שיחה:אלוהים (יהדות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפסקא על התפיסה המסורתית טעונה הרחבה מאסיבית[עריכת קוד מקור]

החל מתפיסת האל בזמן חז"ל עליה לא נכתב כמעט כלום (רק אונקלוס). המשך בהרחבה משמעותית יותר על הגות ימי הביניים וכלה בביאור המשפט הקצר על הקבלה. גם הקטע בהתחלה על השתלשלות האמונה מאברהם אבינו טעון השוואה לכמה מקורות כדי לראות דעות אילו חכמים הוא מייצג.אריק1111 - שיחה 00:10, 16 בינואר 2012 (IST)

אדושם[עריכת קוד מקור]

משתמש: חיים 7 מחק את תרומתי בטענה כי שם זה איננו נפוץ. ובכן ביוטיוב ניתן למצוא שלל דוגמאות לשימוש במילה אדושם. החזן יאן פירס מבצע את "עד אנה אדושם תשכחני נצח" (תהילים י"ג פסוק ב). החזן ריצ'רד טאקר מבצע את "צדיק אדושם בכל דרכיו" (מתוך תפילת נעילה). החזן יצחק מאיר הלפגוט מבצע את "אדושם מלך גאות לבש" (תהילים צ"ג פסוק א'). הזמר צביקה פיק מבצע את שמע ישראל. הזמר שלמה גרוניך מבצע את "הגיד לך אדם" (מיכה פרק ו' פסוק ח') ועוד. שושושושון - שיחה 09:19, 20 ביוני 2012 (IDT)

ראשית דיוק, כתבתי שזה לא שמו של הקב"ה. ולעניינו, כל הסיבה שהם מבצעים זאת בצורה זו, היא מכיון שזה אינו שמו של הקדוש ברוך, וגם לא כינוי, אלא מין "מילה רומזת" • חיים 7 • (שיחה) • א' בתמוז ה'תשע"ב • 00:52, 21 ביוני 2012 (IDT)
יתכן שכדאי לפתוח כותרת נוספת "מילים רומזות" או משהו כזה. בסך הכל המידע רלוונטי. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 09:07, 21 ביוני 2012 (IDT)
אני לא מבין מה ההבדל בין "מילה רומזת" ל"כינוי". כינוי הוא "מילה רומזת", ולהפך. יוסאריאןשיחה 09:59, 21 ביוני 2012 (IDT)
גם זה נכון. נראה שכדאי לציין את זה שם ולא לפתוח כותרת חדשה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 10:12, 21 ביוני 2012 (IDT)
גילגמש :), ההבדל הוא פשוט, כינויי שמות הבורא (אלו שנתנו על ידי חז"ל), התקדשו ביהדות ונוהגים בהם כבוד. להבדיל מהלחמים פרטיים אשר אין להם שום משמעות ואין נוהגים בהם מנהג כבוד (ולכך הם באמת נוצרו, בכדי לא "להזכיר שם שמים לבטלה") קצת אבסורדי להכניס את זה • חיים 7 • (שיחה) • א' בתמוז ה'תשע"ב • 13:10, 21 ביוני 2012 (IDT)
שמותיו של אלהים נחלקים לשלושה מחלקות: כינויים, כמו 'אדני' במשמעות של אדנות ו'אלהים' במשמעות של חוזק, מבטאים פן מסויים ביחס בין העולם לאלהים. הם עשויים להופיע גם בהקשרים של חול. לדוגמא: "ואתה תהיה לו לאלהים". הכינויים אינם כוללים רק שבע השמות המקודשים, אותם יש לציין במיוחד. לעומת הכינויים, 'יהוה' קרוי גם 'השם המיוחד', כי הוא מתייחס לאלהים במלוא הופעתו בעולם (וממילא ע"פ הקבלה כולל את כל העולם). אדושם אינו כינוי בזכות עצמו, אלא רמיזה פונטית לכינוי. אם יש לו חשיבות, אני מציע לציין אותו לצד 'אדני' כפי ש'הקב"ה' מצויין לצד 'הקדוש ברוך הוא'. משתמש כבד - שיחה 13:27, 21 ביוני 2012 (IDT)
למה לא לציין את זה בפיסקא על הנוהג לא לציין את שם האלוקות?אריק1111 - שיחה 18:34, 21 ביוני 2012 (IDT)
ללא ספק יש לציין את השם "אדושם", כמו כל דרך נוספת לעקוף את קדושת שם האל. דוד שי - שיחה 20:24, 21 ביוני 2012 (IDT)
מצטרף לשי. בערך כבר קיימת פסקה שלמה שעוסקת בכינויים עקיפים מסוג זה. ג'יס - שיחה 02:30, 23 ביוני 2012 (IDT)
מצויין. רק התכוונתי שלא הגיוני להציגו ככינוי בפני עצמו. משתמש כבד - שיחה 23:27, 23 ביוני 2012 (IDT)

מלחמת עריכה?[עריכת קוד מקור]

לא הבנתי את פרץ היצירתיות שתקף לאחרונה את דף הגרסאות הקודמות של הערך. מי מתנגד לריכוז 'אדושם' וכינויים עקיפים אחרים, בפסקה מיוחדת? משתמש כבד - שיחה 17:49, 27 ביוני 2012 (IDT)

גילגמש התבלבל קצת בעניין הרחבות, (2:3) ולא הייתה הסכמה שזה יהיה בפסקת הכינויים, מה עוד שגילגמש נוהג לומר שאין שום עניין בספירת ראשים, כך שהפסקה צריכה להיות מוסרת (אך אני איני מתנגד לצורה שבה שילבתי את הפסקה) • חיים 7 • (שיחה) • ז' בתמוז ה'תשע"ב • 17:56, 27 ביוני 2012 (IDT)
שחזור אחד או 2 הם ממש לא "מלחמת עריכה". ככה זה נראה לי מספירת הקולות של המתדיינים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 18:04, 27 ביוני 2012 (IDT)

השערות על מקור השמות[עריכת קוד מקור]

בעקבות עריכה זו - יש בערך עוד כל מיני השערות, שלרוב מוצגות ככאלה, ובפרט גם בחלק על השמות. מדוע לא להוסיף גם את ההשערות הללו, שהן לא השערות בעלמא, אלא השערות שהועלו על ידי חוקרים מכובדים? בטח את ההשערה בנוגע לכינוי "אל", שנדמה לי שהיא מוסכמה מחקרית. יוסאריאןשיחה 14:14, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

ההשערה הנ"ל לגבי מקור האלוהות אכן מופיעה יחד עם השערות נוספות בפרק על המחקר האקדמי. כמבואר שם, ההשערות אינן נסמכות רק על דימיון לשוני. לכן מעבר לבעייתיות שבניסוח התוספת ששיחזרתי כאמת מוחלטת, הצגתו באופן היוצר רושם שההשערה תלויה בדימיון לשוני, אינה נכונה. ואסביר: העברית היא שפה קרובה מאוד לשפות השמיות הקדומות האחרות. לכן העובדה שחלק מהכינויים בהם היהודים כינו את אלוהיהם מתלכדים עם הכינוייים בהם השתמשו הכנענים, אינה מלמדת בהכרח שמושג האלהים הועתק, אלא ששני העמים השתמשו באותה שפה. בברכה, משתמש כבד - 14:36, 14/08/12
לא ניסיתי לטעון שיש להחזיר אחד לאחד את העריכה של האנונימי, רק שראוי להשאיר משהו מהדברים. יוסאריאןשיחה 14:44, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
דומני ש"משתמש כבד" קרא בדברים את מה שלא נאמר בהם. אף-אחד לא טען ש"מושג האלוהים הועתק". מה שנאמר שם זה המקור הלשוני לשמות מסוימים של האל היהודי. למעשה, דבריו של "משתמש כבד" מתיישבים לגמרי עם מה שנאמר בערך, ואפילו חוזרים עליהם: שהמקור הלשוני של שמות מסוימים של האלוהים היהודי הוא שמות קדומים יותר שרווחו בשפה והיו קיימים בה. זה כל מה שנאמר, ואין על כך מחלוקת, כך שגם אין כל סיבה למחיקה, ובוודאי שלא למחיקה מוחלטת, כפי שהמצב כרגע. דומני, בכל הכבוד, שהמוחק מיהר לבצע את המחיקה המוחלטת בשל חששו שהויקיפדיה תצביע על הקשר בין היהדות לבין דתות אחרות. הוא כל-כך מיהר שהוא מחק "על הדרך" גם תיקונים לשוניים נוספים שאינם קשורים לנושא. 80.178.95.33 19:24, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
אני רואה בזה מחקר מקורי, בכל מקרה זה שייך לפיסקת מחקר, בתנאי שיופיעו מקורות • חיים 7 • (שיחה) • כ"ו באב ה'תשע"ב • 19:28, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
אנונימי, דבריך הם דעה ולא עובדה. מנין לך שמקור השם "אדנֵי" הוא בשם אל הצמיחה הכנעני, ולא במילה העברית אדני, המופיעה בתורה גם בהקשר אדנות של חולין? וכן השם "אל" ונגזרותיו, שגם נזכרים בתורה בהקשר כוחני של חולין, ומתקשרים לאיל. לגבי ה'תיקונים' הלשוניים, עברתי עליהם לפני השחזור, ואף שאין לי התנגדות מיוחדת אליהם, איני סבור שהם שיפרו את מצב הערך. אם הינך סבור אחרת אתה מוזמן להחזירם. בברכה, משתמש כבד - 20:25, 14/08/12

כהן ושופט כאלוהים שמתחת לאלוהי האלוהים[עריכת קוד מקור]

אני יודע שביהודת ישנו קונספט לפיו הכהן והשופט (או רק השופט), נקראים אלוהים, וזה מופיע בתורה שבכתב. אני לא ממש מכיר את הקונספט הזה, אבל אני חושב שצריך לפרט על זה בפתיח הערך. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 04:29, 2 בספטמבר 2014 (IDT)

?[עריכת קוד מקור]

"עיסוק בשאלות אלו בא הן מצד תיאולוגים ופילוסופים , שחקרו את מהות האמונה מבחינה סוציולוגית, פסיכולוגית, ואת הצורות בהן מתפתחות אמונות דתיות. והן מצד חוקרי מקרא שניסו להתחקות על העקבות שניתן לזהות במקרא, או בספרות קדומה מקבילה." בדרך כלל תאולוגים ופילוסופים לא חוקרים את מהות האמונה מבחינה סוציולוגית, פסיכולוגית'. טעות מושגית?Uhbcrd451 - שיחה 20:20, 27 בנובמבר 2014 (IST)

ייתכן שאתה צודק, ומי שהיה צריך לחקור את האמונה באלהים הם הפסיכולוגים והסוציולוגים, זה מה שעשה פרויד שהיה ראשון הפסיכולוגים. אבל בפועל מי שעוסק בזה הם פילוסופים, ואעפ"כ נושא המחקר הוא סוציולוגי ופסיכולוגי, לא מה אומרת לנו הפילוסופיה וההגדרות שלה, אלא מה סביר שעשו בני אדם, איך תפסו את זה וכדו'. כנראה שהידע של הפילוסוף והתיאולוג על הצורות השונות של האמונה, יכול לעזור לו להבין או לנסות להבין את האמונה העממית של לפני שלשת אלפי שנה.. ואעפ"כ מכיון שהתנגשות המושגים בולטת, אולי אפשר באמת לוותר על הסוציולוגית, ופשוט לדבר על הבנת האמונה העממית, שבת שלום--פניקס - שיחה 10:10, 28 בנובמבר 2014 (IST)

עריכתי בנושא אסיפת האלים[עריכת קוד מקור]

ראובן, אתה יכול להסביר למה מחקת לי את העריכה שערכתי? למה היא לא עוברת את הסטנדרטים? אתה אמרת שזה "לא קשור למחקר האקדמי, ולא נייטרלי". אז אם אתה הולך בדרך הזאת, אז שאר מה שנכתב שם זה נייטראלי?! נכתב שם הכל רק על פי דעת ביקורת המקרא. לכן אני נתתי גם את הדיעות לצד השני. לכל בעיה שנתנו שם - נתתי תשובה. זה לא ייתכן! מה שכתבתי היה נייטראלי בהחלט! הכופר שכתב את הפסקה הזאת כתב בעיה, ואני נתתי את התשובה מהצד השני - של התורה! Yair9a - שיחה 20:21, 27 בדצמבר 2014 (IST)

יאיר שבוע טוב, ברגע שאתה מכנה את בר הפלוגתא שלך "כופר", אתה כבר לא ניטרלי. אני מבין את תרעומתך, אבל לא כך תשיג את מטרתך. אם יש לך תשובות, אתה צריך לציין שהיהדות נותנת תשובות לביקורת המקרא. להוסיף את התשובות כאשר לכל אחת אתה מוסיף מקור. כך פועלת אנציקלופדיה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 21:21, 27 בדצמבר 2014 (IST)
את הבר פלוגתא שלי כיניתי כופר רק בדף שיחה. שים לב שבערך עצמו עשיתי בדיוק את מה שכתבת. ציינתי שהיהדות נותנת תשובות לביקורת המקרא, הבאתי מקורות, וכתבתי תשובות. אתה צודק - כך פועלת אנציקלופדיה! Yair9a - שיחה 22:03, 27 בדצמבר 2014 (IST)
אסור לכנות עמיתים בשם "כופר", ולו גם בדף השיחה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:38, 27 בדצמבר 2014 (IST)
טוב, סליחה. אפשר להחזיר את מה שכתבתי? Yair9a - שיחה 22:42, 27 בדצמבר 2014 (IST)
לא הייתי ממהר להשתמש במילה "כופר", אבל היא אינה שם גנאי. רוב הכופרים גאים בכך שהם כופרים. נרו יאירשיחה • ה' בטבת ה'תשע"ה • 23:27, 27 בדצמבר 2014 (IST)
בסדר, כבר ביקשתי סליחה! אפשר להחזיר את העריכה שעשיתי? Yair9a - שיחה 19:28, 28 בדצמבר 2014 (IST)
לדעתי אין מקום לטענות היהדות המסורתית בפרק הזה. מלכתחילה היו שני הפרקים מעורבים זה בזה, ובלחץ המסורתיים נתחמו הטענות המדעיות בגטו משלהן. כיוון שכך, ראוי שהן יעמדו בפני עצמן. Valleyofdawn - שיחה 09:31, 29 בדצמבר 2014 (IST)
כלומר אתה סבור שהטענה המרכזית בפרק "מהותו", המיוחסת ל"חוקרי מקרא חילונים", אינה מדעית? ודאי שצריך להציג לקוראים את הפרשנויות הנפוצות למקראות בהם נאחזת היפותזת "מועצת האלים", ואני לא אוהב גטאות בוויקיפדיה ושמח שהם אינם קיימים בערך הזה. עם זאת, התוספת שהוכנסה לערך הייתה מוטה מאוד, וטוב שבוטלה. בברכה, גנדלף - 09:46, 29/12/14

Gilgamesh, מדוע אתה משחזר גרסה הכוללת לינק המפנה לאתר פורנו? משתמש:Gilgamesh 46.116.208.125 20:09, 29 ביוני 2016 (IDT)

טיפלתי בזה, תודה. ראובן מ. - שיחה 20:32, 29 ביוני 2016 (IDT)

מלא טעויות - מזועזע[עריכת קוד מקור]

חצי מהערך אינו נכון ולא מדויק. המילה "אלוהים" מבטא "תפקיד" ביהדות. דוגמות:

  1. דיינים: "אִם-לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב, וְנִקְרַב בַּעַל-הַבַּיִת אֶל-הָאֱלֹהִים: אִם-לֹא שָׁלַח יָדוֹ, בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ" (שמ' כב, 7)
  2. מדריך או שופט או מלאך:
    • "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, יִהְיֶה נְבִיאֶךָ" (שמ' ז, 1-2)
    • "וְיֹאמַר אָדָם אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ" (תה', נח, 12)
    • "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי" (בר' לב, 31-32)
    • "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא" (בר' פרק כ, 13)

זו אחת הסיבות שמוסבר "ביהדות" (אצל רש"י וכו') מדוע המילה אלוהים מופיע פעם ביחיד ופעם ברבים. כאשר היא ביחיד הכוונה היא אל אלוהי האלוהים (כלומר ה' שלנו "היהודים") וכאשר היא ברבים הכוונה אל ה' עצמו וליתר האלוהויות הקיימות:

  1. ַ "נעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בר' א, 26)
  2. "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הָעָם, לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת-יְהוָה--כִּי-אֱלֹהִים קְדֹשִׁים, הוּא: אֵל-קַנּוֹא הוּא, לֹא-יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם." (יהושע כד, יט)
  3. "וַיִּבֶן שָׁם, מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם, אֵל בֵּית-אֵל: כִּי שָׁם, נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים, בְּבָרְחוֹ, מִפְּנֵי אָחִיו." (בראשית לה, ז)
  4. " וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ--אֲשֶׁר הָלְכוּ-אֱלֹהִים לִפְדּוֹת-לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם, וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ, מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם, גּוֹיִם וֵאלֹהָיו. כד וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת-עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ, לְעָם--עַד-עוֹלָם; וְאַתָּה יְהוָה, הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים." (שמואל ב ז, כג-כד)
  5. "כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד, ז )
  6. " וְעַתָּה יְראוּ אֶת-יְהוָה, וְעִבְדוּ אֹתוֹ--בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת; וְהָסִירוּ אֶת-אֱלֹהִים, אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם, וְעִבְדוּ, אֶת-יְהוָה" (יהושע כד, יט)

בכדי להדגיש מתי מדובר על "סתם" אל ומתי באל הראשי ישנו הדגשה, "הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תה' קל"ו, 1)

מקור מידע בסיסי ביותר לרעיון הזה מופיע אצל קאסוטו, מאדם עד נח, פירוש על סדר בר', ירושלים, תשל"ד. , ע"מ 55-57. --Tomsky2015 - שיחה 12:05, 12 באוגוסט 2016 (IDT)

ערכתי את הערך. העברתי הרבה חומר להשם המפורש והרחבתי על המושג "אלוהים". לדעתי הנושא "מהותו" ומה שקראתי "הרחבה על התפיסה המסורתית" הם אותו ערך ויש לאחד את כל החומר תחת אותו כותר. Tomsky2015 - שיחה 14:46, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
הערך עסק בדמותו של האל ביהדות, ואתה העברת אותו לעיסוק במילה אלוהים נטו. שיטתו של קאסוטו חשובה, אבל היא רק שיטה אחת. יש עוד רבות לצדה. מלבד זה הניסוחים שלך בעייתיים. לדעתי הערך היה מוצלח הרבה יותר לפני העריכות שלך. נרו יאירשיחה • ח' באב ה'תשע"ו • 14:53, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
משתמש:נרו יאיר, עברית לא שפת האם שלי. מוזמן לערוך. הרבה מערך נגע לשם המפורש "י-ה-ו-ה" ולא למילה "אלוהים (יהדות)". לכן העברתי את המידע אל הערך השם המפורש. הערך לא עוסק במילה אלוהים נטו אלא כיצד היהדות מפרשת את המילה, לדוגמה שזה תפקיד של שופט/דיין וכו'. אכן אחת מהפרשנות למילה היא י-ה-ו-ה אך לא בהכרח. מקודם הערך עסק ברובו רק במילה "יהוה".
"אלוהים" (לדעתי צריך להיות אל עליון או משהו בסגנון) יש בהרבה דתות, לא רק יהדות ולא בכל תרבות מתרגמים את המילה "אלוהים" כנושא תפקיד. Tomsky2015 - שיחה 14:59, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
הערך עסק בעבר בדמות האל ביהדות על כל משמעויותיה. אתה העברת אותו לעיסוק במילה אלוהים ביהדות, אבל זה רק חלק מהעניין הרלוונטי. נרו יאירשיחה • ח' באב ה'תשע"ו • 15:12, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
נרו יאיר, כנראה אני לא מבין אותך. הערך בעבר עסק יותר במושג י-ה-ו-ה מאשר במילה אלוהים. כשאומרים אלוהים לא מתכוונים דווקא לי-ה-ו-ה. השימוש במילה "אלוהים" היא מתוך הצנעת השם המפורש/תיאור האל בדיוק כמו המילה "השם". לכן לא הגיוני שפסקה על "לא תשא את שם ה'" תופיע בפרק זה בהרחבה אלא בשמו המפורש של האל.
הערך כמעט לא הבדיל בין המושג י-ה-ו-ה למילה "אלוהים"/אלוקים ביהדות. בשורה יחידה סיכמו את הרעיון של "אלוהים" כשם של שליט ושופט.
כל ההרחבה על מצוות אלוהי האלוהים - צריכים להיות לדעתי תחת השם המפורש בפרק על י-ה-ו-ה. הרי הפרשנות למילה "אלוהים" בהם היא לא לשליט, שופט וכו אלא ל י-ה-ו-ה. שם לב גם במצוות עצמם שם רשום "אָנֹכִי יְהֹוָה (שם פרטי) אֱלֹהֶיךָ (נושא את תפקיד האלוהות)" ומסביר, "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא".
אם הייתי צריך לערוך את כלל הפרקים בויקיפדיה על "אלוהים" בערך אחד הייתי כותב:
  1. אל עליון (כיום אלוהים)
    • אללה וכו'
    • י-ה-ו-ה
    • אלוהים (אלוהים ביהדות) ויתר הכינויים.
אשמח לשמוע דעתך מפני שאינה ברורה לי. בתודה, Tomsky2015 - שיחה 15:29, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
הערך לא עסק באחד משמותיו של האל (השם אלוהים), אלא בדמות האל בכלל ביהדות, על כל שמותיה, וזה כולל גם את השם המפורש. כך צריך להיות. נרו יאירשיחה • ח' באב ה'תשע"ו • 15:45, 12 באוגוסט 2016 (IDT)

האל ביהדות הוא י-ה-ו-ה לא "אלוהים".

אלוהים בעל מספר פרשנויות שאחת מהם היא י-ה-ו-ה.

אם רוצים להרחיב על האל ביהדות צריך להרחיב את הערך י-ה-ו-ה. זה שהורגלתם במגזר החילוני להתייחס למילה "אלוהים" כאילו היא י-ה-ו-ה אינה נכונה. תעמיק במקורות המידע. Tomsky2015 - שיחה 16:03, 12 באוגוסט 2016 (IDT)

אני חולק על זה. לאל ביהדות שמות רבים. הערך הנוכחי צריך להתייחס באופן כללי לכולם. נרו יאירשיחה • ח' באב ה'תשע"ו • 16:07, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
לי-ה-ו-ה ביהדות יש 72 שמות מתוך י-ה-ו-ה. אלוהים זה לא שמו אלא תפקידו/תיאור לתפקיד (כמו התיאור "שדי"). כשנאמר "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" זה כמו לומר "אני חנה מורתך". לא הגיוני להרחיב תחת מורה על חנה אלא תחת חנה שהיא גם מורה. Tomsky2015 - שיחה
למה אומרים אלהי? בדיוק כמו שאומרי "כבוד הרב" מציינים את התפקיד אבל לא את שמו הפרטי מתוך כבוד ויריאה. Tomsky2015 - שיחה 16:15, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
למילה יש הרבה משמעויות, כולל שם ספציפי. הערך כאן עוסק במושג האל ביהדות. נרו יאירשיחה • ח' באב ה'תשע"ו • 16:16, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
נכון. אז מדוע לא להרחיב תחת השם הספציפי (י-ה-ו-ה) את החוקים והדינים שקשורים ספציפית לי-ה-ו-ה ובערך זה להבהיר את המושג הכללי (אלוהים) ביהדות? זה עלול לבלבל אנשים ולגרום להם להאמין ש: אלוהים שווה רק י-ה-ו-ה (ולא מלאך, שליט, דין וכו'). Tomsky2015 - שיחה 16:22, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
מה ההיגיון להרחיב על המושג "השם" בערך זה? או את כל הפסקה "לא תשא את שם ה' אלוהיך לשווא"? Tomsky2015 - שיחה 16:22, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
על שם הוי'ה צריך לכתוב כאן, ולהרחיב שם. על נשיאת השם לשווא צריך לכתוב בעיקר כאן, כי האיסור מתפרש ביהדות, ברמות שונות, ביחס לכלל השמות. נרו יאירשיחה • ח' באב ה'תשע"ו • 16:32, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
  1. י.ה.ו.ה- הזכרתי אותו כאן במספר מקומות וניסיתי לחדד ש"אלוהים" יכול להתייחס לשם המפורש.
  2. נשיאת השם לשווא - אני לא מסכים איתך. הכלל על נשיאת השם לשווא אינה מתייחסת למילה "אלוהים" אלא להשם המפורש ולכן צריך להיות תחת אותו ערך. שם לב שהערך י-ה-ו-ה מכיל את כלל השמות של האלוהים ביהדות ואף יש אליו הפניה בשם "השם המפורש".Tomsky2015 - שיחה 16:40, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
אתה טועה. זו אינה התפיסה היהודית המקובלת. נרו יאירשיחה • ח' באב ה'תשע"ו • 17:11, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
לפי המסורת - בוודאי. פתח קאסוטו, מאדם עד נח, פירוש על ספר בר', ירושלים, תשל"ד, ע"מ 55-57 (יחסית פשוט למתחילים). המון פרשנים מקראים הצביעו על ההבחנה הזו. יש להדגיש שבמקרה והמילה מיודעת, נניח כמו כבוד הרב, היא כבר פונה ומתייחס לה' ואז משמשמת כשם ה'. Tomsky2015 - שיחה 17:19, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
במחקר המקרא יש את התיאוריות כמו "השערת התעודות" לפיהם יש מספר כותבים: P, D, E וכו'. לטענתם החזרה על סיפורי הבריאה בספר א וב' והשמות של האל השונים בכל פרק נובע בשל הכותבים השונים. Tomsky2015 - שיחה 17:22, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
ביהדות "אלהים" הוא אחד משבעת שמותיו הקדושים של האל, שאסורים במחיקה ובאמירה לבטלה. השם אלהים נגזר מהיותו תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם. יש עוד דברים שנקראים 'אלוהים' או בהטיות שונות של 'אל' ו'איל' על שם כוח כלשהו בו הם מחזיקים או שמיוחס להם. גם כשהם נקראים אלהים, זהו שם של חולין. כל שמות האל מתייחסים לאופנים שונים בהם בני האדם משיגים אותו. זה לא סותר את העובדה שביהדות (שהיא נושא הערך) הם שמות של האל. אפשר לכתוב ערך בשם אלהים (אחד משמות האל) שייוחד להסברים על השם הספציפי. אבל הערך הזה עוסק בתפיסת האל ביהדות ולא רק בתפיסת אחד השמות. בברכה, גנדלף - 22:31, 14/08/16
Tomsky2015, שים לב שהאינטרוויקי איננו en:Elohim: (אין לנו ערך מקביל) אלא en:God in Judaism: וכו'. בקצרה, אין מדובר בערך על השם Elohim, ולהאוזן או לא, אלא על האלוהות ביהדות בכלל. AddMore-III - שיחה 22:41, 14 באוגוסט 2016 (IDT)
Tomsky2015, התוכן העיקרי שהוספת לערך הוא ההרחבה בנושא משמעות המילה אלוהים. עריכתי אותה כך שלא תקבע מסמרות בגישה מסויימת, וכללתי אותה בפרק על האטימולוגיה. את הפסקאות שהסרת מהערך החזרתי אליו, בהתאם לדעת הרוב כאן שהנושא הוא מושג האלוהים ביהדות ולא רק שם ספציפי שלו. בברכה, גנדלף - 23:59, 14/08/16
הערך לדעתי מאוד מבלבל, מבולגן ולא מדויק. לא הקדיש זמן רב יותר ואניח שמי שרוצה להשכיל בנושא יפנה למקורות הנכונים. תודה לכולם על הדאגה ושבוע טוב,Tomsky2015 - שיחה 23:17, 16 באוגוסט 2016 (IDT)
עושה רושם שעדיין לא הבנת את מה שאני ובעיקר גנדלף ניסינו להסביר. הוויכוח מתחיל מהשאלה מהו נושא הערך. נרו יאירשיחה • י"ג באב ה'תשע"ו • 10:17, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

חוסרים בערך[עריכת קוד מקור]

לי אישית חסרה ההתייחסות של האתאיזם לנושא קיומו\אי קיומו של אל כזה או אחר. ומי קבע את המגדר?

למה זה חסר לך? יש ערך אתאיזם שמפרט את היחס של האתאיזם לאלוהות. גילגמש שיחה 08:30, 24 בספטמבר 2016 (IDT)

האם אלוקים קיים??[עריכת קוד מקור]

האם אלוקים קיים?? קובי ניצן - שיחה 10:01, 13 בדצמבר 2016 (IST)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

לא ייתכן שבימי חז"ל לא סברו שהגשמת הא-ל היא כפירה (בניגוד למה שכתוב בערך)

מקור: כל הספרים בארון הספרים היהודי מביאים את דברי חז"ל כמקור ולא חולקים עליהם

דווח על ידי: 213.8.65.165 19:38, 27 ביולי 2017 (IDT) 213.8.65.165 19:38, 27 ביולי 2017 (IDT)

יש דעות שונות מה סברו בימי חז"ל, מה שאני מצאתי בערך שחז"ל לא שללו הגשמה הוא על פי פרופסור לורברבוים. לכן, לא די לצטט את "כל הספרים בארון" אלא יש להתייחס נקודתית לדבריו של לורברבוים. Uziel302 - שיחה 08:51, 19 באוגוסט 2017 (IDT)


שגיאות וטעויות בדף![עריכת קוד מקור]

הדף הזה מלא בשגיאות ואי דיוקים!!! השם א-ל מוגדר לא נכון, ההגדרה המופיעה היא של אלהי-ם. ריבוי מלכותי - דורש מקור תורני, אם זו מסברה מאוחרת יותר של "חוקרים" צריך לכתוב את זה בשביל לא להטעות אנשים. ויש עוד הרבה מאד שגיאות בדף!!!! 80.230.228.158 18:16, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

אם יש שגיאות, תקן אותן. גמדים לא יבואו. "חוקרים" זה מה שאנציקלופדיה רצינית מסתמכת עליו, אבל בהחלט כדאי שתחפש לזה סימוכין. גם מקור תורני דורש סימוכין, אגב. Valleyofdawn - שיחה 16:12, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור]

כשהערך דן במקורות למילה "אלוהים" ו"אל", איך זה שאין התייחסות לדעה הרווחת בקרב ארכואולוגים וחוקרי מקרא - הנה מקור רציני ומעמיק לכך בשלוף - שהדבר הסביר הוא שמקור השם הוא מהאל אל (אל כנעני)? האם מבחינת ניטרליות לא צריכה להיות נציגות לכל הטענות הרציניות? Theshumai - שיחה 22:07, 21 בפברואר 2018 (IST)

יש פסקה על "מקורותיה של האלוהות "אל"" ובה מוזכר האל הכנעני. פרק האטימולוגיה עוסק במשמעות הלשונית של השם, שכנראה רלוונטית לשני האלים. בברכה, גנדלף - 03:47, 23/02/18
האזנתי לפרק הזה, אכן קטע מעניין. אני לא יודע אם דעה זו מקובלת במחקר או לא אבל יש לי בעיה עם הניתוח שבוצע במסגרת הפודקסט. מצד אחד יש קבלה של חלק מהטקסט המקראי, דחייה של חלק אחר וגישור על הפערים בעזרת דמיון. זה מצטרף לדברים אחרים כגון ערעור על יציאת מצרים. אם לא התרחשה יציאה המונית ממצרים ועם ישראל מקורו בנוודים שהתיישבו בכנען או בהפרדות של חלק מהאוכלוסיה הכנענית ממרכזי השלטון שלה, מאיפה התאוריה על האל הדרומי? שני הדברים לא מתיישבים ביחד. הקטע מצטרף בעיני לדעתו של ד"ר יגאל בן נון לפיה ליהוה היה בכלל פסל. (הינה לינק לראיון עמו). לדעתי, דברים אלה, שלא מבוססים על ראיות קשיחות (טקסט מסודר או ממצאים ארכאולוגיים ברורים) הם בעייתיים. לכן, אני חושב שמה שמופיע כרגע בערך הוא מספיק. גילגמש שיחה 17:38, 23 בפברואר 2018 (IST)

ביטול עריכה בערך "אלוהים (יהדות)"[עריכת קוד מקור]

שלום דוד, אשמח לפרט סיבתי לשינוי הערך טרם ביטולך, ולקרוא תגובתך ומדוע זה נעשה מצדך.

בדף הנזכר לעיל נתקלתי במשפט שפותח את הערך: "על פי היהדות, אלוהים הוא האלוהים היחיד, בורא העולם כולו..." הרי שמשפט זה אינו משפט בהגדרתנו כיום של משפט, אשר תפקידו להעביר מידע. זאת משום קיום כשל לוגי של ניסיון להסביר דבר בעזרת עצמו. יתרה מכך, המילה "אלוהים" היא צורת הרבים של המילים אלוה או אל, ולכן הצמדים "אלוהים הוא..." כמו גם "..האלוהים היחיד" שגויים לשונית. אם כן, תיקנתי ל"יהוה הוא האל היחיד...". עלתה בי הסברה שייתכן כי בדף "(יהדות)" יהיה הדבר בלתי רצוי, לאור זאת וידאתי כי על פי רוב ספרי התנ"ך הקאנוני וספרות חז"ל מצוין שמו של אל העם היהודי בתור יהוה. אין ומעולם לא היה איסור לכתובו או לקרואו, אך אלא בקול מפורש. לכן, יש לציין בערך ראשוני ובסיסי תחת משפחת ערכי "יהדות", לטעמי, את שם האל יחד עם שאר כינוייו וכן הטייתו הנכונה כאל יחיד ולא אלוהים, כמספר אלים שונים.

בברכה ובהמתנה לתגובתך, Vinnerino - שיחה 01:49, 23 במאי 2019 (IDT)

הגדרת מושג באמצעות עצמו היא כאן רק למראית עין, משום שבפועל המושג אלוהים (יהדות) מוגדר באמצעות המושג אלוהים המשותף לדתות רבות.
לפי מילון אבן שושן, "אלוהים" היא מילה ביחיד וגם ברבים, כך שאין כל שגיאה בצירוף "האלוהים היחיד".
אינני רואה שום צורך להשתמש בשם המפורש בפתיח לערך זה. דוד שי - שיחה 06:01, 23 במאי 2019 (IDT)

יהוה כחלק מרשימת השמות[עריכת קוד מקור]

השם יהוה מופיע ברשימת שמות האל מהגרסא הראשונה, מלפני יותר מ- 10 שנים, ובוצעה הרחבה קטנה לנושא לפני כחודש, שגם . בכל מקרה, נוכחותו של יהוה בערך היא גרסא יציבה (בגרסא המוריחבת) ואולטרא יציבה (בגרסא המצומצמת). נרו יאיר התחיל במתחמת העריכה אחרי שחזר על עריכתו (עורך ותיק כזה, היתי מצפה שיידע את הכללים. הסרה מהרשימה של אחד מהשמות היא עריכה חדשה לחלוטין ובהחלט ראויה לשחזור). קפדניקו המשיך במלחמת העריכה ומרוב התרגשות גם איים עלי בחסימה.

תראו. מעבר למהלך העניינים המכוער פה, רשימת שמות צריכה להכיל את כל השמות, גם אם הופיעו מעלה. אם מישהו, למשל, קופץ ישר לרשימת הכינויים הנוספים, הוא מצפה שיופיעו שם כל הכינויים הנוספים, ולא מניח שעליו לקורא את כל הערך, אולי יצוצו נוספים. אסף השני - שיחה 21:46, 16 ביולי 2019 (IDT)

איזו דרמה, "מלחמת עריכה"! "מכוער"! "קופץ"! "מרוב התרגשות" לא עצרת להקשיב לטענות. אכן השם מופיע מזמן, בפרק המוקדש לנושא, ובזה לא נגעתי. הוא היה שלא לצורך וללא פירוט נוסף גם ב"כינויים נוספים"(!), וזוהי כפילות. לאחרונה גם הוסיפו מידע מיותר בהופעה זו. אה, ומלחמת עריכה זה שלוש פעמים, אם אדוני כה מדקדק. שתדע לפעם הבאה כשתרצה לתקוף. נרו יאירשיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ט • 22:47, 16 ביולי 2019 (IDT)
אני מסכים עם קביעתו של נרו יאיר בתקציר העריכה "זהו השם העיקרי במקרא", אבל אינני רואה זאת כנימוק להשמטת המידע (לא ראיתי אותו במקום אחר בערך) אלא להזזתו מעט, כפי שעשיתי בעריכתי זו. דוד שי - שיחה 06:10, 17 ביולי 2019 (IDT)
עדיין זה נמצא פרק "כינויים נוספים". השארתי חלק מהמידע החדש. לשם יש ערך מיוחד משלו, שם המקום להיכנס לרזולוציה ברמה של איך כותבים בסידורים הספרדיים. נרו יאירשיחה • י"ד בתמוז ה'תשע"ט • 11:33, 17 ביולי 2019 (IDT)
מסכים. דוד שי - שיחה 12:47, 17 ביולי 2019 (IDT)

י-הוה הוּא הָאֱלֹהִים י-הוה הוּא הָאֱלֹהִים (מלכים א יח לט)[עריכת קוד מקור]

חשבתי שהדבר ברור, אך כנראה רק בעיני. לפי היהדות י-הוה הוא שמו של האלהים. 'אלהים' מתאר תפקיד, י-הוה הוא שם. כמו יוסי.

למשל כתוב 'וְנֹקֵב שֵׁם י-הוה מוֹת יוּמָת'.

וכתוב 'י-הוה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר'.

בעוד אל, אלהים, אלוה, כולם כינויים, י-הוה הוא שמו.

יש הרבה אלהים, אלהי מצרים ואלהי בבל ואלהי פרס ואלהי ישראל, ולכל אחד מהם יש שם, אך היהדות טוענת שהאלהים שלה הוא האחד שברא את העולם, ושהוא אמר שכל יתר האלהים הם כלום.

[אגב, נושא הפסקה שלי, 'י-הוה הוּא הָאֱ-לֹהִים', פירושו כמו 'יוסי הוא האדון היחיד'.]

לכן אני חושב שיש לכלול בראש הערך, שלפי היהדות שמו של א-להים הוא י-הוה.

כרגע כתוב 'המילה "אלהים" היא אחת משבעת שמותיו המקודשים של אל יחיד זה'.

אני מציע לכתוב 'המילה "אלהים" היא אחת משבעת כינוייו המקודשים של אל יחיד זה, כאשר שמו הוא י-הוה'

--

תודה לעורכים הנפלאים!

--אלקים ראיאל - שיחה 23:23, 27 באפריל 2020 (IDT)