שיחה:אלחנן (חנה) הלברשטאם

בבקשה

הערך מעניין מאוד. אך חסר מראי מקום לשתי הצטטות, למען נדע להיכן לפנות. יעל - שיחה 19:45, 4 בינואר 2011 (IST)

הציטטות מקורם הקישור החיצוני הראשון. * ישראל קרמר • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"א • 14:35, 7 בינואר 2011 (IST)

ניסוח לא מובן

בימי השואה

לאחר שהבין שכבר אין ביכולתו לסייע בריישה,

אני שואלת: מה היה איתו ומשפחתו עם פרוץ המלחמה?

"הבין שכבר אין ביכולתו לסייע" - משפט משונה ולא מובן.

בבקשה תסביר. יעל - שיחה 13:06, 5 בינואר 2011 (IST)

הניסוח מובן בהחלט וכוונתו פשוטה והיא שהמצב היה כל כך קשה בגלל הרדיפות כלפי היהודים שהוא כבר לא יכול לסייע ליהודים ולהקל מהסבל של מי מהם. * ישראל קרמר • שיחה • א' בשבט ה'תשע"א • 16:01, 6 בינואר 2011 (IST)

אתה מתכוון שהוא לא התנהג כמו יאנוש קורצ'ק אשר לא נטש את תלמידיו? יעל - שיחה 16:21, 6 בינואר 2011 (IST)

לא, אין השוואה בין המקרים, כיוון שאצל קורצ'אק מדובר היה בילדים חסרי ישע שלא יכולים להסתדר בלי מבוגר שילווה אותם. כאן חסידיו היה אנשים בוגרים שלא צריכים עזרה במידה של ילדים, אך במצב של גזרות הנאצים בהחלט גם מבוגרים צריכים עזרה, ור' חנה עזר ככל שיכול היה, אך המצב נעשה קשב במידה כזו שלא היה ביכולתו לסייע כפי שרצה. מקווה שעכשיו הבנת. לא בעיה הייתה להבין זאת מהדברים בערך ותגובתך עם קורצ'אק הייתה לא לעניין ומיותרת. * ישראל קרמר • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"א • 14:35, 7 בינואר 2011 (IST)

לא הבנתי ולא קבלתי. לפי הכתוב הוא ניהל ישיבה קטנה ותלמידיו היו קטינים. יעל - שיחה

לאותם קטינים היו הורים, או מבוגרים אחרים שהיו איתם, באותו הזמן, אך הילדים של קורצ'אק היו יתומים. וכן במקומות שהוא היה הוא השתדל לסייע כמה שיכול היה. ויש לציין דבר חשוב: הנאצים רדפו את הרבנים, ובייחוד את המפורסמים והחשובים יותר, יותר מאחרים, כי ידעו שרבים מהיהודים מעריצים אותם, ופגיעה ברבנים תשפיל אותם. * ישראל קרמר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"א • 15:29, 9 בינואר 2011 (IST)

רבים ברחו. הדיון בינינו כאן: כיצד לנסח הסבר לבריחה של הלברשטאם מריישה.

הניסוח שאינני יודעת מה מקורו שהוא "הבין ... לסייע" אינו מוצלח לדעתי. שכן גלומים בו כשלים עצומים. תמיד אפשר לסייע. קל וחומר מנהיג המונים. ויש מי שנוקט לפי הכלל של חייך קודמים. אל תדון את חברך... למקומו. ברח וזהו. יעל - שיחה 15:37, 9 בינואר 2011 (IST)

מה שאני אומר שהוא לא היה בורח אם היה יכול לסייע כפי שסייע עד זמן זה. וכפי שאמרתי, את הרבנים רדפו יותר מכולם, לכן במקרים רבים כמה שהיו רוצים, לא היו יכולים לסייע, אלא היו פשוט תופסים אותם ורוצחים אותם כפי שעשו לרבנים רבים. ואכן אלפי רבני קהילות נספו. * ישראל קרמר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"א • 17:50, 9 בינואר 2011 (IST)

אחיו ואחיותיו

הפרק משונה. רוב המידע מיותר. לפי ניסוחו הקורא הסביר לא יבין אותו. יעל - שיחה 16:24, 6 בינואר 2011 (IST)

מה לא מובן בניסוח? כתבת את השמות ומעט פרטים עליהם. * ישראל קרמר • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"א • 14:35, 7 בינואר 2011 (IST)

יש לצמצם את הפרטים הרבים מאוד ומידי. וגם אי אפשר להבין את הסתעפויות הגנאולוגיה - כפי שאולי רצית. המידע צ"ל כמו בערך של השפת אמת. לא יותר. השאר יועבר לערכים אחרים שבע"ה יכתבו. יעל - שיחה 14:39, 7 בינואר 2011 (IST)

1. אני חזרתי על הדברים שכתבתי והבנאולוגיה מובנת בהחלט
2. אם יכתבו ערכים על האחים ועל בניו, אז המידע כאן יקוצר ועיקרו יועבר לערכים המתאימים ואף יוספו להם פרטים נוספים ומידע נוסף, אך עדיין אין ערכים כאלו. * ישראל קרמר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"א • 15:35, 9 בינואר 2011 (IST)

אחיו

• ר' אביגדור הלברשטאם (תר"ן-ה' בכסלו תרע"ז) נשא לאישה את מרת חנה-רחל, בת ר' נפתלי רובין מוישניצה (תרכ"א-י"ג בניסן תרצ"ח) שהיה בזיווג ראשון חתן ר' יחזקאל שרגא משינובה ובן ר' שמואל רובין מקורצ'ינה שליד פשמישל (תקצ"ה-תרס"ד), בן ר' אהרן רובין מרימנוב (תק"ס-תרי"ז) שאמו רייצה הייתה בתו של ר' נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ ואביו היה ר' אשר ישעיה רובין מרופשיץ (תקל"ה-י"ד בניסן תר"ה), ממלא ממקומו של חותנו ברופשיץ כרב ואדמו"ר ותלמידם של כמה מגדולי החסידות: החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, ר' מנחם מנדל מרימנוב והאוהב ישראל מאפטה. ר' אשר ישעיה היה בן ר' אליעזר ליפמן רובין שהיה מהצדיקים הנסתרים בורשה ומרת פרומט, בת ר' אשר מנארול שהיה גיסו של ר' מאיר איש הורוביץ מטיקטין (מהר"ם טיקטין). ר' אביגדור הוליד מרעייתו מרת חנה-רחל בת אחת, מרת מיריש שנספתה בשואה והייתה בתו של ר' דוד לייביש הלברשטאם שניצל מהשואה והיה בן ר' חנה מקולושיץ.

שאלה 1: אם מיריש היתה בתו של אביגדור - כיצד היא גם בתו של דוד לייביש?

שאלה 2: מדוע חשוב לציין שאביה של רעייתו של אביגדור אחיו הגדול של אלחנן - התחתן בראשונה עם בתו של יחזקאל שרגא?

ועוד שאלות רבות כהנה וכהנה.

במקום זה צ"ל:

• ר' אביגדור הלברשטאם (תר"ן-ה' בכסלו תרע"ז) נשא לאישה את מרת חנה-רחל, בת ר' נפתלי רובין מוישניצה (תרכ"א-י"ג בניסן תרצ"ח) לר' אביגדור ולרעייתו מרת חנה-רחל נולדה בת אחת, מרת מיריש שנרצחה בשואה.

שאר המידע אינו חשוב לערך. יעל - שיחה 14:49, 7 בינואר 2011 (IST)

ישראל שלום שכוייח על מה שעשית, יחד עם זאת קבל את דבריה של יעל שהיא בעלת ניסיון ומבינה בעניינים שכאלו. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 14:58, 7 בינואר 2011 (IST)

ליעל: הכוונה רעיית של דוד לייביש ולא בתו . זו טעות בהקלדה. לכן מה שאתמציעה יש בו טעות! לגבי השאלה השנייה, כיוון שר' יחזקאל שרגא משינובה, היה אישיות חשובה ביותר ומגדולי האדמו"רים והרבנים בכלל בדורו וגם בכורו של ר' חיים מצאנז.

לאריאל פ (גרש הוא הצורה התקנית בעברית לקיצורים וגרשיים לראשי תבות ולא נקודות שהשימוש בהם לקיצורים לקוח משפות לועזיות ואינו תקני בעברית שבה יש את הגרש והגרשיים ואין כל סיבה להשתמש בדברים אחרים ממקורות זרים): פרק על אחיו וילדיו בערך על אישיות חשובה היא לגיטימית ואין בזה כל בעיה! * ישראל קרמר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"א • 14:58, 9 בינואר 2011 (IST)

הז"י

בגרסא זו הרבה הז"י.

המחבר מחק את בקשות המקור שלי ושולח אל המקור כאן בה"א הידיעה שאינו מקור. יעל - שיחה 13:53, 6 בינואר 2011 (IST)

אבדוק ברגע שאתפנה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 15:17, 6 בינואר 2011 (IST)

מידע רב מיותר בפרק משפחתו, גם לא מובן לקריאה. ובעיות נוספות אחרות... יעל - שיחה 20:33, 6 בינואר 2011 (IST)

מדוע המקור מאתר "זכור" אינו מקור? ממנו לקחתי את הציטוטים!

לגבי הז"י: אני כתבתי את הדברים לפי אתר "זכור", אך לא באותו ניסוח. ברור שהתוכן יהיה אותו תוכן ואותם תולדות חיים כי מדובר באותו אדם!

לגבי הפרק "משפחתו": מידע על בני המשפחה של אחיו ואחיותיו וילדיו אינו מיותר, וכתבתי את עיקר הפרטים ולא את כולם! * ישראל קרמר • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"א • 14:37, 7 בינואר 2011 (IST)

הטקסט בזכור אותו טקסט שהועלה לויקיפדיה.

המידע כ"ל יתר על המידה. יעל - שיחה 14:41, 7 בינואר 2011 (IST)

אין זהות בין המקור מ"זכור" ובין הערך שכתבתי ויש לא מעט שינויים. אך ברור שיהיה דמיון בלא מעט דברים בגלל שמדובר באותו אדם!

הפסקה הראשונה אחרי הפתיח היא:
נולד לר' מנחם מנדל הלברשטאם מפריסטיק (תרכ"ד-כ"א באדר תרפ"ו) ולפייגה ביילה. אביו היה בן ר' אריה לייביש הלברשטאם מדוקלה שהיה בנו של ר' דוד הלברשטאם מכשאנוב, מבני ר' חיים מצאנז. כבר בילדותו קיבל שבחים רבים מצדיקי הדור ובגיל צעיר כיהן כרבה של קולושיץ בגליציה. במלחמת העולם הראשונה היגר לקושיצה (בפי היהודים קאשוי) שבסלובקיה וכיהן שם ברבנות במשך 7 שנים (את "במשך 7 שנים" הוספתי היום). בתרפ"ג (1923) חזר לגליציה, אז כבר בשטחה של מדינת פולין (מילים אלו לא כתבתי במקור), ונבחר לכהן כרבה של ריישה, ושם הקים ישיבה קטנה בשם "זרע קודש". השקיע מאמץ רב בחינוכם של בחורים צעירים והדרכתם בלימוד תורה וחסידות. לאחר פטירת דודו ר' שמחה יששכר בר הלברשטאם מצ'שינוב, הצטרפו אליו רבים מחסידיו. ר' חנה הלברשטאם התנגד בתוקף לתנועות ההשכלה והציונות ולחם אף במפלגת אגודת ישראל החרדית, אך מצד שני התפרסם בתמיכתו בעניי ארץ ישראל והייתה בו אהבת ישראל לכל יהודי. הוא נהג לקבץ בעצמו כסף לצדקה, וכשראה שאין מוצא אחר, אף משכן את רכושו לטובת יהודי פושט רגל. הוא נהג לצטט את דברי סב סבו של אביו ואבי סבה של אמו, ר' חיים מצאנז: "אינני מפחד משום אדם אפילו לא ממלאך, אני מפחד רק מאנחתו של עני".

בזכור כתוב:
רבי חנה נולד לאביו רבי מנחם מנדל, אב בית דין של קהילות פריסטוק ודוקלא. גם מצד אביו וגם מצד אמו היה צאצא של ר' חיים מצאנז בעל "דברי חיים". כבר מימי ילדותו היה חביבם של צדיקי הדור שדברו בשבחו. סבו, ר' יחזקאל שרגא הלברשטם האדמו"ר משיניבה, אמר עליו שנתגלה לו מן השמים שנכדו זה יהיה אדם גדול. בגיל צעיר נתמנה הרב חנה לרבה של קולשיץ. כבר אז ניכרה גדלותו המיוחדת, כפי שהעיד עליו אחד ממקורביו, ר' שמואל גרטנהוז. הוא סיפר שראה את ר' חנה בשנת תרע"ד משתטח על קברו של ר' אלימלך מליז'נסק, בעל "נועם אלימלך", וזועק: "הלוואי שאזכה למות על קידוש השם". לאחר פטירת דודו, ר' שמחה יששכר בער הלברשטם מצ'עשינוב, הצטרפו אליו רבים מחסידיו. גם תפילתו, שנערכה בהתלהבות מיוחדת, משכה אליו המונים. במלחמת העולם הראשונה הגר לקאשוי וישב שם שבע שנים. בשנת תרפ"ג חזר לריישא שבגליציה והקים בה ישיבה בשם "זרע קודש". הוא השקיע הרבה מרץ בהדרכת הצעירים לתורה ולחסידות. הוא היה בעל מזג סוער, ולחם ללא פשרות בהשכלה, בציונות ואף באגודת ישראל. מצד שני הוא סייע בהתלהבות לעניי ארץ ישראל. אהבת ישראל שלו הייתה שם דבר. הוא אישית הלך לקבץ צדקה עבור העניים, ובמקרה מסוים אף משכן את נכסיו למען יהודי שפשט רגל. חסידים רבים שאלו בעצתו ויצאו ממנו מעודדים. הוא נהג לחזור על אמרתו של אבי סבו, ר' חיים מצאנז: "אינני מפחד משום אדם אפילו לא ממלאך, אני מפחד רק מאנחתו של עני".

אנו רואים דוגמאות של משפטים ששכתבתי אחרת ממה שכתובים ב"זכור" כשחלק מהדברים במקור לא הבאתי כלל:
למשל, ההדגשה הראשונה בטקסט בערך היא משפט אחד המורכב משני משפטים ב"זכור" שאינם צמודים (שתי ההדגשות הראשות בדברים מ"זכור"). המשפט הראשון עם הקו התחתי עוסק במקום שבהן כיהן ברבנות וגם פה לא מדובר בהעתקה אלא בשכתוב.
גם המשפט על חינוך הצעירים אינו זהה ובנוי באופן שונה מהמקור.
וכן הקטע השני עם הקו התחתי כתוב בצורה השונה בהחלט מהמקור שלא יכול להיות בזה הפרת זכויות יוצרים, ולמשל כתבתי ר' חנה הלברשטאם התנגד בתוקף לתנועות ההשכלה והציונות ולחם אף במפלגת אגודת ישראל החרדית לעומת הוא היה בעל מזג סוער, ולחם ללא פשרות בהשכלה, בציונות ואף באגודת ישראל; כתבתי אך מצד שני התפרסם בתמיכתו בעניי ארץ ישראל והייתה בו אהבת ישראל לכל יהודי לעומת מצד שני הוא סייע בהתלהבות לעניי ארץ ישראל. אהבת ישראל שלו הייתה שם דבר; כתבתי הוא נהג לקבץ בעצמו כסף לצדקה, וכשראה שאין מוצא אחר, אף משכן את רכושו לטובת יהודי פושט רגל לעומת הוא אישית הלך לקבץ צדקה עבור העניים, ובמקרה מסוים אף משכן את נכסיו למען יהודי שפשט רגל..

מדוגמאות אלו רואים שלא מדובר בטקסט זה אלא שיניתי בכתיבת הערך את המשפטים מזכור", קיצרי ושיני את מבנה המשפטים, מילים וביטויים שונים, כתיבה בסגנון שונה וכו'. כך גם בפרק "לפני השואה" וכך גם בפרק "בימי השואה". איך אפשר לראות זהות בין הטקס ב"זכור" למה שאני כתבתי?! * ישראל קרמר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"א • 14:51, 9 בינואר 2011 (IST)

עריכת הפרק על משפחתו

אריאל אבל על אמו וישב השבוע. אני מציעה שתעיין בינתיים בערך על השפת אמת, שבו המידה הנכונה לכתוב על משפחתו של אדמו"ר.

הפרק על משפחתו של הלברשטאם גדוש מאוד ויתר על המידה עם פריטי מידע מיותרים. הרוב יש להסיר. יעל - שיחה 13:42, 9 בינואר 2011 (IST)

על רוב בניו ואחיותיו יש שורות ספורות, ועל חמישה ילדים אין יותר ממשפט אחד. רק על אח אחד ובן אחד יש מידע רחב יותר, אך שם זהו מידע חשוב בקשר לנשותיהם שבה להראות שהם נישאו לנשים ממשפחות מאוד מיוחסות. * ישראל קרמר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"א • 15:06, 9 בינואר 2011 (IST)

הפרק על אחיו מיותר. לכל היותר שמותם, לידתם ופטירתם.

בפרק על ילדיו להסיר הרוב. הנוסח צ"ל כמו בשפת אמת. יעל - שיחה 15:10, 9 בינואר 2011 (IST)

מפני שמדובר במשפחתו הקרובה הפרק אינו מיותר, ופרטים בסיסיים על ילדי אחיו=אחייניו, בהחלט אינם מיותרים. * ישראל קרמר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"א • 15:38, 9 בינואר 2011 (IST)

דעתי כתבתי לעיל. יעל - שיחה 15:38, 9 בינואר 2011 (IST)

דיווח שאורכב ב-12 ביולי 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

לסעיף 3 בהערות שולים: רבי יחזקאל שרגא מסטרופקוב לא היה בנו של רבי מנחם מנדל הלברשטאם, אלא בן אחותו, שהיתה בתו של רבי אברהם שלום הלברשטאם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הדיווח תואם לנאמר בערך יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם#תולדותיו; מקור הבלבול אולי בכך שאחרי שהתייתם מאימו, גדל אצל דודו (ע"פ הנאמר בערך הנ"ל). בכל אופן לפי זה יש לתקן את הערת שוליים 3. עדיין לא חיפשתי מקור לאף אחת מהגרסאות. ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 21:12, 10 ביולי 2023 (IDT)

תיקנתי, אחרי בדיקה במקורות שבערך שהזכרתי. בפרט: [1], [2]. ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 21:28, 10 ביולי 2023 (IDT)