון זה מתבטא היטב בקתדרלת שארטר (1194-1260), קתדרלת ריימס (1211-1427) וקתדרלת אמיין (1220-המאה ה-15).

[24] ("קורן"): סגנון זה, שבלט בעיקר בשנים 1240-1250 בצרפת, נולד מהרעיון שעלי הכותרת בחלונות רוזטה צריכים לקרון מהמרכז החוצה, ומכך נבע שם הסגנון. סגנון זה חידד והעמיק את ההישגים של הגותיקה בשיאה ושאף לתת למבנה מראה תחרה, יותר אור ואווריריות. [25] מבנים בולטים בסגנון זה הם קתדרלת אמיין, קפלת סנט שאפל (1242-1248) והחלקים המוקדמים בקתדרלת רואן.

  • האמנות הגותית המאוחרת Late Gothic (מ-1250 ואילך): האמנות הגותית מיושמת לא רק לגבי קתדרלות וכנסיות אלא גם לגבי

[26] מבני ציבור אזרחיים. יש גם התפתחות סגנונות מקומיים בגותיקה, כגון באנגליה, בגרמניה, בספרד ובאיטליה.

  • סגנון Flamboyant ("סגנון הלהבות"): בסגנון זה מן המאה ה-15 הקישוטים מעוצבים בצורה דמויית להבות אש או עלים מלופפים והצריחים בנויים כחרוט עם מרקם של תחרת אבן המשווה להם מראה של לפיד בוער, עץ ברוש או ראש של טיל. הקשתות בסגנון זה שטוחות יותר ("גב החמור").
  1. ^ הצד המערבי (חזית)
  2. ^ האדריכלות הגותית. פשוט יותר.
  3. ^ אפשר פשוט איל דה פרנס. האזור אינו במרכז צרפת אלא בצפונה.
  4. ^ צ"ל קמפן. כרגע, זה מפנה לערך על המשקה.
  5. ^ שהייתה.
  6. ^ הנודעת.
  7. ^ במקום ", והיא משלבת בין אדריכלות גותית מוקדמת לאדריכלות הגותית בשיאה. " כדאי ", בה יש שילוב של אדריכלות גותית מוקדמת ואדריכלות גותית בשיאה." רצוי להמנע מראיפיקציות.
  8. ^ גם הרומנסק הוא סגנון אירופי אמיתי. השפעה אינה הופכת אותו למזויף. ייתכן וכדאי לנסח כדי להבהיר שהכוונה שמדובר בסגנון שהתפתח באירופה.
  9. ^ אין להשתמש במונח "מזרח תיכוני" בכל הקשר של ימי הביניים. זה מונח אנכרוניסטי כאן.
  10. ^ הכוונה, אני מנחש, היא לומר שהאדריכלות הגותית היא התפתחות אדריכלית ראשונה שנולדה בצפון אירופה. הנגדת אירופה ו"המזרח התיכון" שגויה כאן, כיוון שהאדריכלות היוונית והרומית, שעמדו במידה רבה ביסוד האדריכלות לאורך השנים, הן אירופיות גם כן.
  11. ^ למעשה, זו תקופת שיא ושלהי ימי הביניים. לפני כן היו שבע מאות שנה שגם הן משויכות לעידן זה.
  12. ^ ראו רשימת קתדרלות בצרפת.
  13. ^ וקבלו אופי שונה.
  14. ^ החל במאה ה-13 ולא מה...
  15. ^ אפשר לומר שבמקביל להתפתחות הסגנון בבניין קתדרלות, אומצו מאפיינים של הסגנון גם בבניית....
  16. ^ אולי "ניתן להבחין ב..."
  17. ^ נורית כנען-קדר, האמנות הגותית - מקתדרלה לעיר, ע"מ 18
  18. ^ אין צורך באנגלית כאן, בייחוד כאשר לא מדובר בסגנון אנגלי.
  19. ^ מסורבל מאוד. מדוע לו לומר שבתקופה זו התעצבו הרעיונות האדריכליים העיקריים והתגבשו הפתרונות לבעיות הטכניות השונות בבניה בסגנון הגותי.
  20. ^ מסורבל.
  21. ^ למה "מאפייניה"? האם לא כך היא בנויה? פשוט ציין כיצד נבנתה.
  22. ^ שוב, אין צורך באנגלית. והכוונה לומר היא שזו תקופת האמנות הגותית בשיאה או "התקופה הגותית הקלאסית"
  23. ^ ובוודאי שאין צורך לחזור על האנגלית פעמיים. אם רוצים להתגנדר בשמות לועזיים, אז לפחות לעשות את זה בצרפתית (http://fr.wikipedia.org/wiki/Architecture_gothique)
  24. ^ אין מקום להפניות לערך האנגלי. הוא תת רמה. הפנו, אם כבר, לערך הצרפתי. http://fr.wikipedia.org/wiki/Architecture_gothique#Le_gothique_rayonnant
  25. ^ ניסוח. "חידד והעמיק" הוא ניסוח של חיבור בבית ספר. צריך להגיד מה בדיוק השתנה בסגנון זה.
  26. ^ נעשה שימוש ב

תגובותי 2[עריכת קוד מקור]

93. תיקנתי.

94. תיקנתי.

95. תיקנתי.

96. תיקנתי.

97. תיקנתי.

98. תיקנתי.

99. הוספתי הבהרה.

100. אין דרך אחרת להתייחס לאזור ישראל וסוריה.

101. לא אמרתי שהיא הסגנון האירופאי הראשון.

102. תיקנתי.

103. תיקנתי.

104. תיקנתי.

105. תיקנתי.

106. תיקנתי.

בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 21:14, 26 ביוני 2007 (IDT)

109. הורדתי את Early Gothic ודומיו, למעט המונח High Gothic שחשוב למי שקורה ספרות אנגלית וזה לא תרגום טריוויאלי ל"בשל" או "בעיצומה".

110. שיניתי ניסוח.

113. המונח High Gothic שחשוב למי שקורה ספרות אנגלית וזה לא תרגום טריוויאלי ל"בשל" או "בעיצומה".

115. הערך בצרפתית הוא רק פסקה ולא יותר ארוך מזה האנגלי. לעת עתה הסרתי את ההפנייה.

116. חידד והעמיק - הסברתי בהמשך, בעיקר במראה התחרה.

117. שיפרתי ניסוח.

בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 21:36, 26 ביוני 2007 (IDT)


100. יש דרך אחרת. אם רצונך לומר אזור ישראל וסוריה, אמור זאת. אם אתה רוצה לטעון שסגנונות קודמים באירופה נולדו בארץ ישראל ובסוריה, זו כבר בעיה מורכבת בפני עצמה.

101. לא אמרת שהוא הסגנון האירופי הראשון אלא שהוא הסגנון האירופי האמיתי הראשון. בשני המקרים, טעון תיקון.

115. וטוב שכך. שאיפתנו היא ליצור ערכים הרבה יותר טובים משיש שם. אורי רדלר 15:10, 27 ביוני 2007 (IDT)

101. בדתי שוב בנוסח - ולא רשום בו "ראשון".

100. אני חושב שהניסוח הנוכחי בסדר, למרות השימוש במילים "המזרח התיכון". אולי "אגן הים התיכון" זה יותר טוב?

בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 17:16, 27 ביוני 2007 (IDT)

"באמצע המאה ה-12 בצרפת"[עריכת קוד מקור]

האם הכוונה שבצרפת התפתח הסגנון רק באמצע המאה ה-12, לעומת שאר המקומות? אם כן:

  • האם עובדה זו כל כך חשובה, שיש לציינה בפתיח של הערך?
  • בכל מקרה, הניסוח הנוכחי לא ברור. אגיה אותו כשאבין את משמעותו.

בברכה, יונץ 21:22, 26 ביוני 2007 (IDT)

האדריכלות הגותית התפתחה לראשונה בצרפת, באמצע המאה ה-12. זו עובדה מאוד חשובה שיש לציינה בפתיחת הערך. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 21:36, 26 ביוני 2007 (IDT)
תחילה או אמצע? יונץ 21:47, 26 ביוני 2007 (IDT)
באמצע, באמצע, כמובן שבאמצע. למה נפלט לי "בתחילה"? בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 21:49, 26 ביוני 2007 (IDT)
אוקיי, אוקיי, אוקיי. אני אבצע הגהה קטנה. יונץ 21:51, 26 ביוני 2007 (IDT)
כן עשיתי. יונץ 21:56, 26 ביוני 2007 (IDT)
תודה. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 21:58, 26 ביוני 2007 (IDT)

הסרת המונחונים החדשים שנוספו[עריכת קוד מקור]

הפעם הן הועלו אמנם ללא שם המשתמש מוטבע על התמונה עצמה אך שיחזרתי בשל כמה סיבות נוספות:

  1. יש ערך משנה אדריכלות גותית - מונחים בדיוק בשביל לא להכביד על הערך הראשי שגם ככה ארוך מאוד.
  2. גם בערך המשנה יש די והותר מונחונים מאוירים מכל זוית אפשרית ועל כל קתדרלה שהיא.
  3. בעיצוב עצמו מספר בעיות, כך שחוץ מתוכן שאינו תורם המונחון המאויר, הוא גם מכער את הערך:
    • שימוש לא נכון בתיבת טקסט מעוצב של פאוורפוינט שבגינו המספרים הם משמאל למילים העבריות. זה גם גרם לטקסט להיות שמנמן ולא תואם למספרים הפזורים על התמונה.
    • הכותרת באנגלית בפונט מדיאבלי אינו קריא ואינו במקום.
    • המספרים פעם אחת לבנים ופעם אחת כחולים.
  1. זהו גם סגנון העיצוב השלישי או הרביעי במספר למונחונים גותים, מה שכבר מפריע לעין עד מאוד. בהתחשב בכך שהגותיקה עצמה רוויית פרטים, נראה לי מוגזם להחריד להוסיף עוד ועוד ועוד. גם בסגנונות הקודמים קיימות כמה מבעיות אלו אך די בהם.

ההשקעה ראויה אך כדאי לדעתי להשקיע את המרץ בדברים שוויקיפדיה טרם כיסתה הרבה מעבר למה שצריך. בברכה, השמח בחלקו (-: 18:42, 17 ביולי 2008 (IDT)

תיקנתי את המונחון. חייבים מונחון מאויר כללי בתחילת הערך כדי שהקורא יבין בהמשך את כל המושגים המופיעים בו. בברכה, MathKnight הגותי 19:54, 17 ביולי 2008 (IDT)
אף שיש ערך משנה המונחון עוזר. הייתי מוותר על המונחים באנגלית (אותם אפשר לשים בערך המשנה). ובכלל מוותר על הקישורים לויקיאנגלית. אלה לא מקובלים. דרור - שיחה 12:35, 18 ביולי 2008 (IDT)

אחלה ערך[עריכת קוד מקור]

ערך מעניין מאוד. יישר כוח! --מיסטר פָדִיחָה מכה שניתאני רק שאלהבואו לפנטז 15:59, 23 בדצמבר 2012 (IST)

תודה. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:03, 23 בדצמבר 2012 (IST)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 02:07, 27 במאי 2013 (IDT)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

בדף מוצגת תמונה "קתדרלה גותית, אידאליזציה רומנטית מאת אז'ן עמנואל ויולה לה דוק המתבססת על קתדרלת ריימס. שימו לב לשאיפה לגובה המתבטאת בריבוי מגדלים ועליהם צריחים מחודדים לצד צריחונים המדגישים את הקו האנכי." התמונה המוצגת הנה מבוססת על קתדרלת המשפחה (סגרדה דה פמיליה), ברצלונה, ספרד. קתדרלה שתוכננה ע"י גאודי אשר עודנה בבנייה גם היום מכיוון שהיא נבנית מתרומות בלבד. ניתן לראות כי אין דמיון לקתדרלת ריימס כלל.

מקור:http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%93%D7%94_%D7%A4%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 ניתן לראות בתמונה. דווח על ידי: 84.228.154.232 20:43, 23 באוגוסט 2014 (IDT)

כנסיית סגרדה פמיליה שבברצלונה של גאודי (היא לא קתדרלה, וגם שונה בפרטי הקישוטים שלה מכנסיות גותיות אמיתיות) נבנתה אחרי שויולה-לה-דוק מת. הקתדרלה שבאיור שונה מקתדרלת בכך שבקתדרלת ריימס הצריחים לא הושלמו מעולם. תוכנית הקתדרלה שבציור מבוססת על זו של ריימס וכך גם פרטי המבנה. כאמור, בקתדרלת ריימס חסרים הצריחים שמעולם לא הושלמו (וחבל). ‏ MathKnight (שיחה) 20:52, 23 באוגוסט 2014 (IDT)



עודף תמונות[עריכת קוד מקור]

בערך זה יש כמות עצומה של עשרות תמונות - מתקבל הרושם שרובו של הערך הוא תמונות והתיאור לתמונות. צריך לצמצם את מספרן ולהשאיר רק את החשובות, כמקובל. גילגמש שיחה 06:30, 18 ביולי 2015 (IDT)

למה "גותית"?[עריכת קוד מקור]

אולי פספסתי, אבל לא ראיתי בכל הערך הסבר למה האדריכלות בסגנון זה נקראת "גותית"... מה הקשר לגותים? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 09:35, 28 ביוני 2019 (IDT)

אתה צודק, זה לא מספיק בולט. ההסבר מופיע באדריכלות גותית#האדריכלות הגותית אחרי ימי הביניים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 17:54, 28 ביוני 2019 (IDT)
תודה. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 08:26, 1 ביולי 2019 (IDT)