שיחה:אפקט התקשורת העוינת

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עם כל הכבוד ליורם שורק כתבתו בנענע, אליה הוא מפנה בקישורים חיצוניים, אינה הופכת את הערך הזה מ"מחקר מקורי" למשהו אמיתי. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 23:43, 8 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך

אין לי כל צורך ב"כל הכבוד" או אפילו בחלק ממנו. האם יש פריט מידע בערך שאינו מגובה במראה מקום למחקר אקדמי? אנא, "עם כל הכבוד" הצבע על משפט בערך שהוא "מחקר מקורי". לתבנית חשיבות יש חשיבות, אין טעם להשתמש בה לצורך חיסול חשבונות.

שלום יורם, האם יש לנו איזה חשבון פתוח? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 23:59, 8 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
התשובה לשאלתך חסרת הרלוונטיות היא כן. ולעניין: הערך מורכב ממילים המצטרפות למשפטים ולפסקאות. כדי לבסס טענה על "מחקר מקורי" עליך להביא משפט מתוך הערך שאין לו סימוכין (יש מספרים קטנים מעל המשפטים. אם במקום להניח תבניות תטרח גם לקרוא את הערך תראה בתחתית הדף פסקה הקרויה "הערות שוליים" - המספרים הללו מפנים לשם). "האם יש לנו איזה חשבון פתוח?" הוא אמנם משפט עברי אך אינו מצוי בערך ואינו מבסס את טענתך. יורם שורק - שיחה 00:11, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
בויקיפדיה באנגלית הערך הזה קיים מזה מספר שנים. האם לא ניתן להסיק מכך שיש חשיבות לערך? קולנואני - שיחה 01:18, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
לדעתי כן. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 01:20, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
לאור קיום הבינוויקי הסרתי את התבנית, מצפה מכותב הערך להסיר את הקישור לכתבתו. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 01:22, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
איזה מכללי ויקי מבוססת הבקשה? הכתבה אינה פרסומית והיא קשורה לנושא הערך. יורם שורק - שיחה 01:29, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
מסתבר שאתה בשטח, אז קודם תסביר, איזה חשבון פתוח יש לנו בג'יפתליק, ובגלל איזה ויכוח שהיה לנו בערך אחר, שמתי תבנית על אפקט התקשורת? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 01:31, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
למה? Eviv - שיחה 01:41, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

לגבי החשיבות האנציקלופדית, אז על פניו, נראה שאין בעיה. המושג hostile media מופיע בכותרות של שני מאמרים שקבוצת החוקרים שכתבו אותם אינה חופפת. זאת אומרת שייתכן מאוד שמדובר במושג שפרץ את "גבול המעבדה הבודדת" והפך לנחלת הקהילה החוקרת. עדיין צריך לקרוא את המאמרים לעומק ולבדוק שהם באמת תומכים בטענות שכותב הערך טוען שהן נתמכות בהן, אבל לפי שעה לא נראה שצריך תבנית חשיבות אלא תבנית "בבדיקה". ולאור הכרותי עם הבנת הנקרא המוטת של כותב הערך, אני בהחלט שוקל הצבה של תבנית כזו. עִדּוֹ - שיחה 09:07, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

הערך אינו מוטה אבל,[עריכת קוד מקור]

עד כמה שבדקתי, מצאתי שהוא היה שטחי ומטעה בזה שהניסוי המרכזי שהוא מדווח עליו היה למעשה בעל תקפות מדעית רבה בהרבה ממה שניתן היה להסיק מהערך. השגיאה הגסה ביותר בערך הייתה השמטת קבוצת הביקורת ממנו. לא אלעה אתכם בפרטים, אתם יכולים לעקוב אחרי עריכותי ולגלות לא מעט שגיאות נוספות.

מה שכן היה מוטה ואפילו מוטה מאוד, זה הקישור למאמר שכותב הערך הזה כתב כעיתונאי, באתר נענע, על אותו נושא בדיוק לפי המחקר בהחלט יש דיווחים שהאוכלוסייה הכללית תתפוס כמוטים. אולם, תת אוכלוסיות יתפסו את ההטיה באופן שונה לחלוטין הן מבחינת כיוון ההטיה והן מבחינת חומרתה. לעומת זאת, לפי הכתבה בנענע, דיווחים מוטים פשוט לא קיימים וכל ההטיות הן רק אצל הקורא. למעשה, כעיתונאי, יורם היה מוטה מאוד כשהוא כתב שאין דבר כזה דיווח עיתונאי מוטה. עִדּוֹ - שיחה 10:39, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

ראשית אינני עיתונאי. שנית אין במאמר שכתבתי ולו רמז לכך ש"דיווחים מוטים פשוט לא קיימים". המאמר נכתב כתשובה לשאלה והפסקה הרלוונטית טוענת

"העולם כולו נגדנו" הוא אקסיומה הנטועה עמוק במנטליות הישראלית. הדעה הרווחת בציבור היא שהגויים האנטישמים לא אוהבים אותנו ועלינו להתמודד עם עלילות מרושעות המופצות נגדנו משום מה. תפיסה זו הביאה לפריחת ה"הסברה", תחום עיסוק שאין לו אח ורע אצל אומות העולם. "הסברה" היא מונח מעורפל כל כך שאין לו מקבילה באף אחת מ 6,000 השפות המשמשות את האנושות ומי שכותב על ישראל בשפה זרה נאלץ להשתמש בתעתיק, Hasbara, כדי לספר על הפולקלור העממי הייחודי הזה. הבה נתנתק ממיתוס ה"הסברה" ונשאל מדוע בעצם את חושבת שהתקשורת בעולם עוינת כלפי ישראל? כיצד יתכן שתקשורת כל כך אנטישמית זוכה לביקורת מהצד הערבי על "הטיה פרו ישראלית" ואפילו על "שליטה ציונית" במדיה? כלי התקשורת טוענים בתוקף, וכנראה שלרוב גם בצדק, שסיקור המזרח התיכון וסכסוכיו עומד באמות מידה של דיווח עיתונאי הוגן. האם יתכן שהגויים צודקים? כנראה שלעולם לא נדע. דיווח חדשותי עלינו לעולם לא יראה לנו אובייקטיבי ומהימן. לא בגלל שאנחנו פרנואידים אלא בשל המנגנונים הפסיכולוגיים הקובעים את האופן בו מידע כזה מעובד במוחנו.

משפט המפתח הוא "כנראה שלעולם לא נדע" אינני טוען שלא ייתכנו דיווחים מוטים או שאינם קיימים אלא שאדם בעל עמדה מגובשת פשוט לא יכול לזהות הטייה כזו באופן אמין בשל אפקט התקשורת העוינת. ואני מקדיש טור המשך לבחינת הטענה על "תקשורת אנטי ישראלית" בראי המחקר ההשוואתי העוסק בניתוח טקסטים. יורם שורק - שיחה 11:04, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

הסברה היא מושג שאין לו אח ורע בעולם? מעניין מאוד. http://news.walla.co.il/?w=/22/1792280 - שר ההסברה המצרי הושם בכלא. יורם, אינך מבין את המציאות ואינך מבין אפילו את מה שאתה בעצמך כותב. עִדּוֹ - שיחה 11:31, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אכן מעניין. באתרי החדשות באנגלית נקרא תפקידו של השר הזה Information minister כלומר שר האינפורמציה או המידע. יש ערך בויקיפדיה האנגלית en:Information minister ושם מצויין שתפקיד שר אינפורמציה לטפל בתעמולה ובצנזורה. למה מהם אתה קורא "הסברה"?. בערך האנגלי יש רשימת מדינות שבממשלתן מכהן שר אינפורמציה. ישראל אינה ברשימה. נסה טיעון טוב יותר מיכולת התרגום של כתבי וואללה.יורם שורק - שיחה 14:06, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
עדו צודק מאד, כאשר הוא מצביע על בעייה מרכזית בערך. טיפוסי - שו"ת 14:15, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
יורם, מיד תגיד גם שאנחנו היחידים גם שיש להם שר ביטחון. נ.ב. לכל השאר יש או שר מלחמה, או שר הגנה או מזכיר מדינה. ועוד נ.ב. ההבדל הוא רק בשם של המשרה ולא בתוכן של המשרה...תגיד לי, לא נמאס לך להטריד אותנו?!. עִדּוֹ - שיחה 14:16, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
התפקיד והסמכויות של שר ביטחון בישראל מקבילים לאלו של שרי הגנה ומלחמה במדינות אחרות אבל תפקיד משרד האינפורמציה במדינות בהם קיים תפקיד כזה (עיין בערך האנגלי) אינו דומה כלל לתפקיד מערך ההסברה הישראלי. כל משרדי האינפורמציה עוסקים או בצנזורה (רובם) או בתפקידי דוברות. בכל אופן העניין אינו נוגע כלל לערך בו אנו עוסקים ולא אעסוק במאמר שהיה בקישור חיצוני בשל מראית עין של ניגוד אינטרסים. התיקונים שהוספת אינם מהותיים. הערך עוסק בתופעה ולא במתודה המחקרית, הקורא מעוניין בתוצאות המחקר ובמסקנות הנגזרות מהן ואלו הובאו באופן בהיר. הממצאים העיקריים הוצגו בערך ולכן ברור שיש להם תקפות מדעית ולא ברורה כוונת המשפט "ממה שניתן היה להסיק מהערך" .יפה שאתה מרחיב אבל התבנית מיותרת, מטעה, מכוערת ומזיקה. יורם שורק - שיחה 01:18, 10 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אז אני מבין שלא נמאס לך לדבר שטויות. עִדּוֹ - שיחה 08:45, 10 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
צריך פשוט לשכתב את הערך, כך שיציג את הנושא, לא רק מנקודת מבטה של התקשורת, שלעתים מה לעשות היא אכן עוינת צד אחד בקונפליקט, וכך שלא יהווה כתב הגנה של התקשורת שכאמור לעתים רבות כל כך נגועה בעמדות ודעות עצמאיות, ובהתאם דיווחיה הם בלתי מאוזנים לחלוטין. טיפוסי - שו"ת 14:26, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
יש לשים לב, לסתירות בין הכתוב בערך זה, לבין המופיע בערך הטיות פוליטיות בתקשורת, שהוספתיו בערך תחת הפסקה 'ראו גם'. טיפוסי - שו"ת 19:38, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

הסרת תבנית שכתוב[עריכת קוד מקור]

הערך הכיל תבנית שכתוב כשהסיבה המוצהרת לצורך בשכתב הייתה: ”תוקנו פערים לא סבירים בין המקור הראשון לסעיף הראשון של הערך וסביר שפערים כאלה קיימים גם בין יתר המקורות ליתר הסעיפים”. נימוק זה הוא במקרה הטוב מגוחך. העובדה שפרטים בערך תוקנו לא יכולה, כמובן, לשמש הנמקה לצורך בשיכתוב. אם מישהו יצביע על פרטים שאינם מדויקים לדעתו בערך כמו שהוא היום, אפשר לדון בשאלה אם אי דיוקים אלו מצביעים על צורך בשכתוב, מחיקת הערך, מיזוגו או כל פעולה אחרת. "סביר שפרטים כאלו קיימים" הוא משפט תקין בדיון על דינוזאורים או חיים בכוכבים שאי אפשר להגיע אליהם, לא בדיון על ערך שנמצא כמטחווי הקשת עכבר. קיפודנחש - שיחה 02:15, 11 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

יש בעיה עם ההסרה של תבנית השכתוב כולה בשל הנימוק שלה. הבעיה היא שהנימוק והתבנית לא הוצבו על ידי אותו אדם. במקרה כזה, אם הנימוק נראה לך לא בסדר, אתה יכול להוריד מקסימום את הנימוק.
מעבר לזאת, לכותב הערך הזה, יורם שורק, יש הסטוריה של פרשנות מגמתית ושיטחית לחומר מדעי (לא כולל כימיה), כך שנראה לי שאת תבנית השכתוב צריך להחליף בתבנית "בבדיקה". עִדּוֹ - שיחה 09:33, 11 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
כל אמירה המתייחסת לגופו של כותב הערך ולא לגופו של הערך היא מיותרת ומקומה לא יכירנה כאן, ואני מתעלם ממנה. צר לי שבחרת להשתמש בסוג זה של טיעון, ואני מקווה שלא תחזור על כך.
לגבי הטיעון הזוגי: תבנית העריכה המקורית הוצבה ללא נימוק, ולאחר מכן נוסף לה נימוק לא מתקבל על הדעת. התבנית הלא מנומקת שולחת את הקורא לדף השיחה, בו כתב מציב התבנית כך: ”צריך פשוט לשכתב את הערך, כך שיציג את הנושא, לא רק מנקודת מבטה של התקשורת, שלעתים מה לעשות היא אכן עוינת צד אחד בקונפליקט, וכך שלא יהווה כתב הגנה של התקשורת שכאמור לעתים רבות כל כך נגועה בעמדות ודעות עצמאיות, ובהתאם דיווחיה הם בלתי מאוזנים לחלוטין”. כשקוראים את הנימוק וקוראים את הערך הפירכה ברורה. הערך מדבר על מחקרים מדעיים, ובשום מקום לא "מציג את עמדתה של התקשורת", וכן אינו "מהווה כתב הגנה על התקשורת" למעשה הערך אפילו לא מדבר על השאלה האם התקשורת אכן מוטה. בקצרה, הנימוק שמופיע בדף השיחה אין בינו ובין הערך גופו דבר וחצי דבר.
אם ברצונך לערער על עצם המחקרים, או על כך שמה שנאמר בערך אכן עולה מהמחקרים, הדרך פתוחה בפניך לעשות זאת. דרך זו אינה הצבת תבניות שכתוב מופרכות. קיפודנחש - שיחה 10:34, 11 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
קיפודנחש, אני שמח שאתה בודק את העניינים ומשוכנע שהתערבותך תועיל לנו. אני אנסה לגייס כוח לבדוק את המקורות האחרים. (בדיון קודם המילה כוח פורשה על ידי יורם ככוח פוליטי או השפעה מניפולטיבית על אנשים, אז אני מדגיש פה שהכוונה היא גיוס של כוח רצון וכושר ריכוז).. עִדּוֹ - שיחה 12:03, 11 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
נוסף על האמור לעיל, הערך מתעלם ממחקרים הפוכים, מטיל את הבעיה במלואה, לפתחם של צרכני התקשורת, פוטר את כלי התקשורת מכל האשמה במגמתיות וחד צדדיות, ומציג אותם כאובייקטיביים, בכל המקרים. להרחבה ולשם שיפור הערך, ראו כאן, [www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=40650 - 35k כאן], כאן וכאן, ועוד. טיפוסי - שו"ת 13:38, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אין בערך שום הטלת אשמה ושום טענה בדבר הגינות או הטייה מצד התקשורת. הערך אינו עוסק כלל בתכני האקטואליה התקשורתיים אלא ביכולתו של אדם בעל עמדה לזהות דיווח מוטה או מאוזן. אנא קרא שוב את משפט הפתיחה של הערך. יורם שורק - שיחה 13:43, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
מתוך משפט הפתיחה, משמע באופן נחרץ, שלעולם התחושה הזאת של הצרכנים הללו, תהיה סובייקטיבית, מוטעית, ושגויה, כאילו לא קיימות, הטיות פוליטיות בתקשורת, ומכאן הבעייתיות, לכן ראוי לסייג לפחות קביעה זאת. טיפוסי - שו"ת 13:45, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
הבה נקרא יחד את משפט הפתיחה

נטייתם של צרכני חדשות, התומכים באחד הצדדים בקונפליקט או בוויכוח, לתפוס את הדיווחים והסקירות בתקשורת על הנושא, כמוטות לטובת היריב. מחקרים הראו, כי נטייה זו אינה תלויה במידת איזונן היחסי של הסקירות

. קודם כל תחושה יכולה להיות סובייקטיבית ונכונה (כאב הבטן שהוביל אותי לניתוח אפנדציט היה סוביקטיבי ונגרם מבעייה אמיתית מאוד). המשפט אינו קובע שום דבר לגבי התוכן של הדיווח אלא רק על האופי בו צרכן חדשות בעל עמדה יתפוס את הדיווח. אם נחזור לדוגמה הראשונה שמנותחת בערך הרי שיתכן שלקט הכתבות היה מוטה לטובת ישראל או לטובת הפלסטינים אבל לא זה מה שנבדק. הממצא הוא שכל צד תפס אותו כמוטה לטובת היריב: אם הדיווח היה מאוזן אובייקטיבית הרי שהאפקט גרם שגיאה לשני הצדדים ואם היה מוטה הרי שלצד אחד הוא גרם לטעות קשה ביותר. בכל מקרה, בדיוק בשל אפקט התקשורת העוינת כדי לחקור הטיות תקשורתיות ממשיות אין משתמשים בסקרים על התרשמות צרכני תקשורת אלא בכלים סטטיסטיים ולשוניים (כמה זמן הוקדש לכל צד, אילו מונחים שימשו יותר לתאור צד זה או אחר וכו'). ובמחקרים כאלו מוצאים לפעמים הטיות תקשורתיות אמיתיות ללא קשר לשאלה "האם הדיווח נראה לתומכי צד X כהוגן?".

אתה אומר בין היתר כי: "אם הוא היה מוטה הרי שלצד אחד הוא גרם לטעות קשה ביותר", כאן התעלמת מהצד השני, לו, לא נגרם כל טעות, אדרבה, הוא צדק בתחושתו, ואכן בפועל התקשורת היתה עוינת בסקירתה את העמדה שהוא מחזיק בה, לעומת זאת הפתיח קובע כי "נטייה זו אינה תלויה במידת איזונן היחסי של הסקירות", זאת למרות שבמקרים מסוימים, ולפחות לגבי צד אחד בקונפליקט, זה לא נכון בעליל, וכאמור, יתירה מזאת, הפתיח מתיימר לקבוע בעצם כי מי שמחזיק בעמדה כלשהי המדווחת בתקשורת, מאבד באופן מוחלט את כושר השיפוט שלו, באשר לשאלה, האם הדיווחים בעניין זה, מוטים או לאו. טיפוסי - שו"ת 14:06, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
נכון, הצד שהדיווח יהיה מוטה לרעתו "יצדק" ממש כשם ששעון עומד מראה פעמיים ביום על השעה הנכונה. האדם הוא יצור תבוני ויכול להשתמש בתבונתו כדי להתגבר על הטיות תפיסה ורגש. אני כאב אחוש תמיד שילדי צודקים בכל ויכוח שהם נקלעים אליו עם חבריהם או מוריהם אבל אני יכול להיות מודע להטייה הזו ולנסות לבחון בשכלי את הסיטואציה. מי שמחזיק בעמדה יחשוד בדרך כלל בהטייה "נגדו" אבל הוא יכול למשל להשתמש בשכלו ולסמן בטקסט את העובדות שלדעתו אינן מדוייקות ולהשתמש בויקיפדיה כדי לבדוק שוב. הוא יכול לבדוק את שמות התואר והפעלים המשמשים לתיאור הצד שלו ולתיאור היריב ולראות אם יש הבדל מובהק וכו'. כוח השיפוט רק משתפר כשאנו מודעים לתופעות העלולות לגרום לנו לטעות. יורם שורק - שיחה 14:17, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
משל השעון שיצרת, הופך את האדם החושב והצודק למכשיר מקולקל, ואף סותר את המשפט השני שכתבת, בהיות האדם יצור תבוני, היכול להשתמש בתבונתו כדי להתגבר על הטיות תפיסה ורגש. אני כאב לא יחוש שילדי צודקים בכל ויכוח שנקלעים אליו עם חבריהם או מוריהם, תמיד אבחן את המקרה לגופו של עניין, ואם אבין שהם אינם צודקים, אעיר להם ואסביר להם את טעותם. מי שמחזיק בעמדה מסוימת, אכן עלול לחשוד בהטיה נגדו, חשד שלעתים מוטעה, אך לעתים נכון, מה לעשות. אבל זה בוודאי נכון, שכוח השיפוט רק משתפר כשאנו מודעים לתופעות העלולות לגרום לנו לטעות. טיפוסי - שו"ת 14:40, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
טיפוסי, דבריך מראים על כשל חמור בהבנת הנקרא, ובהבנת תפקידן של תבניות בוויקיפדיה. העובדה שעולה במחקר, כלומר שתחושת ההטיה אינה תלויה במידת האיזון של המקורות, אין משמעה כי המקורות בהכרח מאוזנים. כל מה שהמשפט הזה אומר הוא כי תחושת ההטיה של הצופים או המאזינים אינה תלויה באיזון הזה (או בחסרונו). מדבריך מובן שמסקנות המחקרים אינן מקובלות עליך. זה לגיטימי. יותר מכך - יתכן בהחלט שבאופן ביצוע המחקרים נפלו שגיאות, או רחמנא לצלן אפילו מעשה רמייה אקדמי, ובעצם המסקנות מופרכות לחלוטין. אם תוכל למצוא מחקרים מדעיים שתומכים בתחושותיך, ותדע לתמצת אותם בצורה המתאימה לאנציקלופדיה, אדרבה ואדרבה - הוסף לערך מידע חשוב זה, בציון המקורות כמובן.
לכל האמור לעיל אין כל בדל קשר לתבנית השכתוב המופרכת שהוספת לערך. אנא הסבר כאן, לא מדוע מסקנות המחקר אינן מקובלות עליך, אלא מדוע הערך זקוק לשכתוב. לאחר שתספק הסבר סביר לכך, תוכל להחזיר את התבנית המופרכת לערך.
(במחשבה שנייה): כיוון שקשייך בהבנת הנקרא ברורים, ארשה לעצמי לפרט ולחזור על נקודות שנאמרו כבר בדיון הזה מספר פעמים: אין בערך כל אמירה או טענה או אפילו התייחסות כלשהי למידת ההטיה בכלי התקשורת בפועל. אם יבוא מי ויוכיח באותות ובמופתים, שחור על גבי לבן, שכלי התקשורת אכן מוטים, אין בכך כל רלוונטיות לתופעה המתוארת, למחקרים המתוארים, ולערך בכלל. הערך אינו עוסק בשאלת ההטיה או חסרונה בכלי התקשורת, אלא באופן בו צרכני התקשורת מפרשים את תוכן הידיעות. אנא שים לב לכך בבואך לנמק: כל נימוק, טיעון או הוכחה שעיקרם הו "אבל הנה ההוכחה שהתקשורת באמת מוטה" אינו רלוונטי לערך בכלל, ובוודאי שאינו רלוונטי לדרישת השכתוב. קיפודנחש - שיחה 15:40, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
קיפודנחש, אנחנו עומדים בשלב הרבה יותר מתקדם של הדיון, אני אגב לא בטוח שהסרת התבנית על ידך, בפעם השנייה, ראויה. טיפוסי - שו"ת 19:06, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
לא ברור על איזה "שלב מתקדם של הדיון" מדובר. אנא הסבר, בטיעונים לגופו של הערך, מדוע לדעתך הערך זקוק לשכתוב. קיפודנחש - שיחה 19:42, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

לקראת הצבעה[עריכת קוד מקור]

נוסף על הטענות שכבר הושמעו על ידי ועל ידי אחרים כלפי הערך, אסור שמחקר נקודתי יקבע על כלל המקרים הקשורים באפקט התקשורת העוינת, חשבתי שיהיה תועלת בשיפור באמצעות תבנית שכתוב, אך בעקבות הבהילות של משתמש מסוים, להסיר אותם פעמיים, בעוד הדיון מתקיים, הגעתי למסקנה שהפתרון הנכון בעת הזאת, הוא "הצבעת מחיקה", בה תידרש הקהילה לתת את דעתה, האם מדובר בערך ראוי, או שמא במחקר מקורי, וסגנון לא אנציקלופדי של מקבץ טענות, אני אישית סבור, שאפשר לשקול הוספת פסקה בערך "תקשורת" שיכלול בתמציתיות את העולה מהמחקרים הספציפיים שבוצעו בעניין זה. טיפוסי - שו"ת 16:50, 15 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

מי מונע ממך להוסיף מידע כלשהו המגובה במחקר לערך? כל זמן שהמידע רלוונטי לערך (כלומר מידע שמתייחס ל"אפקט התקשורת העוינת", לא "מחקר" שעוסק בשאלה "האם התקשורת באמת עוינת"), אדרבה ואדרבה, הוסף נא. קיפודנחש - שיחה 22:43, 15 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
התגובה הקודמת נכתבה בחפזה, ובלי גישה למקלדת בעברית (נסה פעם להקיש תגובה בעזרת העכבר בלבד - אפשרי אך לא קל). כעת יש לי טיפה יותר זמן, ואשיב לך דבר דבור על אופניו.
  • המשפט "אסור שמחקר נקודתי יקבע על כלל המקרים הקשורים באפקט התקשורת העוינת" הוא חסר פשר. אם אתה מבין למה התכוונת, נסה לכתוב זאת בלשון בני אדם. אם גם אתה אינך מבין, בוא נעמיד פנים שרצף המילים הזה מעולם לא נכתב.
  • "או שמא מדובר במחקר מקורי": לאור העובדה שרובו ככולו של הערך מתאר מחקרים מדעיים קיימים, המסקנה היחידה שניתן להסיק מהמשפט הזה היא שאינך מבין את משמעות המילים שאתה משתמש בהן, ובפרט אינך מבין מה זה "מחקר מקורי"
  • "הצבעת מחיקה": באיזו תואנה?
  • "סגנון לא אנציקלופדי של מקבץ טענות": כעת לפחות יש לדבריך פשר, הגם שהם מופרכים. אנא הצבע על משפט או פסקה בערך הכתובים לדעתך ב"סגנון לא אנציקלופדי"
  • "אפשר לשקול הוספת פסקה בערך "תקשורת" שיכלול בתמציתיות את העולה מהמחקרים הספציפיים שבוצעו בעניין זה". שוב, לא ברור אם אתה מבין על מה הערך הזה מדבר. הוא לא מדבר על "תקשורת", ולכן אין היגיון לאחד אותו (אם הצלחתי להבין את כוונתך) לתוך הערך "תקשורת".
שורה תחתונה: מעשיך ודבריך בערך זה נראים כמעשיו ודבריו של מי שבא להציק, לא מישהו שבא לשפר. קיפודנחש - שיחה 02:37, 16 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

טיפוסי, אני שמח שסוף כל סוף יש לנו דעות דומות בקשר למשהו שקשור בויקיפדיה. גם לי יש אי נוחות לא מעטה עם חלקים מהערך הזה. אבל אחרי שהערך עבר לא מעט שכתובים ובדיקות, כולל בידינו, לא נשארה שום עילה לשום הצבעה. מה שצריך לעשות זה לקרוא את כל המקורות ולסיים את מלכאת השכתוב. אני מתקשה לעשות זאת בתקופה זו (אני חצי חולה כבר הרבה זמן, אני מתכונן למבחן קשה בתנאי לימוד קשים וגם שעות השינה שלי לא מרובות). אולם, במוקדם או במאוחר מישהו ישלים את המלאכה הזו. הנח לזה. עִדּוֹ - שיחה 12:33, 16 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

קודם כל ולפני הכל תהיה בריא. שנית, בהצלחה במבחן. שלישית, כמו שציינתי יותר מפעם אחת, אני מוצא שעריכותיך בערך הן טובות ומועילות - כולי תקווה שאכן תממש את ה"איום" ותחזור לכאן להמשיך לשפר. קיפודנחש - שיחה 13:43, 16 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
עדו, כדי לא לקלקל את שמחתך, שאני שותף לה, אניח לערך, למרות כל מה שיש לי עליו. טיפוסי - שו"ת 14:13, 16 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
תודה לכולם. עִדּוֹ - שיחה 14:36, 16 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
וכדי למנוע טעות אפשרית, ארגיש חופשי לתקן, לשפץ, ולשפר, פה ושם, לרווחת הקוראים. טיפוסי - שו"ת 14:52, 16 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אתה שם אותי במצב קשה: מצד אחד בוודאי ובוודאי שכל אחד מאיתנו צריך לחוש חופשי לערוך כל ערך במטרה לשפרו, ואין שום צורך להצהיר על כך, לא מראש ולא לאחר מעשה.
מצד שני, העריכה שביצעת במקביל להצהרה הזו היא גרועה ומזיקה, והחליפה משפט נכון ומדויק במשפט שגוי וקלוקל. המילכוד ברור: אם אשחזר את עריכתך אצטייר כצבוע ונוקמני, ומצד שני כואב הלב להשאיר קילקול כזה על כנו. לכן אבקשך לשחזר את המשפט שקילקלת, ולוודא שאתה אכן מבין לעומקם את הדברים הנאמרים לפני שאתה מבצע עריכות נוספות. קיפודנחש - שיחה 15:52, 16 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אני מעריך את הגינותך, אפנה מלוח המודעות. טיפוסי - שו"ת 20:04, 16 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
מאחר והזמנת לדיון בלוח המודעות, ומאחר שמדבריך שם נראה שאינך מבין מדוע השינוי גרוע, אנסה להסביר: מה שהמחקר מראה הוא שהצופים (המחקר התבצע על שידורים בטלוויזיה) מזהים הטיה "לרעתם", בין אם השידור אכן מוטה לרעתם, בין אם הוא מאוזן, ובין אם הוא מוטה "לטובתם". המשפט כפי שהיה לפני שערכת אותו אומר זאת: הנטיה לזהות הטיה "לרעתך" אינה תלויה כלל במידת האיזון היחסי של הכתבה. המשפט שרשמת במקומו, דהיינו שהצופים מזהים הטיה גם בדיווח מאוזן כמובן נובע מהטענה המקורית, אבל אמירה זו חלשה ממנה בהרבה. משל למה הדבר דומה? למשל אם יש מחקר שמראה שאדם פלוני תמיד שמח, בין אם קרו מאורעות משמחים, בין אם לא קרו שום מאורעות, ובין אם קרו מאורעות מעציבים, וכך כתוב בערך, ומישהו בא ומחליף זאת במשפט שאומר שפלוני תמיד שמח, גם אם כלום לא קרה. זה אמנם נכון, וגם נובע מהמחקר, אבל זו אמירה חלשה בהרבה ממה שהמחקר אומר בפועל.
בנוסף, המשפט שהוספת, "קיימת אף במצב איזון יחסי של הסקירות" הוא פגום. אין דבר כזה "מצב איזון יחסי". המשפט המקורי דיבר על "איזונן היחסי של הסקירות" - "יחסי" הוראתו אחת יחסית לשנייה. השינוי שעשית מדמה בליבו שיש דבר כזה "מצב של איזון יחסי" - מחשבה של עשר שניות תבהיר לך שזה הבל.
צר לי שעלי לשפוך כל כך הרבה מילים על זוטה כזו קטנה, אבל כנראה שלפעמים אין ברירה. קיפודנחש - שיחה 23:11, 16 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
המחקר גילה (במקרה שהוא בדק) שכאשר הסקירות [שנלקטו באופן אקראי, ובהנחה שהן] מאוזנות יחסית, קיימת נטייה אצל צרכן התקשורת, הנוקט בעמדה בקונפליקט, לזהות את הסקירה כעוינת את עמדתו, וזה מה שהפתיח אומר כעת, המחקר לא עסק מאומה, מה קורה כאשר הסקירות אכן מוטות לחלוטין, לצד אחד בקונפליקט, העמדה שאתה מחזיק בה, או העמדה המנוגדת לה, ומכאן החשיבות העצומה, לעריכה הנידונה, עם זאת, הערתך לגבי הסגנון, היתה חשובה, ונלקחה בחשבון. טיפוסי - שו"ת 11:31, 17 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

"קיימת גם כשהדיווח מאוזן יחסית"[עריכת קוד מקור]

אנחנו לא יודעים אם היא קיימת גם כשהדיווח מאוזן יחסית כי המדענים לא יכולים לבדוק אם באופן אוביקטיבי הדיווח מאוזן. המקסימום שהם בדקו זה כמה הטייה רואה קבוצת האנשים בעלי הדעות הניטרליות. בניסוי, הפרו ישראלים ראו הרבה הטייה אנטי-ישראלית, הניטרלים ראו מעט הטייה אנטי-ישראלית והפרו-פלסטינאים ראו הרבה הטיה פרו-ישראלית. הטעון של החוקרים הוא שבלי קשר למה שקבוצת הביקורת רואה, שתי קבוצות הניסוי רואות מה שהן "רוצות לראות".. עִדּוֹ - שיחה 20:27, 18 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

אכן. בכך עוסק זנבו של הדיון בפסקה הקודמת (פחות או יותר החל מתגובתך האחרונה שם). תודה שתיקנת את הקלקול - הסברתי שם מדוע אני לא עושה זאת בעצמי. קיפודנחש - שיחה 20:39, 18 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
המשמעות של הנוסח הנוכחי, היא לשם המחשה, שלו מתנחל ופלסטיני יקשיבו ביחד לסקירה בעניין ההתנחלויות, ברשת אל ג'זירה, ימצאו את הסקירה התקשורתית עוינת את עמדתו, הן המתנחל והן הפלסטיני, כל אחד מצדו. טיפוסי - שו"ת 12:32, 19 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
זה לא אומר שכל פרו-פלסטינאי יחשוב שכל מבזק של אל מנאר מוטה לטובת ישראל. מדובר פה על ממוצעים ועל נטיות. בעיקרון ימנים ייטו לתפוס את כלל הדיווח בכלל התקשורת כשמאלני ושמאלנים ייטו לתפוס את כלל הדיווח בכלל התקשורת כימני.. עִדּוֹ - שיחה 22:49, 19 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
הממוצעים, והנטיות, מתייחסים להנחת היסוד, שהתקשורת אינה מוטית באופן יחסי, והפתיח כרגע, אומר משהו אחר. טיפוסי - שו"ת 19:02, 20 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אני לא זוכר שום הנחת יסוד כזו במאמר המדעי. המדענים לקחו מדגם של כתבות והראו אותו למדגם של אנשים שהכילו פרו ישראלים, ניטרלים, ואנטי ישראלים. את דעות הפרו ישראלים ואת דעות האנטי ישראלים השוו לדעות הניטרלים. בלי שום הנחות יסוד על ניטרליות התקשורת. ואכן, אפילו הניטרלים לא תפסו את התקשורת כניטרלית אלא כאנטי ישראלית קלה. עִדּוֹ - שיחה 19:55, 20 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
טיפוסי, מהערותיך כאן עולה האפשרות שמא אינך מבין עד תום את המאמרים המדעיים. עצתי לך: נסה לקרוא אחד או שניים מהמאמרים המקושרים ולהבינם. אם קשה עליך הדבר (אין בכך כל בושה: לא קל לקרוא ולהבין מאמרים מדעיים בשפה זרה, ובייחוד למי שלא התמחה בתחום המדעי המסוים), כדאי אולי שפשוט תניח לערך הזה. אחרי שתבין את המאמרים לעומקם, יהיה הרבה יותר קל לדון בשאלה מה נכון ומה לא נכון לכתוב בערך שמתאר אותם. בכבוד - קיפודנחש - שיחה 20:26, 20 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
בואו לא נשכח שקיימת אפשרות שדווקא אני הוא זה שטועה. רצוי שכולנו נקרא את המאמרים המדעיים. עִדּוֹ - שיחה 20:29, 20 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

לא להוריד קישור טוב ורלונטי[עריכת קוד מקור]

הקישור לכתבה בנענע הוא טוב ורלונטי. לא להוריד אותו. Dangling Reference - שיחה 20:33, 18 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

כוונתך טובה אבל כל שינוי בערך הזה מגביר את תאוותם של טיפוסיעידו לקיים בגופם את דברי החכם באדם (קהלת פרק ז' פסוק ט') והם מתחרים זה בזה במחיקת דברי טעם והוספת שטויות. הערך היה רהוט וברור עד שעידו החליט לנקום בו את נקמת הצעת המחיקה של ערך אחר והוא חוזר על כך בשקדנות מעוררת השתאות ובחילה (משלי כ"ו פסוק י"א). הפסקתי לערוך את הערך הזה (פרט להצבת קישור שאפשר בלעדיו במקום תבנית קנטרנית) ואני מקווה שמישהו יחליט לחזור לגרסה יציבה ולשפיות. יורם שורק - שיחה 23:02, 18 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
הערך היה רהוט עד שעדו החליט שהוא צריך לשקף נאמנה את ממצאי המחקרים ולא את הפנטזיות של יורם שורק. עִדּוֹ - שיחה 23:08, 18 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 18:43, 3 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:59, 1 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-03 בספטמבר 2019[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

המשפט בסיכום: ״מחקרים הראו כי נטייה זו קיימת בלא תלות במידת האיזון שבדיווח.״ אינו מגובה בערך במראי מקום. כל הדוגמאות שניתנות אינן כוללות עיסוק בשאלת האיזון ה״אובייקטיבי״.

יש מחקרים בהערות בגוף הערך. יוני דוד - שיחה 20:37, 2 בספטמבר 2019 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באפקט התקשורת העוינת שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 07:57, 8 בנובמבר 2022 (IST)[תגובה]