שיחה:אוטובוסים בישראל

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התחבורה הציבורית במגזר הערבי[עריכת קוד מקור]

ראשית התחבורה הציבורית במגזר הערבי מתחילה במהלך שנות ה-50 של המאה הקודמת, עת מקבלות 2 חברות ערביות מנצרת זיכיון ממשרד התחבורה הישראלי להפעלת קווי שירות ציבורי מנצרת לחיפה ומנצרת לכפרים הערביים בסביבה. 2 החברות היו: נצרת טורס בבעלות משפחת עפיפי (נזרין טורס ונתיב אקספרס של היום) וחברת GBT (Galilee Buses Tours) , גם היא היום בבעלות משפחת עפיפי. החברות קונות אוטובוסי ליילנד ומתחילות להסיע את תושבי נצרת לישובים הערביים הסמוכים ולעיר התחתית בחיפה. החברות השתמשו ב-2 מסופי תחבורה: בעיר העתיקה של נצרת ובעיר התחתית של חיפה, בסמוך לתחנת הרכבת של חיפה מרכז (מרכז ה-8 של היום). החברות נמנעו מלהשתמש בתחנות ובמסופי התחבורה של חברת אגד. עם תחילת שנות ה-70, עוברות 2 החברות גם להסעת תיירים ובמיוחד לסיורי תיירות במקומות הקדושים לנצרות בנצרת ובסביבתה של טבריה. לצורך כך, נרכשים אוטובוסי תיירות מחו"ל: ליילנד בהרכבה יוונית ואוטובוסי וולוו, 2 הסוגים מצויידים במושבי תיירות ובמיזוג אוויר. לאחר מלחמת ששת הימים, מתחילה ישראל להשקיע בבינוי ובתשתיות בגדה המערבית ובמיוחד בערים הגדולות: ג'נין, שכם, רמאללה ובית לחם. לערים פועלים קווי אוטובוס של חברת אגד המסיעים פועלי יום לעבודה במדינת ישראל. בד בבד, עם פיתוח האזור, מוצר צורך אמיתי לתחבורה ושינוע ואת מקומם של העגלה והחמור מחליפה תחברוה ציבורית. מוקמות חברות אוטובוסים ערביות המסיעות את התושבים בתוך הערים ובינהן. בתחילת שנות ה-70 מוקמות חברות אוטובוסים במזרח ירושליים המקבלות זיכיון להסעת תיירים למקומות הקדושים בירושליים ובבית לחם וגם לחיפה ולגליל. בין החברות הראשונות שהוקמו ניתן למנות את החברות הבאות (חלקן קיימות עד היום):Jett, Bahaluwan, Mount Scopus, Mount Olive, BLT-Beit Lehem Tours. החברות רוכשות אוטובוסים מחברת מרצדס מהדגמים 302 ובהמשך 303 ברמת גימור תיירותית גבוהה כולל מיזוג אוויר.

  1. תודה על ההערה.
  2. אתה רשאי להוסיף את הדברים לערך.
  3. בזמנו, כשחילקתי בין הערך הזה לבין הערך הכללי, אוטובוס, השארתי יותר מדי דברים שם.
  4. אנא למד לחלק את דבריך לפסקאות. זה מקל על קריאתם.
. עִדּוֹ - שיחה 07:14, 9 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

עם גידול והתפתחות שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה,נוצרו הגורמים הבאים:

(א)ריבוי טבעי של האוכלוסיה, הארכת תוחלת החיים של האוכלוסיה המקומית, במיוחד לאור ההשקעה של ישראל בתשתיות הבריאות המקומיות

(ב)הצורך להתנייד אל מחוץ לכפרים לצורך פרנסה וקניות בערים הגדולות הסמוכות

(ג)השקעה של ישראל בתשתיות כלליות ובינהן בתשתית הכבישים בין הערים והכפרים

(ד)מעבר מחקלאות לגידול עצמי לחקלאות מודרנית ומכירת התוצרת בשווקים הגדולים

(ה)חיפוש אחר מקורות פרנסה חדשים ומעבר מעבודות מקומיות בתחומי הכפר לעבודות מחוץ לכפרים לצד העובדה שבישראל נדרשו ידיים עובדות (כוח עבודה זול) לענפי הבניה, החקלאות, התעשייה, המסחר, מלונאות,הסעדה והתשתיות. לערביי יהודה, שומרון ורצועת עזה יצא שם של כוח עבודה זול.

(ו)חיפוש בישראל אחר כוח עבודה מקצועי ומנוסה קישורלתחומי הבניין (טפסנות, בניה באבן ירושלמית),חקלאות וכו'. גורמים אלו יצרו צורך אמיתי למערכת תחבורה שתינה על הצרכים הבאים:

(1) הסעות פועלים אל ישראל השכם בבוקר וחזור אחר הצהריים- בעיקר על ידי אוטובוסים של חברת אגד. (2) הסעות מקומיות של פועלים מהכפרים אל האוטובוסים של חברת אגד שיצאו מריכוזי האוכלוסיה הגדולים. (3) תחבורה ציבורית פנימית בין הכפרים ואל הערים הגדולות. כל התחבורה בין הכפרים ובין ובתוך הערים הגדולות התנהלה על ידי שירות אוטובוסים פנימיים. מרבית האוטובוסים הללו ניקנו משומשים מישראל ונוצר מצב שחלק נכבד מהאוטובוסים שסיימו את חייהם ככלי תחבורה בישראל הועברו לגריטה או נמכרו לתחבורה הציבורית בשטחי יהודה, שומרון ועזה. בערים השונות קמו מסופי תחבורה בצמוד לשווקים, חלקם קיימים עד היום ובהם: התחנה המרכזית הערבית של מזרח ירושליים מול מערת צדקיהו, התחנה המרכזית של חברון הסמוכה לשוק, התחנה המרכזית של בית לחם הסמוכה לכניסיה ולככר המרכזית, התחנה המרכזית של רמאללה ליד ככר הממשל ועוד. המחבר: אריאל גולן, הרצליה.

שינוי שם הערך[עריכת קוד מקור]

ערך זה פוצל בעבר מהערך אוטובוס, בפועל זה נראה חוזר על מה שכתוב שם. הצעתי לשנות לכלי רכב בישראל או להעביר חזרה לאוטובוס ציון הלוישיחה • כ"ז באייר ה'תשע"ג 16:57, 7 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

נגד הערך אכן עוסק בסקירת סוגי אוטובוסים בישראל. יתכן שצריך להרחיב את הערך אוטובוס כדי שיהיה כללי יותר. בברכה, MathKnight (שיחה) 17:03, 7 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

צריך להוסיף מטרונית? ‏[kotz]‏ [שיחה] 12:59, 18 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]

אוטובוס נמוך רצפה[עריכת קוד מקור]

אמנם כיום זה גם קיים באוטובוסים הבינעירוניים, אך לדעתי שווה להוסיף בערך הזה שבין היתר מבחינת ההנגשה גם הוחלט על כריזה פנימית וחיצונית כשהכריזה החיצונית מיועדת להודיע על מספר הקו ועל יעודו, והכריזה הפנימית על התחנה הבאה במסלול הקו. (Admoni 84 - שיחה 21:37, 7 בספטמבר 2014 (IDT)) התכוונתי כמובן לערך ההנגשה (Admoni 84 - שיחה 21:41, 7 בספטמבר 2014 (IDT))[תגובה]

משוב מ-26 במאי 2016[עריכת קוד מקור]

שלמות - הערך אשכרה מתאר סוגים של אוטובוסים משום מה במקום לדבר על איך השוק עובד, איך הוא נשלט ע"י משרד התחבורה, רפורמות שקרו במהלך השנים וכו' 109.66.148.168 07:57, 26 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

תודה, ראה תחבורה ציבורית בישראל. בריאן - שיחה 09:07, 26 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

פרק היסטוריה[עריכת קוד מקור]

אין בערך פרק היסטוריה ואילו הפרק תחבורה_ציבורית_בישראל#היסטוריה עוסק למעשה כולו (ככל שהבחנתי, אולי יש שם איזה משפט או שניים שפספסתי) בהיסטוריה של האוטובוסים בישראל והיא מעניינת ורלוונטית גם לכאן וגם לשם. אני קצת מתלבט מה לעשות, האם פשוט להעתיק את כל פרק ההיסטוריה גם לכאן. אני לא מצליח לחשוב על פתרון אחר שיוצא מוצא חן בעיני ואני לא בטוח גם לגבי זה - אשמח לדעות נוספות. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 22:55, 14 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]

המידע כבר הוסר מהערך הראשי בטענה דומה, אז הכנסתי לפה. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 00:29, 26 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אולי כדאי לעדכן נתונים מ2009 לנתונים קצת יותר עדכניים.... 2A01:6500:A049:FBC9:D3DC:3151:320:6E95 13:22, 10 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]