שיחה:אפופיס (אסטרואיד)

שם

יש להעביר לאפופיס, ולהשאיר הפניה (די מיותרת) בשם הנוכחי. עוזי ו. 11:12, 27 בנובמבר 2006 (IST)

אפופיס זה גם אליל מצרי קדום, דמות בסטארגייט ואחד הפרעונים. DGtal 11:15, 27 בנובמבר 2006 (IST)

לא בטוח שהבנתי אותך עוזי. אפופיס זה ערך נפרד לחלוטין. ראה הערה של DGtal. חגי אדלר 11:25, 27 בנובמבר 2006 (IST)

זה מצדיק דף פירושונים, שיפנה לאפופיס (אסטרואיד). חגי: הופעת מספרים בשם הערך היא משונה ולא סטנדרטית (בפרט כקידומת), ואפילו אם כך מקובל בקהילה האסטרונומית. עוזי ו. 11:27, 27 בנובמבר 2006 (IST)

עשיתי כך בהתחלה ושיניתי. זה לא נכון. ראה אסטרואידים. חגי אדלר 11:29, 27 בנובמבר 2006 (IST)

אני מסכים עם חגי. המספר הוא חלק משמו של האסטרואיד. כך מקובל ברישום של אסטרואידים וחריגה מכלל זה עלולה לבלבל.מלמד כץ 23:04, 4 בדצמבר 2006 (IST)

וגם הוספתי דף פירושונים אפופיס. חגי אדלר 23:11, 4 בדצמבר 2006 (IST)

ערך נפלא!

!!!--שלמה 01:05, 13 באפריל 2007 (IDT)

תודה על העריכה! תיקנתי כמה שגיאות זוטא שהכנסת תוך כדי עריכה. חגי אדלר 02:29, 13 באפריל 2007 (IDT)

ערך נחמד ומשכיל, כדאי להוסיף קישור לפטיש השטן. האזרח דרור 10:07, 23 באפריל 2007 (IDT)

הוספתי כמה שורות. מלמד כץ 13:19, 27 באפריל 2007 (IDT)

הפרק "פגיעות מטאוריטים בעבר"

קודם כל, כל הכבוד לחגי ומלמד על הערך הנאה. לגבי הפרק "פגיעות מטאוריטים בעבר" - אני חושב שהוא מיותר. אמנם יש להסביר על ההשפעות האפשריות של פגיעות מטאוריטים - אבל פרק שלם על אירועים אחרים של פגיעת מטאוריטים אינו קשור לערך זה, וצריך להופיע בערך מטרוריט. בברכה, ‏pacman • שיחה 12:48, 27 באפריל 2007 (IDT)

הקרדיט על הערך לחגי - אני רק בודק את נכונות הפרטים ועורך קצת. אני רוצה לערוך קצת גם את הפרק על פגיעות העבר כדי שיהיה יותר קשור לערך - במובן של מה אנו יכולים ללמוד על פגיעה אפשרית מפגיעות העבר. מלמד כץ 12:57, 27 באפריל 2007 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה - מצטרף לשבחים לחגי ומלמד. גם לדעתי הפרק "פגיעות מטאוריטים בעבר" מורחב מדי (למשל מיותר האזכור של הר הגעש קרקטואה), וכך גם "גופים קרובי ארץ". כדאי לקצר את שני הפרקים האלו, ואולי לאחד אותם (גופים קרובי ארץ וסכנת פגיעה של מטאוריטים). בנוסף, מוטב שפרקים שכוללים בתוכם פחות משתי פסקאות יורחבו או יאחדו עם פרקים אחרים, הערה הזו נוגעת לפרקים על גילוי ושם האסטרואיד; או להפוך אותם לתת פרקים בדומה למה שנעשה בוויקי האנגלית. ערן 13:03, 27 באפריל 2007 (IDT)

תודה לכולם על ההערות וההארות. אריה, היות ואתה צריך להוסיף את החלק שלך (תהודה מסלולית, סקלת טורינו ומכניקת התנועה של גופים אלה) אני נמנע מלערוך את הערך. במסגרת ההרחבה שלך, ראה מה ניתן לעשות לגבי ההערות לעיל. אגב, הסיבה שהבאתי את קרקטואה זה להמחיש את עוצמת ההרס. זהו הארוע בעל העוצמה הגדולה ביותר בהיסטוריה המתועדת, ועם זאת "רק" חצי מעוצמת אפופיס! זה רק משפט אחד, ולדעתי אפשר להשאיר כדי להמחיש לקורא. אולי צריך לשפר את ההסבר, כמו שעשיתי עתה. חגי אדלר 13:16, 27 באפריל 2007 (IDT)

סיום עריכה

סיימתי את העריכה. הוספתי מידע בעזרת ידע אישי, בעזרת האתר של נאס"א ובעזרת המאמר (המעולה) של נח ברוש שמופיע בקישורים החיצוניים. איחדתי וקיצצתי את שני הפרקים על גופים קרובי ארץ וסכנות פגיעה בהתאם להמלצות מעלי. אנא בדקו את התוצאה. מלמד כץ 02:33, 28 באפריל 2007 (IDT)

מלמד, תודה על העבודה היפה והמקיפה. ביחוד על תוספת התמונה של התנגשות הגשושית פגיעה עמוקה! אולי במסגרת המאמץ הכולל יגאלו מתנדבים גם את שני הערכים האלה מאדמומיותם. המאמר של נח ברוש מאלף ומה שיותר חשוב, אימת את כל מה שכתבנו בערך לפני כן, כך שיש כאן הצלבה יפה של מקורות. אני גם חושב שעשית אחוד יפה של מה שהבאתי בפרק "פגיעות מטאוריטים בעבר". אני מבקש מערן לשחרר אותו, ובמקביל נכתוב את שני הקישורים שתכננו. אפנה לכאן גם את ירון ובן הטבע. גם נשים אותו בביקורת עמיתים. אולי יש להם הערות נוספות. חגי אדלר 03:09, 28 באפריל 2007 (IDT)

---

נתבקשתי על ידי החבר חגי אדלר להציג את ביקורתי וכך אעשה:

קורותיו של האפופיס נהירות לי למדי. לא אגזים אם אומר כי קראתי למעלה ממאה מאמרים מדעיים אודותיו, כך שהנושא מוכר לי מכל גווניו ברמה גבוהה מאד.

אני סבור כי מבחינה אנציקלופדית הערך אינו טוב. חרף זאת, מבחינה עניינית הוא כתוב היטב. אלו הערותיי:

• למדע לא ידוע עדיין מה גרם לאירוע טונגוסקה. אפשר לחבר ערך על השערה מדעית, אולם אסור לשלב אותה בערך כלשהו מבלי לשלב השערות מקבילות. שילוב השערה כי האירוע נגרם מפיצוץ אסטרואיד היא שוות ערך לשילוב השערה כי בדיוק באותה עת כל החתולים באזור נשפו פוווווו אחד ארוך - מה שגרם לפיצוץ. דומני כי מחברי הערך אינם מבינים מהי השערה מדעית מבחינה פילוסופית.

• התפרצות קרקטואה היא אומנם ההתפרצות המתועדת האדירה ביותר, אולם באופן יחסי זו לא היתה התפרצות בסדר גודל יוצא דופן. אפילו ההיסטוריה ידעה התפרצויות עצומות יותר, ובטרם התפתח המין האנושי היו לבטח התפרצויות שהחרידו שטחים עצומים. התפרצות קרקטואה בעיקרה מחקה חלק גדול מן האי הקטן שבו היה ממוקם הר הגעש ותו לא. לכן, ההשוואה בין פגיעת מטאוריט לבין התפרצות קרקטואה איננה במקומה, והיא פרט טריוויאלי בלבד.

• לפני 65 מיליון שנה פגעו לפחות שני מטאוריטים בכדור הארץ. הגיאולוגית גרטה קלר ועמיתיה איששו את התיאוריה שלהם בנידון, ועד כה לא הצליחו להפריך אותה. לפי קלר ועמיתיה לא נגרם נזק אדיר לכדור הארץ כפי שסברו לפני כן. מאז שקלר ועמיתיה פרסמו את מסקנותיהם התברר לפליאונטולוגים לאחר שערכו בדיקות מחודשות, כי ההכחדה ההמונית האחרונה בכלל החלה לפני פגיעת אותם מטאוריטים. למשל, כבר אז נותרו רק כמה סוגים של דינוזאורים בכל כדור הארץ מתוך מאות שהיו קיימים לפני כן. ההערכה של הגיאולוגים בימינו היא שהתפרצות מסיבית של הרי געש היא שגרמה לאותה הכחדה המונית, אולם גם זו עדיין רק בגדר השערה. לעומת זאת, אסטרונומים אפילו אינם יכולים לפרסם מאמרים מדעיים בנושא שלא קשור כלל להתמחותם (צפייה בתנועת הכוכבים). מה שהם אומרים שווה ערך למה שפלוני ואלמוני אומרים על ספסל ברחוב.

• עובדה ידועה היא כי הקונגרס האמריקני החליט לצמצם באופן משמעותי את התקציב של נאסא. כל האפוקליפסות למיניהן שמפריחים אסטרונומים מובטלים למיניהם נעשית על מנת למצוא מקום עבודה מחדש. בינתיים חברי הקונגרס לא ממש מתרשמים, ועל הערך לשקף את המציאות ולא ליצור דרמה מיותרת. אם היה גרם שמיימי מסוכן בחלל כל האנושות היתה נערכת לכך. בינתיים זה נותר רק כנדבך בספרות הבדיון המדעי, שלה כידוע חובבים רבים מדי בקרב הויקיפדים – דבר המעיד לא פעם על איכות הערכים.

הצעתי היא להותיר את תיאור האסטרואיד אך להשמיט מן הערך מידע רב שאיננו מבוסס מבחינה מדעית, או לערוך אותו באופן אנציקלופדי יותר, כך שתואר הזווית הביקורתית ותואפל נימת ההתלהבות, שמא אומר אפילו התלהמות לנוכח הסכנה הזעירה. בכל אופן, ביקורתי היא כלפי הערך בלבד ולא אישית כלפי מחבריו. הם עמלו באופן שיטתי להציג ערך ראוי, כמובן.

סיכומו של דבר, אני מצטרף לדעתם של החבר פאקמן והחבר ערן כי ישנה הגזמה מידתית לגבי "גופים קרובי ארץ וסכנות פגיעה", ואפילו אקבל את דעתו של החבר מלמד כץ כי יש מקום לפרק כזה בערך, מוטב שיסתמך הערך על מידע מהימן של גיאולוגים בספרות המקצועית העדכנית, ולא על דברי אסטרונומים, מכובדים כלל שיהיו. בן הטבע 13:03, 28 באפריל 2007 (IDT)

תודה לחבר בן הטבע על הערותיו. אין אני מתרגש כלל מביקורת, שהרי לשם כך פניתי אליך, ביודעי כי מתעניין אתה בנושא ויכול להגיב בצורה מוסמכת. אשר להערותיך:

• • אני הוא זה שכתב את הערך אירוע טונגוסקה וקראתי גם שני ספרים בנושא. אם קראת את הערך, ויש להניח שקראת, ודאי הבחנת שנתתי שם גם את התיאוריות החלופיות. ואולם, ראוי להדגיש, כי רוב גדול של המדענים (ולאו דווקא אסטרונומים), מחזיקים בתיאוריה שאכן היה זה שביט או אסטרואיד שהתפוצץ. סבורני כי הקורא את הערך על אפופיס אכן יפנה לערך על אירוע טונגוסקה ויקרא על התיאוריות השונות. לכן האזכור הקצר של האירוע כאן הוא במקום, במידה ובהקשר.
  • הבאתי את התפרצות קרקטואה רק כהמחשה לעוצמתו של פיצוץ אדיר מימדים שהקורא הממוצע מכיר. אין כלל ספק שהיו התפרצויות עזות ממנה. התפרצות הר הגעש סנטוריני לפני 3,500 שנה הייתה כנראה עזה ממנה (נפלטו 30 קמ"ק סלעים וחומר וולקני לעומת 25 קמ"ק בקרקטואה), אבל היא אינה מתועדת בבירור כמו קרקטואה. לכן יש להתייחס אליה כפרט (טריויה?) להמחשה בלבד. שוב, מדובר במשפט אחד שאינו מעמיס על הערך. 400 מגהטון פיצוץ לא אומר כלום אם אין השוואה לאסון מתועד אחר ולכן לדעתי יש להשאיר זאת. אם עוד קוראים חושבים שהמחשה זו מיותרת אפשר להוריד.
  • לגבי הכחדות הדינוזאורים, זה כבר יותר מסובך. אני לא מבין גדול בזה, וידיעותך ודאי עולות על שלי. האם אתה סבור שאין לאזכר זאת כלל? אולי לצמצם את האזכור? אולי להשאיר אותו בנוסח של אזכור פגיעת המטאוריט(ים) תוך ציון מידת ההרס בשילוב העובדה שיתכן וארוע זה היה המסמר האחרון בהכחדות הדינוזאורים?
  • נכון שהקונגרס צמצם תקציבים אך גם המשפט "...שמפריחים אסטרונומים מובטלים למיניהם נעשית על מנת למצוא מקום עבודה מחדש." הוא בגדר ספקולציה... לגופו של עניין, הערך ענייני ומתייחס לעובדות כמות שהן כרגע. סיכוי של 1:45,000 לפגיעה - אני לא הייתי משחק רולטה רוסית באקדח עם תוף של 45,000 כדורים, וכדאי שגם הממשלות השונות יתייחסו כך לארוע. אם יש כאן משפט(ים) שיוצר(ים) "דרמה מיותרת" כהגדרתך אתקן אותם ללא שהיות. יש לך דוגמא קונקרטית?
  • אין לי בעייה עם "...שתואר הזווית הביקורתית ותואפל נימת ההתלהבות". נדמה לי שמלמד כבר ביצע סיבוב אחד, ואחרים מוזמנים לסבב שני, אם הם רואים ניסוח הלוקה בכך.
  • בידוע שוויקיפדיה העברית חסרת גיאולוגים או מביני גיאולוגיה. מישהו מכיר איזה כותב בתחום שיכול להעיר הערות מעשיות או לשפר את הטעון תיקון. עדיף מאשר סתם למחוק, כי אנו לא מבינים. חגי אדלר 08:23, 29 באפריל 2007 (IDT)

שלום לך, החבר חגי.

כפי שאמרתי: הערך כתוב היטב. עם זאת הוא לוקה בדרמטיות יתר. הקורא עשוי לתהות שמא באמת יש בו סכנה ממשית, וכידוע לא כך הוא. נסה למתן את הדרמה. גם אני לוקה בדרמטיות מיותרת לפעמים, ומקובל עליי שערך לא צריך להיות "יבש", אולם אנו לא חיים בסרט.

אני מציע להשמיט את קרקטואה. אין קשר בין התפרצות הר געש לבין אסטרואיד. אתה הבאת את הדוגמה כדי להמחיש את האסון הצפוי, אבל כפי שכבר נדברנו: אם אין אסון אז מן הסתם לא נחוצה השוואה.

אתה יכול להשאיר את הדוגמה של טונגסקה תוך שכתוב האמור על מנת שלא ייווצר רושם כי האירוע אירע בגלל פיצוץ מטאוריט. קרוב לוודאי שזו היתה הסיבה, אבל זו רק השערה. אי אפשר להסתמך עליה בדיון רציני.

יש לעקור מן השורש את כל ההבלים שהכניסו אלוורז ועמיתיו למדע על הנסיבות להכחדה ההמונית. אנו לא יודעים מה אירע באותם ימים. ודאי שפגיעת המטאוריטים גרמה הרס רב, אך היא לא היתה הגורם לאותה הכחדה כפי שסברו בעבר. אפילו לא מדובר במסמרים האחרונים. גם בלעדי אותם מטאוריטים היתה מתרחשת אותה הכחדה המונית. מלפני 70 מיליון שנה חל דלדול עצום במגוון הקבוצות שמוצאים במאובנים. באותה תקופה התפרצו הרי געש רבים בתת היבשת ההודית. משערים כיום שזו הסיבה. זו גם היתה ההשערה הראשונית בטרם פרצה לתודעה תיאוריית מפץ המטאוריט.

אגב, אני למדתי באוניברסיטה קורסים לא מעטים בגיאולוגיה וסיימתי אותם בהצטיינות, אם כי אני מודה שאין לי את היכולת המנטלית להתעסק בכך בימים אלה. בן הטבע 10:45, 29 באפריל 2007 (IDT)

הערות

ראשית, הערך נפלא, וכתוב בצורה קולחת ומעניינת. הערותיי:

1. "בהירותו תגיע בשיאה ל-3.3+". אני לא מומחה לעניין, אך נראה כאילו חסרות יחידות. האם בהירות היא גודל חסר יחידות?
2. אין אני יודע אם זו תקלדה - מהי גשושית? בינתיים לא קיים ערך כזה, אז אולי כדאי להסביר מהו הדבר הזה במופע הראשון של המילה בערך.

בברכה, ירון • שיחה 13:27, 28 באפריל 2007 (IDT)

1. נדמה לי שאין לזה יחידות. זה נמדד בסקאלה לוגריתמית ביחס לווגה.
2. גשושית (probe) היא חללית מחקר. באנגלית יש לזה ערך en:Space probe. ערן 13:36, 28 באפריל 2007 (IDT)

ערן צודק. בהירות זה בעצם בהירות יחסית. איזה כיף שיש גודל חשוב בלי יחידות :-) מלמד כץ 17:25, 28 באפריל 2007 (IDT)

אני מתכנן לכתוב את גשושית (גמרתי), סולם טורינו (גמרתי) טמפל 1 (גמרתי) ופגיעה עמוקה (גשושית) השבוע. ככה זה כשכותבים ערך מומלץ, צריך לכתוב גם מסביב... מלמד יכתוב את תהודה מסלולית ואסטרואיד אפולו. מחפש מתנדבים למצפה קק, אוניברסיטת הוואי, מצפה הכוכבים הלאומי קיט-פיק, מכתש צ'יקסולוב והמרכז לגופים קטנים במערכת השמש. חגי אדלר 07:16, 29 באפריל 2007 (IDT)

TNT

המספרים שמופיעים לגבי עוצמת הפיצוץ סותרים את מה שכתוב בויקיפדיה האנגלית, וראוי להכריע ולהביא מראה מקום. בכלל, צריך להבהיר בערך שאין חומר נפץ על הדבר הזה, אלא עוצמת הפיצוץ שקולה, בלשונם הציורית של אנשי NASA, לכך וכך TNT. צביקה 13:51, 29 באפריל 2007 (IDT)

המספרים שלנו הם מהמקור המוסמך ביותר. מקור זה גם מובא בערך. הוויקי האנגלי גם הוא מסתמך על אותו מקור, רק שהם "שכחו" לעדכן את הערך עם עדכון הנתונים... (מה שאומר תמיד להצליב נתונים). הערתך השניה תטופל. חגי אדלר 14:23, 29 באפריל 2007 (IDT)

הוספתי את המקור לטקסט. מלמד כץ 14:52, 29 באפריל 2007 (IDT)

תיקנתי גם באנגלי... חגי אדלר 22:59, 29 באפריל 2007 (IDT)

אתה "אור לגויים". מלמד כץ 23:18, 29 באפריל 2007 (IDT)

רסיסי אסטרואידים רדיואקטיביים

עוזי, למה הורדת המילה רדיואקטיביים? הם בהכרח יהיו רדיואקטיביים משום שהתפוצצה בתוכם פצצה גרעינית. חגי אדלר 14:57, 29 באפריל 2007 (IDT)

ברור - אבל אחרי הפצצה הם יצטרכו לחדור את האטמוספירה. האם הרדיואקטיביות של גופים בגודל כזה תהיה בכלל רלוונטית? עוזי ו. - שיחה 23:20, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

מקווה שהתגובה הבאה תיקח פחות משנה וחצי... אני לא יודע אבל המקןר שלי טוען שכן. רדיואקטיהיות לא נשרפת באטמוספירה. גם אם הגוף ישרף, וברור שחלקם לא ישרף לגמרי, הרדיואקטיביות תשאר היכן שהוא. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ו באב ה'תשס"ח • 23:29, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

מיקום ההתרסקות של אפופיס

מצאתי בוויקי האנגלית מפה שמראה את מיקום ההתרסקות האפשרי של אפופיס הנה קישור: Image:Apophis colision map.png אני חושב שכדאי להוסיף את זה לערך

זה ספקולטיבי מדי. אפילו לא יודעים אם יעבור בחור המנעול. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ג' בטבת ה'תשס"ח • 15:42, 12 בדצמבר 2007 (IST)

ערך מרתק

נהנתי לקרוא, נקווה לטובה. --Damsel of Death 22:01, 31 בדצמבר 2007 (IST)

אני דוקא פסימי.אני חושב שדווקא יש סיכוי גבוה שהוא יעבור דרך "חור המנעול" ויתנגש במהרה בכדור הארץ,ואם לא מחר אז מחרתיים.

בברכה, מחונן פסח - שיחה 18:55, 22 באוגוסט 2008 (IDT)

"בספרות ובקולנוע"

הפרק הזה לגמרי לא קשור לערך. מדובר בתרחיש אפשרי של פגיעת אסטרואיד כלשהו בכדור הארץ, שברובם הגדול של המקרים אפילו לא קיבלו השראה מסיפורו של אפופיס. מקומו בערך פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ. ובלי קשר, אני חושב שיש להעדיף שם עם מספרים על פני סוגריים. נוי 19:13, 11 בינואר 2008 (IST)

גם אני מעדיף שם עם מספרים על פני סוגריים אבל הובסנו בהצבעה... פרקי "בספרות ובקולנוע" מקובלים בהרבה ערכים, וכן גם כאן. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ה' בשבט ה'תשס"ח • 19:41, 11 בינואר 2008 (IST)

לא הבנת מה כתבתי- מה שכתוב כאן לא קשור לאפופיס, אלא לתרחיש כללי של נפילת אסטרואיד על כדור הארץ. אני חושב ששם עם מספרים לא רצוי, אבל כשהתחליף הוא סוגריים אין ברירה. נוי 19:43, 11 בינואר 2008 (IST)

הבנתי גם הבנתי. אז מה אם זה תרחיש כללי? זה אומר שזה לא צריך להיות כאן? הערך הזה נבדק רבות לפני שהומלץ. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ה' בשבט ה'תשס"ח • 19:45, 11 בינואר 2008 (IST)

זה לא, מכיוון שהערך הזה עוסק באסטרואיד ספציפי ולא בתרחיש הכללי. בפרק זה אין ולו אזכור תרבותי אחד לאסטרואיד עצמו. נוי 20:40, 11 בינואר 2008 (IST)

יש מקום לערך מורחב בנושא זה, אבל אזכורו בפרק קצר בתוך הערך הנוכחי לא אמור להפריע, במיוחד לאור העובדה שבטווח עשרות השנים הקרובות אפופיס הוא האסטרואיד המסוכן ביותר המוכר כיום. מלמד כץ • שיחה 16:18, 12 בינואר 2008 (IST)

על אותו משקל אפשר להוסיף כל יצירת אומנות שעוסקות בהיכחדות האדם מכדור הארץ בערך התחממות עולמית, שכן זהו האיום הגדול ביותר עליה בעשרות השנים האחרונות. נוי 18:06, 12 בינואר 2008 (IST)

ייתכן שיש מקום לפרק תרבותי קצר גם בערך התחממות עולמית שיבהיר בצורה חד-משמעית את הסכנות. כל העניין הוא כמות המידע. כל עוד פרק כזה לא הופך לפרק ראשי בערך, אלא שומר על ממדים צנועים אנו לא רואים בעיה. מלמד כץ • שיחה 18:10, 12 בינואר 2008 (IST)

אז זהו, שאי אפשר לשים שם פרק לגבי אזכורים תרבותיים של היכחדות האנושות. נוי 18:35, 12 בינואר 2008 (IST)

מובן שפרק כזה בהתחממות עולמית צריך להיות קשור להיכחדות כתוצאה מהתחממות או המסת קרחונים. הקורא של אפופיס בוודאי רוצה להבין מה הסכנות של ההתנגשות. הפתרון הטוב ביותר יהיה לכתוב גם ערך מורחב על פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ (או שם דומה). מלמד כץ • שיחה 19:27, 12 בינואר 2008 (IST)

אכן, והערך יכול גם לכלול סכנות משנה ואסטרונומיה עתיקה יותר. יש מתנדבים? נוי 20:04, 12 בינואר 2008 (IST)

וניתן להעביר לשם את רוב הפרק "גופים קרובי ארץ וסכנות פגיעה". נוי 20:05, 12 בינואר 2008 (IST)

לכשיכתב הערך, נשקול את הצעתך. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ו' בשבט ה'תשס"ח • 11:09, 13 בינואר 2008 (IST)

סיכוי ההתנגשות גדול פי 100

לפי [1] ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 14:24, 17/04/2008 י"ב בניסן ה'תשס"ח

הוא יעבור בגובה של 30,000 עד 33,000 ק"מ. רוב מוחלט של הלוויינים מתחת לגובה זה, ורובם בכלל באזור ה-500 ק"מ. כך שלא נראה לי שיש סיכוי כלשהו להסטה במסלול. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ב בניסן ה'תשס"ח •

כפי שמסכם דובר סוכנות החלל האירופאית, ""אכן ילד קטן עשה את החישובים הללו, אך הוא טועה. החישובים של נאסא מדוייקים". לא כל מקור ראוי לאזכור. עוזי ו. - שיחה 15:53, 17 באפריל 2008 (IDT)

שאלה

האם ניתן יהיה לראות את אפופיס גם בעין בלתי מזויינת ?

לא. גודל העצם הוא 270 מטר, כמו נושאת מטוסים גדולה. ממרחק 30,000 ק"מ, לא ניתן להבחין בעצם קטן כזה. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ה' באב ה'תשס"ט • 17:43, 26 ביולי 2009 (IDT)

יש חישוב חדש

של סיכויי הפגיעה. ראו כאן: [2]. חובבשירה - שיחה 17:45, 8 באוקטובר 2009 (IST)

קוטר ומסה

הצפיפות הסגולית של האסטרואיד לפי הנתונים היא 470 גר לסמק איך הגיעו למסה הענקית הזו?

אתה יכול להראות לי את החשבון שלך? לי יצא 2.6 טון למ"ק, שזה נראה לי סביר לסלע. צחי - שיחה 00:52, 15 באפריל 2011 (IDT)

עדויות?

קיימות עדויות לכך שההכחדה החלה כבר טרם הפגיעה.

מי ומה מעידים על כך? מי היה שם? (95.86.99.157 17:45, 21 ביוני 2012 (IDT))

עדויות יכולות להיות פיזיקליות. עדויות ארכיאולוגיות, עדויות גאולוגיות וכולי. יוסי • שיחה 17:50, 21 ביוני 2012 (IDT)

הנפשה

לא ברור לי אם זה מפריע רק לי, אבל הייתי מעדיף שבראש הערך לא תופיע תמונה מונפשת אלא תמונה רגילה (לדוגמה: תמונה אחת מאותו סרטון ובה האסטרואיד מוסומן בעיגול לצורך הדגשה). Tzafrir - שיחה 17:06, 6 בפברואר 2014 (IST)

הבעייה היא שאין תמונה כזו... בורה בורה - שיחה 00:56, 9 בפברואר 2014 (IST)

מה לגבי זה?

מסלולו של האסטרואיד אפופיס (אדום) בין מסלולי כדור הארץ לנוגה

(אני מקווה שהבנתי את התיאור נכון) Tzafrir - שיחה 09:42, 9 בפברואר 2014 (IST)

אבל זו תמונה של המסלול, לא של אפופיס עצמו. בורה בורה - שיחה 16:57, 9 בפברואר 2014 (IST)

תמונה של כתם קטן שכתוב עליה שזהו אפופיס לא עוזרת להבין מהו. תמונת המסלול עוזרת. Tzafrir - שיחה 16:11, 11 בפברואר 2014 (IST)

הוספתי את התמונה המועילה לערך. עדיין, בתבנית אנו שמים תמונה של הגוף עצמו. בורה בורה - שיחה 18:51, 11 בפברואר 2014 (IST)

בעיות נוסח

אני עובר על ערך מומלץ זה וראה מלא בעיות קטנות שנראות לא מקצועי. אבל פה נתקלתי בספקה שלמה שלדעתי יש למחוק:

יחד עם זאת, הטווח הקטן באופן יחסי וקרבת האירוע מחייבים את מקבלי ההחלטות להתחיל להתכונן להתמודדות אפשרית עם "אסטרואיד יום הדין". כדי למנוע כל סיכוי שאפופיס אכן יעבור דרך "חור המנעול" יש לטפל בו עד שנת 2029, משום שאם האסטרואיד אכן יעבור דרך "חור המנעול", יהיה קשה ביותר למנוע את הפגיעה בכדור הארץ 7 או 8 שנים לאחר מכן, ולא תהיה ברירה אלא לתכנן מבצע פינוי ענק מאזור הפגיעה הצפוי. יש לזכור כי לסוכנויות החלל השונות, ובראשן נאס"א, יידרשו מן הבחינה הטכנית מספר שנים כדי לבנות חללית שתגיע לאפופיס ותבצע את הפעולה הנדרשת.

בפסקה לפני כן אמרנו שסיכוי להתנגש במקרה הטוב הוא אחד לרבע מיליון, שזה יותר מסיכוי לזכות בלוטו, אבל בכל זאת זניח. הפסקה הזאת היא הוראות לאירגון סתרים בשם "מקבלי החלטות" שמעוניין להוריד את הסיכויים מ-0.000004 ל-0. האם נציגי אותו הארגון באים לקרוא את הערך? Corvus-TAU - שיחה 19:48, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

ולמה למחוק? אם יש חשש לפגיעה בעשרות מיליוני בני אדם, ואפילו קלוש של אחד לרבע מיליון, האם נעבור על זה לסדר היום ו"מה שיהיה יהיה"? וממתי נאס"א, המצוין בפיסקה במפורש, הוא "ארגון סתרים"? בורה בורה - שיחה 20:43, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

נאס"א הוא לא אירגון סתרים. אבל "מקבלי החלטות" כן. הפסקה מופנת כלפי אותם מקבלי החלטות וממליצה להם איך לנהוג בשביל להציל את האנושות. Corvus-TAU - שיחה 20:52, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

הברון מינכהאוזן

לגרור אותו - כוח הכבידה בין האסטרואיד ובין חללית שתרחף מעליו ימשוך את החללית אליו. כשהחללית תפעיל מנועים על מנת שלא ליפול על האסטרואיד, חוק שימור התנע יגרום למערכת חללית-אסטרואיד לשנות מעט את מסלולה. לשם כך דרושה חללית במסה של טון בערך שתרחף מעל האסטרואיד בגובה של כ-250 מטר. גרירה תמנע את סכנת סחרור האסטרואיד משום שלא יהיה מגע עמו, וכן תוצאות הפעולה ניתנות לשליטה. אולם, ריחוף מעל אסטרואיד אינו פשוט, ויידרש דלק רב על מנת לייצב את החללית. ככל שמסתה של החללית גבוהה יותר כך יגדל כוח הכבידה, והשיטה תהיה יעילה יותר. אם אפופיס מכיל מים בצורת קרח או כמים הספוחים לחומרים אחרים, ניתן יהיה לאייד אותם תוך שימוש בחום, ולהקפיא אותם חזרה בתוך החללית, בכך תגדל מסתה של החללית, ותקטן מסתו של האסטרואיד.

לא ברור אם הוא סלעי או קרחי, אבל כבר יש שיטה תאורטית לאייד אסטרואיד(!) ואז לגבש אותו חזרה לתוך החלילית(!!)?.. וכל הסיפור של לגרור אותו בעזרת כבידה מזכיר לי סיפור של הברון מינכהאוזן שמשך את עצמו בצמה וכך הרים את עצמו באוויר. מאיפה כל זה?.. Corvus-TAU - שיחה 20:00, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

לעתים אני תמה לשם מה בכלל מביאים סימוכין אם אנשים כלל לא טורחים לעיין בהם, ודף השיחה אכן סובל הכל. התכבד בבקשה וקרא את המאמר שהובא בסימוכין מספר 5, ואח"כ צא בהצהרות בומבסטיות. בורה בורה - שיחה 20:43, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

נראה שהערת שוליים מספר 5 (שמצוטטת באופן חלקי) היא מכתב עת לא מדעי. גילגמש • שיחה 20:46, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

Popular Mechanics, הוא בטאון בהחלט נחשב בעל תפוצה של 1.2 מיליון עותקים שקיים כבר 113 שנים! לבטח יותר אמין מ-YNET למשל שמצוטט בוויקיפדיה 15,784 פעמים. בורה בורה - שיחה 20:51, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

לפי כתיבת פסקה זו ניסיתי להבין מאיפה כל זה בא. מדוע אין קישור למאמר עם תיאור של אותם שיטות עתידניות שיודעות לאייד אסטרואיד "תוך שימוש בחום"(ציטוט מהערך) ולגבש אותו חזרה בתוך החללית? Corvus-TAU - שיחה 20:52, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

עיינתי כעת בערך האנגלי. זה כתב עת פופולארי חסר ביקורת עמיתים. מדובר במקור מדרגה בינונית. לפי ויקיפדיה:ביבליוגרפיה#איכותם של המקורות זה מקור מדרגה 3 - לא מי יודע מה. בוודאי רחוק מפרסום של חוקר בעל שם (אם אכן המאמר פורסם על ידי עיתונאי חוקר בעל מוניטין - כלל לא ברור באיזה מאמר מדובר ומי כתב אותו). גילגמש • שיחה 20:55, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

על פי הערך האנגלי המקביל סביר שזה הכתב " David Noland (December 2006). . "The Threat is Out There". Popular Mechanics.". לא הבנתי מה הקשר לטיב המקור. מקור הוא מקור, ועיתון כמו Popular Mechanics לא מפרסם פנטזיות כפי שמנסים לטעון כאן. בורה בורה - שיחה 21:12, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

יש בהחלט קשר לאיכות המקורות. ככל שהמקור איכותי יותר כך הוא אמין יותר. המקור הזה הוא בינוני - בין ויינט לפרסום אקדמי. לכן, אני חושד בו. בהתחשב בכך שקורבוס הוא פיזיקאי אני בהחלט מקשיב לטענותיו. גילגמש • שיחה 21:15, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

בקישור הזה יש תכנון של נאסא לאחת השיטות שתוארו בכתבה, הדיפת האסטרואיד. המאמר מתאר את שיטת הגרירה של אסטרואידים. כאן כתוב שנאס"א קיבלו תקציב של $100M לבחינת טכניקות גרירת אסטרואידים, עליה נסוב דיון זה. יש עוד עשרות כתבות בנושא. גם פיזיקאים לא יודעים הכל... בורה בורה - שיחה 21:30, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

אני בוודאי לא מוסמך להכריע בסוגיה זו. למדתי פיזיקה בתיכון וזהו זה בגדול (+ כמה קורסים ברמה דומה באונ') אני רחוק מאוד מידע ממשי בפיזיקה. אין לי יכולת להכריע אם המידע הזה אמין או לא אמין. עם זאת, אני כן יכול להעריך את איכותו של המקור. אולי Corvus יכול להמציא מקורות שיאששו את טענתו שהפעילות הזאת היא לא סבירה? גילגמש • שיחה 21:33, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

אכן פיזיקאים לא יודעים הכל, במיוחד כשמדובר בהנדסה עתידנית בסגנון מעלית חלל. לא מצאתי ביקורת ישירה על השיטה, אבל מצאתי מאמר שפורסם בARC (אתם יכולים לפתוח את הקישור? כי במחשב של האוניברסיטה יש גישה) שמציע אלטרנטיבה הרבה יותר פרקטית- מספר רב של חלליות הנעות במסלול דמוי מעגל ולא חללית אחת במסת טון שמרחפת מעל אסטואיד. כתבה בNature כאן עושה חישוב של כמות הדלק הדרושה למשימה. לגבי אידוי - לא מצאתי שום מאמר. Corvus-TAU - שיחה 12:28, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

אתה אכן יכול להוסיף לערך גם את השיטה החדשה. זה לא סותר את זה שהשיטה הכתובה בערך כרגע גם היא קיימת. מצאתי שמי שהוסיף את הקטע על האיוד הוא פיזיקאי בכיר שכתב כאן בעבר בשם דוקטור משתמש:מלמד כץ ונחשב לבעל ידע רב בתחום. משתמש:Gilgamesh ודאי זוכר אותו. הייתי מציע לבדוק עוד בטרם מחליטים להסיר את הפיסקה לגבי האיוד. בורה בורה - שיחה 14:16, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

אני זוכר את מלמד כץ, אבל לפי דעתי הוא ביולוג. גילגמש • שיחה 14:36, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

הינה גרסה ישנה של דף המשתמש שלהם: [3] ג'ודי היא כימאית והוא מהנדס. שניהם לא פיזיקאים, אם כי אריה למד פיזיקה. אני לא יודע מה זה אומר... איזה תואר למד בדיוק. גילגמש • שיחה 14:38, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

אריה מלמד כץ הוא דוקטור לפיזיקה. ראה כאן. בורה בורה - שיחה 23:36, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אעלה את הערך לדיון הסרת המלצה לאור הביקורת של Corvus. ראוי לתת לקהילה אפשרות לבדוק את העניין פעם נוספת. אני, באופן אישי, לא מרוצה ממקור כזה, גם אם הוסף על ידי מומחה בתחום. גילגמש • שיחה 14:52, 3 בספטמבר 2015 (IDT)

הצעת הסרה מהמומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

אני מעלה ערך זה לדיון הסרה בגלל הדיון הקודם (פרק 17 ופרק 17.1) שבו נטען שהמקורות שתומכים בחלק מהטקסט הם חלשים (מגזין פופולאר מקניקס, שהוא מקור מדרגה 3 על פי ויקיפדיה:ביבליוגרפיה#איכותם של המקורות). אפשר היה לקבל את המקור אילו הוא היה תומך בטענה איזוטרית, אך כאן הטענה היא כבדת משקל ולכן ראוי לספק לה מקור בהתאם. תוכלו לקרוא את הדיון שהתפתח למעלה להתרשמות. אתייג את משתמש:בורה בורה ואת משתמש:Corvus, שלקחו חלק בדיון הקודם. גילגמש • שיחה 20:05, 7 בספטמבר 2015 (IDT)

אני טוען שערך זה לא עומד בסטנדרטים של ערך מומלץ. בין היתר בגלל שהנושא שלו מיושן. אני אסביר: אפופיס היה בחדשות לפני כשנתיים, הוא היה נושא פופולרי. אבל הוא עניין אסטרונומים גם לפני כעשור. לאחר בהלה וחישובים נראה שההסתברות להתנגשות נמוכה מאוד והנושא די הוזנח. ניתן לראות :במאמר מ2014 (שיצא כבר תקופה לאחר הבהלה) שהם מתייחסים לclose approach ולא impact כמו שהיה במאמר מ-2013. מאמר חדש יחסית משנת 2015 טוען שהסתברות להתנגשות ב2060 היא מסדר גודל של אחד למיליון, ואפילו לא מתייחס לחיזוי של התנגשות ב2036.

הערך מתמקד רבות בשיטות היפותטיות להגנה מפני פגיעה, שהסתברות לה נמוכה עד כדי הזנחה. בנוסף פסקאות "גופים קרובי ארץ וסכנות פגיעה", "בספרות ובקולנוע" לא רלוונטית כלל לנושא הערך והם יחד עם הפסקה לגבי טכנולוגיה עתידנית יכולים להופיע בערך אחר בשם גופים מסוכנים קרובי ארץ או משהו סגנון. Corvus-TAU - שיחה 20:37, 7 בספטמבר 2015 (IDT)

לגבי הציטוט "בגלל שהנושא שלו מיושן" ועל כן יש להסיר את ההמלצה. האם בגלל שהנושא כבר לא בכותרות, זו סיבה להסיר המלצה? לא נראה לי. גם לא נקטנו ככה בערכים מומלצים אחרים. לגבי ההשגות של גילגמש, הן כבר יותר כבדות משקל. אבל בדיון עצמו זכורני שהבאתי להן ביסוס נוסף ממקורות אחרים. ראו דף השיחה. לא יודע מה "משקל" מקורות אלה, זה גילגמש יוכל לקבוע. אבל אם הם יותר חזקים, אפשר להוסיף אותם כמראי מקום בערך. בורה בורה - שיחה 22:43, 7 בספטמבר 2015 (IDT)

אני מסכים שגם נושא מיושן יכול להיות מומלץ, אבל קורבוס טוען שאופן כתיבת הערך, שאולי היה טוב לזמנו, לא מתאים כעת. יש לתאר את האסטרואיד ולהמעיט בתיאור ההתנגשות עם כדור הארץ כי זה פשוט לא רלוונטי. כלומר, לדבריו יש פה פירוט יתר מצד אחד ומצד שני חסר מידע על האסטרואיד עצמו. לגבי המקורות הנוספים - כל אלה מקורות מהעיתונות והם דרגה נמוכה או בינונית. מקור מדרגה גבוהה הוא רק כזה שפורסם על ידי מומחה בעל שם (כלומר, בדרך כלל מדובר בפרופ' שמלמד באונ') ודבריו פורסמו בעיתון מדעי (כלומר, כזה שיש בו ביקורת עמיתים - למשל נייצ'ר). אני לא פיזיקאי ואין לי מושג אם הטענה נכונה או שגויה, אבל אני כן מסוגל לזהות מקורות חזקים וחלשים והמקור הנוכחי הוא בינוני בחוזקו. בשביל טענות כבדות משקל צריך מקור כבד משקל. גילגמש • שיחה 09:48, 8 בספטמבר 2015 (IDT)

איקרוס (Icarus (journal)) הוא בהחלט כתב בעל שם בנושא של מדעים פלנטריים שיש להתחשב בו. לגבי הערה של בורה-בורה. מה שאני אומר שהערך מוצג כולו כ"אסטרואיד מסוכן שעומד להתנגש בנו! חייבים להציל את האנושות!" בזמן שבמשך שנתיים הרוחות די נרגעו, סגנון המאמרים הפך להרבה יותר מתון עד כדי שהנושא כמעט ירד מהפרק. בעמוד המוקדש לנושא באתר נאס"א, העדכונים מספיקים ב2013. הערך מתאר בעיקר את החשיבה שהיתה בזמנו. Corvus-TAU - שיחה 10:59, 8 בספטמבר 2015 (IDT)

העברה

יש בערך פרק מעניין על פגיעה אפשרית של אסטרואיד בכדור הארץ; הוא כמעט אינו רלוונטי לערך הזה. כדאי להעביר אותו לערך מתאים (פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ). עוזי ו. - שיחה 19:56, 29 בינואר 2017 (IST)

אקח את זה על עצמי. בורה בורה - שיחה 20:16, 29 בינואר 2017 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

מתואר שהאסטרואיד שפגע בצ'יקושולוב גרם להכחדה המונית של בעלי חיים בעלי דם קר. האם הכוונה לדינוזאורים? כי מרבית הההערכות של המדענים כיום הן שדינוזאורים היו בעלי דם חם כמו עופות (ולמעשה, עופות הן דינוזאורים). בנוסף - מרבית קבוצות הזוחלים (בעלי דם קר) שרדו את ההכחדה, אז לא ממש ברור לי מדוע יש לציין את זה. דווח על ידי: 79.179.206.105 14:00, 1 ביולי 2017 (IDT)

הכחדה

עם זאת, לתאוריה המניחה הכחדה כתוצאה מהתנגשות המטאוריט התעוררה התנגדות בשל קשיים שהיא מעוררת, ובעיקר הקשר בין מכתש צ'יקשולוב לאירוע הכחדה זה. תוצאות קידוח שנערך בחצי האי יוקטן בתחילת המאה ה-21 מפריכות את הטענה כי המטאוריט שיצר את מכתש צ'יקשולוב אחראי להכחדה המונית. הקידוח מעלה נתונים לפיהם שכבת הכדוריות שנוצרה בעקבות נפילת המטאוריט קודמת לשכבת האירידיום בכ-300 אלף שנה וביניהן מצויים מאובנים מתקופה הקודמת להכחדת קרטיקון-שלישון, כך שמטאוריט זה מוקדם להכחדה ולא הכיל אירידיום. מכתש פגיעה של מטאוריט מאוחר המכיל אירידיום טרם נמצא. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:55, 1 ביולי 2017 (IDT)

קרא את הערך הכחדת קרטיקון-פלאוגן. יש הרבה תיאוריות להכחדה וזו רק אחת מהן. בורה בורה - שיחה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באפופיס (אסטרואיד) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://neo.jpl.nasa.gov/risk/a99942.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20130512035601/http://neo.jpl.nasa.gov/risk/a99942.html לכתובת המקורית.
• http://neo.jpl.nasa.gov/index.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20061125083445/http://neo.jpl.nasa.gov/index.html לכתובת המקורית.
• http://www.nasa.gov/home/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070105111710/http://www.nasa.gov/home/ לכתובת המקורית.
• http://neo.jpl.nasa.gov/apophis/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20100326030145/http://neo.jpl.nasa.gov/apophis/ לכתובת המקורית.
• http://neo.jpl.nasa.gov/apophis/Apophis_PUBLISHED_PAPER.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20080513150201/http://neo.jpl.nasa.gov/apophis/Apophis_PUBLISHED_PAPER.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:23, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה:

• Tunguska.png

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 16:22, 18 באוקטובר 2022 (IDT)

דיווח שאורכב ב-29 בדצמבר 2022

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

קיימת סתירה לגבי הנתון של המסה - בפיסקת הפתיחה רשום 61 מיליארד טונות, ובטבלת הנתונים רשום 6.1e10 ק"ג, שהם 61 מיליארד קילוגרם, או 61 מיליון טונות. בויקיפדיה האנגלית, הטבלה מסכימה עם המספר בטבלה כאן, ולא עם המספר שבפסקת הפתיחה.

-- מעדכן שביצעתי את התיקון ישירות בערך המקורי, וכתבתי הסבר בהערת העריכה. אפשר להתייחס לדיווח כאן כסגור, אלא אם למישהו יש השגות או שאלות כלשהן.