שיחה:אילה פרוקצ'יה

התמונה חופשית לשימוש ? שן שש זעם 15:30, 13 ספט' 2004 (UTC)

כן. היא רשמית וניתנת לשימוש חופשי ע"י כל אמצעי התקשורת.

פסקי דין

בערך מצוינים פסקי דין רבים של השופטת פרוקצ'יה. ערכו של הערך יעלה מאוד אם יינתנו, בהערות שוליים, הפרטים המזהים של כל פסק דין, וכאשר פסק הדין מופיע באתר בתי המשפט - גם קישור לפסק הדין. בעיה נוספת עם פסקי דין אלה שהם נראים כרשימת מלאי חסרת הבחנה - לא ברור מה חשיבות פסיקתה של פרוקצ'יה, בוודאי במקרים שבהם הייתה בדעת מיעוט. ייתכן שרשימה כזו תועיל לעו"ד שצריך להופיע בפניה, אך לא ברור לי ערכה לקורא האנציקלופדיה. דוד שי 19:46, 20 בנובמבר 2006 (IST)

תיקנתי את הקטע העוסק בפסקי-הדין בהתאם להערותיו של דוד שי. כעת הקטע מנסה ליצור מפסקי-הדין תפיסת עולם, כפי שנעשה בערך של דליה דורנר. משתמש מזדמן, 01:38, 15 בפברואר 2007. נראה לי שסיימתי את הערך הזה. בקרוב אתחיל לכתוב שופט חדש. אני מקווה שאוכל למלא בתוכן את הערכים הלקוניים של כל השופטים בחודשים הקרובים. משתמש מזדמן, 15:20, 23 בפברואר 2007.

לאחר שבחרת לך שם נאה, כדאי שתירשם. הרישום נמשך כדקה, ואיננו דורש הזדהות. לרישום, לחץ על הקישור "הרשמה/כניסה לחשבון", שבקצהו השמאלי העליון של הדף. דוד שי 14:45, 24 בפברואר 2007 (IST)

בקשת שכתוב

נאמר בכותרת כי "קיים חוסר משווע במקורות." האם הכוונה להפניות לפסקי-הדין עצמם? ערך זה נכתב באותה מתכונת כמו הערך המומלץ על דליה דורנר, ושם לא היו הפניות לפסקי-דין. אשר ל"חלוקה לפסקאות", הטענה אינה ברורה לי. הערך מחולק לפסקאות רבות, ולכל אחת מהן נושא ברור ונפרד משלה. אלמה מאטר 18:39, 1 אוג' 2009 (UTC)

אכן הכוונה לפסקי הדין. כמו כל דבר בוויקיפדיה - הם זקוקים למקורות. הערך מנתח את משנתה של פרוקצ'יה וגישתה המשפטית ללא מקורות מספיקים.

הערך דליה דורנר אכן חסר מקורות. אין לי מושג כיצד הוא הגיע להיות מומלץ. יש לפתוח הצבעת הסרת המלצה אודותיו.

עדיין אין מספיק פסקאות. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 03:44, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

טוב, אני יכול להוסיף את פסקי-הדין. אבל אשמח אם עוד ויקיפדים יגיבו לפני שאני רץ לעשרות ומאות פסקי-הדין המוזכרים. זו הרבה עבודה ואני לא רוצה לעבוד סתם. אם דליה דורנר זה ערך מומלץ, עולה החשד שאחרים אינם שותפים בגישתך בנושא. תגובות, מישהו? אלמה מאטר 05:06, 2 אוג' 2009 (UTC)

ושוב: תגובות, מישהו? רק תגידו לי ואני מתחיל לתקן את הערך. אבל תגידו לי אם זה באמת נחוץ. זו הרבה עבודה, ולא נראה לי לעבוד אם זה לחינם. אלמה מאטר 19:42, 7 אוג' 2009 (UTC)

הערך לא היה צריך להיות מסומן לשכתוב, כי אם לעריכה, ואת הבעיה הקטנה של כותרות פסקאות תיקנתי. עידו • שיחה 20:02, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

אני רק מקווה שאין בכוונתך לנתח פה מאות פסקי דין... יש למצוא אחדים מהמשפיעים שבהם (בהגדרה, אלה מן הסתם יופיעו בחיפוש של גוגל), ולהזכיר אותם. צריך להקפיד לא לנתח בעצמנו את פסקי הדין, אלא לצטט כיצד ניתחו אותם משפטנים בולטים. ‏odedee • שיחה 20:04, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

אף-אחד לא דיבר על לנתח מאות פסקי-דין, אלא על הוספת הפניות לפסקי-הדין שכבר מוזכרים בערך. משתמש מזדמן 22:24, 3 בינואר 2010 (IDT)

נטיה פוליטית של הערך

לדעתי הערך נוטה חזק שמאלה, ה"קריין" מכניס את דעתו האישית כל פעם שמדובר על נושאים פוליטיים.

מספר דוגמאות:

לעומת זאת, נטען כנגדה כי גישתה בעניין שוויון נעצרת כאשר דובר באפליה לטובה של קבוצות דתיות יהודיות, וכי אפליה כזו לטובת קבוצות יהודיות היא לגיטימית בעיניה.

לפיו תצורף פרוקצ'יה לעליון וכמשקל נגד לה ימונה גם השופט המזרחי המסורתי, אדמונד לוי. [לפרוקצ'יה אין כינויים כגון "אכנזיה חילונית"]

כאשר החליט הצבא להרוס מבנים פלסטיניים בחברון כדי להבטיח את הדרך שעושים המתפללים בחברון ברגל אל מערת המכפלה, קבעה פרוקצ'יה כי ההחלטה חוקית. [במקום- "להרוס מבנים שמהם הותקפו מתפללים יהודים בדרך למערת המכפלה"]

מעולם לא קיבלה עתירה לביטול מעצר מינהלי, אולם לא היססה להפוך החלטות על שחרור ממעצר כזה שניתנו על ידי בית הדין הצבאי

אישרה פרוקצ'יה את חוקתיותו של סעיף חוק גורף למדי, המונע שחרור בערובה של שוהים בלתי חוקיים בישראל שנכלאו וממתינים לגירושם

מי שביקש לזהות את פרוקצ'יה עם השמאל הקיצוני התאכזב... וגם בכך עוררה עליה את חמתם של ארגוני שמאל.

היא גם דחתה את פנייתם של המתנחלים להמתין עוד לפני פירוק מבנים לא חוקיים במאחז עמונה, לאחר שהעניין נדון שוב ושוב במספר הליכים מקבילים, ולאחר שהתנהלות העותרים הייתה של פעילות בלתי חוקית תוך ניסיון קבוע "להרוויח זמן".

גישתה המחמירה של פרוקצ'יה יצרה לה קשיים כאשר העצורים היו פעילי ימין, אשר סברו כי החלטותיה מכוונות נגדם באופן אישי...בעקבות ההחלטה החלה סדרה של איומים על חיי השופטת.

אני לא רוצה לערוך כדי לא להיגרר למלחמות אינסופיות. אשמח אם מישהו עם ותק וסמכות יוכל לעשות זאת. צורטק - שיחה 22:31, 20 במרץ 2010 (IST)

עד כאן לעניין הצורה. לעניין התוכן גם יש פגמים וחוסרים רבים. דוגמאות:

בעניין הפסיקה נגד בתי הדין הרבניים, לא מוזכרת החדשנות של הפסיקה וההתנגדות שהיא עוררה אצל המפלגות החרדיות, עד כדי דרישה לחקיקה נגד הפס"ד (גלובס [1]). גם ב"הארץ" מוזכרת התנגדות לפסיקה- "פרוקצ'יה הביעה עמדה בעייתית בפסק הדין הזה", אומר הד"ר איסי רוזן-צבי, מומחה למשפט ציבורי מאוניברסיטת חיפה, "מכיוון שהיא אינה מכירה בכך שמשפט המדינה אינו השחקן היחיד במגרש. בית הדין הרבני מתפקד לא רק כמוסד מדינתי, אלא גם כמוסד קהילתי, בין אם המשפט מכיר בכך או לא. פסיקתה של פרוקצ'יה עולה בקנה אחד עם תפישה רחבה יותר שלה. היא אמנם משפטנית מעולה, אבל יש לה עמדה עוינת וחשד עמוק כלפי מוסדות קהילתיים תת-מדינתיים"[2].

בענין חופש הביטוי נראה שהיא יותר קיצונית מאיך שהוצגה. היא התירה את הקרנת הסרט למרות שידעה שמוצגים שם פשעים שלא היו (שוב ע"פ הציטוט מהארץ)[3] "פרוקצ'יה נוקטת גישה המצמצמת מאוד את כוחה של המדינה להתערב בחופש הביטוי האמנותי והיצירתי. בפרשת "ג'נין ג'נין" היא קבעה, שאף שתוכנו של הסרט מקומם ופוגע קשות ב"רגשות הציבור" בישראל, מאחר שהוא מייחס לצה"ל ביצוע מעשים נפשעים שלא היה להם בסיס במציאות, אין מקום להגביל את הפצתו מאחר שחופש הביטוי הוא "ציפור הנפש" של ההליך הדמוקרטי."

גם ההשוואה בין תקיפת השוטרים ע"י צעירים ערבים לבין חסימת הכביש ע"י נערה בת 14 מקוממת. אלו דבריו של יובל אלבשן בגלובס[4] על פרשה זו- "פסק הדין האומלל של השנה: השופטת פרוקצ'יה משגרת מפגינה בת 14 למעצר עד תום ההליכים. לא פשוט לאיש שמאל כמוני, שתומך ביציאה מעזה ושנאבק שנים רבות בפשעים שבוצעו בשמו מעבר לקו הירוק לומר זאת, אבל תפקידנו כשומרי החותם של הדמוקרטיה וכמגיני זכויות האדם, מחייב אותנו לזעוק בקול גדול נגד סדרת החלטות של שופטת בית המשפט העליון, אילה פרוקצ'יה, נגד המשתתפים במחאה הכתומה. לזעוק וגם לחשוש לעתיד הדמוקרטיה הישראלית...כל אדם שמאמין בכורח להגן על זכויות האדם של כל בני האדם, אשר קורא את פסק דינה בעניין אותה נערה בת 14 שהיתה מעורבת בחסימת כבישים, כחלק מהפגנת הימין, לא יכול שלא להזדעזע מעומק האיבה שנושבת מכס השיפוט כלפיה..."(ועוד הרבה שם).

בנוסף, צריך להוסיף פסיקה חדשה חשובה שלה. היא קיבלה (עם השופטים בייניש וג'ובראן) עתירה של ערביה סורית הנשואה לישראלי שאחיה עוסקים בטרור להישאר בארץ, בניגוד לעמדת שר הפנים ועמדת מערכת הביטחון בדבר הסכנה הביטחונית של גיוסה לטרור- "גם אם מתקיים מרווח סיכון מסוים מפניה של העותרת, שלקיומו אין להתכחש, מדובר בשולי סיכון נסבלים, שראוי לקחתו כדי למנוע את פירוד המשפחה או עקירתה וכחלק ממחיר שנדרש לשלם לצורך קיום משטר חוקתי המגן על זכויות האדם". (הכל ע"פ מעריב [5]). (כאן [6] יש ביקורת חריפה של בן דרור ימיני על הפסק.) צורטק - שיחה 01:48, 21 במרץ 2010 (IST)

את הפרק על חופש הביטוי ערכתי מחדש. אתה מוזמן להעיר הערותיך על המתכונת החדשה ובדרך גם לקרוא את פסקי הדין בפנים. עדירל - שיחה 02:48, 21 במרץ 2010 (IST)

לגבי הנערה בת 14 אני מציע שתמצא את פסק הדין, כדי שנוכל לראות מה כתוב בו. רב הדברים האחרים טופלו, ואתה מוזמן להעלות שאלות נוספות. עם זאת, כדאי להעלות נושאים אחד אחד בפסקאות נפרדות כדי להקל על הדיון. עדירל - שיחה 04:10, 21 במרץ 2010 (IST)

הסרת פסקה ספקולטיבית

הסרתי את הפיסקה הבאה:

"המתנגד הנחרץ למינוי פרוקצ'יה היה שופט בית המשפט העליון מישאל חשין. התנגדותו העלתה ביקורת על מניעיו, שכן הוא גיסו של מנכ"ל טבע אלי הורביץ, אשר הורשע על ידי פרוקצ'יה בבית המשפט המחוזי. ואולם, בערעור זיכה אותו בית המשפט העליון, תוך שהוא מותח ביקורת לא מרומזת על פרוקצ'יה. ה"דיל" שאפשר את הגעתה לעליון סוכם בין שר המשפטים, מאיר שטרית, לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. לפיו תצורף פרוקצ'יה לעליון וכמשקל נגד לה ימונה גם השופט המזרחי המסורתי, אדמונד לוי."

כל עוד דיוני הוועדה למינוי שופטים אינם פתוחים בפנינו, המדובר ברכילות וספקולציות. כל עניין הורוביץ/חשין המפורט כאן קשור רק בעקיפין. ה"דיל" שתיכנס אשכנזיה חילונית ולצידה מזרחי מסורתי הוא מגוחך. האם לא מדובר בשני משפטנים מוערכים שפרט למוצאם ונטייתם הדתית יש להם תרומה למערכת? הפסקה מיותרת. אלמוג 06:03, 21 במרץ 2010 (IST)

אכן מיותרת. בברכה, ינבושד • ו' בניסן ה'תש"ע.

פסיקה בענייני חינוך

הורדתי את הקטע הבא:

"פרוקצ'יה נוהגת להדגיש את הזכות לחינוך, וליישם אותה בעיקר בהקשרים של השגת שוויון. היא חייבה את המדינה להפסיק את ההקצאה המפלה לרעה את מוסדות החינוך הבדואים בדרום, לפיה לא הוקצו להם כמעט תקנים לקציני ביקור סדיר, דבר המגביר נשירה מבתי הספר שם. כן פסלה את הנוהג בבית הספר האזורי "בית ירח" – בית ספר מוכר שאינו רשמי – להתנות את ההרשמה לבית הספר בהתחייבות הורי התלמידים לשלם עבור שיעורי רשות. לעומת זאת, קבעה בדעת מיעוט, כנגד השופטים חשין ומצא כי משרד החינוך רשאי לתקצב שעות תפילה בבתי ספר ממלכתיים דתיים, מבלי שהדבר יחייבה לתקצב שעות כאלו בבתי ספר ממלכתיים שאינם דתיים, בגלל ההבדל בין פעילות חובה הנעשית בהוראת משרד החינוך לפעילות רשות הנעשית מבחירת בית הספר .

מחקתי את הקטע מכיוון שלא מצאתי כל ייחוד בעמדותיה של פרוקציה בנושא חינוך לעומת עמיתיה. בנושא הקב"סים ההחלטה היתה פה אחד ובכלל דחתה את העתירה לאחר שמשרד החינוך הודיע שיעשה מאמץ לתקן את הפער. בבית ירח מדובר בפרשנות החוק ואין לו ולא כלום עם זכויות אדם (למעט הערות אגב על הזכות לבחירה בחינוך). גם נושא תקצוב תפילה בבתי ספר דתיים נוגע יותר למשפט מנהלי ויחסי דת ומדינה מאשר לזכויות אדם. פסק דין נוסף הוא זה שנוגע לביטול אזורי העדיפות הלאומית בחינוך כמפלים את הערבים (בג"ץ 11163/03). גם בפסק זה, פרוקצ'יה הסכימה עם עמיתיה. אין מטרת הערך לגבב עוד ועוד פסקי דין אלא לעמוד על השקפת עולמה בנושאים מהותיים ואת זאת לא מצאתי בנושא זה. עדירל - שיחה 16:27, 21 במרץ 2010 (IST)

המשפט הראשון דווקא נכון, אבל יש דווקא פסקי אחרים שבהם הוא בא לידי ביטוי, הבולט שבהם הוא בעניין ועד פוריה עלית, שהיה בהחלט חידוש. ארחיב על כך בהמשך, אם יהיה לי זמן. עידו • שיחה 16:37, 21 במרץ 2010 (IST)

ועד פוריה עילית הוא הוא בית ירח המוזכר בקטע. באותה החלטה נקבע שהמדינה צריכה לספק חינוך חינם. כשלעצמי איני מבין כיצד יכלו השופטים להחליט אחרת, ואכן ההחלטה היתה פה אחד. משכך, איני רואה מה דבר זה מאיר על דמותה של פרוקצ'יה. לגבי המשפט הראשון, אני מניח שהוא נכון ומציע לכתוב: פרוקצ'יה כשאר עמיתיה לבית המשפט העליון נוהגת להדגיש את הזכות לחינוך. השאלה היא אם יש לנו מקור לזה? עדירל - שיחה 17:38, 21 במרץ 2010 (IST)

למיטב זכרוני (ועברו כמה שנים מאז קראתי את פסק הדין), פסק הדין של פרוקצ'יה היה הפעם הראשונה שבה בית המשפט קבע שהזכות לחינוך היא זכות יסוד. עידו • שיחה 18:26, 21 במרץ 2010 (IST)

מילים, מילים. השאלה היא מה היא עשתה עם מילים אלו? אם היא היתה מכריחה את המדינה להגדיל את התקציב של החינוך בכלל או תחום מסויים של החינוך (קב"סים, מורים בבית חולים, שיעורי תנ"ך), הייתי אומר שיש כאן משהו. אבל אם כל מה שהיא עשתה זה אמרה שיש לפעול כחוק? גם במקרה הקב"סים היא לא קבעה משהו מהפכני - אלא אמרה שהאפליה הבלתי נסבלת היא פסולה. יש מי שחולק על זה? יש בערך הזה הרבה קביעות מרתקות שלה. הויכוח שלה עם גרוניס על עקרון החוקתיות מול תכליתיות החוק, גישתה המחמירה בנושאים בטחוניים, גישתה המורכבת בנושאי דת ומדינה, גישתה המאוזנת לחופש הביטוי - לשם מה להוסיף מילות קישוט? עדירל - שיחה 19:56, 21 במרץ 2010 (IST)

וכי איזה כלי אחר יש לשופט מלבד מילים? עידו • שיחה 15:10, 22 במרץ 2010 (IST)

ואם פוליטיקאי יגיד שהוא רואה את החינוך בראש מעייניו? אבל יקצץ בו עמוקות וימנה לתפקידים הבכירים חברים שמחפשים תעסוקה? עד כמה הצהרות של שופט הן רלוונטיות? עדירל - שיחה 18:03, 22 במרץ 2010 (IST)

לא ברורה לי ההשוואה. להזכירך, מדובר בפסק דין, לא בהצהרה. אין לי זמן כרגע להרחיב בעניין, ואתפנה לזה רק עוד שבועיים-שלושה, אבל כמו שאמרתי, בפסק הדין בעניין פוריה עלית קבעה השופטת פרוקצ'יה בפעם הראשונה שהזכות לחינוך היא זכות יסוד. זאת אחת מהפסיקות הבולטות של פרוקצ'יה. עידו • שיחה 17:08, 23 במרץ 2010 (IST)

יש הבדל גדול בין אמירת אגב בתוך פסק דין לבין אמירה שעליה מסתמכת הפסיקה. שופטים נוהגים להאדיר כל מיני ערכים בפסקי הדין שלהם, בין כשהם מתכוונים לאמר אחרי זאת "ולמרות זאת" ובין כשהם אחר כך אומרים "ולכן".

לגבי עצם הטענה שפרוקצ'יה היתה הראשונה להעלות את הזכות לחינוך על ראש שמחתינו - הדבר נשמע לי אישית מופרך בעליל (הרי הזכות לחינוך מופיע באמנת זכויות הילד של האו"ם והוא העומד בבסיס החובה הדתית בת שנות אלפיים על האב לחנך את בנו. הוא גם הבסיס לחוק חינוך חובה). אבל אם זה נכון, אפשר בהחלט לכתוב זאת בערך, עם מקור לכך שהיא הראשונה. עדירל - שיחה 17:15, 23 במרץ 2010 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.horut-shava.org.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=1277307&seaWordPage=%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%98
  • In אילה פרוקצ'יה on 2013-05-04 23:21:54, 404 Not Found
  • In אילה פרוקצ'יה on 2013-05-13 21:08:15, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 00:08, 14 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.divorceinfo.co.il/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA
  • In אילה פרוקצ'יה on 2013-05-04 23:21:54, 404 Not Found
  • In אילה פרוקצ'יה on 2013-05-13 21:08:16, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 00:08, 14 במאי 2013 (IDT)

שופטת בית המשפט העליון בדימוס,

הערך כתוב כאילו היא עדיין שופטת, האם לשנות לזמן עבר? 129.69.140.138 16:50, 23 באפריל 2019 (IDT)

חמקמילים

בערך נכתב היום: "אחד המקרים המפורסמים הוא זה של אלי הורביץ שהורשע על ידה במחוזי בעבירות מס וזוכה פה אחד בבית המשפט העליון". ללא ציון מקור, מי קבע שזה "מפורסם"? אפילו ההלכה איננה מוזכרת. על סמך מה יקבע הקורא כי זה אכן "מקרה מפורסם"? במקום לעשות שימוש בחמקמילים, יש לקרוא להלכה בשמה, לנתח אותה בקצרה, ולהשתמש במילים ממקורות משניים, כמו: "האם ייעוץ מקצועי ראוי שולל מרכיבים פליליים?" מעבר לכך, נעלמה לגמרי הערכאה שבה ניתן פסק הדין. דוריאן • DGW – Talk‏ 07:43, 10 ביולי 2019 (IDT)

(א) אני מבין שמה שמפריע לך שזה לא בהכרח מפורסם. או קיי, ייתכן. זה ודאי לא קשור לנקודת מבט נייטרלית. לכן, אין לי בעיה לניסוח כמו "מקרה בולט במיוחד" או אולי ניסוח אחר שתציע כאן בדף השיחה. (ב) לגבי ההלכה – אין צורך באזכורה, הנושא הוא שהיא הרשיעה והעליון זיכה פה אחד וזה בעצם החריג שציינתי קודם. (ג) אכן, יש לציין שזה היה בערכאה מחוזית, הדבר נשמט בשגגה והוחזר. דגש — 09:31, 10 ביולי 2019 (IDT)

ההלכה היא "הלכת פרומדיקו" וכתוב עליה בדה מרקר. לטעמי, יש לציין את העניין כולו ולא רק את ההרשעה ואחריה את הזיכוי. על פני הדברים נראה כי בית המשפט העליון קבע הלכה, שפרוקצ'יה אולי לא הייתה מודעת לה, ומשום כך הרשיעה את הנאשם. אפשר לכתוב "מקרה בולט" כפי שהצעת.

היות ובדה מרקר כתוב על המחוזי, קראתי את פסק הדין בעליון, וכתוב שם: "בא כוח המדינה חזר וטען בפנינו, שאין לאפשר מצב בו יוכל כל אדם החב במס בישראל להקים חברה זרה בוואדוז, אליה יזרמו הכנסותיו, ובדרך זו יעלים הכנסות שלו החייבות במס בישראל. אך הטענה של בא כוח המדינה כאמור אינה נוגעת לנסיבות ענייננו, ולו מנימוק אחד ברור. לא הייתה מחלוקת בין בעלי הדין שהאיינשטלט הוואדוזי ארוטף הינו בבעלות ובשליטת תושבי חוץ, אשר בחרו לפעול במסגרת תאגיד ואדוזי, מנימוקי מס בארצותיהם. מבחינתם של דיני המס בישראל, אחת היא אם אותם משקיעים היו מקבלים את כספי העמלות בארצותיהם, או שקבלם תאגיד ואדוזי אשר בשליטתם. הקמת ארוטף בוואדוז לא באה, על כן, להסתיר הכנסה של תושב ישראלי אשר על פי העיסקה מגיעות לו העמלות. מדובר בתושבי חוץ, וכפי שהובהר לעיל, העברת כספי העמלות במלואם אל התאגיד הזר שבבעלותם הייתה גלויה". לעומת זאת: "בית המשפט המחוזי קבע שהיו מצגים שאינם אמת בהסכמים אשר נחתמו בין הצדדים" (כתוב גם כן בפסק הדין). דוריאן • DGW – Talk‏ 10:14, 10 ביולי 2019 (IDT)

פסקי הדין בעניין פרומדיקו מוכרים לכל מי שעוסקים בדיני מסים, וזכו לפרסום רב גם מחוץ לקהילה זו בהתחשב באדם המפורסם שבו עסקו. עם זאת, אני לא צורך לציין באנציקלופדיה שזהו "אחד המקרים המפורסמים". דוד שי - שיחה 11:04, 10 ביולי 2019 (IDT)

לטעמי, כדאי לצרף את הקישור הזה כמקור, על מנת להבהיר לקורא את העניין. דוד שי, האם אתה מקבל את הניסוח: "בפרשת פרומדיקו הרשיעה פרוקצ'יה בבית המשפט המחוזי את אלי הורביץ בעבירות מס, אך הוא זוכה פה אחד בבית המשפט העליון.[קישור לכתבה בגלובס][קישור לפסק הדין בעליון]". דוריאן • DGW – Talk‏ 13:25, 10 ביולי 2019 (IDT)

דיווח שאורכב ב-28 בפברואר 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

שלום, לא מדובר בדיווח על תיקון טעות אלא עדכון. לגבי פסיקות משמעותיות שהשופטת כתבה בתחום הפלילי - ראה בש״פ 2043/05.בהחלטה זו נקבע אופן הטיפול בתוצרי האזנות סתר שהינו ייחודי לתחום זה בשל רגישותו הרבה והפגיעה בצדדים שלישיים. השוטפת קבעה את מתווה הטיפול שהרשויות החוקרות מבצעות החל מתהליך שמיעת השיחות ע״י מפיקי החומר, העברתם לחקירות, פרקליטות ובמסגרת זכות העיון הקבועה בסעיף 74 לחסד״פ גם לסניגורים.

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באילה פרוקצ'יה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://bizchut.org.il/he/about נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20170801033946/http://bizchut.org.il/he/about לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:54, 7 בנובמבר 2022 (IST)