שיחה:אץ קוצץ

ראב"ע ו"אץ קוצץ"

נתנאל, ניסחתי מחדש את הקטע המפרט את התייחסותו של אברהם בן עזרא ללשון "אץ קוצץ":

אברהם בן עזרא, פרשן המקרא בן תור הזהב, הסתייג מהפיוט "אץ קוצץ" וממגמת קיצוצן וקיצורן של המילים בכלל. הוא ראה בכך ניסיון מלאכותי לכפות על המילים את "סד האקרוסטיכון והחרוז". סגנון זה פגם לדעתו בשלמותה וביופיה של שפת הקודש, ולכן היה פסול בעיניו. כדי להדגים את רתיעתו מלשון "אץ קוצץ" - כדוגמת תחן במקום תחינה - הציע באירוניה תֶפֶל כתחליף לתפילה.

בזמנו שלחתי זאת כבדרך אגב (בהודעה פרטית) לדוד שי, והוא ביקש ממני לשלב את הקטע בערך "אץ קוצץ". דליה • שיחה 08:08, 25 באפריל 2007 (IDT)

שלום דליה, העניין איננו בניסוח מחדש אלא בכך שזה לא שייך לערך הזה. הערך אץ קוצץ עוסק בפיוט עצמו ובהתייחסויות אליו. הביקורת של ראב"ע איננה מתייחסת ספציפית ל"אץ קוצץ" (לא ידוע לי על מקום שבו הוא מזכיר את הפיוט המסוים הזה. הוא כן מביא דוגמאות מפיוטים אחרים של הקליר). משום כך השילוב של דברי ראב"ע בערך הזה הוא יציאה מהקשר. והמשפט "הסתייג מהפיוט 'אץ קוצץ'" הוא פשוט לא נכון. ציינתי שלושה ערכים אחרים שבהם דבריו של ראב"ע ראויים לבוא בהרחבה: אלעזר הקליר, פיוט, תקופת הביניים של העברית, ואכן בשניים משלושתם מופיעים דבריו עם ציטוט. נתנאל 09:59, 25 באפריל 2007 (IDT)

שלום נתנאל. אני מחזיקה בידי את "הקובץ לשנת הלשון" של האקדמיה ללשון העברית (התשמ"ט). בעמ' 50, במאמרו של יוסף יהלום על לשון הפייטנים, מופיעות ברצף, ובאותו עמוד, שתי הדוגמאות - זו של ראב"ע וזו של מנדלי. העורך הוא פרופ' משה בר אשר נשיא האקדמיה ללשון העברית. לי זה מספיק כדי להגיע למסקנה ששילוב דברי ראב"ע בערך זה הוא במקומו. דליה • שיחה 22:27, 26 באפריל 2007 (IDT)

נ"ב: אין בכוונתי להתעקש על כך. רק חבל שקורא שייקלע לערך זה יחמיץ את הפסקה ההיא. ואולי אני מחמיצה כאן איזו רגישות לשונית? האם לכנות "תפילה" בשם "תפל" הוא עניין שיש בו משום זילות? דליה • שיחה 22:34, 26 באפריל 2007 (IDT)

אכן יהלום מתייחס לדברי ראב"ע ומנדלי, אבל מנדלי מתייחס במפורש ל"אץ קוצץ" ואילו ראב"ע (שדבריו המפורשים בהקשר זה מופיעים בספרו "שפה ברורה", ובאריכות גם בפירושו לקהלת) מתייחס באופן כללי ללשון פייטני א"י. אני אנסה להסביר בפעם השלישית מדוע אני מתנגד להוספת דברי ראב"ע כאן. הנושא של כל משפט בערך הזה הוא הפיוט אץ קוצץ. דברי מנדלי וביאליק מובאים כי הם השתמשו באץ קוצץ כדוגמה ללשון הפיוט. ראב"ע לא עסק באץ קוצץ, לא הביא אותו כדוגמה ובינתיים אין שום ראיה לכך שהזכיר בכלל את הפיוט הזה. לכן הזכרה של דברי ראב"ע בערך הזה היא סטייה מהנושא ומתן תמונה לא נכונה לקורא. אמרתי וחזרתי ואמרתי שאין לי כל בעיה עם הזכרת דברי ראב"ע בערך מתאים ונתתי שלוש דוגמאות לערכים מתאימים. לכן אין כל צורך להוכיח לי שראב"ע אמר את הדברים, להביא את גושפנקתו של בר-אשר או להתייחס לטענה משונה שלא טענתי על זילות התפילה. בכל אופן אני שמח שאין בכוונתך להתעקש על העניין. שבת שלום, נתנאל 13:18, 27 באפריל 2007 (IDT)

תודה עבור תשובתך המפורטת. השתכנעתי ואף השכלתי. תודה ושבת שלום. דליה • שיחה 13:30, 27 באפריל 2007 (IDT)

ראה נא הרחבות בפיוט. אודה לך אם תאשר/תעיר. דליה • שיחה 14:13, 27 באפריל 2007 (IDT)

מחאה על דברי ביאליק

בזיו גדול לכתוב את דברי הליצנות של ביאליק על אחד הקדמונים קדושי עליון שכל פיוטיו הם קודש קדשים, ור' האר"י העיד עליו כי פיוטיו מקובלים בשמיים. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.19.86.63 16:37, 4 ביוני 2020 (IDT)

מיהו ה'קוצץ בן קוצץ'?

האם ה'קוצץ בן קוצץ'הוא המן בן המדתא, או עמלק בן (צאצא) של עשיו? ראיתי את שני ההסברים, בערך מופיע שהקוצץ הוא המן, אבל זה נראה לי פחות מתאים להמשך הפיוט. בן עדריאל biegel Dovidroth מרדכי וינטרויב Yack67 צורייה בן הראש ‏ יהוצפלח טועןבעלי הידע בתפילה ופיוט, מה אתם אומרים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST).

בן עדריאל biegel Dovidroth מרדכי וינטרויב Yack67 צורייה בן הראש ‏ יהוצפלח טועןבעלי הידע בתפילה ופיוט?--‫2A01:6500:A047:AD97:8068:9695:278:F864‬ 17:56, 12 במרץ 2024 (IST)

בד״כ מפגשים המן. אבל זה לא אומר שאין משמעות אחרת או פירוש לגיטימי אחר. Dovidroth ⁃ שיחה 18:00, 12 במרץ 2024 (IST)

@פלוני שכתב ללא חתימה ללא ספק המובן הראשוני הוא המן בן עמלק. שערי פירושים לא ננעלו, אך בציון מקור. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי ⁃ שיחה 18:32, 12 במרץ 2024 (IST)

אחר מבקשת המחילה מר' דוד ור' ביגל, אני דוקא חושב שהפירוש הפשוט הוא עמלק בן עשו, וכפי שהפיוט ממשיך ועוסק במלחמת עמלק במדבר ולא בהמן. (בכלל, הקליר בפרשת זכור ממוקד יותר במלחמת עמלק שבתורה ובמחייתו, ופחות נודד לעסוק בנס פורים, בניגוד לריה"ל למשל.) כך גם פירש רבנו שמעיה בפירושו. בן עדריאל • שיחה • ג' באדר ב' ה'תשפ"ד 11:54, 13 במרץ 2024 (IST)

מתי נכתב הפיוט?

לא כתוב במפורש מתי חובר או פורסם הפיוט לראשונה. 42.60.104.80 03:53, 6 באוקטובר 2022 (IDT)

נכתב ע״י הקליק שלי כנראה במאה ה-7 לספירה. Dovidroth ⁃ שיחה 18:00, 12 במרץ 2024 (IST)

טעות באקרוסטיכון

בטקסט של הפיוט המובא בתחילת הערך, הבית השישי מתחיל באות כ׳, אף על פי שבתור אקרוסטיכון זו אמורה להיות האות ב׳. לפי התמונה המצורפת של הפיוט, נראה שזו אכן האות ב׳ במקור.

אולם, נתקלתי בעוד מקור אחד שכותב את הטקסט באות כ׳, ומתייחס לכך בסוף, בתהייה האם המחבר טעה באות אחת.

איני יודעת היכן הטעות, שמא המחבר טעה במקור, או שהטקסט כאן מובא עם טעות (שנפוצה לה גם לאתרים אחרים), אך כל קורא שמכיר את המונח אקרוסטיכון יכול לראות שהטקסט כאן אינו אקרוסטיכון מושלם, אך הערך אינו מתייחס לטעות בשום שלב. AyeletZucker - שיחה 14:55, 5 בינואר 2024 (IST)

הגהתי בהתאם למאמר מרדכי והנוסח באתר המילון ההיסטורי ללשון העברית. יוסף יצחק-שיחה, ה' באדר א' ה'תשפ"ד. 17:13, 14 בפברואר 2024 (IST)