שיחה:אירועי מלחמת יום הכיפורים

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בערך מלחמת יום הכיפורים לא מצויינת כלל השנה - תשל"ג 1972.

למה לציין את השנה הזאת? גילגמש שיחה 12:30, 1 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]

אולי כדאי למיין את כל הערך לפי תאריכים וחזיתות? ולא לפי חזיתות ותאריכים כפי שהוא עכשו. כרגע צריך לעבור שלוש פעמים על כל התאריכים, פעם חזית הדרום, פעם חזית הצפון ופעם החזית המדינית. וקשה לזכור מה אירע בחזית השניה באותו יום. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם19:22, 18 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

יש הגיון בדבריך. מה גם שיש קשר בין החזיתות, לדוגמא: מתקפת ה-14 באוקטובר של המצרים נבעה בין היתר מלחץ סובייטי עליהם לפעול במטרה להקל את הלחץ על הסורים.אודי - שיחה 19:30, 18 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
אני מעדיף את המבנה הנוכחי. הזיקה בין החזיתות קלושה, ובוודאי נמוכה מאוד לעומת הזיקה בין ימי הלחימה בחזית מסוימת. אכן, כדי לקבל תמונה כוללת ליום מסוים יש לקרוא את סיפורן של שלוש חזיתות במקביל, אך זה עדיף ממצב שבו מקבלים לכל יום מידע על שלוש החזיתות, שאינו מאפשר בשום אופן להבין מה קרה. דוד שי - שיחה 19:38, 18 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

אפשר לעשות זאת גם בטבלה, באופן הבא:

החזית הצפונית החזית הדרומית החזית המדינית
6 באוקטובר, יום הכיפורים, שבת

קרוב לשעה 14:00, פתחו כוחות מצריים וסורים בהתקפה מתואמת מראש על כוחות צה"ל בדרום ובצפון.

ביום זה התחיל שלב הלחימה הראשון בחזית הצפון, בו היוזמה הייתה בידי הסורים.
  • בשעה 14:05, במקביל למהלך המצרי, פתח הצבא הסורי במתקפה: 3 דיוויזיות חיל רגלים ממוכן תוקפות ברמת הגולן, לכל אורך הגבול הסורי-ישראלי, ואליהן הצטרפו שתי דיוויזיות משורינות.
  • מוצב החרמון הישראלי, ששימש מוצב תצפית חשוב של המודיעין וחיל האוויר, נפל בשעה 16:00 בידי כוח קומנדו סורי, שהוטס למקום במסוקים.
  • בהגנה על רמת הגולן עסקה אוגדה 36 - אוגדה סדירה בפיקודו של תא"ל רפאל איתן.
  • בצפון הגולן נכשלו הסורים בניסיונות הפריצה שלהם. בדרום הצליחו הסורים להבקיע את המערך הישראלי - המוצבים והיישובים בדרום הגולן פונו מיושביהם.
  • אל אלוף פיקוד הצפון, יצחק חופי, שתפקודו בשלב זה לא היה מספק, הצטרפו הרמטכ"ל לשעבר, חיים בר-לב, ומפקד חיל האוויר לשעבר, מרדכי הוד.
  • קרבות שריון כבדים ברמת הגולן - באחמדיה ובקונייטרה וצומת רפיד.
  • בדרום, המצרים פתחו בהרעשה ארטילרית כבדה לאורך כל תעלת סואץ, ותקפו בעזרת מטוסים מטרות בסיני.
  • 5 דיוויזיות חי"ר מצריות צלחו את תעלת סואץ באמצעות סירות גומי, והתמקמו לאורך הגדה המזרחית של תעלת סואץ. הצולחים פרצו את סוללת העפר שבגדה הישראלית של התעלה, ולא נתקלו בהתנגדות ממשית.
  • מול המצרים ניצבה אוגדת סיני (אוגדה 252), בפיקודו של האלוף אלברט מנדלר. חטיבה 14, בפיקודו של אל"מ (לימים אלוף) אמנון רשף, הייתה מוצבת בקו הקדמי של תעלת סואץ - קו בר-לב - מאזור האי "אל בלח" ועד "רס מעלב" בדרום, רוחב גיזרה של כ-200 ק"מ. המצרים הקימו גשרים על התעלה, ובמשך הלילה עברו לסיני כוחות שריון של הארמיה השנייה, שפעלה בגזרה הצפונית. הם הפעילו כוחות קומנדו בסיני ובמפרץ שלמה. כוחות הרגלים והשריון הישראלים הופעלו על ידי מפקדיהם, בצורה מבולבלת, תוך שכוחות נשלחים מול כוחות עדיפים, ונפגעים שוב ושוב על ידי טילי נ"ט מסוג סאגר ומארבים של קומנדו מצרי.
  • משיקולים מדיניים בשל לחץ אמריקני נמנע חיל האוויר ממתקפת מנע על הכוחות המצריים, אף שמטוסיו היו ערוכים לכך.
  • ראש הממשלה, גולדה מאיר, מודיעה לאומה על פרוץ המלחמה. דבריה באו לחזק את רוח העם, אך מרחקם מהאמת התברר במהרה. בין השאר אמרה: "צה"ל נלחם והודף את ההתקפה. לאויב נגרמו אבידות רציניות... אנו לא הופתענו. שירותי המודיעין ידעו כי צבאות מצרים וסוריה נערכים להתקפה משולבת".

דוגמה לכך יש באתר של אורט. [1]. עוד יתרון של שיטה זו שאין צורך לחזור על דברים כפולים שמתאימים לשתי החזיתות. ושיש מקום לרשום דברים כלליים, שבשיטה הקודמת שום חזית לא מתאימה להם. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם01:39, 22 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

לדעתי, זה קצת לא נוח - העמודות יוצאות צרות מדי ואז הטקסט נראה ארוך מדי. גילגמש שיחה 07:44, 22 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

אם כך אני חוזר להצעה המקורית. מיון לפי ימים. ככה אני יכול לקבל את כל מה שאירע באותו יום במקום אחד, מבלי צורך לנווט למעלה ולמטה שוב ושוב. וככה יש מקום לכתוב על אירועים מרכזיים ששייכים לשתי החזיתות או לאף אחת מהן. דוגמה למטה --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם13:31, 22 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

למיון לפי ימים הבעתי את התנגדותי לעיל, ולא ראיתי נימוק שסותר את דברי. הסידור הטבלאי הוא פתרון שעונה גם על רצוני (לראות את תמונת המלחמה הכוללת בחזית מסוימת) וגם על רצונו של אפי (לראות את התמונה הכוללת ביום מסוים). אי הנוחות שבטורים צרים (לפחות ברזולוציה של 1024X768 ומעלה) היא מחיר סביר לעומת התועלת. דוד שי - שיחה 21:19, 22 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

6 באוקטובר, יום הכיפורים, שבת[עריכת קוד מקור]

קרוב לשעה 14:00, פתחו כוחות מצריים וסורים בהתקפה מתואמת מראש על כוחות צה"ל בדרום ובצפון. ביום זה התחיל שלב הלחימה הראשון בשתי החזיתות.

חזית הצפון[עריכת קוד מקור]

  • בשעה 14:05, במקביל למהלך המצרי, פתח הצבא הסורי במתקפה: 3 דיוויזיות חיל רגלים ממוכן תוקפות ברמת הגולן, לכל אורך הגבול הסורי-ישראלי, ואליהן הצטרפו שתי דיוויזיות משורינות.
  • מוצב החרמון הישראלי, ששימש מוצב תצפית חשוב של המודיעין וחיל האוויר, נפל בשעה 16:00 בידי כוח קומנדו סורי, שהוטס למקום במסוקים.
  • בהגנה על רמת הגולן עסקה אוגדה 36 - אוגדה סדירה בפיקודו של תא"ל רפאל איתן.
  • בצפון הגולן נכשלו הסורים בניסיונות הפריצה שלהם. בדרום הצליחו הסורים להבקיע את המערך הישראלי - המוצבים והיישובים בדרום הגולן פונו מיושביהם.
  • אל אלוף פיקוד הצפון, יצחק חופי, שתפקודו בשלב זה לא היה מספק, הצטרפו הרמטכ"ל לשעבר, חיים בר-לב, ומפקד חיל האוויר לשעבר, מרדכי הוד.
  • קרבות שריון כבדים ברמת הגולן - באחמדיה ובקונייטרה וצומת רפיד.

חזית הדרום[עריכת קוד מקור]

  • בדרום, המצרים פתחו בהרעשה ארטילרית כבדה לאורך כל תעלת סואץ, ותקפו בעזרת מטוסים מטרות בסיני.
  • 5 דיוויזיות חי"ר מצריות צלחו את תעלת סואץ באמצעות סירות גומי, והתמקמו לאורך הגדה המזרחית של תעלת סואץ. הצולחים פרצו את סוללת העפר שבגדה הישראלית של התעלה, ולא נתקלו בהתנגדות ממשית.
  • מול המצרים ניצבה אוגדת סיני (אוגדה 252), בפיקודו של האלוף אלברט מנדלר. חטיבה 14, בפיקודו של אל"מ (לימים אלוף) אמנון רשף, הייתה מוצבת בקו הקדמי של תעלת סואץ - קו בר-לב - מאזור האי "אל בלח" ועד "רס מעלב" בדרום, רוחב גיזרה של כ-200 ק"מ. המצרים הקימו גשרים על התעלה, ובמשך הלילה עברו לסיני כוחות שריון של הארמיה השנייה, שפעלה בגזרה הצפונית. הם הפעילו כוחות קומנדו בסיני ובמפרץ שלמה. כוחות הרגלים והשריון הישראלים הופעלו על ידי מפקדיהם, בצורה מבולבלת, תוך שכוחות נשלחים מול כוחות עדיפים, ונפגעים שוב ושוב על ידי טילי נ"ט מסוג סאגר ומארבים של קומנדו מצרי.

החזית המדינית[עריכת קוד מקור]

  • משיקולים מדיניים בשל לחץ אמריקני נמנע חיל האוויר ממתקפת מנע על הכוחות המצריים, אף שמטוסיו היו ערוכים לכך.
  • ראש הממשלה, גולדה מאיר, מודיעה לאומה על פרוץ המלחמה. דבריה באו לחזק את רוח העם, אך מרחקם מהאמת התברר במהרה. בין השאר אמרה: "צה"ל נלחם והודף את ההתקפה. לאויב נגרמו אבידות רציניות... אנו לא הופתענו. שירותי המודיעין ידעו כי צבאות מצרים וסוריה נערכים להתקפה משולבת".

ערכי הרחבה[עריכת קוד מקור]

אני מעלה כאן לדיון את דעתי, שיש לפתוח ערך מרחיב על חזית הצפון\גולן וחזית הדרום\סיני. הערכים יוכלו לתת סקירה של תכניות ההתקפה, קרבות הבלימה והמהלכים באופן מפורט. לדעתי האישית, ההתעסקות בויקיפדיה העברית במלחמת יום כיפור לא מספיקה ואין שום סיבה שהערך בעברית יהיה בערך בגודל של הערך באנגלית, מלחמת יום כיפור היא חלק מהמורשת שלנו ויש צורך להרחיב. לדיון. Jakednb - שיחה 17:42, 4 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

חשבתי על זה לפני חצי שנה ואפילו התחלתי אבל:
א) יש הרבה חומר. אני, למשל, מאוד מתעניין (בחזית הצפון) ומשתדל לקנות את כל הספרים שיצאו בשנים האחרונות (חמישה כמדומני). זה הרבה חומר...
ב) אם אתה יורד לפרטים עד הסוף צריך ערך לכל יום...
ג) גם חסר קצת חומר שאני לא הצלחתי להשיג; למשל תפקוד של החטמ"ר בגולן.--Tharbad ּ-–ּ שיחה22:28, 11 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אכן, צריך לפחות שלושה ערכים - ערך מרכזי ושני ערכים מורחבים. ערך לכל חזית. אפשר לשקול גם 2 ערכים נוספים - הלוחמה האווירית והמערכה בים. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 22:32, 11 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
כמו כן, אם הולכים לכיוון של הרחבה גדולה כל כך, אציין שיש טיוטא לתבנית "מדינה במלחמה". ראו פה משתמש:Damzow/תבנית:מדינה במלחמה. יש הרבה מאוד מה להרחיב על מלחמה חשובה זו. חסרים ערכים על הצבאות, חסר רקע על הפיקוד הבכיר של מדינות ערב ועוד ועוד. נראה לי שהיתה איזו יוזמה למתקפת איכות על סוריה, אפשר לשלב את הצד הסורי של המלחמה במתקפת האיכות ולהוציא אותה לפועל. צריך רק לבדוק אם יש שם מספיק ערכים לכתיבה. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 00:17, 12 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
ערך נוסף שכדאי לכתוב הוא המצב לפני. בין מלחמת יום הכיפורים למלחמת ההתשה (בהגדרתה הרחבה) עברו 3 שנים. אי אפשר לכתוב על המלחמה מבלי לפרט מה היה קודם.Tharbad ּ-–ּ שיחה14:07, 12 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
ויקיפדיה:מתקפת איכות/סוריה# סוריה הגדולה כוללת קטע על מלחמת יום כיפור. המצב בין מלחמת ההתשה למלחמת יום כיפור אמור להיות בערך יחסי סוריה-ישראל שגם הוא מופיע שם. טרול רפאים - שיחה 14:15, 12 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
לגבי פיקוד צבא מצרים, יש לנו את התשתית הנרחבת ביותר מכל הוויקיפדיות וגם לגבי הצבא הסורי יש התחלה. הבעיה היא לא בשמות המפקדים אלא במבנה הצבאות, תורות הלחימה ומאפיינים. הערכים שיש לנו על צבאות ערב, אם ישנם כאלו (למשל על צבא ירדן אין ערך), הם עלובים במיוחד. ועל הדיון הזה בכללותו ניתן לומר "שום גמדים לא יבואו".אודי - שיחה 14:28, 12 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
הערך צבא סוריה המיועד לשכתוב אמור להכיל את הנתונים הללו והוא מופיע במתקפת האיכות שניסיתי לקדם כבר מספר פעמים. טרול רפאים - שיחה 14:33, 12 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אכן, הגמדים לא יבואו. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 14:34, 12 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

מעליב משהו[עריכת קוד מקור]

הערך קטן ומצומק עד כאב, למרות שיש כביכול תת כותרת לכל יום. אני מקווה שעד סוף השנה וויקיפדיה תוכל להתגאות בערך המקיף ביותר מחוץ למקורות צה"ל על מלחמת יום הכיפורים. אחלו לי בהצלחה כי אני הולך לצלול אל נבכי אוקטובר 1973 Liorgol1 - שיחה 03:35, 8 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

בהצלחה רבה. יתכן שיהיה נכון לאחר ההרחבה לפצל לשלושה ערכים. אייל המהולל - שיחה 09:06, 8 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

הערך מפורט ואני חושבת שגם מדוייק אבל חסר לי פרט!!![עריכת קוד מקור]

הערך מאוד מפורט ואני חושבת שמי שכתב אותו מבין בנושא זה אני גם כרגע עושה עבודה לבית הספר ויש לי שאלה כמה הרוגים היו לנו ולא מצאתי פה תשובה אני אשמח אם יהיה את הפרט הזה תודה רבה!!!!!!!!! 93.173.132.157 16:43, 7 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

ראי מלחמת יום הכיפורים#טבלת אבידות הצדדים. דוד שי - שיחה 18:51, 7 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

חיל האוויר הישראלי וחיל השריון הישראלי פגעו בסוללות טילים במזרח התעלה.

"עליבותו של שר הביטחון"[עריכת קוד מקור]

בתוך הזירה המדינית. האם זה ביטוי שמתאים לאינצקלופדיה? מי קובע מה זה עליבות?

לדעתי, הצדק איתך. שיניתי הניסוח. נראה אם יהיה מקובל.אודי - שיחה 09:48, 28 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]
אכן הערה נכונה גילגמש שיחה 14:59, 28 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]
כאשר שר הביטחון מדבר על "חורבן הבית השלישי", כאשר שדה הקרב רחוק מלהצביע על כך, התיאור "עליבותו של שר הביטחון" הוא לשון המעטה. בוודאי אי אפשר לתאר את גישתו כ"ריאליות". בשלב זה הסרתי את כל משפט ההערכה. נסתפק בתיאור העובדות. דוד שי - שיחה 19:31, 28 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]
הכי טוב. גילגמש שיחה 19:31, 28 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]
אם תקרא את הערך אודות משה דיין תגלה שהסיפור על הבית השלישי הוא שיבוש של אחד העורכים שהיה שם. אין מה לקשור כתרים למשה דיין על דרכו לפני המלחמה ובמהלכה, אבל אחרי 40 שנה יש מקום לגישה קצת יותר מפוכחת. אנו רגילים לשפוט החלטות של מנהיגים על פי התוצאות הידועות לנו היום ולא על פי מה שעמד בפניהם באותה שעה. הצעתו של דיין לסגת אל קו המעברים בסיני לא הייתה גרועה כל כך בשעתו.אודי - שיחה 22:43, 28 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]
גם בערך "משה דיין" מצאתי "שדיין נסך תחושה כללית של הלם ואובדן עשתונות". גם גרסת נפתלי לאו ל"הבית השלישי" לא מציגה את דיין כמצביא ראוי לתפקידו. דוד שי - שיחה 23:35, 28 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]
ללא קשר למשה דיין, כדאי לקרוא את הרשימה של אורי אליצור מיום שישי האחרון במעריב, [2] (בייחוד החלק השני של הרשימה). סוף סוף מישהו שמוכן להסתכל בדברים כפי שהם ולא במנטרות שפמפמנו לעצמנו במשך 40 שנה ועדיין ממשיכים.אודי - שיחה 08:25, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
אני מסכים מאוד עם הערתו האחרונה של אודי. גילגמש שיחה 11:21, 1 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]

קובץ מוויקישיתוף שנמצא בשימוש בדף מועמד למחיקה[עריכת קוד מקור]

קובץ מוויקישיתוף שבשימוש בדף זה הועמד למחיקה:

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 11:22, 19 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]

קרב לטקיה[עריכת קוד מקור]

באופן לא מובן כל כך אין כאן אזכור של קרב לטקיה.SuperBasil - שיחה 20:35, 1 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

לא ברור לי מה הבעיה. קרב לטקיה מופיע כערך בפני עצמו בוויקיפדיה ומוזכר תחת אירועי חזית הצפון בשבעה באוקטובר בערך זה. Amram Efrat - שיחה 21:37, 1 במרץ 2022 (IST)[תגובה]