שיחה:אייל קרים

ראש מחלקת הרבנות הבא

לפני כחודשיים מונה סא"ל הרב חגי ולוסקי - רב חיל האויר, למחליפו של הרב קרים ויקודם לדרגת אלוף משנה ניתן לפתוח עליו ערך חדש הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2.53.130.245 13:38, 3 במאי 2016 (IDT)

הכתבה בהארץ

הסרתי מהקישורים החיצוניים כתבה בהארץ[1] המתיימרת לצטט בביקורתיות תשובות של הרב קרים לשאלות באתר כיפה. אתייחס רק לתשובות שצוטטו כביכול בכותרת: "הרב הצבאי המיועד: יש להרוג מחבלים שנפצעו, הומואים הם חולים ונשים הן סנטימנטליות". לגבי הריגת מחבלים שנפצעו, בכתבה נטען שהשאלה הייתה האם מותר לטפל במחבלים "לפני שהם מתפוצצים". אך השאלה[2] הייתה לגבי טיפול בפצועי הפיגוע, מאחר ש"שמעתי מפי חובש שיש מחבלים שלפני שהם מתפוצצים הם מזריקים לגופם נגיפים (איידס וכד')". מכאן שגם התשובה עסקה בטיפול במחבלים לאחר שהתפוצצו. את שני התשובות האחרות, לא מצאתי כלל באתר כיפה בנוסח בו צוטטו בגוף הכתבה. בברכה, גנדלף - 21:25, 12/07/16

בתשובתו בעניין אשת יפת תואר נשתכחו מהרב שני כללים חשובים:

• הלכה ואין מורין כן: גם אם ההלכה מתירה, במגבלות רבות, כפייה של לוחם על יפת תואר שחשק בה, אין להורות כך בימינו.
• דינא דמלכותא דינא: אם מזכירים הלכה זו, חובה לציין שהיא מנוגדת לחוק המדינה, ולכן אין לפעול לפי ההיתר שבהלכה. דוד שי - שיחה 22:10, 12 ביולי 2016 (IDT)

השאלה עסקה בעיקר בהיבטים המוסריים של אשת יפת תואר והתשובה[3] הייתה באותו מישור. התייחסות הרב קרים לשאלה המעשית ("התירה התורה לפרט לספק את היצר הרע בתנאים שהתירה") היא טאוטולוגיה שאינה מתירה דבר, ולכן לא צריך לסייג את ההיתר יותר משמסייגים אותו בעת קריאת פרשת השבוע בבית הכנסת. בברכה, גנדלף - 22:55, 12/07/16

אזכור תשובות באתר כיפה כשו"ת וכתוכן ספרותי.

בעריכה זו שיחזר משתמש:גנדלף את התוכן הבא:

"פרסם את הספר "קשרי מלחמה", שו"ת בהלכות צבא. ל-1,323 שאלות נוספות השיב במסגרת השו"ת של אתר "כיפה".(צורפה הערת שוליים - תשובות של הרב קרים באתר "כיפה")". (סוף ציטוט).

לענ"ד מדובר בתוכן שמוצג בצורה מטעה ולא אנציקלופדית כפי שאסביר זאת.

• אצטרך להתחיל מהסוף כדי שלא יחשדו בטענותיי.
• כבר ישנה בהמשך פסקה מורחבת המתייחסת לשאלות שהשיב באתר כיפה שעוררו סערה עם הפניה לכל אחת מהן.
• גם בפרק הקישורים החיצוניים, השורה שניה מוקדשת להפניה לכל תשובותיו באתר כיפה.

כעת דיון זה מתייחס לאזכור 1323 תשובות בפסקה המתייחסת לחיבורים תורניים בעלי חשיבות ספרתית לייחוס כפי שהוזכר ספרו בהלכות צבא שהוא חשוב בהחלט. אבל הוספת אזכור תשובות אינטרנט קצרות הללו גם הן בפסקה נוספת והצגתם כשו"ת זו הטעיה וכתיבה שאינה אנציקלופדית.

• 1323 תשובות זה כלום ממש כלום. אני מכיר מכל צד אנשים רבים שענו תשובות מקצועיות בפורומים ואתרים שונים בכמויות של עשרות אלפים. ובוודאי בחמש ספרות לפחות. לענות תשובות קצרות כאלה בכמות כזו זה נחשב כלום בכל קנה מידה ובוודאי שזה לא עשייה שראויה לאיזכור מיוחד. זה אפילו לא שאלות שכולן בנושא הלכות צבא אלא בכל נושא כך שזה ממש זניח.
• מה עוד שמדובר בתשובות (מהמותן) שעונים מומחים באתרים ופורומים שונים לשואלים על רגל אחת. הם לא עורכים את מה שהם כותבים, הם לא לוקחים אחריות על התוכן. הם לא מקדישים לזה מקורות והסברה מיוחדת. באותה מידה יש לנו אתרים ופורומים רבים בהם רופאים למשל או מוסכניקים או כל בעל ידע אחר עונים תשובות למי ששואלים ככה כתשובה ראשונה לא מחייבת. סוג של נתינת שירות ולא של תוכן בעל ערך מקצועי לא ספרותית ולא בכל צורה אחרת שהיא. זו פרקטיקה ברורה מראש לכולם לקוראים ולעונה. שפירושה הנה תשובה מהירה לתת לך כיוון.
  • במיוחד יש להדגיש שזו זילות של המונח שו"ת שפירושו תשובות הלכתיות שהשיבו רבנים ושלעיתים רבות היו מגובות במקורות ובהסברה הלכתית שיטתית ושעלו על הכתב לאחר שנערכו על ידי מי שקבצו אותה כתוכן ספרותי ללימוד. כשאני אומר זילות, אין הכוונה שכל הרבנים שמשיבים באינטרנט עושים זילות. זה פרטקטיקה ברורה כנ"ל.
  • אמנם בפראפראזה לכך משתמשים במונח שו"ת סמס או שו"ת אינטרנט אבל רק כפארפארזה וכל אחד יודע שכשם שיש אזהרה בתשובה של רופא בפורום לא להתייחס לזה כאל הנחיה רפואית ולא ככתיבה מקצועית כך אין להתייחס לשו"תים אלה שיש להם שם מסוייג בהתאם שו"ת סמס וכדומה.
• לכן אין זה אנציקלופדי לאזכר זאת במקום שהוזכר ובצורה שהוזכר באותה שורה ועריכה. מי-נהר - שיחה 12:28, 27 בנובמבר 2016 (IST)

אני לא מסכים שהתשובות לשו"ת אינטרנט הן בבחינת קריאת כיוון לא מחייבת. הרבנים המשיבים נאלצים להניח שהשואל לא ישאל רב נוסף, ועונים בכל כובד הראש המתחייב להוראת הלכה. אתה צודק שהתשובות קצרות וברובן ככולן אין חידוש הלכתי, ולא ראוי להציגן כשוות ערך לספר השו"ת שכתב. כמו כן, איני רואה צורך בהפניה נוספת אליהן מהקישורים החיצוניים. מה דעתך על הגרסה הזו,[4] שמחליפה 'שו"ת' ב'שות אינטרנט', ומציגה אותו ברטרוספקטיבה בהקשר של עיכוב המינוי? בברכה, גנדלף - 15:05, 27/11/16

גנדלף מודה לך על התייחסותך.

אין לין התנגדות לאיזכור השו"ת אינטרנט בקישורים חיצוניים זה מקום לגיטימי בו הקורא יכול לעיין.

הגרסא שהצעת היא טובה כי היא מסירה את הפסקה הבעייתית. היא משאירה את המידע שרציתם לציין בגוף הערך בהנגשה והיא מובאת בהרחבה בפסקה הרלוונטית כרקע. תוך שהיא מציגה את זה כשו"ת אינטרנט שזה כבר ביטוי מסוייג למי שמבין.

איני מסכים אם טענתך ששו"ת אינטרנט הוא קריאת כיוון לא מחייבת ולא הלכתית. זו פרקטיקה ברורה מאד וכל רב פוסק שמשיב שם ובכלל יגיד לך כך. ואפילו הרב קרים הנכבד הבהיר זאת בבג"ץ שהוא לא ייחס לכך חשיבות בכדי לדייק בדבריו באופן שלא יטעו מהם.

כשהרב אבינר עונה במילה או שתיים לשו"ת בסמס שהשאלה עצמה היא שלושה מילים וחצי זה בהחלט לא תשובה הלכתית אבל זה עדיף מכלום וזה נקודה להתחיל ממנה להבין את הנושאים הנשאלים. מי-נהר - שיחה 00:53, 28 בנובמבר 2016 (IST)

רבותיו

יש להוסיף שרבותיו הם הרב שלמה אבינר והרב משה סולובייצ'יק (על פי ספרו 'קשרי מלחמה')

כושר לרבנות עיר

לפי המקור הזה: "את לימודיו התורניים, הכוללים סמיכה לרבנות וכושר לרב עיר, עשה בישיבת עטרת כהנים, שם גם ייסד מכינה קדם צבאית, שעמד בראשה במשך כעשור.

בשנת 2006 שב לצה"ל,"...

מה המקור לעריכה הזו[5] לפיה הוסמך רק ב-2013 מתוקף תפקידו הצבאי בלי לעבור בחינות? בברכה, גנדלף - 09:12, 02/01/18

תאריך הסמכתו לכושר רב עיר הינו כג' אדר תשע"ג. סמוך למינויו לרמ"ח. על כן לציין ולקשור זאת בלימודיו בכולל עשרים שנה קודם לכןמהווה אי דיוק, בלשון המעטה. בברכה ―דרדל (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST), 00:38

לנוסח שבגרסה היציבה יש מקור ולשינוי שלך אין שום מקור. ואגב, גם אם הוא הוסמך בתשע"ג, זה לא אומר שהוא לא נדרש לעבור בחינות כמו כל אחד אחר, ולמד לקראתן בישיבה שלו. בברכה, גנדלף - 09:04, 03/01/18

זה גם לא אומר שכן למד לקראתן כלימודי רבנות עיר בהגדרתן. אין לכך מקור מה גם שזה לא סביר (פער של 20 שנה). הוא למד תורה בישיבה. על כך שלא עבר בחינות קיבלתי מידע מהימן. אולי זה לא מקור אמין מבחינתך אך ראה בספרו של ד"ר קמפינסקי "בפקודת הרבנות" כי רבנים צבאיים בכירים לא צריכים לעבור בחינות, אלא מקבלים כושר על פי תפקידם מרמת רב פיקוד ומעלה. וזאת ע"פ חוק. האם לך יש ראיה שעבר בחינות? בברכה דרדל - שיחה 14:07, 3 בינואר 2018 (IST)

ע"פ חוק מועצת הרבנות הראשית רשאית להעניק כושר לרבנות עיר לכל אדם, ובעבר אכן היה מקובל שרבנים פיקודיים מקבלים אותו ללא בחינות. אני לא יודע באיזה נוהל הרב קרים קיבל את התואר. בהעדר מקור אמין לא צריך לכתוב שעבר בחינות ולא צריך לכתוב שקיבל אותו מכוח תפקידו הצבאי. בנוסף לעיתון שכבר ציטטתי, גם לפי תשובת המדינה לבג"צ[6] בשנים 1985-1994 למד בישיבת עטרת כהנים לשם קבלת כושר לרב שכונה ורב עיר. בברכה, גנדלף - 15:27, 03/01/18

תיקון קל: יש בג"ץ מ2014 כפס"ד לעתירה של נאמני תורה ועבודה שאסר על הרבנות הראשית להעניק כושר רב עיר ללא בחינות בכתב. לא "לכל אדם" בברכה דרדל - שיחה 15:01, 4 בינואר 2018 (IST))

טעות. העתירה נמשכה לאחר שהרבנות הבטיחה לא להשתמש בסמכותה בלי להגדיר קריטריונים פומביים מראש. בברכה, גנדלף - 15:13, 04/01/18

"המשיבים לא יתנו כשירות לרב שלא עבר בחינות בכתב" (15.1.14) זה "תוקף של החלטה" כהגדרת צו בגץ. סוף ציטוט. ראה באתר נאמני תורה ועבודה. בברכה דרדל - שיחה 01:02, 5 בינואר 2018 (IST)

ציטטת חצי משפט... ההמשך: "עד שיפורסמו תבחינים למתן כשירות כאמור. אם יפורסמו תבחינים כאמור, הם לא ייכנסו לתוקפם אלא לאחר פרק זמן בן 30 ימים" וכו'.[7] בברכה, גנדלף - 13:25, 05/01/18

מה זה אומר לעניננו? בכל מקרה בגץ פסק כי כושר ינתן לנבחן בכתב. אבל זה באמת לא קשור לנושא. שורה תחתונה: כושר ניתן בפועל לרבנים הצבאיים מתוקף תפקידם

תמיכה בפקודת השירות המשותף?

לפי המקור הזה[8] שנוסף לערך, הרב קרים שלח לרבו, הרב אבינר, טיוטת גילוי דעת לפיו דרישות הרבנות הצבאית בדבר זכויות חיילים ומפקדים שומרי מצוות לשרת במסגרת נפרדת, התקבלו במלואן. גם אם זה נכון, כמובן שזה לא 'תמיכה' בפקודה עצמה, שנועדה לקדם שירות מעורב. מכל מקום לפי אותו מקור מדובר בטיוטה שנשלחה לרב אבינר בלבד, ובהמשך הרב קרים דווקא דיבר במפגש עם ראשי ישיבות הסדר על בעיות בפקודה מצד 'רוח המפקד' וכיוב'. בהתחשב בכך שהרב קרים לא היה הרבצ"ר במועד גיבוש הפקודה, איננו יכולים לדעת מה עמדתו כלפיה אפילו בהקשר של החיילים הדתיים. די לנו במה שפסק במפורש בעניין שירת נשים, שכבר מצוטט בערך. בברכה, גנדלף - 23:36, 02/01/18

עמדתו ברורה מניסוח המכתב המופיע בכתבה המדבר בעד עצמו שהרי כתב "אין עוד מקום לביקורת על הפקודה". מה אמר בשיחה עם רבני ההסדר לא ידוע. ―דרדל (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST), 00:41

אין נוסח כזה בטיוטת המכתב. מדובר שם רק על כיבוד הכרעת הרבנות הצבאית בנושא. בברכה, גנדלף - 09:04, 03/01/18

מלחמת עריכה

כיצד נמחקה מהערך כרונולוגיה שלימה מיום מינויו עד היום (למעלה משנה)? הבאתי מובאות רבות ועובדות שעלו בדיון ציבורי באתרים חשובים. מחיקה של כל זה באיבחת DELETE לא מעידה על נאמנות אנציקלופדית. הרוצה לערוך יתייחס בעריכתו לניסוח אך לא יעלים את כלל המובאות שהינן רלוונטיות מאד. בברכה, דרדל - שיחה 14:04, 3 בינואר 2018 (IST)

נאמנות אנציקלופדית היא דבר ראשון להתנהג בהתאם לכללים. הוספת חומר במקרה של התנגדות נמחקת באבחת DELETE ואת האמת הייתי שמח אם היו ממציאים בוט כזה. • בקרה וייעוץ • שיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 14:07, 3 בינואר 2018 (IST)

נאמנות אנציקלופדית, עונה יותר לעריכה שלי בה מובאות רבות כאמור. מחיקה אחורה עד דצמבר 2016 היא לא רצינית. לא כן? בברכה דרדל - שיחה 14:09, 3 בינואר 2018 (IST)

אתה יכול להמשיך להיות צודק (וחסום). • בקרה וייעוץ • שיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 14:10, 3 בינואר 2018 (IST)

מאד חכם תרבותי ומנומס. דרדל - שיחה 14:22, 3 בינואר 2018 (IST)

גם על 40 השנים בהן מילא הרב קרים תפקידים אחרים לא כתוב בערך הרבה. כל השחזורים הוסברו כדבעי ואף למעלה מהרף המקובל. אם לדעתך נמחקה עריכה מוצדקת, מוטב שתתיחס להסבר באופן ענייני. בברכה, גנדלף - 15:27, 03/01/18

אדרבה, לטעמי צריך לפרט ככל האפשר גם על שנים קודמות. אם כי באופן טבעי אדם הוא עלום עד להגעתו למשרה רמה. למה עוד צריך להתייחס? סערת השירות המשותף והתייחסות הרב לסוגיה, וכן דברי דובר צה"ל בנושא בהקשר של הרב. וכן התנהלותו מול רבנים חשובים. (אני הבאתי את הדוגמא המתוקשרת של הרב מאזוז שאליה הוא הגיב ספציפית מספר ימים אחר כך) האגרות שלו לרבנים שפורסמו בתקשורת (לדעתי היו 2) יש שם התבטאויות הלכתיות בנושאי צבא והתנהלות ציבורית. הן משקפות את התפיסה הרבנית שלו. כל זה כרונולוגית עד דצמבר 2017.כלל הקישורים נמצאים בעריכות קודמות. תהנו. בברכה, דרדל - שיחה 14:56, 4 בינואר 2018 (IST)

שתיקה כ....? בברכה דרדל - שיחה 10:36, 8 בינואר 2018 (IST)

תמונה מטקס הסמכה לרבנות

הוספתי תמונה ראו בגרסאות קודמות. והוסרה. מדוע? בברכה דרדל - שיחה 12:47, 7 בינואר 2018 (IST)

כי היא לא איכותית.קובץ:הרב קרים שליטא כג אדר תשעג.jpg אני מניח שהוספת אותה רק כאסמכתא כביכול שהרב קרים קיבל את הכושר שלו לרבנות עיר כאל"מ. אבל הכיתוב שהוספת לתמונה אינו מקור אמין יותר ממה שאתה כותב בדף השיחה, אז זו אינה סיבה להכליל אותה בערך. בברכה, גנדלף - 12:53, 07/01/18

אמירותיו ב-2018

לדעתי יש לציין אמירות אלה, והתגובות אליהן, בערך: [9][10].

מדובר במידע בעל חשיבות.

-- ‏גבי‏ • שיח 07:59, 26 בפברואר 2018 (IST)

איזה אמירות אתה רוצה לציין ובאיזה הקשר? בתגובות, כוונתך לתגובתה של שדולת הנשים? בברכה, גנדלף - 11:14, 26/02/18

בהחלט יש מקום לציין את הדברים בערך משטרת מחשבות. בויקיפדיה יש מדיניות ברורה שאיננו מביאים ציטוטים של אנשים נטולי הקשר אלא מנסים לתאר באובייקטיביות את פועלם של מושאי הערכים. כך אנו נוהגים בדוד בן גוריון ודוחים בשאט נפש את הציטוטים המנסים לייחס לו גזענות ואנטי דתיות, וכך אנו נוהגים גם בערך זה. עדירל - שיחה 13:26, 26 בפברואר 2018 (IST)

לא מצאתי בכתבות משהו בעל חשיבות אנציקלופדית (בניגוד לחשיבות טוקבקיסטית) Eladti - שיחה 15:10, 26 בפברואר 2018 (IST)

עדירל, אני מניח שתתמוך בנוסח הבא: "הרב קרים שיבח את אופק בוכריס, שנאשם באונס והורשע בבעילה אסורה בהסכמה, ואמר על חיילות לוחמות כי "במקום לשתות קפה בדיזנגוף, הן מוכנות למסור את הנפש ולהגן על הגבול שממנו לא חדר מחבל ב-2,000 השנים האחרונות". שדולת הנשים קראה לרמטכ"ל להדיחו מהתפקיד, אבל מי בכלל מתייחס לנשים ששותות קפה בדיזנגוף." -- ‏גבי‏ • שיח 15:13, 26 בפברואר 2018 (IST)

כן. בערך משטרת מחשבות ניתן לכתוב: "במסגרת הנסיון להטיל אימה על נושאי תפקידים, נוהגים ארגונים שונים לקחת ציטוטים של בעלי תפקידים, להציג אותם באופן מעוות וללוות את הדברים בזעזוע ובנסיון לרמז שמדובר בעמדות נוראיות. למשל, שדולת הנשים, שפועלת באופן עקבי לפגוע בדמויות רבניות במדינת ישראל, הציגה אמירה חיובית של הרב הצבאי הראשי על קצין ששירת במשך שנים רבות בצבא, כאמירה שלילית המצדיקה פיטורין(!) של הרב, בגלל שאותו קצין הורשע במסגרת הסדר טיעון בבעילה אסורה בהסכמה. בדרכן הנכלולית, הזכירו בשדולת הנשים את העובדה שאותו קצין היה נאשם באונס, מתוך הנחה שהקוראים שלהם הם רפי שכל שלא מבינים שאל מול אישום באונס של מילה מול מילה, ההגיון מחייב ללכת על הסדר טיעון, ללא קשר לשאלת האשמה. משה קצב הוא דוגמא לאדם שכשל שנקודה זאת ועל כן ישב בכלא במשך שנים." עדירל - שיחה 16:53, 26 בפברואר 2018 (IST)

כן, כי אין בכלל מקרים של אונס או הטרדה מינית, זה הכל המצאות של נשים נכלוליות שרוצות להשמיד את המין הגברי או לפחות להכפיף אותו לגחמותיהן. בפרט אירוני שאתה משתמש במושג "משטרת מחשבות" שמשמעותו כיום, על פי ויקיפדיה האנגלית, הוא אכיפת אידאולוגיה שמרנית-אורתודוקסית על כלל החברה. -- ‏גבי‏ • שיח 17:52, 26 בפברואר 2018 (IST)

אתה מוזמן להוסיף את התגובה שלך לערך כעוד דוגמא לאיך הדברים עובדים. עדירל - שיחה 18:16, 26 בפברואר 2018 (IST)

דיווח שאורכב ב-10 במאי 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

בדף של הרב הראשי לצה"ל אייל קרים מופיע בפרק של תפקידים אזרחיים שהוא היה ראש המכינה הקדם צבאית עטרת כהנים. אני די בטוח שזה טעות ואין לישיבת עטרת כהנים מכינה קדם צבאית. בהמשך בכיתוב מתחת לתמונה שלו כתוב הרב איל קרים בשנת 1998 בעת היותו ראש מכינת עטרת ירושלים. זה כנראה נכון ואיפה שכתוב עטרת כהנים זה טעות ובילבול

אצטט מהערך של ישיבת עטרת ירושלים: ישיבת עטרת ירושלים (בעבר ישיבת עטרת כהנים ורבים ממשיכים להשתמש בשם זה), ולכן אין בעיה בתיאור זה פשוט שני שמות שונים לאותו הדבר Nani goldring - שיחה 21:20, 4 במאי 2020 (IDT)