שיחה:אלפבית שומרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בנוגע להשערתו של הרב כשר, גם אם זו אינה אקדמית, הרי שיש לה השלכות מסוימות במחקר ההלכתי, וככזו, אף לה יש מקום בויקיפדיה. חבל להסיר את הפסקה מתוך בורות בלבד. מומלץ לעיין במחקרו - ובמלואו.

לא ראיתי את המקור, והמשפט בנוסחו המקורי מציג קביעה הזויה. מאחר שהרב כשר אינו פליאוגרף, וחיבורו תורה שלימה אינו ספר אקדמי - הרי שאיננו מוכרחים להציג את דבריו בערך. לעת עתה - עליך להשיג הסכמה להוספת משפט זה, ולא לשחזר גרסאות. שכן הדבר אסור בוויקיפדיה. Rex - שיחה 15:44, 24 בספטמבר 2010 (IST)
דעתו אין לה ענין למחקר הפליאוגרפי. חיבורו עוסק במחקר ההלכתי ובעל השלכות טהורות בשטח זה בלבד. גם אם הדבר אינו נראה לאי מי, הרי שיש לדעה זו השלכות מסוימות. חסימת דעה אך ורק משום משמעותה הדתית הינה מעשה פסול. Unfacedman - שיחה 18:57, 25 בספטמבר 2010 (IST)
ראשית כל אני רוצה להתנצל על חוסר ההתייחסות לכך שטרחת והעלית את הערך, שהיה חסר זה זמן רב. קבל נא את תודתיי באיחור.
לעצם הדברים: ראה נא את התוספת שהוספת בקישור הבא [1], איך ניתן להבין ממנה שהמדובר בהקשר הלכתי בלבד? בנוסף, מאחר שמן הסתם משפט זה הוא אינטרפרטציה לדבריו, כדאי (אם זה אפשרי) שתעתיק את הקטע הרלוונטי, כדי להיות בטוחים משגיאות הבנה.
והערה לסיום, שממנה תוכל להבין את המניע להסרת המשפט: מבחינה פליאוגראפית (סקירת הממצאים הארכאולוגיים הכתובים), הרי שהנתונים שיש בידינו המתוארכים לכל האלף הראשון לפני הספירה, מלמדים כי הכתב השומרוני הוא "שכלול" של הכתב העברי המקורי, שהוא עצמו "שכלול" של הכתב הפניקי (שהוא בתורו "שכלול" של הכתב הכנעני, או בשמותיו האחרים: "אלפבית פרוטו כנעני"/"אלפבית פרוטו סינאי"). (מקור: יוסף נווה, ראשית תולדותיו של האלפבית, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים ISBN 9652237086) ‏Rex‏ • שיחה 21:06, 25 בספטמבר 2010 (IST)

כתובות שומרוניות[עריכת קוד מקור]

תרשים של הכתב הפיניקי והשומרוני בספר לטיני משנת 1709, Dissertationes de proestantia et usu numismatum antiquorum, של התאולוג השוויצרי Ezechiel Spanheim (גר').
  • כתובת בשומרון המתוארכת למאה הראשונה לספירה (הכתב זהה לכתב העברי הקדום ממטבעות המרד הגדול) היא כתובת מאמאוס. גם קטע תפילה ("לרננה") בכתב העברי הקדום שנמצא במצדה מזוהה כחיבור שומרוני (משום המילה "הרגרי[זים]" המופיעה בו).
  • אין בידינו כיום כתובות המתוארכות בוודאות למאה השנייה לספירה
  • בין המאה השלישית למאה השישית לספירה יש בידינו כתובות שומרוניות שנכתבו על אבני בניה, רצפות פסיפס, קמעות מתכת ונרות חרס -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מקור: יוסף נוה, על כתבם וכתובותיהם של השומרונים בעת העתיקה, ספר השומרונים, הוצאת יד יצחק בן-צבי ורשות העתיקות, ירושלים תשס"ב; (הדפסה שנייה: סיון תשס"ו, 2006). ISBN 9652172022 (עמ' 372-381)