שיחה:אזהרת מירנדה

רוצחו של מירנדה

העובדה שהוא בחר להשתמש בזכות השתיקה היא אנקדוטה במקרה הטוב. אנקדוטות אינן מתאימות לאנציקלופדיה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 01:00, 29 בינואר 2010 (IST)

צודק, זה יפה כחלק מקטע הידעת שהיה, אבל לא בערך. איתי פ. • שיחה 01:02, 29 בינואר 2010 (IST)

עלול לשמש ואף ישמש?

מה המקום של הגיבוב המטופש הזו בנוסח?

אם כל מה שיאמר החשוד ישמש בפועל נגדו בבית המשפט, אמור "ישמש נגדך בבית המשפט", ואם לא כל מה שיאמר החשוד בהכרח ישמש כנגדו אלא רק עלול לעשות כן, אמור "עלול לשמש נגדך בבית המשפט". למה לומר את שניהם? אם תסלחו לי זה נשמע בדיוק כמו ו/או.

יש איפושהו התייחסות לבעייתיות בנוסח הנ"ל?

אביתר ג' • שיחה • תרומות • ה' בשבט ה'תשע"ב • 00:34, 29 בינואר 2012 (IST).

אם אינני טועה זהו הנוסח הקבוע בחוק ולכן זה נכתב- האם הניסוח הרשמי נכון או לא זה כבר שאלה אחרת...

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.americanheritage.com/events/articles/web/20060613-ernesto-miranda-rights-supreme-court-fifth-amendment-arizona-constitution-scottsboro.shtml
  • In אזהרת מירנדה on 2011-11-22 19:41:21, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In אזהרת מירנדה on 2011-11-27 22:43:20, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In אזהרת מירנדה on 2012-01-20 01:07:34, 404 Not Found
  • In אזהרת מירנדה on 2013-05-03 11:38:17, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 14:38, 3 במאי 2013 (IDT)

אי דיוקים וטעויות עובדתיות

קודם כל גילוי נאות: אלע"ד. אם עורך דין שמצוי בחומר יאמר שדברי הם שטויות, אפשר להניח שהצדק עמו או עמה. הפתיח של הערך אומר:

אזהרת מירנדה (באנגלית: Miranda warning) היא אזהרה הניתנת בעת מעצר או חקירה על ידי שוטרים בארצות הברית. לפי החוק, חובה להשתמש באזהרה זו כלפי חשודים לפני שהם נשאלים שאלות הקשורות לביצוע מעשה פשע. האזהרה נועדה ליידע את החשוד בדבר זכות השתיקה וזכותו להימנע מהפללה עצמית. השמעת הזכויות לחשוד קיבלה מעמד מחייב ב-1966 לאחר החלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין מירנדה נגד אריזונה. ההחלטה נועדה לשמור על זכויות החשוד בהתאם לתיקון החמישי לחוקת ארצות הברית, ומהווה דוגמה קלאסית לחקיקה שיפוטית.

אבל אין חוק כזה, וזה לא נכון, ולכן גם לא מדובר ב"דוגמה קלאסית לחקיקה שיפוטית". משמעות ההחלטה אינה ש"חייבים" להשמיע לעצור את האזהרה (ואכן, במקרים רבים היא אינה מושמעת, למשל כשהמשטרה עוצרת מפגינים בהפגנה לא חוקית, הם בדרך כלל לא מוזהרים, ומקרים נוספים דומים). מה שההחלטה אומרת פחות או יותר (אלע"ד), זה שאם לא מושמעת האזהרה, הודאת העצור יכולה להיפסל לעדות. למעשה ההחלטה הזו אינה "חקיקה", אלא קביעת כלל במה שבדרך כלל מכונה "דיני ראיות", דבר שבדרך כלל נחשב שייך באופן מובהק לסמכויות הרשות השופטת, ולכן " דוגמה קלאסית לחקיקה שיפוטית" זו לא סתם הפרזה גסה, אלא פשוט לא נכון. קיפודנחש 20:45, 1 בינואר 2020 (IST)

עדכון: את השטות לגבי "דוגמה קלסית של חקיקה שיפוטית" הוסיף אלמוני ב-2009, אז אין את מי לשאול על מה הסתמכה הקביעה התמוהה הזו. כתבתי מחדש את הפתיח, כך שכעת מובן שאין "חוק" שמחייב השמעת ההזהרה, ושעיקר החקיקה נוגעת לדיני ראיות, לא לדיני טיפול בעצורים. לא הוספתי מקורות - אין לי עניין מיוחד בערך הזה, רציתי רק לתקן טעויות עובדתיות בוטות. הסתמכתי על הפתיח של הערך בוויקינגליש (לא קראתי את הערך כולו, הסתפקתי בפתיח). קיפודנחש 21:10, 1 בינואר 2020 (IST)