שיחה:בר בי רב דחד יומא

עשית בערך

עריכה לשונית. תיקנתה את הפיסוק בפסוקים. באתר שערי שכם שהוא המקור לפסוקים אלה החליטו להוסיף פיסוק. אני מניח שהם יודעים מתי להוסיף פיסוק, בהעדר טעמים. נדמה לי שלא צריך להוריד את הפיסוק. אודה לך אם תבצע איחזור ותשאיר את הפסוקים כפי שהובאו במקור. תודה. חג שמח. ‏Daniel Ventura‏ 00:01, 2 באפריל 2007 (IDT)

הנה הקישור לתשומת לבך הקש מאגר תורני . ‏Daniel Ventura‏ 00:03, 2 באפריל 2007 (IDT)

אני רואה שאת הפסוקים שלקחת את זה ממכון ממרא. הם שמים פסיק בערך בכל טעם מפסיק שהוא (כולל מספיקים "חלשים") טזה פשוט עושה את זה בלתי קריא. מספיק לשים את ה ; של אתנחתא והנקודה של סוף פסוק. במקור (ספר תורה) אין שום פיסוק. טעמי המקרא הם לעזר, אבל הפסיקים האלו זה המצאה חדישה. DGtal 00:11, 2 באפריל 2007 (IDT)

זה חדש עבורי, פשוט לא ידעתי במקור (ספר תורה) אין שום פיסוק.. השאלה היא אחת, מה יותר נוח לקורא. להזכירך כי חוץ מאתנחתא והנקודה של סוף פסוק י שעוד טעמים. יש סיבה מדוע הם קיימים. טוב, אתה כנראה חייב ללמד אותי ! אבל מה הקוראים התמימים אשמים ? ‏Daniel Ventura‏ 00:38, 2 באפריל 2007 (IDT)

הקורא התמים לא אשם. זה מה שמפריע לי בפיסוק היתר בכל קנה מידה שעשו מכון ממרא. אני תיכף זז, אבל תוכל להרחיב את ידיעותיך בעיקר בערכים ספר תורה וטעמי המקרא (שהוא אף מומלץ). בקצרה, בספר תורה עצמו אין ניקוד ואין פיסוק (למעט סוף פרשייה). כל הניקוד והטעמים (שהם בין השאר גם פיסוק) הם מסורה שעברה לאורך הדורות. פסח כשר ושמח, DGtal 00:43, 2 באפריל 2007 (IDT)

כאשר תחזור אני תיכף זז כדאי שתקח לתשומת לבך, כי לצערנו הקורא הרגיל לא יודע מסורה אינו בקיא בספר תורה וטעמי המקרא שאני זכיתי להכירם מגיל 13 עד היום 54 שנה! לקורא היום יש רק סימני פיסוק ושוב סימני פיסוק זה הכל.

האם אתה סבור כי מכון ממרא היה עושה את כל העבודה אם לא היה ביקוש לכך. אמנם אין אף בעל בית על הערכים, אבל למה לא תשאיר את הערך שבניתי כפי שנראה לי לנכון, מה עוד שזה לא בהכרח שגוי. תודה. חג שמח. ‏Daniel Ventura‏ 01:00, 2 באפריל 2007 (IDT)

מכון ממרא עשו עבודתם לשם שמיים. עד אז לא היה תנ"ך בעברית מנוקד זמין אונליין ללא תשלום. מכל מקום, כידוע לכל קורא בתורה, יש דרגות בין טעמי המקרא בין הטעמים המפסיקים. סוף פסוק ואתנחתא הם העיקריים, אבל יש עוד כמה מפסיקים (פשטא, זרקא, סגול, יתיב, זקף קטון, זקף גדול וכו'). "עוצמת" ההפסקה של מפסיקים אלו קטנה ובעברית המודרנית (קל וחומר בעברית עתיקה יותר) לא מקובל לציין את הפסקות מעין אלו בתוך משפטים על ידי סימון כלשהו. כיוון שכך, להוסיף פסיק כל 2-3 מילים בממוצע גורם מבוכה לקורא שרגיל לכך שפסיק הוא הפסקה רצינית, משא"כ בהכרח בפיסוק מכון ממרא. כיוון שאין אפשרות מעשית להוסיף טעמי מקרא לעברית, עדיף לצמצם בפיסוק ולהשאיר רק עבור אתנחתא, סוף פסוק ומקרים מעטים נוספים בהם גם בעברית מודרנית היינו שמים פסיק. DGtal 08:27, 2 באפריל 2007 (IDT)

תודה חג שמח. ‏Daniel Ventura‏ 09:06, 2 באפריל 2007 (IDT)

סיבות לעריכה

• תקלדות - יש הרבה. תיקנתי רק את הפיסקה האחרונה, ותיקנתי הרבה.
• הערך לא בנוי טוב לטעמי. 90% מהערך זה אוסף של ציטוטים. חלקם אולי אפילו ארוכים מדי מלהיות כשרים. צריך לראות בערכים דומים איך שילבו את הציטוטים עם המלל ויצרו שילוב קריא ומעניין. חגי אדלר 18:45, 2 באפריל 2007 (IDT)

אני מצטרף להערותיו לחגי. הערך מורכב ברובו מציטוטים והוא לא קריא מספיק. מהכרותי עם עבודתו הטובה של דניאל - אני בטוח שהוא יוכל להרחיב ולשפר את הערך. מלמד כץ 18:26, 8 באפריל 2007 (IDT)

לא מובן. זו הצתה מאוחרת. גברת תרד עשתה כבר את כל העריכה האפשרית. הכוונה באמת שיש עוד מה לעשות. מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון. ‏Daniel Ventura‏ 18:33, 8 באפריל 2007 (IDT)

העריכה בסדר, הערך לא ברמה שהורגלנו אליה ממך. ראה לעיל. חגי אדלר 22:15, 8 באפריל 2007 (IDT)

ןיקישיבה

הכתיבה שלי בערך זה מופיעה גם בערך עם אותו שם בויקישיבה. החצבים פורחים, ריח הגשם באויר, שנה טובה, אוהב מולדת - שיחה 22:45, 28 באוגוסט 2008 (IDT)

חשיבות

על פי הערך מדובר בכנס מסוים שבסך הכל השתתפו בו מאות אלפים. זה היה מבהיר חשיבות אם זה היה נכון וממוסמך. לפי הידוע לי מדובר בביטוי שמשמש כנסים תורניים שונים שמופעלים על ידי גופים שונים. בערך מוזכרים כנסים של האדמו"ר מקאליב לצד כנס של היישוב יקיר, "כל בר בי רב דחד יומא" מבין שאין כל קשר בין הכנסים. אין חשיבות לערך, בפרט במצבו הנוכחי. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 03:02, 15 בינואר 2015 (IST)

צודק. יש ימי לימוד תורניים שקוראים לעצמם כך, ויש שלא. להערכתי רובם של אלה שקוראים לעצמם כך לא קשורים לרבי מקאליב. אולי אפשר להתמקד במושג התלמודי, ואז לציין בקצרה שגם היום יש ימי לימוד המכונים כך. ודאי לא למקד את הערך ברבי מקאליב שליט"א. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בטבת ה'תשע"ה • 10:23, 15 בינואר 2015 (IST)

מדובר במושג כללי נפוץ ללא קשר ישיר לקאליב. ‏DGtal‏ - שיחה 11:26, 15 בינואר 2015 (IST)

המונח הוא מונח ידוע בן אלפי שנים ובעל חשיבות אנציקלופדית. אין למחוק את הערך רק משום שמישהו נתן דגש בערך על כנס מסויים. צר לי, אבל המשפט "על פי הערך מדובר בכנס מסוים שבסך הכל השתתפו בו מאות אלפים" מראה על בורות בנושא. לו היה עוזיאל טורח מעט לחפש היה רואה שחשיבות המונח אינה תלויה בתוכן מה כתוב בערך, זה לא ערך על איזו סלבריטאית. בורה בורה - שיחה 00:42, 16 בינואר 2015 (IST)

הערך שונה מאז פתיחת הדיון. הערך לא עסק במונח אלא בכנס שייסד האדמו"ר מקאליב עם פירוט תוכנייה של כנס בישוב יקיר. חשיבות הערך תלויה בנושאו, לא בנושא האפשרי שאפשר להסיק משמו. ‏כרגע מה שנותר מהערך זה שני ציטוטים, אחד הוא פיסקה מהתלמוד עם פירוש שטיינזלץ והשני הוא משיעור בכנס שבמקרה השחיל את המונח. Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 06:16, 16 בינואר 2015 (IST)

אז אם הערך שונה, וגם אתה מסכים שיש חשיבות לערך מסוג זה, שים עליו קצרמר או להשלמה. אין מקום לתבנית חשיבות. בורה בורה - שיחה 06:55, 16 בינואר 2015 (IST)

אני סבור שהמונח מצדיק ערך מילוני, אני לא רואה מקום בוויקיפדיה לערך הנוכחי ולא רואה איך המשפט התלמודי שהפך לביטוי בתחום הצר של כנסים תורניים יהפוך לערך אנציקלופדי של ממש. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 12:27, 16 בינואר 2015 (IST)

למה למחוק אבל?

שלום וברכה, רציתי לדעת בשביל מה היה צורך למחוק את מה שכתבתי על יום העצמאות.. זה נכון וכולם יודעים את זה.. אז על איזה מקור צריך להביא בדיוק? אם אתה רוצה לערוך את השפה שתכתב בצורה יותר עשירה אז בכיף אבל לא צריך למחוק.. מי ישמע הרסתי לך את הערך הויקיפדי.. ―Mahloof (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

היי, לאף אחד אין שום דבר נגדך. פשוט שווה תמיד להשקיע בזה עוד קצת בניסוח ואולי למצוא מקור באינטרנט בשביל שלא ימחקו את זה. יש? התו השמיני ♫ הבה נשוחח 22:07, 26 באפריל 2018 (IDT)

עשיתי :) Mahloof - שיחה 22:24, 26 באפריל 2018 (IDT)