שיחה:אנטיוכוס מאשקלון
משוב מ-22 באוגוסט 2011[עריכת קוד מקור]
אנטיוכוס מעטר את הספר של משה שמיר 'מלך בשר ודם' על חייו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. בספר יש דו שיח רווי סמליות בין השניים. 79.179.118.202 20:09, 22 באוגוסט 2011 (IDT)
משוב מ-21 באוקטובר 2015[עריכת קוד מקור]
ציר הזמן בביוגרפיה לא ברור או שגוי. בברכה, שי - שיחה 14:42, 21 באוקטובר 2015 (IDT)
תיקונים לתורתו[עריכת קוד מקור]
ברשותכם אני לא אתקן בעצמי, יש לכם תקנונים מפורטים בענייני התנסחות שמעל לכוחותי לא לעבור עליהם.
סקירה מודרנית סבירה של הגותו ניתן למצוא בספרו של דילון The Middle-Platonists. יצאה גם אסופת מחקרים של סדלי שטרם שמתי ידי עליה, אבל בטח ימצא שם משהו עדיף. אני לא חובב של גלוקר ומחקריו על קיקרו, וסדרת התרגומים שערך, לעניות דעתי, רצופה בבעיות לשוניות ומושגיות. ההערות שלו בפרט פגומות (תלשינו עלי לקתרסיס, סי איף איי קר...) מן המקורות הקלאסיים הכי חשוב קיקרו, שעשה זמן מה במחיצתו וראה בו ידיד. יש הטוענים (גלוקר בהם) שקיבל את משנתו לימים; אני לא בטוח אם זאת האורתודוכסיה ואם כן, מתי התגבשה; ג'ון ריד, העורך והפרשן המלומד של כתביו הפילוסופיים, רואה בו איש האקדמיה החדשה (איתה אנטיוכוס התפלמס) למשך כל ימיו. מבין כתביו, הריכוז הכי גדול של ידיעות על אנטיוכוס הוא ב-Academica Posteriora I וב-De Finibus V. כעת לעניין:
"מטרתו העיקרית של אנטיוכוס מאשקלון הייתה לבחון את הידע שלנו ואת יכולתנו להגיע אל חקר האמת." אנטיוכוס נקט בעמדות מעמדות שונות בנושאי הלוגיקה, הפיסיקה והאתיקה - שלושת ענפי הפילוסופיה לשיטת הסטואיקנים. עיסוקיו לא מוגבלים לאפיסטמולוגיה, ויש מקום לטעון שאתיקה קרובה יותר ללבו. סקירה רחבה של כל אותן עמדות תימצא ב-Cic. Ac. I 15-42. סקירה של האתיקה ב-De Finibus V.
"הוא רצה להחיות מחדש את תורת האקדמיה הישנה מייסודו של אפלטון." בערך. ככה הוא רואה את עצמו, אבל היחס של השקפתו של אנטיוכוס לזו של אפלטון וממשיכיו המידיים פרובלמטית, עובדה שמבקריו בעת העתיקה (וקיקרו בהם) התייחסו אליה, ולא נעלמה אף מעיניהם של חוקרים בני תקופתנו (לסקירת ספרות מועילה אני זוכר שכן אפשר להשתמש בגלוקר, Cicero's Philosophical Affiliations etc באסופה שערך אותו דילון, The Question of Eclecticism. אני מזמין את העורכים לקרוא ולתקן את המאמר משם, או את התגובה הזו אם עלתה להם במקרה על הסעיף.)
"שנמנו על זרם הספקנות." אפשר להיות יותר ספציפיים ולציין את האקדמיה החדשה.
"בשפת הפילוסופים, בין עצמים הנתפסים באמצעות החושים לבין מושגים מופשטים שאינם תלויים בעולם החושים." אנטיוכוס לא השתמש במונחים או במושגים האלה ואין לי מושג מה זה "שפת הפילוסופים." המקורות כתובים ביוונית ולטינית.
"המוח האנושי" לא ידוע לי על עדויות ביולוגיות משל אנטיוכוס, ואינני בטוח שהצביע על מושב המחשבה במוח. נראה לי יותר סביר שהיה שואל מהסטואיקנים כדרכו ושם את מושב המחשבה בלב. אולי המחבר שואל מעבודה עצמאית שלו בתחום?
"הוא ראה את עצמו כפילוסוף שאינו נמנה עם זרם פילוסופי כלשהו" סותר את מה שנאמר לעיל על שיקום האקדמיה הישנה. הזרם עמו נמנה, לשיטתו, הוא האקדמיה הישנה, או 'אפלטוניזם משוחזר'. אמור: הוא לא שייך את עצמו לאחת מהאסכולות הגדולות של התקופה - פריפטטיקנים, סטואיקנים, אפיקוראים, אקדמיה חדשה.
"לגשר בין תורת האסכולה הסטואית לבין תורת האידאות של אפלטון" הוא מנסה למזג בין הסטואה לאפלטון, כן. אין לנו עדויות על יחסו ספציפית לתורת האידאות - אם כי 'אידאה' נזכרת במקור בו מיד נדון. יש גם יסודות פריפטטיים מובחנים.
"הוא טען כי האידאות אינן טרנסצנדנטיות אלא שוכנות באדם עצמו שתבונתו היא חלק של התבונה האלוהית." אני מוצא שמקיקרו עולים שני הסברים שונים ואולי סותרים לגבי אפיסטמולוגיה, שלאחד מהם יש נגיעה לאידאות. לפי אחד (op. cit. 30-32) נטען שהדעת (mens במקור) היא הכושר המבחין באמת ובשקר בשל כוחה לתפוס אידאות באמצעות כליה של הדיאלקטיקה. לא נאמר שם דבר לחיוב או לשלילה על מעמדן הטרנסצנדנטלי של האידאות: אולי השימוש המוגבל לאפיסטמולוגיה באידאות הטעה את המקור של הכותב או אותו עצמו. לפי ההסבר השני (Cic. Ac. II passim) אנטיוכוס אימץ את האפיסטמולוגיה הסטואית בשתי ידיים, ומכאן שכלל אין לדבר על אידאות, אלא על "תפיסה" (ביוונית κατάληψις) של רשמים (φαντασίαι) נכונים. ה-Academica Posteriora, כשמן, נכתבו מאוחר יותר. אולי קיקרו חזר בו מעמדה קודמת לגבי אנטיוכוס. הייתי מוסיף שהדיון נערך במסגרת ויכוח רחב יותר בפילוסופיה ההלניסטית לגבי מה שנקרא ה'קריטריון' - הכושר או האמצעי המאפשר לאדם להבדיל בין אמת לשקר. שאלת הקריטריון העסיקה את ארבעת האסכולות, מהן האקדמיה החדשה - קרקע גידולו של אנטיוכוס, אליה (כאמור) התכחש לאחר מכן - דוחה את אפשרותו של קריטריון. לגבי התבונה האלוהית, המחבר כנראה לוקח אותן מהטימאוס, או מחוטר של המסורת הניאו-פלטוניסטית של דיאלוג זה. לא מצאתי לכך זכר במקורות.
אני ממליץ להסתכל גם על המאמר מסטנפורד: https://plato.stanford.edu/entries/antiochus-ascalon/#OverAntiPhil. תחמיאו לי מאוד אם תסייגו אותו לפי חלק ממה שכתוב כאן (הפרק האפיטסמולוגי מבוסס בלעדית על Ac II.)