שיחה:אוטומט תאי
הערות[עריכת קוד מקור]
- מהו ה"סריג" מן השורה הראשונה - סריג (גאומטריה)? האם הכרחי להתייחס מייד בפתיחה לאפשרות של ממדים רבים?
- בפסקת ההקדמה והרקע - "צורות המסוגלות לגלוש, לייצר גלשנים" לא ברור, בשלב זה.
- "ובנוסף הועלו השערות בקשר לשאלה האם אכן ניתן לייצר חיים, והאם ניתן לייצר יצורים חושבים בעזרת המשחק." - גם זה מחייב לדעתי הבהרה, שכן הקפיצה ממשבצות שמשנות צבע על לוח לבין יצור חי (וחושב) היא עצומה.
- בכלל, עדיף לא לפרט הרבה על משחק החיים בפסקת ההקדמה והרקע ההיסטורי, ורק לציין שיפורט עליו בהמשך, ואת השפעתו על התחום
- כנ"ל לגבי וולפרם, אין צורך בכפילות
דב ט. - שיחה 18:37, 10 ביוני 2008 (IDT)
- עקרונית אפשר לדון באוטומטים תאיים על כל גרף, גם אם אין לו שיכון טבעי במרחב אוקלידי. בפועל משחקים באוטומטים תאיים במיוחד מעל הסריג הדו-ממדי של השלמים (ובמידה פחותה מעל הסריג החד-ממדי בממשיים, כפי שהערך מציין). במבוא מספיק לומר , אם מישהו מוצא לזה שם קצר יותר מסריג. עוזי ו. - שיחה 02:19, 11 ביוני 2008 (IDT)
- אני מסכים שהמשפט על המימדים בפתיחה מיותר. אני אתקן לפי ההערות שלכם. אטפל גם בכפילות, הרעיון שברקע ההיסטורי יהיו הפרטים היותר סיפוריים ובהמשך יהיה תוכן. וולפרם אכן 'חקר' (לדעתי הוא יותר שיחק מחקר) גם אוטומטים תאיים על כל מיני סוגים של גרפים. טוקיוני 12:19, 11 ביוני 2008 (IDT)
כותרת המשוב[עריכת קוד מקור]
חסר
דיווח שאורכב ב-10 בספטמבר 2021[עריכת קוד מקור]
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
בחלק של האוטומטים החד-מימדיים יש תמונה של rule-30 כדוגמה של אוטומט סמי-רנדומלי (class 4).
Rule 30 הוא אוטומט class 3 זאת אומרת שהוא כאוטי.
כדאי לתת את rule 110 כדוגמה במקום, (במיוחד בגלל שהוא האוטומט החד מימדי היחיד שהוא class 4) וגם אולי שווה להוסיף שclass 4 מסוגלים ל- universal computing (Turing complete).