שיחה:ברוריה

לשן זעם - בעניין תנאית

אם תלמיד חכם בתקופת המשנה נקרא תנא, תלמידה חכמה בתקופת התנאים צריכה להקרא תנאית. ואם היא מוזכרת כחולקת בתוספתא, ואף מוזכרת כמי שלימדה חכמים הלכות, וכמי שלימדה את בעלה התנא הגדול דבר או שניים, אז בוודאי ובוודאי, שאפשר לכנותה כך לדעתי. אבל מבחינתי גם לומר תלמידה חכמה בתקופת התנאים זה גם בסדר.--אפי ב. 16:40, 14 אוק' 2004 (UTC)

אין זה מן הראוי שנמציא מושג שיש בו אמירה דתית-פמניסטית, לא בגלל שהדתיות הפמניסטית רעה חלילה, אלא מפני שאנציקלופדיה תפקידה לסכם ולא להמציא. כמדומני שיש לך אתר אחר (חביב עליי מאוד!), שבו אתה מקדם את השקפתך הדתית-חינוכית. שן שש זעם 17:07, 14 אוק' 2004 (UTC)

לזעם, אין לי זכיות יוצרים על המושג תנאית, וכמדומני שניתקלתי בו באחד מספרי ההלכה.--אפי ב. 18:34, 14 אוק' 2004 (UTC)

כמה רשע היה אותו תלמיד, שכדי לנצח בוויכוח פיתה את ברוריה והוביל למותה, והרי אף הוא חייב מיתה. לעומת ויכוח זה, ויכוחינו נראים כה עדינים, כה תרבותיים - יצאנו צדיקים. דוד שי 17:53, 14 אוק' 2004 (UTC)

העסק יותר מורכב, מפני שעל פי המסופר, רבי מאיר ביקש מאותו תלמיד שיפתה את ברוריה, בכדי להוכיח לה שנשים דעתן קלה, בכדי להצילה מזלזול בדברי חכמים שנחשב לחטא גדול, כפי שכתוב שהמלעיג על דברי חכמים נידון בעונש די מבאס בגיהנום. --אפי ב. 18:34, 14 אוק' 2004 (UTC)

בצואה רותחת, ליתר דיוק...
נתקלתי במאמר של רב מודרני שאיני זוכר את שמו (אולי הרב שרלו) שמתייחס למעשה ברוריה, קוטל קשות את האגדה הזו וטוען שהיא "תמוהה ביותר". שן שש זעם

אמור לי נא, מר זעם, האינכם רוצים להשתנות למען השם? עד מתי תקראו לפלפולי רבנים דברי חכמים? עד מתי נשמע מה דעתו של הרב שפירא בעניין זה או אחר? האם נהיר לך שבמקומותינו אתם נתפסים כהזויים מוחלטים? מי שמע כדבר הזה שאשה בוגדת נזקקת לאבד את עצמה, בשל כך שלא יכולה היתה להתמודד עם הבושה? אדם צריך להתבייש רק כאשר אינו מסוגל להתמודד עם השלכות מעשיו. בן הטבע 19:02, 14 אוק' 2004 (UTC)

לבן הטבע, מה לעשות חז"לינו, היו כנראה אנשים חכמים. ואם היית מתוודע לידיעות שלהם ולמתודות הלימודיות שלהם, לא היית ממהר כל כך לזלזל בהם. תנסה לקרוא את "תשע קריאות תלמודיות" של הפילוסוף עמנואל לוינס (שלבושתינו אין לו עדיין ערך כאן), ואחר כך נדבר.
בקשר לסיפור התאבדותה של ברוריה, הוא באמת סיפור מוזר, אף בקנה המידה של התלמוד. ובכל זאת, אם חושבים בקונטקסט של ימי המשנה, ואשה מאוד חשובה שעסוקה ללמד ערכים ומוסר, נתפסת בכזה דבר, זה יכול די לבייש, והיא גם מאבדת את כל המעמד שהיה לה. לשם הדגמה תאר לך מצב שבו אם מנזר חשובה נתפסת בקיום יחסים או בבגידה, והיא עומדת בפני הדחה מכל תפקידיה.
בקשר לדברים האחרים אני די מסכים איתך.--אפי ב. 19:44, 14 אוק' 2004 (UTC)

אין המשל דומה לנמשל. הרי מדובר בעבירת "ייהרג ובל יעבור", ולא רק בבעיה חברתית. דוד שי 02:56, 15 אוק' 2004 (UTC)

יש פרשנים הסוברים, כי רבי מאיר לא התכוון לכך שאישתו תשכב ממש עם תלמידו, אלא רק ביקש ממנו שיביא אותה לידי הסכמה, שתהיה מוכנה לקיים יחסים ואז לומר לה "חייכי, את במצלמה נסתרת" והנה את רואה שדעתך קלה, והתלמיד כנראה התלהב בלהט הרגע ולא יכל לעצור את כדור השלג שהתגלגל לו. --אפי ב. 12:10, 15 אוק' 2004 (UTC)

הקישור החיצוני מפנה למאמר הדן בברוריה ובבגידותיה.
שם מצאתי משפט שמקורו במשנה: לא יתייחד אדם עם שתי נשים, אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים.
התייחדות פירושה שגוף גבר וגוף אשה הופכים יחד לגוף אחד.
זה דבר מובן מאליו, אם כן, שגבר אינו יכול להתייחד עם שתי נשים, ואילו שני גברים יכולים להתייחד עם אשה.
אין זה משנה כעת מה התירוץ למשפט הזה, אלא עצם קיומו המפתיע. האם זו התורה שבעל פה? חנוכה היה עושה פה משתה כעת אם היה נוכח עימנו.
אני מבקש לקרוא את דעת המלומדים שלנו, חברי ויקיפדיה.
מלבד זאת, אני רוצה לצאת להגנת הנשים:
"נשים דעתה קלה עליהן" אומרים הרבנים, ואני תוהה איה הגבר שיכול לכבוש את ייצרו. דווקא את האשה קשה להשיג שבעתיים ויש להרבות בחיזורים אחריה, ואילו הגבר מוכן לצאת לדו קרב לחיים ולמוות, על מנת לזכות בעוד רגע נצחי, בחיקה של משאת אהבתו. ממתי נתהפכו היוצרות אצל אותם רבנים?
האם דלילה היפהפיה לא פיתתה את שמשון? האם דוד המלך לא גרם למותו של אדם רק כדי לזכות בחסדיה של אשת איש נודיסטית בהווייתה? האם שלמה המלך, החכם באדם, לא נפל שדוד לרגליה של מלכת שבא, רק בשל יופיה הרב? האם יעקב לא עבד 14 שנים רק כדי לבלות לילה ראשון במיטתה הנדיבה של רחל? ומה על אשת פוטיפר המתירנית שלקחה לה את יוסף כמאהב, מבלי שיכול היה כלל להתנגד למחשבות הזימה שלה?
יש להוסיף את קריאת התגר שלי על המונח "קלות דעת" בהקשר המיני. מדוע יש להניח שאשה מתפתה משום שאין שכל בקודקודה? ואולי היא עושה שיקולים שונים במחשבתה ומגיעה למסקנה נחרצת שכדאי לה לבלות את הלילה עם בחיר ליבה.
לדעתי, הגברים דווקא הם, לא מפעילים כל שיקול דעת בבחירת בת הזוג ומנסים לקפוץ הישר למיטתה. אגב, יש בנים שמפעילים שיקול דעת: כשגרתי בקיבוץ היו הבנים בוחרים ביניהם את המתנדבות לפי כל מיני שיקולים, אם כי המילונאי אבן שושן לא היה מסכים להגדרה הזו של שיקול דעת אלא נהפוך הוא. אני כמובן לא המתנתי להחלטת הוועדה המסדרת וזכיתי ברגלי-על (כך כונתה בשל רגליה הארוכות) משיקולים עניינים בלבד (נו טוב, אולי לא כולם).
לאמיתו של דבר, אני מתקשה להבין כיצד נותנות הנשים הדתיות לגברים להתעמר בהם עם כל פלפולי הרבנים הללו ולא מתמרדות. מברוריה עד ברוריה לא קמה לנו כברוריה.
כולי תקווה שהרב שפירא לא יוכר כחז"ל לאחר מותו, כי חכם אינו כלל וכלל, ולגבי יתר חז"לינו, אין קשר אם ניחנו במוח מפותח לבין חשכת המאורות שבה לקו.
הואיל ואינך בקיא במסדרי נזירים בנצרות: נזירה שחטאה יכולה לקבל מחילה ולהמשיך הלאה. עתה, יש לדון אם זהו חטא בכך או צו אלוהי בעניין פרו ורבו ומלאו את הארץ. לעומת זאת, כומר קתולי שחטא לא יזכה לכל מחילה כי גם הבערות פשטה אף בואתיקן. אין הוא יכול עוד לשמש את עבודת האל ולהתקדם בסולם דרגות הכנסייה. לנזירה לעומת זאת אין לאן להתקדם. כולן נותרות במנזר ורק מחליפות ביניהן תפקידים. אגב, בניגוד לכמורה, בה הגברים מקדישים לימודים לשם כך, הרי מרבית הנזירות הגיעו למנזר בשל בעיות מוסר בניסיון להרחיק אותן ממשפחתן ומהחברה בה הן נמצאות.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 06:43, 15 אוק' 2004 (UTC)

שעשעת אותי כהוגן עם הפירוש שלך למושג "התייחדות". למי שעוד יאמין לך אספר שהתייחדות פירושה להימצא ביחד בדירה אחת (דווקא דירה סגורה ? עם אישה נשואה ? רווקה ?יהודיה ? כל אלו פרטי דינים שהפוסקים התמודדו איתם) שן שש זעם 06:56, 15 אוק' 2004 (UTC)

ככה אתם מפרשים היום. שיניתם את כל המשנה כדי לרצות להיות עוד יותר חשוכים, עם כל גדולי פוסקי הדור שלכם. כשאני קורא את הכתוב, אני מבין אותו ללא כל הפלפולים.
למה לא לקבל את שיר השירים כאהבת אשה לגבר?
למה לא לקבל את כל הדוגמאות שנתתי לעיל כהווייתם?
למה להתכחש לתורת ישראל בהמציאכם פירושים שונים מדור לדור?
התנ"ך כתוב עברית ואחרי 34 שנות חיים דומני כי הגעתי לרגע המיוחל בו התחלתי להבין את השפה. שום פלפול רבנים לא יכול להצדיק את כך שדווקא שמשון הוא קל דעת ויציבותו נפלה ביחד עם שערי הפלשתים, שדוד יצא מדעתו בשל מערומיה של בת שבע, ששלמה איבד את שיווי משקלו כשראה צעירה אכזוטית שחורה, שיוסף כמעט הוצא להורג כי לא יכול היה להתאפק, ושיעקב, מרוב להיטותו, אפילו לא בדק עם מי הוא מתייחד ועשה זאת עם לאה במקום רחל.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 07:15, 15 אוק' 2004 (UTC)

אני מצטרף לשן שש זעם בפרשנותו למושג התייחדות. להתחברות פיזית בין הגופים יש בתלמוד ביטויים ציוריים למדי ("כמכחול בשפופרת"), ואין המילה "התייחדות" משמשת לכך.. דוד שי 07:13, 15 אוק' 2004 (UTC)

מקבל באי רצון את הפירוש המוזר להתייחדות, אם כי בשפה היומיומית כולנו יודעים שמדובר במונח הקשור למיניות ולא בביקור חולין אצל אשה דתייה נשואה.
אולם, מה על קלות דעתן של הנשים? הרי הוכחתי שגדולי האומה היו קלי דעת מהן, אם בכלל אשה יכולה להיות קלת דעת. לדעתי הן יותר מתוחכמות מן הגברים ולמרות שהגברים שולטים בעולם, הרי הן שולטות במין הגברי ללא עוררין.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 07:23, 15 אוק' 2004 (UTC)

אם אתה חושב שמצאת בי את סניגורה של היהדות האורתודוקסית - טעות בידך שן שש זעם 07:54, 15 אוק' 2004 (UTC)

התייחדות בספרות הדתית, אפשר למוצאה בשני המובנים המוזכרים. כמו "אישה מתייחדת לבעלה", במובן של חיבור אינטימי ורוחני עמוק תוך קיום יחסי מין, בניגוד לתשמיש המיטה או ביאה שמבטאים רק אקט חיצוני. בספרות ההלכתית לקחו את המושג והביאו אותו, להסתגרות של גבר ואישה, (שבלשון המקראית מכונה הסתרה) שאין אדם אחר יכול להפריע להם, ועלולה להוביל לקיום יחסי מין אסורים, כמו ניאוף או אונס. (הו, אני זוכר את הדייטים שלי עם בנות צדקניות, ששמרו על דלת הבית פתוחה למנוע יחוד. איפה הן הצדיקות הללו?)
מצטרף, לזעם בעניין של הסניגוריה. אף שהרב קוק כותב שהיא מקצוע גדול וחשוב, אני מעדיף לסנגר על עם ישראל ולא על ההלכה. --אפי ב. 09:39, 15 אוק' 2004 (UTC)

בקשר לכמה דברים של בן הטבע. נשים דעתן קלה, מוזכר בתלמוד במובן של הסגרת סודות. במקרה של רבי שמעון בר יוחאי, שחשש שהרומאים יענו את אישתו או בנותיו, והם יגלו את מקום הימצאו בניגוד לגברים שיכולים לעמוד בעינויים ולא לגלות, ולכן הוא ברח למערה מרוחקת, מבלי לספר למשפחתו. אגב, מבחינתי זה דבר חיובי, ואהבתי את קלילות הדעת של כמה בנות שהייתי איתן בקשר. אגב, אם מדברים בהקשר שקל לפתות, לא ברור אם ברוריה היתה שולחת תלמידה שרלילית וחמודה לבעלה, האם הוא היה יכול לעמוד בניסיון. במיוחד לאור האימרה של חז"ל, שכל הגדול מחבירו - יצרו גדול ממנו. ולאור כמה סיפורים לא מחמיאים על תנאים ואמוראים שונים. (אני מסתכל מאחורי הגב, שאריה לא ימחוק לי את הדברים הללו)
בקשר לשיר השירים, אכן רש"י שם מיד בהתחלה אומר, שאין מקרא יוצא מידי פשוטו ומדרשו. כך שבפשטות אפשר לומר שיש שם סיפור אהבה בין עלם ועלמה. מה שטוענים פרשנים אחרים שזה לא כל הסיפור, ויש מהם שבאמת הופכים את האלגוריה לפשט, מתוך שקשה להם להתמודד עם המיניות, כמו שגם עשו לריה"ל, שקידשו את סיפרו הכוזרי, אבל דחקו מתחת לשטיח את השירים האירוטים שלו.--אפי ב. 09:54, 15 אוק' 2004 (UTC)

איש תנ"ך דגול כיהודה קיל, ראש מפעל דעת מקרא, אמר על כך:"בשיר השירים המשל קודש, והנמשל קודש קודשים" שן שש זעם

טוב לדעת שיש נימת צדק בדבריי. צר לי לומר, אך נראה שבין השורות, עסקו מחברי המשנה בדיונים אודות יחסי מין עתירי משתתפים, ולמרבה ההיגיון הצדיקו הפעם הזו את האשה. בן הטבע 09:56, 15 אוק' 2004 (UTC)

בן הטבע, נראה מדבריך שאכן דעתך קלה. שים לב, דוד התפתה כשראה את בת שבע ולא את מיכל ויוסף דוקא התאפק גם התאפק וברח מאשת פוטיפר בהותירו את מעילו בידיה.

קראתי בצמאון את הערתך כי הוכחת את דבריי: אכן, כתבתי בלי משים לב שדוד יצא מדעתו בשל מערומיה של מיכל, כשהתכוונתי לבת שבע חובבת הרחצה, שנהגה להפקיר את גופה בגגות ירושלים לעיני כול, אולם אי אפשר להכחיש שדוד יצא מדעתו גם בשל מערומיה של מיכל המלכותית, וכמעט חטף שבץ בשל מערומיה של אבישג, כי דוד, בניגוד לאגדה האווילית אודות חיבתו ליהונתן, היה מעריץ מושבע של גוף האשה, ואת תכונתו זו יקבל מי שנישא לכל דבר שזז. אך האם, טעות בכוונה היא קלות דעת? יש פה זילות חמורה של השפה העברית, שמחזקת את צדקיי דבריי. ויוסף כמובן לא נמלט מאשת פוטיפר משום חשש הניאוף אלא מהחשש לחייו ומי יודע מה עשה עד שהחליט כי די במזמוזים. איפה דעת רבנים ואיפה המציאות ההיסטורית לשמה. מדוע לא לקבל שיר אהבה יפהפה כמו שיר השירים כשיר לכל דבר כי הרי כולנו יודעים מה סגנון משל במקרא ומכאן שזהו אינו משל. נבצר ממני להבין מדוע אינכם מסכימים עימי שהחברה העברית בתקופת המקרא היתה פתוחה וחופשית מאשר החברה היהודית בימינו. בימינו נוצר קרע ממשי בין החברה החילונית לחברה החרדית בשל המיניות המטרידה. מחד, בנות צעירות יוצאות מהבית עם לבוש הגון לעיני הוריהן ובהזדמנות הראשונה הן מחליפות את הביגוד לחצאית מיקרו וחולצת בטן ומבזבזות אודם על שפתותיהן כאילו מדובר בנשף מסכות של אינדיאניות. מאידך, מתלבשות הנשים במאה שערים בחוסר אופנתיות מופגן כדי לדכא כל ייצר אצל הגבר המתבונן בהן. עליי לא מקובלות שתי הגישות. בברזיל אני אכן מרותק למראה הנשים שם, אבל אינני סבור שחשיפת הגוף ההמונית שם מתאימה לסגנון החיים בישראל, מה גם ששם ההתייחסות למיניות שונה מאד מזו אשר בארץ. שם רואים בזאת התנהגות טבעית כמו שתייה, אכילה ושינה ופה מדובר בכל זאת בנורמה הפכפכה, שלא ידוע מה יהא בטיבה מחר או מחרתיים. כמו כן, אין צורך להתחרות בנזירות בכל הקשור ללבושן הצנוע, שלא נדבר על נשים מוסלמיות שזו כבר הגזמה שלא תיאמן, כי די שיחבשו משקפי שמש, ואין שום אפשרות לראות פרט אחד בגופן. ובכל זאת, לעצם העניין, אינני מבין מדוע אשה לא יכולה להיות צדקת וגדולה בתורה בשעה שהיא מעתירה חסדיה לכמה גברים הרודפים אחריה. מדוע קנדי יכול היה להתהולל מליל עד בוקר ולהיחשב כנשיא מצוין ואילו ברוריה מחויבת היתה לאבד עצמה לדעת, כי התנתה אהבים עם גבר זר. יש פה כפיות טובה כלפי הנשים, מחד רוצים הגברים בנשים החובבות הרפתקות מיניות ומאידך הם מגנים את פעלתנותן המינית. זה כמו ליטול פרה מניבת חלב ולומר לה לצמצם את תנובתה.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 11:18, 15 אוק' 2004 (UTC)

לבן הטבע, הצלחת להעלות חיוך רחב על פניי, למראה תאוריך העסיסים. ואכן, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אין ספק שבתקופת המקרא, היהדות היתה יותר "שמחה", ותקופת הגלות (המרה) והשפעת הנצרות הכניסו אותה לפוריטניות ולאיזה סוג של דיכדוך פתולוגי, שקשה מאוד להשתחרר ממנו. גם השפעת השואה, לא הטיבה עם השקפות דתיות בעיקר חרדיות, שסברו שיש להחמיר בכל מה שאפשר, בכדי שזעם האל לא ינתך עלינו שוב. מספיק לדמיין את המחולות בכרמים של עלמות החמד בעיצומו של יום כיפור, על מנת לתאר על מה מדובר. גם דוד המלך, שהיה למרבה שמחתינו חובב נשים מושבע, מראה לנו דגם של לוחם עז ואוהב חיים שהתחיל מחבורת רחוב וטיפס לבית המלוכה, והרבה יותר דומה לשרון מאשר לרב שפירא. אגב, מי שיקרא את הפרשנות החז"לית למפגש בין דוד לאביגיל, יצטרך להכנס למגננה רצינית, אם הוא חרדי או חרדלי.
לדעתי, בדורנו לאלו הקרויים חילוניים יש משימה חשובה להחזיר לטבעיות בריאה ותוססת ולאהבת חיים ושמחה את החרדים והדתיים התורניים למיניהם. להסתכל במבט של חמלה על אלו שבוחרים במנזרים ופוחדים מגופם ויצריהם, ולשכנע אותם שהם יכולים לבטוח בעצמם, ושהיצר הרע, הוא באמת לא כל כך רע, לפחות לא במובן הגופני. ובמקום שהם יביטו במבט של קנאה, על ההתהלכות החופשית והמשוחררת של החילוניים, שיצטרפו גם הם למקום הזה. --אפי ב. 11:59, 15 אוק' 2004 (UTC)

אמר לי חבר: "סוף סוף כשיש אישה כזו נהדרת ומבריקה, למרות אי הרצון של הגברים ללמד את הנשים, הגברים לא יכולים לעזוב אותה לנפשה, אלא חייבים להתגרות בה ולהכשיל אותה." --אפי ב. 14:15, 15 אוק' 2004 (UTC)

מדוע מובא הקישור הזה? מאמר לא-חשוב ולא מקצועי ובוודאי שלא "מדעי". מאמר כל כך מגמתי מקומו (אם בכלל) בשיעורי מחנכת באולפנה ולא באתר אנציקלופדי. שמעון

מייגע מאד לקרוא את הויכוח המיותר לעיל. התפלפלות על רש"י אחד קטן שככל הנראה לא יצא מתחת קולמוסו של רש"י וזה כשיש הסבר פשוט והגיוני כפי שמובא אכן בערך. ה"א

מקור 7

תוספתא כלים ב"ק פ"ד מ"ט - האם זה לא אמור להיות "תוספתא כלים קמא", במקום "תוספתא כלים ב"ק"?

212.76.113.244 12:49, 24 באפריל 2014 (IDT)

תיקנתי.דוד שי - שיחה 21:01, 24 באפריל 2014 (IDT)

משוב מ-23 ביוני 2014

כדאי להוסיף [לא הצלחתי בעצמי בגלל אינטרנט רימון]: שאמנם בתוספתא ר' יהושע משבח את דבריה של ברוריא, אבל במשנה [שערך ר' יהודה הנשיא], תוכן דעתה ההלכתית מובאת בשמו של ר' יהושע, ולא בשמה [מסכת כלים פרק יא משנה ד] הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
164.138.120.101 22:58, 23 ביוני 2014 (IDT)

תודה, הוספתי. דוד שי - שיחה 05:00, 24 ביוני 2014 (IDT)

משוב מ-20 בספטמבר 2014

יפה מאוד הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.121.134.192 21:57, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

שאלות שלא מצאתי אליהן תשובה.

באילו שנים היא חיה? איפה? שנת פטירת? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.229.24.63 16:38, 7 במרץ 2018 (IST)

אין תאריך מדויק. תקופת חייה בקירוב ניתנת לשיעור, ומופיעה כעת בערך. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 01:51, 11 במרץ 2018 (IST)

תבנית

בעייתי בעיניי להשתמש כאן בתבנית שתומכת באישים ממין זכר בלבד (עם פרמטרים כמו חבריו, אביו). אולי כדאי לעדכן את התבנית או להשתמש בתנית אחרת? מה דעתכם? Ronam20 - שיחה 21:25, 3 באוגוסט 2019 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בברוריה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://monasticmatrix.osu.edu/commentaria/virgin-brothel-and-other-anomalies-character-and-context-legend-beruriah נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210121202556/http://monasticmatrix.osu.edu/commentaria/virgin-brothel-and-other-anomalies-character-and-context-legend-beruriah לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:55, 2 באוקטובר 2022 (IDT)

דיווח שאורכב ב-04 ביוני 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא דיווח על טעות

ביקורת פימיניסטית ללא צורך וללא מקור ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש בערך מקורות רבים. אם לדעתכם נקודת המבט שלהם לא מאוזנת או הניסוח לא נייטרלי אתם מוזמנים לדון על כך בדף השיחה ולהציע מקורות נוספים. פוליתיאורי - שיחה 22:23, 3 ביוני 2023 (IDT)

יתמו חטאים ולא חוטאים

בעלי הידע ביהדות, ברצוני להוסיף ערך על הביטוי: יתמו חטאים ולא חוטאים.

להבנתי ויקימילון הינו המקום המתאים ביותר לזה, אפשר גם דף הפניה שיקשר לעוגן בערך זה.

מה דעתכם? מקצועי - שיחה 01:39, 5 בנובמבר 2023 (IST)

בעד דוד שי - שיחה 04:34, 5 בנובמבר 2023 (IST)

כאן ודאי שלא מקומו. איני מכיר מספיק את ויקימילון. האם יש שם ערכים על פתגמים? Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 06:26, 5 בנובמבר 2023 (IST)

ראה למשל אבן שאין לה הופכין ואבות אכלו בוסר ושני בנים תקהינה שם. דוד שי - שיחה 07:11, 5 בנובמבר 2023 (IST)

גם לדעתי המקום לזה הוא ויקימילון.--Nahum - שיחה 12:06, 5 בנובמבר 2023 (IST)

גם לדעתי המקום המתאים יותר הוא ויקי מילון. בברכה, דני Danny-w - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה 🐦 13:07, 5 בנובמבר 2023 (IST)

הביטוי ברחל בתך הקטנה קיים גם פה וגם בויקימילון, אתם חושבים שהוא נפוץ יותר ולכן זכאי לערך או שגם חשיבותו מוטלת בספק? Biegel. מקצועי - שיחה 15:35, 5 בנובמבר 2023 (IST)

@מקצועי גם הוא בעיני לא שייך לכאן אבל לא כאן המקום לדון בזה... Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 15:46, 5 בנובמבר 2023 (IST)

אני אישית לא בטוח שיש מקום גם בויקמילון. זה לא ביטוי אלא דרשה, מסוג שאלפים כמחוה יש במדרשי חז"ל. החידוש באירוע זה הוא שהדרשה נעשתה על ידי אישה, ושיש סיפור שהוצמד לה. david7031 • שיחה • כ"ב בחשוון ה'תשפ"ד • 21:01, 5 בנובמבר 2023 (IST)

מדובר בדרשנות ובפרשנות לפסוק "יתמו חטאים מן הארץ" ואפילו לא בביטוי או מטבע לשון. כמוהו יש אלפים בדברי חז"ל. לא חושב שראוי לערך. מקומו בויקי מדרש. אפי ב. 09:23, 10 בנובמבר 2023 (IST)

אני מסכים עם דוד ואפי. אין מקום לערך כאן, וכנראה גם לא בויקימילון. בן עדריאל • שיחה • כ"ו בחשוון ה'תשפ"ד 09:32, 10 בנובמבר 2023 (IST)

Effib, בן עדריאל.

אני מכיר שנעשה שימוש בביטוי הזה, אולי די נדיר אבל קיים, גם בגוגל יש אזכורים, בכל אופן הערך בויקימילון כבר נוצר. מקצועי - שיחה 11:55, 10 בנובמבר 2023 (IST)

על פי הפשט חטאים הם אנשים שחוטאים כמו רשעים. כמו למשל בפסוק "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה, וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב." לפי התקבולת חטאים הם מול צדיקים. לומר שחטאים הם העבירות שאנשים עושים זו דרשה כמו כל דרשות חז"ל. לא מטבע לשון. אפי ב. 12:15, 10 בנובמבר 2023 (IST)