שיחה:א-תוואני

הבהרה: ערך זה הועבר מתוך הערך תל טוואני. להיסטוריית העריכות עד 12 ביוני 2008, 22:20 - ראו שם. אמנון שביט • שיחה 01:17, 13 ביוני 2008 (IDT)

עד כמה שאני יודע, כותבים א-תוואנה, בתעתיק מערבית.

"חורבה גדולה" בטואני

הועבר משיחה:תל טוואני

1. הייתי שם. אפילו היום אין!
2. לפי אנציקלופדיה מפה, הבתים על המערות היו שם כבר מאות שנים - לפי מיטב ידיעתי יעקב חבקוק לא סבור כך.
3. בכלל האזור הוא מעבר לקו ההתישבות של תושבי האזור. תושבי המערות הגיעו לשם בעקבות גרושם מהכפרים (ראו יעקב חבקוק על הסיבות) ובלית ברירה. באזור אין מים וגם האדמה אינה פוריה.
4. ייחודם הנוכחי הוא להיות מכשיר עזר בניגוח ההתישבות היהודית באזור שהיה כמעט שומם עד 1967.

שבוע טוב‏Daniel Ventura‏

אנסה לבדוק בקרוב בספרו של חבקוק, כשאזדמן לספרייה.

את הערתך האחרונה אני מציע שתמחק, היא מתאימה לטוקבקים, לא לוויקיפדיה. אמנון שביט • שיחה 18:19, 10 ביוני 2008 (IDT)

בתגובה להערותיך:

1. הסרתי את התואר "גדולה".

2. יעקב חבקוק אינו מתייחס באופן ספציפי לא-טווואני, אך מציין אותו כאחד מיישובי הקבע, להבדיל מיישובים עונתיים שגרים בהם רק בעונת המרעה. לפי תיאורו, כמעט כולם היו חורבות קדומות שהתושבים הנוכחיים התיישבו בהם.

3. חבקוק מתאר לא מעט כפרים באזור שממזרח ודרום-מזרח ליטא, ביניהם כרמל, מעין ועוד - חלקם יישובי קבע וחלקם עונתיים. חלק מהתושבים אכן שם בגלל סכסוכים או רדיפות, אך בהחלט לא כולם. (ואם כן, אז מה?)

4. זאב וילנאי (אנציקלופדיה אריאל) מציין שבמפקד 1967 היו בטואני 175 תושבים. הם לא באו לשם כדי לנגח שום מפעל ציוני.

אמנון שביט • שיחה 00:44, 12 ביוני 2008 (IDT)

תודה.

1. הוא לא מתיחס ספציפית. אבל בפרק האחרון הוא מציין כי היה לו קשר ( נדמה לי שכתוב אפילו טוב - הספר כבר לא בידי) עם איש בישוב. בדרך תל טוואני הוא הותקף ובזה בה לידי סיום מחקרו. לכן היושב מוכר לו.
2. סברה שלי היות והישוב ליד כביש ונח להגיע אליו, , הוא גם היה אחד הישובים הפופולריים שאליו הוא בה. אגב, התושבים היו מקבלים את פני הבאים בעין יפה, כולל את השכנים, המתנחלים, עד שבאו אלה שגרשו גם את יעקב חבקוק משם.
3. הבנתי מהספר כי היו שלבים בבניית ישובים: האחד, בניית ישוב ליד חורבה קיימת של יוצאי ישוב מסיבות כלכליות. השני, הגיעו לשם בשל "סכסוכים או רדיפות". נכון - לא כולם !
4. מספר התושבים ! המספר שאתה מצטט די מוזר - הרי לא עשו שום מפקד בשנת 1967. מה שכתבתי על המקום זה ציטוט מדוייק של אנשי הסקר - כמעט מילה במילה , כולל "גדולה", שהיו שם בסוף 1967.
5. מישהו העיר כי הם מ""דורא" - כתבתי ששוכני המערות בדרום הרי חברון שנחקרו באו במזרח הר חברון מיטא ובמערבו - מדורא. אנשי מקום זה רק מיטא.

היות ויש לי דעה בנידון, בערך זה ציטטי את המקורות כמעט במדוייק. כל טוב. ‏Daniel Ventura‏ 09:35, 12 ביוני 2008 (IDT)

האם הקביעה שלי, לפני שהיה ברשותי הסקר, אינה נראית סבירה: שהיה כמעט שומם עד 1967. בסקר ארכיאולוגי שנערך בשנת 1968 נמצאו במקום שרידים מועטים של מבנים וגדרות (הדגשה שלי) ‏Daniel Ventura‏ 09:38, 12 ביוני 2008 (IDT).

ראיתי עכשיו את הפיסקה שהוספתה: "-1967 נמנו בכפר 175 תושבים[2], ואילו ב-2002 הוערך מספרם בכ-100 [3]. נו ב-2002 היו יותר תושבים משנת 1967 ? תמהני ! ‏Daniel Ventura‏ 09:42, 12 ביוני 2008 (IDT)

אכן בסוף הספר הוא מספר שהיה לו קשר טוב עם אדם (לפחות אחד) בטואני, ושבהלכו בדרך מיטא לשם הותקף על ידי בריונים שאיימו עליו, ונאלץ לחזור על עקביו. בסוף הסיפור הוא מציין כי המפגש הזה היה כנראה (אם כי לא לגמרי בטוח) ביוזמה של אותו חבר ירושלמי שהכיר לו את יושבי המערות שלוש שנים קודם לכן, שאמר לו (ציטוט מהזיכרון, לא מילה במילה): "אם תמשיך להסתובב שם תותקף יום אחד ולא תוכל לכתוב את המחקר שלך". כשכתבתי כאן למעלה שאינו מתייחס ספציפית לטואני, התכוונתי שבמסגרת תיאור הממצאים הוא לא מציין בבירור איפה נצפה כל דבר, אלא מספק תיאורים התקפים לאזור כולו. אגב, ספר מעניין ביותר, תודה על ההפנייה. אשמח לקרוא אותו יותר בעיון כשייתפנה לי זמן.

יוצאי דורא אינם רלוונטיים לכאן, אלא לערך, אם ייכתב, על תופעת כפרי הבת ויושבי המערות בהר חברון. חבקוק מדגיש את היריבות שהייתה בין יטא ודורא, וכי יוצאיהן לא התערבבו אלו באלו. לכן הסרתי את המשפט בעניין דורא.

גודל האוכלוסיה: הבאתי דברים מתוך מקורות (משניים אמנם, אבל בני-סמכא לדעתי) על האוכלוסייה ב-1967 וב-2002. איני יודע מהו בדיוק אותו מפקד, ייתכן שבמסגרת סקר של הצבא. לעניין צמצום האוכלוסייה, אין צורך לתמוה - גם חבקוק מזכיר את המגמה של תושבי כפרי המערות לעזוב אותם בגלל התנאים הקשים, וצופה דעיכה של התופעה לאורך זמן. את סקר תשכ"ח איני מכיר, ולכשיזדמן לי אשמח לקרוא גם אותו ולהחכים.

אמנון שביט • שיחה 19:57, 12 ביוני 2008 (IDT)

לסיכום

אני מבקש לסכם את הנושא על דעתך ולעדכן בערך מה שאני חושב לנכון. אעשה זאת רק בהסכמתך. איני מעוניין בחילוקי דעות.

1. את דורא אזכרתי כאן רק בהקשר למחקר. רציתי לציין כי המחקר התייחס לשוכני המערות בכלל ובאותה הזדמנות , בדרך אגב, רציתי כי הקורא ידע שיש שני אזורים של יושבי מערות. שכן, בשלב זה אין עניין בערך עליהם. לא קריטי, אבל רצוי, אם אין ערך על יושבי המערות. היריבות בינהן לא מענינו של הערך - לא כתבתי עליה - אם אני לא טועה.
2. הבריונים הם לא סתם שודדים ! . הם חברי הארגון המכובד.
3. המפגשים - כמעט כולם - היו בעזרת החבר הירושלמי - אשר עורר אותו לכתוב על הנושא. ולכן זה לא מפגש חריג. כתבתי שלאור קלות התחבורה למקום, והרי הוא שהה שם 3 שנים, יש להניח כי הכפר היה אתר מרכזי עבורו. מה עוד שהוא היה מקום ידידותי (ידע אישי) עד לבוא ה"בריונים" אחרי 1980.
4. גודל האוכלוסייה - זה עבורי די חשוב. הסקר הארכאולוגי בוצע על ידי חוקרים נטרליים. ואם כתבו מה שכתבו אני מבקש שזה יצוטט. בשנת 1967 לא נערך שום מפקד במקום. היה מפקד ישראלי אחד ואין לי עליו נתונים. מקור שאולי ניתן לסמוך עליו הוא של [הרשות הפלסטינית] אבל שם הכפר לא נמצא שם. מספר התושבים הנמוך ביותר הנכלל בו הוא 136 - אולי זה מצביע על הרף הנמוך. לכל היותר אפשר לתת להם 150 היום [המקור].

אני מבקש למחוק משפט זה "-1967 נמנו בכפר 175 תושבים, ואילו ב-2002 הוערך מספרם בכ-100 . . במקומו לכתוב "הכפר מונה 150 תושבים". מסכים. ‏Daniel Ventura‏ 21:38, 12 ביוני 2008 (IDT)

[מקור נוסף] ‏Daniel Ventura‏ 21:45, 12 ביוני 2008 (IDT)

איני יודע למי אתה רומז ב"הארגון המכובד". אני יודע שחבקוק רומז שהמפגש עם הבריונים היה הצגה שאורגנה ע"י החבר הירושלמי.

אתה בעצמך כותב כאן "היה מפקד ישראלי אחד ואין לי עליו נתונים" - אז אולי לזאב וילנאי שכתב את הדברים ב-1976 כן היו נתונים? המספר 175 מובא בלוויית מראה מקום (אנציקלופדיה אריאל) והמספר 100 מ-2002 כנ"ל (אנציקלופדיה מפה), ועד שלא יימצא מקור ראשוני מדוייק יותר, עליהם להופיע כאן, ולא 150, אם זה מבוסס על השערה. ממילא לצורך הטענות הפוליטיות שלך לא באמת משנה אם היו שם 175 או 136 תושבים בזמן כלשהו.

גם לי אין עניין בחילוקי דעות, ולדעתי אי ההסכמות בינינו כרגע מתמקדות רק במספר התושבים ולא בשאר הדברים שבדף השיחה (שאינם נוגעים ישירות לאמור בגוף הערך). לדעתי הערך מכיל כעת מידע סביר, אם כי אפשר כמובן להרחיבו עוד. אמנון שביט • שיחה 22:10, 12 ביוני 2008 (IDT)

מפריע לי הנתון של 1967 שאין לו כל בסיס. הוא פשוט טעות . לא היה כל מפקד בשנת 1967. מצידי סוף. תודה על השיח המכובד. הלוואי שאזכה לראות כמוהו בערכים נוספים. ‏Daniel Ventura‏ 23:06, 12 ביוני 2008 (IDT)

תשובה -

1. "איני יודע למי אתה רומז ב"הארגון המכובד". אני יודע שחבקוק רומז שהמפגש עם הבריונים היה הצגה שאורגנה ע"י החבר הירושלמי". קרא שוב את הפרק. החברים האלה עמדו ...
2. מִפְקַד אוכלוסין לא היה בשנת 1967 - זו טעות של מישהו. ‏Daniel Ventura‏ 23:25, 12 ביוני 2008 (IDT)‏‏

תל טוואני

כדאי להוסיף בפתיח כי הכפר הוא דרומית לתל טוואני, במקום שלפי מפת הסקר הבריטי PEF משנת ,1880 הייתה דרך המובילה מהכפר הערבי כרמל הנמצא במקום כרמל המקראית למדבר יהודה עד עין גדי. ‏Daniel Ventura‏ 23:22, 12 ביוני 2008 (IDT)

עימותים עם מעון

גם לא ניתן להתעלם מהעימותים עם מתישבי [הישוב [מעון]] השכן. כדאי להוסיף פיסקה על כך. לא ניתן להתעלם על כך. מנסה להציג עמדה סבירה ואציע את הנוסח הבא: "בשנים האחרונות היו עימותים בין תושבי א-טואאני לבין תושבי הישוב היהודי מעון, הנמצא ק"מ צפונית מהם. העימותים נסובו על השימוש באדמות, שטחי מרעה ומעבר בדרכים הקרובות לישוב היהודי. באירועים היו מעורבים ערבים מהסביבה, יהודים מתנועות שלום ולא-יהודיים מארגונים בינלאומיים. פעולות אלה נסקרות בהרחבה באמצעי התקשורת הבינלאומיים." ‏Daniel Ventura‏ 23:22, 12 ביוני 2008 (IDT)

עלילות תושבי א-טוואני

אם כבר העלילות הוזכרו אז יש גם לציין שהם נבדקו ביסודיות ולא נמצא להם בסיס. ‏Daniel Ventura‏ 02:22, 13 ביוני 2008 (IDT)

כדאי להביא מקור לזה, כי האינטרנט מלא בטענות וכמעט אף אחד לא מכחיש. אמנון שביט • שיחה 09:06, 13 ביוני 2008 (IDT)

המשטרה חקרה וחקרה וחקרה ... ואפילו אחד לא הועמד לדין. ‏Daniel Ventura‏ 09:54, 13 ביוני 2008 (IDT)

גם לזה דרוש מקור. אמנון שביט • שיחה 16:32, 14 ביוני 2008 (IDT)

פשוט. אף אחד התושבי מעון לא זומן - אפילו לחקירה. מקור ? אפשר לבקש מלמעלה מ-200 תושבי המקום להביא תעודות יושר בשל עלילות שמאורגנות על ידי"בריוני יטא" בשיתוף פעולה על ידידיהם מתל אביב. היום גם הצבא וגם המשטרה יודעת היטב איך לטפל בגורמים המעוררים את אי-הסדר באזור. ‏Daniel Ventura‏ 21:16, 14 ביוני 2008 (IDT)

לפי זה ש"אף אחד התושבי מעון לא זומן - אפילו לחקירה", אולי המשטרה כלל לא "חקרה וחקרה וחקרה"? האינטרנט מלא עדויות, כולל כאלו של עיתונאים אמינים (אם כי לא אוהדי מתנחלים), אבל אתה ממשיך לטעון שהכל קונספירציה, ואתה כמובן יודע יותר טוב מהם. אם המשטרה חקרה ולא מצאה כלום, זה היה צריך להתפרסם איפהשהו. לדברי עקיבא אלדר המשטרה דווקא כן זימנה מתנחלים, וגם אספה עדויות על מעשי ההתנכלות שלהם, אבל בית המשפט הוא שדחה את בקשתה להרחיק אותם מהאזור. כפי שכתבתי בערך, לא הוגש כתב אישום. לכל מסקנה גורפת יותר באשר לקיומן או אי קיומן של ראיות וכיו"ב, דרוש מקור! שבוע טוב, אמנון שביט • שיחה 01:36, 15 ביוני 2008 (IDT)

נוכל לסיים פה. נסח איך שתמצא לנכון. ‏Daniel Ventura‏ 03:48, 15 ביוני 2008 (IDT)

מִפְקַד אוכלוסין בשנת 1967

אני חוזר מדברי: "מִפְקַד אוכלוסין לא היה בשנת 1967 - זו טעות של מישהו" היה מפקד, אשר מטרתו היה לתת לתושבים אישורים כדי שיוכלו להוציא תעודות זהות.

1. לאור הכתוב בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968 על הכפר כי נמצאו במקום שרידים מועטים של מבנים וגדרות, נראה היה לי, כי המספר 175 תושבים הוא מוגזם. מה עוד, שהיום אחרי שנוספו בתים רבים מספר התושבים נאמד, לפי פירסומים זרים , ב-150.
2. אני כי הסיבה לפער מצוי בעבודתו של יעקב חבקוק. הוא כותב כי א-טוואני הוא ישוב קבע. מסביבו עוד כחמישה ישובים עונתיים. לדעתי, בעת ביצוע המפקד תושבים אלה נכללו בין תושבי א-טוואני .
3. במפקד, התכוונתי למפקד מלא ויסודי, שערך הממשל הצבאי כעבור עשר שנים בקרוב .

שבת שלום. ‏Daniel Ventura‏ 15:41, 13 ביוני 2008 (IDT)

ליווי התלמידים ע"י צה"ל

ביקשו מקור על התוספת שלי ("וצה"ל החל ללוות את הילדים בדרכם אל ומבתי הספר") - אין לי מקור כתוב, המקור הוא אני, אני חייל בצהל שתופס שם את הקו, אנחנו עושים את הליווי הזה באופן קבוע מאז שהגענו לקו, כל בוקר וכל צהריים, הייתי מביא עוד מקור, אבל המתנדבים האירופאיים לא ממש מצלמים ומדווחים דברים כאלה.. אלה אם כן אנחנו מאחרים לליווי..

תודה על העדות. הוספתי מקור מאתר מעריב מ-2006, ויש עוד עדויות באתרים נוספים. אמנון שביט • שיחה 19:20, 11 ביוני 2009 (IDT)

תעתיק השם

מישהו כתב שא-תוואנה הוא "התעתיק הנכון של שם הכפר הפלסטיני הנמצא בדרום הר חברון. בערבית שם הכפר נכתב التوانة. נכון להיום הערך שלו מופיע תחת השם א-טוואני" ‏Ori‏ • PTT‏ 23:32, 22 במאי 2010 (IDT)

מי שכתב זאת הוא משתמש:Ehuduziel, מבלי להביא אסמכתא. ראיתי את התעתיק "א-תוואנה" פעם (כמדומני במפה של ארגון זכויות אדם כלשהו). אבל הנושא נדון כבר בעבר בשיחה:תל טוואני#שם הערך והתעתיק נקבע על פי הכתיב הערבי. אם יש אסמכתא לכתיב שונה בערבית נוכל לפתוח את הדיון. בינתיים אני משחזר ל"טוואני". אמנון שביט • שיחה 00:21, 23 במאי 2010 (IDT)

לדברי משתמש:Ehuduziel בדף שיחתו, ראש מועצת הכפר משתמש בכתיב التوانة (א-תוואנה) על כרטיס הביקור שלו ובמסמכים רשמיים נוספים. עם זאת, במפקד האוכלוסין של הרשות הפלסטינית (עמ' 58) מופיע שם היישוב ﺍﻟﺘﻮﺍﻧﻲ - (א-תוואני). זה נראה לי מקור רשמי שראוי להתבסס עליו, ולכן אני מציע לשנות את שם הערך לא-תוואני, עם הפניות מא-טוואני ומא-תוואנה. אמנון שביט • שיחה 16:59, 24 במאי 2010 (IDT)

הגיוני. אביעדוס • כ"ט בסיוון ה'תש"ע, 22:48, 10 ביוני 2010 (IDT)

העברתי. אמנון שביט • שיחה 00:21, 11 ביוני 2010 (IDT)

שחזור עריכתו של שי חלצי

שחזרתי את עריכתו של שי חלצי בעקבות הפרת הנייטרליות הבוטה שלה. זה שתעאיוש מאשימים שתושבי הסביבה מתנכלים לערבים זה לא חידוש, אבל מה לעשות שפה זה לא אתר תעמולה של תעאיוש. תאוריות קונספירציה כגון אלה שייכות לכמה אתרים אחרים, אך לאנציקלופדיה בוודאי שלא. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:49, 23 במאי 2010 (IDT)

מצוין במפורש שזאת דעה. יש הרבה ערכים בהם מופיעות דעות חריפות יותר שאינן מבוססות על עובדות כלל. במקרה זה יש גם עובדות מוצקות - הגדר, הגירוש וההתנכלויות. חוסר הניטרליות בא מצדך, שמנסה להצניע דעה שלא מוצאת חן בעיניך. שי חלצי - שיחה 00:13, 24 במאי 2010 (IDT)

שי, אם תעיף מבט על דף השיחה של הערך תיווכח שנעשה מאמץ לא מבוטל לשמור בו על איזון, הקפדה על מקורות והימנעות מהשערות ומסקנות שאין להן סימוכין. אם "יש טוענים" משהו, הבא בבקשה אסמכתאות רציניות לכך, או שתיצמד לעובדות. אמנון שביט • שיחה 00:29, 24 במאי 2010 (IDT)

מצטרף לאמנון - יש להביא אסמכתאות לדברים. מה שכן "לא ניטרלי" זה לא התואר המתאים, הדברים הובאו בקונטקסט המתאים (ארגון X טוען כי...), ולא פגמו בניטרליות של הטקסט. לכל היותר אפשר לומר שהארגונים זניחים וטענותיהם אינן רלוונטיות. יוסאריאן • שיחה 09:04, 24 במאי 2010 (IDT)

די ברור לי שתאעיוש טוענים ככה. הבעיה היא שעל כל ארגון שטוען X יש ארגון שטוען Y, כאשר Y היא הפונקציה ההפוכה של X. מכיוון שהובאה עמדה אחת בלבד, הרי שמדובר בהפרת הנייטרליות. ומכיוון שאיננו במה לתאוריות קונספירציה זניחות, הרי שאין מקום לתוספת כך או כך. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 10:02, 24 במאי 2010 (IDT)

כאמור, הדעה רלוונטית ומגובית בשורת עדויות בשטח, וקוריצה הוא זה שמפר כאן ניטרליות. אבל בכל אופן, אני מסכים עם יוסאריאן שחסרה לי אסמכתא, וכשתהיה לי אוסיף שוב את המידע. שי חלצי - שיחה 10:58, 24 במאי 2010 (IDT)

וכמובן תשוחזר אם העריכה תהיה שוב לא נייטרלית כמו זו ששחזרתי. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 10:59, 24 במאי 2010 (IDT)

כמובטח, שוחזרת. האמירות "ההתנכלויות לתושבי הכפר והאפליה מצד המינהל, לצד גירוש תושבים מכפרים אחרים באיזור בתחילת שנות ה-2000" ו-"הם חלק ממדיניות שנועדה לאלצם לעזוב את אדמתם על-מנת לאפשר רצף טריטוריאלי בין ההתנחלויות והמאחזים" הן קביעות עובדתיות מצד ארגונים שאין להן על מה להסתמך. יובא מסמך (איפה ענת קם כשצריך אותה?) המאשר דבר כזה. ביקורת מקומה בערך של המבקר ולא המבוקר. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:41, 24 במאי 2010 (IDT)

כתוב במפורש שמדובר בעמדה של ארגוני זכויות אדם, שמופיעה במקורות. דעתך על עמדה זו לא רלוונטית כמו גם הדרישה למסמך רשמי. בשום מקום לא ייכתב באופן רשמי "ממשלת ישראל מתכוונת לגרש אלפי אנשים ולספח שטח של מאות אלפי דונם בניגוד לחוק הבינלאומי". כי לא כותבים דברים כאלה, שיודעים שהחוקיות שלהם מוטלת בספק (בלשון המעטה). וגם אם היה כתוב, אז כפי שהזכרת, זה לא נחשף לציבור בדרך כלל. עובדה היא שעמדת הארגונים קיימת, היא לא בנויה באוויר ולאור העובדות בשטח, לפחות עד שהוזז תוואי הגדר, היא הייתה סבירה והגיונית. כמו כן, מחזיקים בה ארגונים רבים שאינם זניחים כלל, מהארץ ומהעולם, ארגונים ממשלתיים, ציבוריים, ארגוני זכויות אדם וארגונים פוליטיים. אתה יכול אולי לחלוק על הניסוח, ולנסות לשפר אותו, אבל אין שום מקום למחלוקת על הופעת המידע. שי חלצי - שיחה 11:51, 24 במאי 2010 (IDT)

מסכים עם קוריצה. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תש"ע • 11:54, 24 במאי 2010 (IDT)

לא. כתוב שם שארגוני זכויות אדם קבעו שיש אפליה וכד'. שיטענו. זו זכותם. הבעיה היא שאיש לא הסמיך אותם לקבוע קביעות כאלה. הסברים אחרים הם כמובן הבירוקרטיה שיש בארץ או זה שיש עובדי תשתיות שפשוט מפחדים להגיע לשם. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:56, 24 במאי 2010 (IDT)

זה ערך על כפר שאין בו מקום לתעמולה פוליטית מכל סוג. לא כל מה שאיזה ארגון קיקיוני אומר צריך לכתוב. יורי - שיחה 12:04, 24 במאי 2010 (IDT)

על הצגת עמדות בערכים

ציטוט מהערך על רצועת הביטחון בלבנון: "יש הטוענים, דוגמת אורי מילשטיין, שהנסיגה שיקפה חולשה ישראלית וחוסר אונים של צה"ל למול לוחמת הגרילה של חזבאללה, והייתה כישלון ישראלי שטויח להתמודד מול חזבאללה, כישלון שנתן את אותותיו במלחמת לבנון השנייה. עוד הם טוענים כי העולם הערבי ראה ופירש את הנסיגה כחולשה, וכך היא הובילה לפתיחת האינתיפאדה השנייה ב-28 בספטמבר 2000, ארבעה חודשים לאחר הנסיגה.

טענות נוספות הן שבצורת הנסיגה מלבנון - יציאה חד צדדית ללא סיום משא ומתן עם סוריה ולבנון, נטישת צד"ל והתושבים המיודדים עם ישראל וחוסר הכנת השטח להצבת הצבא הלבנוני, אפשרה ישראל לחזבאללה להשתלט על כל דרום לבנון, וסייעה לכוחות חזבאללה להתבצר לאורך כל קו הגבול שהובילה למלחמת לבנון השנייה. גם המהלך עצמו של נטישת צד"ל בסיום תפקידו, זכה לביקורת נוקבת בחברה הישראלית, בשל הצורה שבה ישראל נטשה בני ברית. היו שטענו כי הדבר יגרום לכך, שלישראל יהיה קושי ליצור בריתות בעתיד.

מאידך, יש הטוענים, דוגמת ד"ר גיא בכור, כי חזבאללה השתמש בהתנגדות לישראל וצה"ל כסולם ומנוף לטפס בחברה הלבנונית ולתפוס בה מעמד בכיר (למשל, חזבאללה מנמק את הישארותו מיליציה חמושה בהגנה על לבנון מפני "התוקפנות הישראלית"), ולכן, כשיצאה מלבנון עשתה ישראל מהלך נכון, והשמיטה את הסולם הזה מתחת לרגליו."

האם דעות אלו ראויות להופיע, לפי כללי הצנזור שיש המבקשים ליישם בערך א-טוואנה? האם יש קשר בין מידת ה"אמת" שבהן להופעתן או אי-הופעתן? הרי יש כאן טענות מנוגדות. אף אחד לא יכול לקבוע מי צודק. שימו לב שכל הטענות הנ"ל אף לא מגובות במקורות, וייתכן שהדברים סולפו או מוצגים בצורה חלקית. העניין היחידי שהועלה עד כה על ידי יריביי לדיון, שראוי לתיקון, הוא חוסר בהבאת תגובת הממשל לצד הביקורת והטענות של הארגונים. אני מתכוון לאסוף בימים הקרובים תגובות של רשויות ממשל המעורבות בנושא ואז להחזיר את המידע לערך, יחד עם התגובות על כל הטענות. עד אז, אשמח לקבל הערות על ניסוח או היקף, ואם יהיה בהן הגיון, אשנה את הטקסט. שי חלצי - שיחה 21:57, 24 במאי 2010 (IDT)

שי, קראתי היום את כל המקורות שהבאת לפיסקה שהוסרה וניסיתי למצוא בהם משהו שיצדיק את הוספתם לערך זה. לא מצאתי. הם עוסקים אמנם באזור דרום הר חברון, אבל תוואני תופס בהם חלק קטן יחסית. אם יש להם מקום, זה אולי בערך תעאיוש או בערך דרום הר חברון (וגם שם במינון שלא יעלה על מיעוט האינפורמציה). כפי שכבר אמרתי, בערך טעון כזה עדיף להיצמד לעובדות ולהימנע ככל הניתן מהשערות, גם אם יש מי שמחזיקים בהן. בעבר התמודדתי פה עם טענות בדבר היותם של תושבי המקום "בריונים" שכל מטרתם להכניס מקלות בגלגלי המפעל הציוני, שהסיפורים על התנכלויות להם מצד המתנחלים הן בדיות ומזימה שמאלנית וכו'. הצלחתי להסיר אותן בזכות הדבקות בעובדות שמגובות באסמכתאות קבילות. אני מציע לך להניח לעניין כרגע, לפחות עד שמישהו יוכל להציג מסמכים שמגבים את ההשערות באופן שנוגע ישירות לתוואני. אם מה שכתוב בערך על רצועת הביטחון מפריע לך, פתח דיון שם. בברכה, אמנון שביט • שיחה 23:01, 24 במאי 2010 (IDT)

ההערה שלך לגבי הכלליות כנראה נכונה. פיתחתי את הטקסט כאן רק כי כאן התחיל הדיון, אבל במחשבה שניה אין ספק שמקום ראוי יותר לו יהיה בערך דרום הר חברון תחת היישוב הפלסטיני. שי חלצי - שיחה 00:11, 25 במאי 2010 (IDT)

בית כנסת עתיק ? התגלה בדרום הרי חברון

בעקבות תוכנית המיתאר נערכו באפריל-יוני 2011 חפירות הצלה בישוב. הוא חולק לשלושה מרחבים ונחקרו 50 אתרים. הסתבר כי היה במקום יישוב גדול בימי בית שני ובו יחידות מגורים בהם שולבו מערות. במרכז האתר נמצא מבנה ציבורי ובו מבנה של ספסלים וייתכן לזהותו כבית כנסת. לפי הרצאתו של בנימין הר-אבן קמ"ט ארכאולוגיה בכנס השנתי השביעי הספר והמדבר בארץ ישראל שהתקיים בסוסיא בחנוכה תשע"ב משתמש:דניאל ונטורה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.228.224.250 18:56, 26 בדצמבר 2011 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.bimkom.org/dynContent/articles/A-Tawani.pdf
  • In א-תוואני on 2013-05-04 22:38:30, 404 Not Found
  • In א-תוואני on 2013-05-13 18:46:16, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 21:46, 13 במאי 2013 (IDT)

דיווח שאורכב ב-27 בספטמבר 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

החל משנת 2011 יש בכפר מים זורמים באספקת מקורות.