שיחה:אלוהים

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יצירת ערך חדש - טיעונים לקיום אלוקים[עריכת קוד מקור]

יש ליצור ערך בשם הנ"ל שיאגד את הטיעונים המרכזיים ויספק להם מסגרת היסטורית ומקיפה. לעניות דעתי הנושא הזה משמעותי ומעניין אנשים רבים, וחבל להטריח אותם לעבור על כול הדפים של הטיעונים השונים, במיוחד כאשר חסרה הראיה הכוללת. אני די חדש בויקיפדיה אז אם מישהו יוכל ליצור את ערך זה במקומי או להנחות אותי/לעבוד אתי עליו אני ישמח. Uhbcrd451 - שיחה 10:42, 10 באוגוסט 2014 (IDT)[תגובה]

יש עשרות הוכחות לדוגמה אחת פשוטה קח כל רובוט מתוחכם ככל שיהיה האם אתה מוכן להודות שהוא איזה תא משוכפל או איזה גלגול של קוף וברור שיש לו בורא שזה יכול להיות גם נצרות וגם אסלם ועכשיו נצרות זה שקר טיפשי כי לא יתכן שאלוהים שנשבע לישראל שהם עמו מול 3 מיליון איש יבטל את שבועתו בחלום לילה של יהודי לשעבר להמשך ועוד הוכחות חפש באתר הידברות ישיביש - שיחה 22:54, 25 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]

אין טעם לענות למי שכתב משהו לפני ארבע שנים, בפרט שמה שאתה כותב כבר כתוב בערך עצמו. נרו יאירשיחה • י' באייר ה'תשע"ח • 23:02, 25 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]

תפיסת האלוקים בעיני האדם - הסברים פסיכולוגיים[עריכת קוד מקור]

נראה לי שנחוץ להוסיף לכל הפחות פסקה אם לא לפתוח ערך נפרד לסוגיית תפיסת האלוקים בהשפעתם של גורמים סביבתיים שונים. בספרו 'האדם מחפש משמעות' כותב ויקטור פרנקל שהאלוקים הנתפס בעיני האדם מבוסס על דמות האב שראה הבן בילדותו. בקיצור, נכנסתי לערך בנסיון להרחיב בעניין ויצאתי תמה על עניותו בנידון זה.

-כן אין ספק שהאלמנטים הפסיכולוגים של המושג אלוהים, ברבים, חסרים מההגדרה בעברית של המונח בוויקפדיה, בואו נתקן את זה, איף? אני חדש.

משוב מ-26 בפברואר 2018[עריכת קוד מקור]

יש בעיה נוספת בערך-תאריך הלידה של אברהם אבינו מצויין בתאריך שגוי (אברהם נולד בשנת1948 לבריאת העולם)

ערך חסר, חסרים טיעונים על קיומו של אלוהים[עריכת קוד מקור]

במקרה מבקר בערך הזה, בטיעונים על קיומו של אלוהים להפתעתי לא מצאתי ולו אחד מהטיעונים שגרמו לי להאמין אחרי שהתחבטתי בזה ארוכות. איני יודע איך להוסיף את זה ואין לי שום ניסיון בעריכה אנציקלופדית אמנה פה מספר טיעונים, אולי מי שכן יודיע יוסיף אותם עם מקורות. 1. חוסר הפשר. המחשבה שהאדם הוא חסר משמעות לחלוטין ואין הבדל בינו לבין אבן אלא בסידור אקראי של האטומים. כלומר הריגת אדם שווה ערך לשבירת מחשב. הדבר הזה אינו מתקבל על הדעת ואונס אותה להאמין במשהו מעבר למטריאל. 2. אפסות האדם. חייו הקצרים, מחלותיו, חוסר יכולתו להגשים את צרכיו, ובעיקר אפסית חייו מול הנצח. מדרבן את הדעת לתור ולחפש את הדבר שמעבר ומכריח אותה להיסמך על אלוהים. 3. החיפוש אחר משמעות, יש מעשים שחשובים באמת, שיש מישהו חשוב שמעריך אותם, בלעדי אותה משמעות אין מוטיבציה לעשות טוב לא אנוכי, וממילא אין מוטיבציה לחיות, החיים חסרי טעם. 4. התגלות פרטית, לא התגלות שנעשתה לאנשים אחרים, אלא התחושה שאני מתפלל ואלוהים מקשיב לי, שאלוהים משגיח ועושה לי דברים שאינם מקריים, קורים לי דברים שמתאימים ביותר וחורגים מהסטטיסטיקה. 5.האנטישמיות מחד והשרידות של היהודים מאידך. המוזרות והחריגות של היהודים בין העמים נותנים תחושה שיש פה משהו אלוהי העובדה שהיהודים חזרו לארצם אחרי גלות מטורפת בכל העולם מחזקת את הדבר בעוד יותר. והעובדה שכל זה כתוב שיקרה בכמה פרשות בתורה עוד יותר מחזקת את הטיעון(החוקתי, כי תבוא, האזינו בעיקר). 6. הצורך והכיף. האמונה באלוהים ממלאת צורך נפשי וקיום המצוות והתפילה והאמונה והחיבור לצדיקים ממלאים את אותו הצורך ומכיון שיש צורך אז זה מוכיח שהדבר אמיתי. הטיעון הזה קצת עדין, אתן דוגמה, נניח גבר גדל בלי חברת נשים עדיין יש לו צורך באישה וכשהוא פוגש אישה זה מתמלא, עצם הצורך מוכיח שאכן ישנה אישה. גם אם הוא עוד לא פגש אותה.

כמובן כל הדברים הללו לא המצאתי אלא שמעתי מאחרים ומכיון שאת הידע שלי השגתי על ידי דיבור עם אנשים ולא בקריאה, איני יודע היכן המקורות. בכל מקרה אולי מישהו יעשה משהו...עוקץ - שיחה 21:43, 6 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

הטענות הפילוסופיות העיקריות שמצדדות בקיומו של אלוהים מופיעות בפרק חמש. לא מדובר באוסף אקראי של טענות שפלוני חשב עליהם, אלא טענות שהתבססו בכתבי תאולוגים חשובים. גילגמש שיחה 21:49, 6 בינואר 2019 (IST)[תגובה]
תודה שענית לי. קראתי את הטיעונים והרגשתי שזה פשוט חסר. איך יכול להיות שאין אף אחד מהטיעונים שאני בעצמי טוען אחרי ויכוחים רבים ודיונים אינסופיים בנושא. אני בטוח שגם הטיעונים הללו נאמרו על ידי תיאולוגים חשובים. כתובים שם כמה טיעונים דומים למה שכתבתי, כמו טיעון הנס, אלא שהנס הכתוב שם הוא נס בעבר והטיעון שאני הבאתי הוא לדעתי חזק יותר נס בהווה, בכל מקרה לצערי, וברגע זה אני ממש מצטער על זה, אני די בור בספרות הכתובה ולא יודע להביא מקורותעוקץ - שיחה 22:19, 6 בינואר 2019 (IST).[תגובה]

הגדרה חילונית למושג אלוהים[עריכת קוד מקור]

אמונה באלוהים כגיבור ספרותי רווחת בקרב יהודים רבים , המאמינים כי יהוה , כמו אלוהי כל העמים , נוצר ועוצב על ידי אנשים ונשים ביצירות הספרות העתיקה בתרבות של העם היהודי . כמו גיבורים ספרותיים אחרים בספרות זו - משה , דוד , ירמיהו - חי גם האלוהים יהוה כגורם פעיל בתרבות של עם ישראל , ובמודעות של יהודים דתיים שהאמינו ומאמינים בישותו גם מחוץ לספרות . בתרבות היהדות החילונית ממשיך אלוהים לתפקד כגיבור ספרותי , ביצירות הגורמות חוויה לקוראים , גם אם אין הם מאמינים בישותו של אלוהים בטבע או מחוצה לו , וגם אם אינם מאמינים באלוהים כבעל סמכות שיש לציית לצוויה . מחבר/ים: יעקב מלכין שם הספר: יהדות ללא אל : יהדות כתרבות, תנ"ך כספרות מקום ההוצאה: ירושלים שם ההוצאה: כתר הוצאה לאור יהדות חופשית שנת ההוצאה: 2003 עמוד: 15

לא הבנתי מה רצית. אתה רוצה להוסיף את זה לערך? גילגמש שיחה 20:37, 24 באוקטובר 2020 (IDT)[תגובה]
DannyTmura, לדעתי יש מקום ב"מושגים ותפיסות" להכניס פרק נוסף שיתייחס, נניח, ל"אלוהים בתרבות הלא-דתית". לא חסרות בתרבות דוגמאות להתייחסות לרעיונות כמו קארמה, נניח, כנובעים מכוח עליון לא-מוגדר - זה יכול להיות מעניין לקרוא פרק כזה, אם יהיה כתוב טוב. אם תרצה לכתוב פרק כזה, אני מציע לחפש עוד מקור אחד נוסף לפחות של פרופסור/דוקטור נוסף שעסק בנושא, כדי להגביר את הסיכויים לכתיבה כללית יותר שלא נשענת בטעות על דעה אחת שאולי לא מייצגת. בכל מקרה אין להעתיק ישירות את הטקסט מהספר כי זו תהייה הפרת זכויות יוצרים. אם תצטרך עזרה טכנית כלשהי או סתם לשמוע עוד דעות, מוזמן לפנות. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 16:16, 27 באוקטובר 2020 (IST)[תגובה]

תבנית לערוך[עריכת קוד מקור]

אילן שמעוני, הניסוח שכתבת בתבנית (ואורכו) מתאים לדעתי יותר לפתיחת דיון טוב כאן מאשר להיות הדבר שמקבל את פניהם של הנכנסים לערך, במיוחד עם הטענות שדורשות מקור - התבנית לא צריכה להיות המקום בו נתעסק בטענות האלו אלא כאן או בגוף הערך עצמו. האם תוכל להחליף את הניסוח לניסוח לקוני, רשמי וקצר יותר, ולהעביר את הטענות לכאן כך שאולי יזכו לתשומת הלב המתאימה להן בדיון? נסה לחשוב על הרושם כלפיי ויקיפדיה שיהיה לקורא מזדמן כשיראה בראש ערך כזה מגילה כזו עם טענות חסרות מקור שנפתחת במילים "מבלי להיות מומחה בנושא". אישית הייתי מעדיף שתשים בערך אפילו 10 תבניות "דרושה הבהרה" או "דרוש מקור" במקום התבנית הראשית, אני חושב שזה יהיה הכי מועיל ואפקטיבי לטובת שיפור הערך, אבל אשמח בראש ובראשונה אם תוכל לשנות את הניסוח (ולהעביר אותו לפה). איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 00:40, 22 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

מבלי להיות מומחה בנושא, מצאתי בקלות בעיות עמוקות. ראשית ההצהרות "התפתח במקביל בתרבויות שונות". אמונה בישויות על טבעיות משותפת לכל תרבויות האדם, והפרשנות שאי־כה זה התפתח בנפרד אינה סבירה מול הפרשנות שמדובר במקור קדמון משותף לכולן[1]. "מקור התפיסה באנימיזם" אנו מתיישב עם כך שבאמונה המסטית של כל התרבויות יש בנוסף לתפיסה האנימסטית אמונה בכוחות על של נשמות המתים. כמו כן המאמר מחמיץ שלב ביניים עקרוני בין אלילות למונותאיזם. באלילות היוונית ישנו לפחות פרק בו ההתייחסות לאל זאוס הייתה לא רק כ"ראש האלים" אלא גם בתור מקור המוסר (דבר עומד בסתירה להתנהגותו במיתולוגיה). למשל אצל הסיודוס "עינו של זאוס רואה הכל, והיא מביטה בזעם על עושי שוחד ושלמונים"[2]. אילן שמעוני (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אילן שמעוני, ראשית, תודה על שהעברת את הדיון לכאן - כך עדיף בהחלט לטעמי. בעיון מהיר בערך נראה שהרבה טענות בו "דורשות מקור" ובאופן כללי לא יזיק לו שיפוץ. אם לא הייתי מצפה למספר חודשים עמוסים במיוחד בקרוב אולי הייתי מנסה לקחת על עצמי שיפוץ כללי של הערך, אז אנסה להתמקד בנקודות הספציפיות שכתבת, ואודה שלא לגמרי ירדתי לסוף דעתך לגבי עניין האנימיזם. אני מכיר ממספר מקורות שאנימיזם נחשב ל"גלגול" המוקדם של הדת לפני הפגאניזם (או השילוב ביניהם) (למשל, כאן כתוב "האנימיזם נחשב לצורה הדתית הראשונה בתולדות האנושות") - אני מנסה להבין על מה בדיוק אתה מערער בהקשר הזה? איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 01:05, 1 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
האנימיזם לא בא לבד. יחד איתו באות אמונה בנשמות המתים ותפילה אליהם, שירים וריקודים שממוענים לכוחות־על. זו חבילה שקיימת בכל תרבויות האדם. להניח שכל זה התפתח אי־כה בנפרד בכל התרבויות זו הנחה מטופשת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:52, 1 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
אילן שמעוני, אין לי עמדה לגבי נושא ה"התפתחות בנפרד" - וספציפית אין לי התנגדות שתסיר את החלק הזה, ועוד פחות אתנגד שתחליף אותו בטקסט חלופי עם מקורות. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 01:42, 2 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
  1. ^ מקורות יש בערך אוניברסלים אנושיים. אציין אחד: Donald E. Brown: Human Universals
  2. ^ Hesiod "Work And Days פסקאות 248 ו 267

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באלוהים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:12, 7 בנובמבר 2022 (IST)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-05 באוגוסט 2023[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

המשפט בתחילת הערך: "לאחר הופעת היהדות, החלו נפוצות בעולם דתות המאמינות באל אחד בלבד, אמונה המכונה "מונותאיזם""

חסר מקור לטענה הזאת, והיא שגויה מבחינה היסטורית בכמה וכמה צורות (ולכן אולי יהיה קשה למצוא לה מקור). אז שווה לשקול להוריד את המשפט הזה, אבל הערך מוגן לעריכה אז אי אפשר לתקן. ”Judaism includes some of the oldest monotheistic traditions in the world. most”. כך הוויקי האנגלית. אכן דורש תיקון.

לא כתוב בערך שלפני היהדות הן לא היו קיימות, הן רק נהיו נפוצות לאחריה. בברכה בן-ימין - שיחה 12:43, 1 באוגוסט 2023 (IDT)[תגובה]

אלוהים, god. זאת גם מילה נרדפת לטבע, למציאות, ליקום, האלוהים של שפינוזה, האלוהים של היום יום?[עריכת קוד מקור]

הפתיחה של ההגדרה אם ישות עליונה, כמרכיב הכרחי בהגדרה, לדעתי קצת קפץ את האקדח כמו שאומרים. צריך להוסיף בפתיחה שאלוהים זה קונספט, לפני או אחרי הרעיון של ישות עליונה, או איך שלא קוראים לזה 2A10:8003:C27:0:A456:74D3:4CB:32DE 21:56, 3 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]

כמו כן צריך לחדד את ההבדל בין אלוהיזם לתאולוגיה. אלוהים הוא קונספט אנושי החודר לכל הדתות והאמונות, כולל החילוניות.[עריכת קוד מקור]

הצאה למחשבה על לשפר את פתיחת הטקסט כדאי לעשות אותו יותר נגיש. אבל לא הצעה לטקסט עצמו, רק שיח. ה.א.אנסקי - שיחה 22:09, 3 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]

הייתי שמח גם שיהיה בתחילת ההגדרה, פירוש אטימולוגי של השם, ״אל״, ן״אלוהים״, כמו כם שמות בשפות אחרות. מאיפה זה מגיע, עד לשם אלוהים, אלוהות ברבים, ועד להתייחסות לניסוח אלוקים, ביראה, השם, יהוה, יה ווה, וכן הלאה ומעבר. ההגדרה הראשונית בפתיחת הדף ממש ילדותית וטעונת שיפור. כבר כתבו לפניי הערות אין סוף ונקודות שחסרות בערך, מי הולך להרים את השרביט?[עריכת קוד מקור]

זה ה.א.אנסקי המקורי - שיחה 22:29, 3 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]